שאלה - 293796
שלום לכבוד הרב
שבת נח המפטיר עלה לתורה קראו לו בספר ראשון ג פסוקים אחרונים של נח במקום בספר השני, באמצע שמו לב לטעות, מה הדין?
תשובה
שותק, וממשיך הקריאה בשל ראש חודש. עיין מקרא בציון.
|
|
שאלה - 291312
שלום לכבוד הרב
האם מותר לעלות קטן לספר תורה בתוך ז’ עולים בשבת או שאסור?
ועל הצד שמותר האם ראוי לנהוג כן או שעדיף להימנע מכך?
תשובה
המנהג להעלותו כעולה נוסף. או למפטיר בשבת רגילה.
|
|
שאלה - 283265
לכבוד הרב שבוע טוב! בשבת שמוציאים 2 ספרי תורה מהו סדר החזרתם להיכל?
ס''ת שיצא ראשון חוזר ראשון או זה שיצא שני חוזר ראשון?
תשובה
ראשון ראשון, ואחרון אחרון.
|
|
שאלה - 280494
שלום לכבודו
אבל שהוא לוי וכעת בחודש הראשון לאבלו,איך ינהג בעליתו לתורה,הרי עולה לוי ולא יכול לעלות לשביעי או מפטיר כדי לומר קדיש,יוותר על עליית לוי והכהן יעלה פעמיים?
תשובה
א, אינו צריך לומר קדיש על הקריאה. ב, בשבת כשיש ספר תורה "אחד בלבד" כמו בפרשת שמות, בא, בשלח, השנה יכול לעלות גם לוי גם מפטיר. ועיין מקרא בציון.
|
|
שאלה - 280300
שלום לכבוד הרב העם מותר לקרוא בתורה עם ברכות על פרשה שעברה לפני חודש.
תשובה
עוון חמור הוא.
|
|
שאלה - 278114
לכבוד הרב שליט"א
כהן יחיד בבית הכנסת ועולה גם במקום לוי. ומשום אזכרה יוצא החוצה בכדי שיעלה מפטיר. ועולה ישראל ראשון וכו' האם כך ראוי לנהוג?
תשובה
טעות בידו כשיש ספר תורה אחד כגון בשבת זו פרשת חיי שרה יכול לעלות גם כהן וגם מפטיר ואין בזה חשש, ועיין במקרא בציון.
אך ורק בשבת שיש שני ספרי תורה, כגון בשבת חנוכה, וביום טוב, אסור לעלות גם בזה וגם בזה, שלא יאמרו שהראשון יש בו חלילה פגם.
|
|
שאלה - 276879
שלום לכבוד הרב בריאות איתנה זכותך תגן עלינו אמן.האם אפשר לעשות מי שברך לעליית מפטיר לפני קריאת ההפטרה?
תשובה
אסור לעשות הפסק בין קריאת התורה מפטיר לבין ההפטרה.
|
|
שאלה - 265019
לכבוד הרב שלום רב
האם נהגו לומר תפילה מיוחדת מתי שמוציאים ג' ספרי תורה?
תשובה
לא נהגו.
|
|
שאלה - 264029
לכבוד הרב מוצפי. אם בטעות העלו רק ששה עולים בשבת והיו כשרים כולם, יצאו ידי חובה?
תשובה
מצד ההלכה,
א, צריכים שבעה עולים כשרים לכתחילה.
ב, כל עולה לכתחילה צריך לקרוא שלשה פסוקים חדשים.
ג, בדיעבד שכבר סיימו התפילה אין צריכים לחזור, והמפטיר מצטרף בדיעבד בתור עולה שביעי.
|
|
שאלה - 263348
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
האם חייב מי שפותח את ההיכל לא להפנות גב שיורד מההיכל?
תשובה
לא חייב, אך נכון יותר לרדת כשהצד פונה להיכל.
|
|
שאלה - 263260
לכבוד הרב מוצפי שליט"א השבת לא היה החזן הקבוע, והביאו חזן מחליף,בקריאת התורה כמעט לא שמענו אותו.בלית ברירה קראתי לעצמי מהחומש.מה הלכה בעניין כזה?
תשובה
הגבאים היו צריכים לדאוג לקורא הנשמע סביר, בשבת הבאה תצטרכו לשמו שתי פרשות, ויחי ושמות.
|
|
שאלה - 262815
שלום לכבוד הרב
אם אני נוסע 72 דקות ביום, לדוגמא שני וכנראה אצטרך ליסוע ביום ה' שוב האם לברך גם בחמישי וגם בשבת הגומל או ביום שבת
תשובה
מי שנוסע קבוע בימי השבוע, יברך רק בשבת קודש. אך אם נוסע נסיעות בודדות ובלתי קבועות יברך גם באמצע השבוע.
|
|
שאלה - 262719
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
האם בפתיחת ההיכל בשבת צריך לבקש על גשם ואם כן איזה תפילה?
תשובה
כתבנו קודם שבוע לומר תפילת אל חי יפתח אוצרות שמים, עם התפילה אשר חיבר הגאון הנפלא רבנו שלמה אבן גבירול ז"ל השם יקום דמו.
שִׁפְעַת רְבִיבִים יוֹרִיד מִזְּבוּלָיו
לְחַיּוֹת זֶרַע וְלָתֵת פְּרִי יְבוּלָיו
מְטַר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ יוֹרִיד עִם אֲגָלָיו
הֱיוֹת דָּשֵׁן וְשָׁמֵן כָּל פְּרִי עֵץ וְעָלָיו
חִישׁ וּשְׁלַח עֹפֶר טֶרֶם יְנוּסוּן צְלָלָיו
זָכֹר יִזְכֹּר לִי נוֹטֵעַ אֲשָׁלָיו
קוֹמֵם גַּן נָעוּל וּפַרְדֵּס רִמּוֹן שְׁתִילָיו
קִרְיַת חָנָה דָוִד וּמִגְדַּל עֹז חֲיָלָיו
שׁוֹבֵב לְצַוַּאר הַשֵּׁן מְלוּאֵי הוֹד כְּלִילָיו
בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת וְנָהְרוּ כָל הַגּוֹיִם אֵלָיו
אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו
|
|
שאלה - 262443
שלום לכבוד
היום בקריאת התורה הגבאי במכירות של העליות בעליה של העולה בספר השני קריאת ראש חודש שזה למעשה העולה השביעי הוא קרה לעליה הזאת משלים כי אחרי עליה זו יש קדיש האם נכון
תשובה
אם בספר תורה הראשון היו רק ששה עולים, השביעי נקרא משלים.
|
|
שאלה - 261975
שלום לכבוד הרב
האם ראוי שהקורא בתורה יקרא בחולצה שחורה בשבת?
תשובה
לא מכובד.
|
|
שאלה - 261836
הגבאי העלה מוסיף בשבת אחרי עליית שישי ולא חזר על הפסוקים אלא המשיך בקריאת התורה האם המוסיף נחשב למשלים?
תשובה
מי שעלה אחרון הוא המשלים.
|
|
שאלה - 261235
לכבוד הרב
בר מצוה בפרשת "יתרו"(התאריך באותה שבת)
א.האם ראוי שיקרא את עשרת הדברות
ב.ואם כן האם בטעמים הרגילים או כמו שיש הנוהגים לשנות קריאה זאת משאר הפרשיות
תודה לרב
תשובה
מנהג נכון הוא שהבר מצוה עולה מפטיר וקורא בתורה, וכן קורא ההפטרה. וכן נהגו זה מאות שנים בירושלים ובמדינות המזרח. וכן נהגנו, כדי שהבר מצוה יקרא הן בתורה הן בנביא. ולאחרונה השתבשו המנהגים הנכונים.
|
|
שאלה - 260820
הרב אמר שמחלל שבת יעלה רק אחרי שעלו כשרים. כמוסיף. אז צריך לעלות 7 ואז הוא?
תשובה
הבנת נכון.
|
|
שאלה - 260353
לכבוד הרב מוצפי!
מה עושים בשבת שיש עולים לתורה מחללי שבת שבאו לבית הכנסת עם רכב?
תשובה
הכלל הוא, לעולם אנחנו צריכים בשחרית שבת, שבעה עולים כשרים, כשיש עולים לא כשרים מוסיפים עוד עולים כשרים, ובין כולם בודקים אם יש שבעה עולים כשרים הענין מסודר.
|
|
שאלה - 259733
שלום לכבוד הרב
בשבת בתפילת שחרית עלה לתורה לוי במקום כהן אמרתי שלא נכון לעשות כך,
מה להלכה נפסק? תודה לכבוד הרב.
תשובה
עיין בספר מקרא בציון שם נכתב בס"ד.
כשלא עלה הכהן ראשון מכל סיבה שתהיה, ועלה ישראל ראשון, אין להעלות לוי שני. שמא יטעו ויאמרו שהישראל הראשון הוא כהן.
כתב הרמב"ם ז"ל [הלכות תפילה פרק י"ב, הלכה י"ט] "אין שם כהן עולה ישראל, ולא יעלה אחריו לוי כלל". וכתב הרב הגהות מיימוניות ז"ל הי"ד [שם ר] "וכן פסקו רב עמרם גאון, ורבנו חננאל, ורבנו יעקב ברבי יקר, ורבנו יצחק ברבי יהודה, ורבינו שמחה. ודלא כרבי יצחק הלוי שפירש שיכול הישראל לקרוא לפני לוי וכן היה נראה לרש"י כרבו הלוי, דאטו אם בית הכנסת כולו מלא מלוויים לא יקראו בתורה, וכן הורה הגאון רבנו שמואל בן רבי דוד הלוי".
ובשו"ת הרדב"ז ז"ל [חלק ב, סימן תשכ"ד] כתב במענה לשאלה זו, "יש מי שפירש דהא דאמרינן נתפרדה החבילה, נתפרדה החבילה לגמרי שלא יקרא לוי אלא אחר כהן. והביאו ראיה מתשובת רבינו האיי והרי"ף ששאלו אם יש כהנים ולויים הרבה ורוצים לעמוד מהם שנים לכבוד בעל נשואין כיצד יעשו והשיבו יעלה כהן ואחריו לוי ואחריו ישראל ואחריו כהן ואחריו לוי ואחריו ישראל ע"כ. ולפי עניות דעתי אין מכאן ראיה לנידון דידן דהיכא דאפשר לעשות שלא תפרד החבילה כ"ע לא פליגי אבל היכא דאין שם כהן כלל נמצא הלוי אינו עומד לקרוא בתורה כל ימיו ואיכא מאן דאמר שלא נתפרדה החבילה לגמרי וקורא ראשון או שני לפי חשיבותו וזה דעת הרשב"א ז"ל. ויש מי שפירש שאינו עולה שני לעולם כדי שלא יבואו לטעות ולומר על הראשון שקרא לפניו שהוא כהן. והנכון בזה שאם קורא אותו לעמוד לקרוא בתורה סתם לעולם לא יקראו אותו שני אבל אם אומר יעלה פלוני אף על פי שהוא לוי מותר לעלות אפי' שני דתו ליכא למטעי שאם היה הראשון כהן לא היה צריך לומר אף על פי שהוא לוי דסתמא דמילתא אחר הכהן קורא לוי אלא מדהוצרכו לומר אף על פי שהוא לוי כלומר אעפ"י שאין זה מקומו שהרי לא קרא לפניו כהן הרי הוא קורא שני לפי חשיבותו ולא בתורת לוי וכן נהגו לומר בזמן שעולה לוי ג' או ד' אלא שאני אומר כי זה יספיק אפי' לעלות ראשון או שני והרשב"א כתב דאפי' הכי יש לחוש לנכנסין והעולם לא נהגו כדבריו.
ומקור הדברים ידוע במסכת גיטין [נ"ט, ב] "אמר אביי נקטינן אם אין שם כהן נתפרדה חבילה". ופירש"י, נתפרדה חבילה, "נפסק הקשר, איבד הלוי את כבודו בשביל חבילתו הנפרדת, ואינו קורא כלל. כך אמר מורי הזקן, ומורי רבינו יצחק בן יהודה, וכן סידר רב עמרם. אבל מתלמידי מורי ה"ר יצחק הלוי שמעתי משמו, שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל, ומי שירצה יקדים". והרב הגהות מיימוניות [הלכות תפילה פרק י"ב, ר] כתב שסובר רש"י כדעת רבו רבי יצחק הלוי ז"ל מי שירצה יקרא בתורה.
אמנם מרן הבית יוסף ז"ל [סימן קל"ד] הביא דבריהם והעיר "אבל הרמב"ם ז"ל [הלכות תפילה פי"ב הי"ט] כתב אין שם כהן עולה ישראל ולא יעלה אחריו לוי כלל וזהו כפירושא קמא דרש"י ולזה הסכימו תשובות הרמב"ן [סימן קפ"ו], וכן הסכמת הרשב"א בתשובה [חלק א סימן רי"ד] וכתב ה"ר דוד אבודרהם (סוף עמ' קכט) שכן נהגו". וכן כתבו האגור [סימן קפ"ג], והר"ן [מגילה דשס"ג], ושו"ת מהרי"ל [החדשות סימן כ"ו], ורבנו ירוחם [נתיב ב, חלק ג, ד"כ ע"ב], ודרכי משה [סימן קל"ה, ו].
וכתב בשו"ת ויקרא אברהם [חלק אורח חיים סימן ג] "והנה הרב חיד"א בספרו לדוד אמת [סימן ה, אות ט"ז] הביא לשון מרן אם אין כאן כהן וכו' ולא יעלה הלוי כלל וי"א דעולה לוי ויאמר הש"ץ אע"פי שהוא לוי ע"כ. והאי ויש אומרים היא סברת הרדב"ז סי' תשכ"ד וכמו שכתב בספר דבר אמת ושם מבואר דגם ראשון יעלה והכל לפי חשיבותו מכלל דלסתמא דכתב בתחילה ולא יעלה הלוי כלל גם לפי חשיבותו קאמר. וידוע דמני"ר בחיבורו זה דרכו דרך המלך כמרן בש"ע בכותב סתם ויש אומרים או יש אומרים ויש אומרים וכמ"ש בהשמטותיו אשר בועד לחכמים ח"ב וקראם פאת הראש דף צ"ד ע"ב ואלו ממ"ש אח"ך סמוך ונראה אם יש חכם יותר מהלוי הוא יעלה ראשון ואם מחל כבודו מחול ויעלה לוי ראשון עיין במחב"ר סי' קל"ה ושם במחב"ר כ"כ מהרב זרע אמת סט"ו על דברי מור"ם שכתב אבל ראשון יכול לעלות ודיעה זו דכשאין שם כהן הלוי עולה כפי חשיבותו ליתא לפי מה שסתם מקודם ועלה שם הביא מדברי הרדב"ז כנז"ל וכן יש להרגיש על הרב ער"הש סימן קל"ה דאחר שכתב המחלוקת שיש בזה ובסיום דבריו כתב מהשיטה מקובצת מרבו דיכול לקרות כהן אחר כהן ולוי בכ"מ כשיאמרו אע"פי שהוא וכו' ועיין ש"ות הרדב"ז סימן תשכ"ד ואף על גב דלא קי"ל הכי יש לסמוך עליו לקרותו ראשון בכ"הג כיון דכמה רבוותא שרו ע"כ. והא ודאי לפי חשיבותו קאמר אף על גב שסתם דבריו דליכא מ"ד שיעלה ראשון גם כנגד ישראל הגדול ממנו. אבל אחר המחילה רבה לא ידעתי איך מלאו לבו להתיר לכתחילה לעשות כן אחר שכמה רבים ועצומים ס"ל כפירוש ראשון של רש"י דגם ראשון לא יעלה ואיכא מרבוותא דסברי שגם מרן סבר כן ומה גם שהרב דוד אבודרהם העד העיד בנו שכן הוא המנהג, וכן ראינו היום ברוב תפוצות ישראל. אך אם עבר וקראוהו כפי חשיבותו יעלה שלא יגיע לו עונש ממה שאמרו כל שנותנין לו ספר תורה לקרות וכו' אך לקרותו לכתחילה לא אף לפי חשיבותו.
ובשו"ת יביע אומר [חלק ו, אורח חיים סימן כ"ד, אות ו] כתב "ראיתי בספר מסגרת השלחן [יורה דעה, במנהגים שבסוף הספר אות י"ג] שכתב, לא נהגו כאן לקרות לוי במקום כהן, וכן נהגו בפאדובה, וישר בעיני, כי אין נכון להעלות לוי ראשון לא לפי הפשט ולא לפי הסוד, ברם בסיינה חדשים מקרוב באו ועשו מעשה להעלותו ראשון נגד הזקנים, ומר אבי ז"ל לא היתה דעתו נוחה משינוי המנהג, ואמר שזוהי כוונת מיכה [שופטים י"ז,י"ג] והיה לי הלוי לכהן, שאין להקדים מדת הגבורה שהוא הלוי, במקום כהן שהוא איש החסד. ע"כ. והן אמת שכ"כ בשער הכוונות (דף עג ע"ד) שהעולים לס"ת בשבת שבעה, כנגד שבע ספירות, הכהן בחסד, הלוי בגבורה, ישראל בתפארת וכו', מכל מקום המדובר על העליה ואינו משנה את הספירה בזה. אכן ראיתי להגאון יעב"ץ בספר מור וקציעה [דנ"ז סע"א] שגם כן כתב שעל פי הקבלה אין הלוי קורא כלל, שאין להתחיל במדת הדין, וכמו שכתב בסוף ספר האמונות. ע"ש. ואנו אין לנו עסק בנסתרות". ועיין שם מה שהעיר על פי הפשט שאפשר להילותו ולהכריז "הגם שהוא לוי". והוא שאין תלמיד חכם ישראל בבית הכנסת, שאם לא כן הוא קודם ללוי.
|
|
שאלה - 259220
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
שבוע טוב לרב
בבית הכנסת הקורא עד שלישי ולאחר מכן עולים לקרוא ילדים צדיקים מתחת לגיל בר מצוה מה דעת הרב על כך יש לציין שהם קוראים ברמה גבוהה.תו
תשובה
אין פשרות בהלכה, צריכים לעלות שבעה עולים מבוגרים ויראי שמים. ומעלים עולים נוספים בין שישי לשביעי, ועיין מקרא בציון.
|
|
שאלה - 258092
לכבוד הרב מוצפי שליטא אדם שמר שבת פעם ראשונה בחיים שלו יכול לעלות לתורה באותה שבת נחשב ממנין 7 עולים?
תשובה
בהחלט מועיל, ברוך הבא.
|
|
שאלה - 257089
לכבוד הרב שלום רב
בסידור של הרב, לפני החזרת ספר התורה לא מוזכר שם להגיד מה שמובא בכל שאר סידורי הספרדים "ברוך יי אשר נתן מנוחה..." האם זה בכונה הושמט או שבטעות הדבר הושמט?
תשובה
אין חובה לאמרו.
|
|
שאלה - 255913
לכבוד הרב האם יש ענין להפסיק שישי פרשת כי תצא ״את הדבר הזה״ ? כ״כ הרב בספר שלכם, וגם כך מנהג חלבים. ולולי דמסתפינא הייתי ממשיך עוד שתי פסוקים ומפסיק ״למען יברכך בכל מעשה ידך״
תשובה
אין חכי נמי, רק נמנענו מכיוון שפעמים זה טורח ציבור אפילו בדבר קל.
|
|
שאלה - 241579
לכבוד הרב שלום רב
האם נכון למינהגנו כאשר מסימיים לקרא את הפרשה האחרונה כמו השבת פרשת ויחי לומר לעולה וכן העולה עצמו חזק חזק וניתחזק או שזה מינהג אחינו האשכנזים
תשובה
מנהג האשכנזים.
|
|
שאלה - 240529
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
למה כשיוצא בימי שני חמישי חג או ראש חודש לא קוראים גם את קריאת התורה של הפרשה?
בחנוכה יוצא בשבת קוראים גם את קורבן היום וגם ראש חודש וקריאת התורה של שבת
תשובה
כי עיקר התקנה היא שלא ישארו שלשה ימים ללא תורה,ויש קריאה של המאורע, ובשבת מפני החיוב של הקריאה, פרשת השבוע, ראש חודש, חנוכה.
|
|
שאלה - 240273
שלום לכבוד הרב בהמשך לשאלה לגבי שבת ר"ח טבת. אם יש רק 2 ס"ת מי אומר את הקדיש המשלים בר"ח או המפטיר בחנוכה (ששניהם קוראים כהדרכת מו"ר בס"ת השני)?
תודה למו"ר שמאיר עינינו!
תשובה
שלש קדישים יש בכל אופן, א, המשלים לאחר שבעה עולים בפרשת מקץ. ב, העולה עלית ראש חודש. ג, העולה מפטיר ועלה עלית חנוכה בקרבן הנשיא השישי.
|
|
שאלה - 237388
לכבוד הרב הגאון מוצפי
כשעולים עליית שלישי בימות החול או בשבת או רביעי בראש חודש ועושים השכבה לנפטר/ת למה דווקא אחרי עליה לתורה?
זה נותן את הזכות לנפטר/ת ואם מישהו אחר עלה?
תשובה
עת רצון לקבלת הבקשות.
|
|
שאלה - 235064
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
פעמים רבות כשאני שומעת את קריאת התורה ובפרט בהפטרה אני בוכה.
והאם זה עבירה לבכות בתפילה שבת?תודה רבה גמר חתימה טובה!
תשובה
בכיה הבאה מאליה מותרת.
|
|
שאלה - 230793
לכבוד הרב שלום רב,
כשקוראים בבית את פרשת כי תבוא, לא מזיק לבטא בקול את כל מילות ה-ארור בקול? והאם מותר כשמתפללים בבית לשים רגל על רגל בגלל שעוזר בכאבי גו? תודה רבה ושבת שלום.
תשובה
בקול נמוך. ב, מתפללים באימה וביראה.
|
|
שאלה - 230077
לכבוד הרב שלום הנני קורא התורה,בפרשת מסעי
האם יש עניין לקרוא את מה מסעות ברצף ולא לעצור בהם,בין מחוברות
ובין רגילות?
תשובה
פשט המנהג שלא להפסיק באמצע קריאת מ"ב מסעות שבפרשת אלה מסעי, ולא בשירת הים, ולא בעשרת הדברות, וכן אין מפסיקין בשמונה פסוקים אחרונים שבתורה.
כתב רבנו אברהם סבע ז"ל בספרו צרור המור [במדבר פרשת מסעי, ל"ג, א] "ולהורות שיש באלו המסעות דבר גדול. אמרו רבותינו ז"ל שנכתבו כאן שנים וארבעים מסעות. רמז לשם המפורש של שנים וארבעים. הוא שם של [אבגית"ץ] הרמוז בפרשת בראשית במספר הימים. והם שבעה תיבות ובכל אחד יש בו ששה אותיות עולים שנים וארבעים וכל אחד יוצא מיומו. [אבגית"ץ] מיום הראשון. [קר"ע שט"ן] יוצא מיום שני. לפי שבו נברא גיהנם. וכן כולם על זה הדרך. ולכן נכתבו בכאן שנים וארבעים מסעות. כנגד זה השם של שנים וארבעים הרמוז באומרו השם בם סיני בקודש. לרמוז שיש באלו המסעות דבר גדול. והוא חותם התורה כולה. וכמו שהתורה התחילה בימי בראשית שבם רמוז שם ה' ב"ם. כן סיימה בפרשת אלה מסעי בספור שנים וארבעים מסעות שהם כנגד שם של שנים וארבעים שהזכרנו. לרמוז שהתורה כולה כלולה וקשורה וחתומה בחותם אחד. בסוד ה' אחד ובסוד ה' בם. ואין בה פירוד וחילוק אלא שהיא קשורה תחלתה בסופה וסופה בתחלתה. ולכן כתב באלו המסעות ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם ע"פ השם. להורות לנו שיש בהם דבר גדול. ולכן התורה כולה עם ספר אלה הדברים כלולה בסוד שנים ושלשים נתיבות חכמה. ולכן התחילה התורה בבי"ת של בראשית וסיימה בלמ"ד של ישראל. לרמוז שנים ושלשים נתיבות חכמה. ואחר שאלו המסעות הם במספר במשקל. רומזים לשם של שנים וארבעים בסוד ה' בם. "אין להפסיק החזן בקריאת הפרשה". אלא שיקראם כולם עם אדם אחד. בענין שיהיה המשכן אחד".
והביאו דבריו הרב מגן אברהם ז"ל [תכ"ח, ח], והרב אליה רבה [קל"ח, ד], והרב מחצית השקל [קמ"ג, ו], והרב דרך החיים [פ, י"ב].
וכתב רבנו יעקב ישראל אלגאזי ז"ל באמת ליעקב [קריאת ס"ת, אות י"ב] "ובמגן אברהם ז"ל כתב בשם ספר צרור המור שיש לשליח ציבור להזהר שלא להפסיק במ"ב מסעות דפרשת אלה מסעי שהם כנגד שם מ"ב".
והגאון החיד"א ז"ל בלדוד אמת [סימן ז, אות י"א] כתב "יש לשליח ציבור להזהיר שלא להפסיק במ"ב מסעות דפרשת מסעי שהם כנגד שם מ"ב".
ועוד כתב הרב אליה רבה ז"ל [סימן קמ"ג, ו] "ונראה דבעשרת הדברות ותוכחה ושירת הים הוי נמי אי אפשר להפסיק כדאיתא [פי"ז] דמסכת סופרים וצריך עיון. והוא הדין בשמנה פסוקים שבסוף התורה וכמו שביארנו בסימן תרס"ט אליה רבה אות י"ז.
|
|
שאלה - 229733
שלום לכבוד הרב יש בבית הכנסת שני כוהנים אחד בריא ואחד בכיסא גלגלים. לבריא יש אזכרה והוא רוצה לעלות מפטיר.מי עדיף שיעלה כהן?
תשובה
האחד יעלה כהן. והאחר יעלה מפטיר. אין כאן עדיפות.
|
|
שאלה - 229705
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
שבת שעברה הקורא המשיך לקורא עוד ג' פסוקים בפרשת פנחס לעולה השביעי
יש מקור לכך ?
תשובה
בהחלט לא.
|
|
שאלה - 227849
לכבוד הרב, שבוע טוב, כשיש עולים מוסיפים לתורה מי נחשב העולה שישי בגלל מעלת היסוד השישי בפועל או העליית שישי
תשובה
העולה מספר שש. וההפסקות בחומש אינן על פי ההלכה.
|
|
שאלה - 226898
שלום לכבוד הרב
מה ההלכה למעשה למי שלא קורא עברית ולא יכול לקרוא בשפתיים עם הקורא בתורה האם יכול לעלות לתורה? יש כאן הרבה כאלה
תודה ורפואה שלמה לרב שנזכה לגאולה בחסד ורחמים
תשובה
צריך שיהיו שבעה עולים חוץ ממנו.
|
|
שאלה - 224654
לכבוד רבנו שליט"א החזן אצלנו בבית הכנסת בשבת מעלה איתו כוס מים ותה לתיבה ושותה בין לבין וכן בין עולה לעולה בקריאת התורה ורב ביהכ"נס העיר לו טוען ששותה שהקול יצא טוב האם צודק
תשובה
שוטה מוחלט הוא, בפני הספר תורה עושה כן והרי זה פורץ גדר. גם אסור להשתמש בתיבה כשהספר תורה מונח עליה. ואפילו להשען עליה אסור כפי שכתב הגאון החיד"א זיע"א בספרו לדוד אמת.
וכמה רעות עושה האיש הזה. א, שותה בבית הכנסת. ב, בפני הספר תורה הפתוח. ג, בלי קידוש. ד, משתמש בתיבה לצרכי חולין. ה, מתנהג בקלות ראש. ו, גורם חילול השם ברבים.
|
|
שאלה - 224081
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
שלום מבקש לדעת מהיכן לקוח המינהג של התוניסאים לחלק את העליה השישית לתורה בשבת לעולה נוסף שניקרא סמוך
תשובה
זה לא שיין רק לעדה מסויימת. כי אין שום חיוב להפסיק במקומות המצויינים בחומש, כי הם לא תמיד על פי ההלכה. ובהרבה עדות הפסיקו במקומות אחרים.
|
|
שאלה - 221612
שלום לכבוד הרב
האם השבת בפרשת כי תשא במקרה שאין כהן עדיף שלוי יעלה לתורה במקום ישראל?והאם הספרדים נהגו בכך?
תודה רבה ושבת שלום.
תשובה
לוי אינו עולה במקום כהן ולא שני ולא שלישי אלא רביעי כשאין שם כהן כפי שפסק הרמב"ם ז"ל
|
|
שאלה - 220033
לכבוד הרב מוצפי שליט"א מניין אשכנזי בשבת הקרובה יש לנו ספר תורה אחד .האם להגביה בסוף כל קריאה (כמנהג האשכנזים שמגביהים בסוף)או רק פעם אחת
לאחר קריאת שקלים?
תשובה
בכל קריאה יש להגביה קודם הקריאה, ולהראות מקום הקריאה.
|
|
שאלה - 219994
לכבוד הרב שלום רב האם השבת מגביהים את כל הספרים או רק את הספר הראשון? ווהאם עושים זאת לפני הקריאה או לפני כל קריאה וקריאה? ומה הדין כשיש ספר אחד/שניים וגוללים?
תשובה
שלשתם כדי לא להטריח את הציבור לקום שלש פעמים.
|
|
שאלה - 219907
לכבוד הרב
בחלק מהסידורים מופיע קטע לאומרו בשבת שמוציאים 3 ספרי תורה (כבשבת הקרובה) "מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה וכו'", האם מורנו הרב שליט"א נוהג לאומרו? האם להביאו?
תשובה
לא נהגו בזה משום מה.
|
|
שאלה - 219854
שלום לכבוד הרב שליט"א
מתפללים מניין בבית כבר יותר מחודש בשבת הקרובה האם להביא עוד 2 ספרים עוד די בספר אחד נוסף ולגלול את השני
תשובה
אחד ותגללו אותו.
|
|
שאלה - 219847
שלום לכבוד הרב
שבת הקרובה יש לנו רק ספר תורה אחד
א.האם לעשות הגבהה רק פעם אחת או 3 פעמים ?
ב.האם מותר להביא עוד ספר רק להשבת?
תשובה
בכל פעם שתגללוהו, תגביהוהו.
|
|
שאלה - 219265
ממש מחילה מראש אני לוי, אני אוהב לקרוא את vתשובות cאתר ולאחרונה ראיתי את השאלות על עליית לוי לתורה ומחילה באמת לא הבנתי האם מותר לי לעלות ראשון או שלישי שאין כהן בבית הכנסת
תשובה
בהחלט לא. רק מרביעי והלאה.
|
|
שאלה - 219260
לכבוד הרב: לוי האם מותר לו לעלות ראשון שאין כהן בבית הכנסת
תשובה
בהחלט לא. עיין במנוע החיפוש.
|
|
שאלה - 219183
לכבוד הרב שלום רב
האם הרב יכול לציין כמה דוגמאות להצריך הוצאת ספר התורה וקריאת שלושה פסוקים אחרי שכבר קראו את הפרשה בשבת וגילו שמשהו לא נעשה כהלכה בקריאת התורה?
תשובה
תודה לך. כל פעם כאשר לא יצאו ידי חובתם מקריאת התורה.
|
|
שאלה - 218806
שלום רב!
שאלתי את הרב כמה פעמים בחודש מומלץ לעלות לספר תורה? הרב ענה לפחות פעם אחת בחודש השאלה אם עליתי לתורה בתחילת חודש טבת ואני עולה שוב בסוף חודש שבט האם זה בסדר לכתחילה?
תשובה
זו לא חובה אלא הידור מצווה.
|
|
שאלה - 218749
לכבוד הרב שלום רב, כאשר רוצים להעלות אדם לתורה אומרים "יעלה חמישי בכבוד" או את שמו ומצרפים "בן" עם שם אימו או שם אביו?
תשובה
מנהג הספרדים מימי עולם לא להזכיר שמו, אלא אומרים "שישי העולה יעמוד בכבוד".
|
|
שאלה - 218244
שלום לכבוד הרב!
כמה פעמים בחודש מומלץ לעלות לספר תורה?
תשובה
לפחות פעם אחת בחודש.
|
|
שאלה - 217598
לכבוד הרב שלום רב!
אדם שעולה לתורה פעמיים בחודש השאלה כמה פעמים בשנה מומלץ לקנות פתיחת ההיכל והוצאת והגבהת ספר תורה? הרב בבקשה כמה פעמים זה הנהגה נכונה?
תשובה
פעמיים.
|
|
שאלה - 217504
לכבוד הרב שלום רב, האם יש סגולה מיוחדת בהלבשת רימונים בשעת הוצאת ספר תורה. והאם כדאי לעשות זאת גם בימי שני וחמישי? תודה.
תשובה
עיטור והלבשת הרימונים על גבי הספר תורה, נותנים אותם לקטנים, והיא סגולה שיגדלו לתורה ויזכו לחכמה בינה ודעת, ויאריכו ימים ושנים. וכשאין קטנים בבית הכנסת נהגו לתת אותם לזקנים כסגולה לחכמת התורה ולאריכות ימים. והדברים הורחבו בדברי רבנו האר"י ז"ל ויש בזה סוד עצום ונפלא.
מסוגל לחכמת התורה ולאריכות ימים. וגם בימי החול יעשו כן.
|
|
שאלה - 217459
שלום לכבוד הרה"ג שליט"א האם איזה מעלה יש לעליית שלישי רביעי וחמישי שישי זה בדרגה גבוהה ושביעי לעילוי נשמה או למה נוהגים כך
תשובה
כולם כאחד טובים ויקרים בעיני אבינו שבשמיים.
|
|
שאלה - 217239
לכבוד הרב
האם כשעולים לתורה על פי הזמנת הגבאי טוב לתת תרומה כלשהי כדי שהמצווה לא תהיה בחינם
תודה ושבוע טוב ומבורך לכבוד הרב
תשובה
עיין במנוע החיפוש בשם הזוהר הקדוש שיש לשלם או לתת צדקה עבור המצווה.
|
|
שאלה - 217072
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
לגבי קריאת שלושה פסוקים לכל עולה כשיש הרבה עולים האם אפשר לקרא ולהפסיק בכל מקום כי יש כללים היכן אפשר לעשות הפסקה בקריאה והיכן להתחיל
תודה לכבוד הרב
תשובה
בצמוד להלכה שלא להתחיל תוך שלשה פסוקים מתחילת פרשה, ולא לסיים תוך שלשה פסוקים מסיום פרשה. הן פתוחה הן סתומה.
|
|
שאלה - 217030
לכבוד הרב מוצפי
האם זה נכון שמי שעלה לתורה עליית שלישי זה סימן שיתחזק בתורה?
והאם מותר לקנות למתחזק עליה לתורה כדי לקרב אותו אפילו שעדיין לא שומר שבת?
איזה עליה הכי מובחרת?
תשובה
כתב הרב הלבוש אסור לו עליה זו יפה. כי כל פסוקי התורה קדושים הם. מחלל שבת תעלה אותו עליה נוספת, והחזן יחזור עליה שנית עם עולה ירא שמים.
|
|
שאלה - 216427
שלום לכת״ר, תודה למו״ר על התשובה בעניין אירוח לשבת בני משפחה שאינם שומרי תו״מ ואצלנו בע״ה ישמרו. כשהבחור מגיע עם המארח(אברך) לבי״כס הגבאי עלול להעלותו לתורה, האם מותר?
תשובה
תודיע מבעוד יום קורא בתורה לחזור על הקריאה שנית לציבור.
|
|
שאלה - 216361
לכבוד הרב
האם מותר להוציא בשבת שני ספרי תורה אחד לבעל קורא ואחד לעולה
תשובה
לא ולא.
|
|
שאלה - 216319
לכבוד הרב
נזדמנתי לבית הכנסת באחד המושבים וראיתי שהם מחלקים את עליית ראשון לשלשה עולים כהן לוי וישראל ומעליית שני ואילך מוכרים לקהל. ונסתפקתי מה תיחשב לעליית שישי
תשובה
העולה מספר 6.
|
|
שאלה - 215744
אני לוי, קניתי עלית מפטיר, בדרך כלל יש 2-3 לויים בביהכנ"ס, בפעם הזאת לא היה, לא שמו לב לנוכחתי, וחיכו שמישהו יעלה, האם אני אמור לעלות? וגם פעם
שניה למפטיר? ואם קראו בשמי?
תשובה
זכור כלל זה, ביום שיש ספר תורה אחד מותר לך לעלות בו גם לוי וגם מפטיר.
ביום שיש שני ספרי תורה כגון בשבת הקרובה שהיא שבת חנוכה אסור לאדם אחד לעלות בשניהם, כי חכמים גזרו שלא יוציאו לעז על הספר הראשון.
ועיין במנוע החיפוש המקורות לתשובה זו.
|
|
שאלה - 215671
מורי ורבי שליט"א. בית הכנסת שאין שם כהן, האם לוי עולה במקומו ראשון או ישראל, כי יש ויכוח אצלנו?
תשובה
עולה ישראל, והטעם כתב מרן בבית יוסף [סימן קל"ה] "אמר אביי נקטינן אם אין שם כהן וכו'. בפרק הניזקין [גיטין נ"ט, ב] ופירש רש"י נתפרדה חבילה נפסק הקשר איבד הלוי את כבודו בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא כלל כך אמר מורי הזקן, ומורי רבנו יצחק בר יהודה, וכך סידר רב עמרם גאון ז"ל [בסדורו חלק א, סימן צ"ט] אבל מתלמידי מורי רבי יצחק הלוי שמעתי משמו שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים. והרא"ש [גיטין פרק ה סימן כ] כתב פירש רש"י שלא יקרא הלוי במקומו כלל ויכול ישראל לקרות לפניו. וריצב"א היה תופס זה הפירוש עיקר. ודוקא אם הישראל חשוב ממנו, אבל אם שווים, לוי קודם. ואפילו לקרות במקום כהן, כדאמר רבי יהושע בן לוי במגילה מימי לא ברכתי לפני כהן ולא בירך ישראל לפני ורבי יהושע בן לוי לוי היה כדאמרינן בפרק כל הבשר [חולין ק"ו, ב] דרבי מיאשא בר בריה, לוי הוה, וקאמר שלא היה מניח לישראל לברך לפניו, ובשוין מיירי דומיא דלא ברכתי לפני כהן דמוקי התם בשווין עד כאן. וכן כתב שם המרדכי [סימן ת"ה] שהוא דעת ר"ת וכתבו הגהות מיימון בפרק י"ב מהלכות תפילה (אות ר) שכן היה נראה לרש"י כרבו הלוי וכתב אטו בית הכנסת שכולה לויים לא יקראו בתורה אבל הרמב"ם [פרק י"ב הלכה י"ט] כתב אין שם כהן עולה ישראל ולא יעלה אחריו לוי כלל וזהו כפירושא קמא דרש"י ולזה הסכימו תשובות הרמב"ן סימן קפ"ו וכן הסכמת הרשב"א בתשובה [חלק א, סימן רי"ד] וכתב ה"ר דוד אבודרהם [סוף עמוד קכ"ט] שכן נהגו".
וכן פסקו הרא"ש [גיטין פרק ה, הלכה כ"א], ובתוספות הרא"ש [גיטין נ"ט, ב], והמרדכי [מגילה רמז תתכ"ח].
|
|
שאלה - 215511
מו"ר שלום
זוהר תרומה קכח ע'אתשלום על מצווה בין זעיר ובין רבעולה לתורה לוי בחינם ואחכ שם 10 אג' זה מועיל או שצריך יותר האםנחשב לקניית מצווה?
שמא לא מכובד
תשובה
לפי יכולתו וכוחו.
|
|
שאלה - 215373
לכבוד הרב מוצפי שליט"א אני כהן ויושב בכיסא גלגלים. השבת היינו שני כוהנים ולכהן השני הייתה אזכרה ורצה לקרוא מפטיר אז אני עליתי ראשון. האם זה בסדר?
תשובה
אכתוב לך מה ששאלוני בעבר בנושא זה, והרי הוא לפניך.
שאלוני אודות מושב זקנים ששם יש בעוונותינו כמה וכמה זקנים בעלי תורה המרותקים לכסא גלגלים, ואינם יכולים לעמוד גם על ידי סמיכה, ויש להם יארצייט, או שמגיע החתן מצאצאיהם לכבודם לבית הכנסת, ומאוד מתאווים לעלות לתורה אי שפיר הוא שיגשו אל הספר תורה ויברכו ויעלו מיושב.
והנה במשנה מגילה [כ"א, א] מצינו "הקורא את המגילה עומד ויושב". וגמרא אמרו "תנא, מה שאין כן בתורה. מנהני מילי? אמר רבי אבהו: דאמר קרא ואתה פה עמד עמדי, ואמר רבי אבהו: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, כביכול אף הקדוש ברוך הוא בעמידה".
ופירש רש"י ז"ל גבי מגילה "הקורא עומד, אם רצה עומד אם רצה יושב". ואילו גבי קריאה בתורה פירש "שאין קורין בתורה בציבור מיושב". ומפשט דבריו נראה שבמגילה יכול לשבת לכתחילה, ואילו בקריאה בתורה אם ישב, בדיעבד יצא ידי חובתו, שאם לא כן היה כותב שאם קרא יושב לא יצא.
וכן מוכח מדברי רבנו הרשב"א ז"ל בחידושיו [שם] שכתב "הקורא את המגילה עומד ויושב יצא, ואף על גב דקתני יצא, אפילו לכתחילה קאמר. וכו', ועוד דהא קתני קראה אחד, ובאחד מי יש לך לומר יצא בדיעבד, אלא ודאי לכתחלה קאמר". נמצא שהן רש"י והן הרשב"א פוסקים כי בדיעבד יצא ידי חובת קריאת התורה כשישב וקרא.
גם מפורש הוא בדברי בית הבחירה להרב המאירי ז"ל שכתב "הקורא את המגלה עומד ויושב, רצונו לומר עומד ויושב כלומר הדבר [תלוי] ברצונו, ואף על פי שבספר תורה אנו צריכין לקרוא מעומד, ואין גורסין בכאן עומד או יושב יצא, שאם כן היו הדברים מוכיחין דיעבד אין, לכתחילה לא. והיה יוצא לנו ממנה שבתורה אף דיעבד לא יצא ביושב, ממה שנאמר על משנה זו בגמרא מה שאין כן בתורה, וזה אינו שלא נאמר בקריאת התורה מעומד אלא לכתחלה, כדי לעמוד ביראה, הא במגילה אף לכתחלה. אלא שמכל מקום נהגו לקרותה מעומד מפני כבוד הצבור".
ובתלמוד ירושלמי [מגילה פרק ד הלכה א] מובא "הקורא את המגילה, מה לשעבר הא בתחלה לא והא תני מעשה ברבי מאיר שקרייה מיושב בבית הכנסת של טיבעין, ונתנה לאחר ובירך עליה. כיני מתניתא מותר לקרותה עומד מותר לקרותה יושב וכו', זה שהוא עומד לקרות בתורה מפני מה הוא עומד מפני כבודה, או מפני כבוד הרבים. אין תימר מפני כבודה אפילו בינו לבינה, אין תימר מפני כבוד הרבים אפילו בינו לבין עצמו מפני כבודה הוא עומד, אם אומר את כן, אף הוא מתעצל ואינו קורא. רבי שמואל בר רב יצחק עאל לכנישתא, חד בר נש קאים מתרגם סמיך לעמודא, [רב שמואל נכנס לבית הכנסת ואחד שהיה מתרגם הקריאה בתורה היה נשען על העמוד], אמר ליה אסור לך כשם שניתנה באימה ויראה כך אנו צריכין לנהוג בה באימה ויראה". ומוכח מכאן שבמגילה יכול לקוראה לכתחילה יושב, ואילו בספר תורה לכתחילה יעמוד, ובדיעבד אם ישב וקרא יצא. שלכתחילה יש לקורא לעמוד באימה וביראה מפני כבוד התורה. וכן כתב הטור [סימן תר"צ]. והחרה החזיק אחריו הגאון הפרי חדש ז"ל [קמ"א, א].
ועיין בדברי הטור ז"ל [סימן קמ"א] שכתב "וצריך לקרות מעומד דתנן הקורא את המגילה יושב יצא, מה שאין כן בתורה. ומטעם זה נמי צריך ליזהר שלא לסמוך, דאמרינן בפרק שני דזבחים עמידה מן הצד, פירוש על ידי סמיכה איכא בינייהו, לרבנן לא הוי עמידה". וכתב הרב אפרים זלמן מרגליות ז"ל בשערי אפרים [שער ג, אות י"א] "ובדיעבד אם קרא בישיבה יצא, ואין צריך לחזור ולקרות".
גם מרן הבית יוסף ז"ל [סימן קמ"א] כתב "וצריך לקרות מעומד דתנן (כא.) הקורא את המגילה עומד יושב. כלומר אם רצה עומד אם רצה יושב ובגמרא (שם) תנא מה שאין כן בתורה ופירש רש"י מה שאין כן בתורה שאין קורין בתורה בציבור מיושב ומשמע דדוקא הקורא צריך לעמוד אבל לא שאר הציבור וכן נוהגים". ומסמות דבריו משמע דגם הוא סבירא ליה שכל ענין העמידה בקריאת התורה הוא לכתחילה וכמפורש לעיל שיש לקוראה באימה וביראה, ואין הכי נמי בדיעבד אם קראה מיושב יצא, ואין צריך לחזור ולקוראה. וכן דקדק בדבריו הרב מגן אברהם ז"ל וראה לשונו לקמן בעזרת השם יתברך.
וכן נראה מדבריו בשלחן ערוך [שם א] שכתב "צריך לקרות מעומד, ואפילו לסמוך עצמו לכותל או לעמוד אסור, אלא אם כן הוא בעל בשר". ומדאמר צריך, היינו לכתחילה.
אמנם הגאון הבית חדש [סימן תר"צ] בהלכות מגילה כתב "ומה שכתב משמע בדיעבד וכו'. פירוש דביושב דיעבד אין לכתחלה לא ומאי דקתני נמי הקורא דמשמע דיעבד משום יושב נקט הכי, וה"ק הקורא את המגילה יוצא בדיעבד כשיושב כמו בעומד אבל עומד ודאי אפילו לכתחלה דאי אפשר בלי עומד או יושב. ומכל מקום קשה למה לי לתנא למיתני עומד ויושב כיון דדין עומד אינו כדין יושב ונראה דתני הכי למידק מיניה דבמגילה דוקא הוה דינא הכי מה שאין כן בתורה דעומד דוקא, וכדתניא (כא א) מה שאין כן בתורה מנא הני מילי אמר רבי אבהו דאמר קרא (דברים ה, כח) ואתה פה עמוד עמדי, אבל יושב אפילו דיעבד לא וצריך לחזור ולקרות מעומד נראה לי".
והסכימו עמו הגאונים הרב שיירי כנסת הגדולה ז"ל [קמ"א, ב], הרב עטרת זקנים [תר"צ, א], וכן כתב הרב פרי מגדים ז"ל [במשבצות זהב תר"צ, א] שכתב "ודע דיש לדייק ממה שפסק המחבר כאן כהר"מ ז"ל, דלכתחלה צריך לקרות בציבור מעומד מפני כבוד הציבור, ואם כן על כרחך בתורה דיעבד נמי לא יצא במיושב, וצריך לחזור ולקרות מעומד. דבמגילה [כ"א, ב] אמר עלה דמתניתין [שם ע"א], תנא מה שאין כן בתורה. ואי בציבור במגילה לכתחלה צריך לעמוד, וביחיד אף בתורה שמעביר פרשיותיו אינו צריך לעמוד, ואם כן צריך עיון".
אך הרב מגן אברהם ז"ל כתב "מעומד. כב"ח סימן תר"ץ דאפילו בדיעבד לא יצא וצריך לחזור ולקרות. וכן משמע לשון הטור והגהות מיימוניות, אבל ממה שכתב הרב בית יוסף בשם רש"י, משמע דדוקא לכתחילה קפדינן, אבל בדיעבד יצא עיין שם. וכן מוכח מספ"ז דסוטה דאמרינן דהמלך קורא יושב, ואי איתא דאפילו בדיעבד לא יצא, משום כבודו של מלך לא שרי לכתחילה, וכהאי גוונא דייקינן בח"מ סימן כ"ח גבי עדות ויש לחלק".
וכן כתב הגאון הפרי חדש ז"ל [סימן קמ"א, א] "צריך לקרות מעומד. במגילה [כ"א, א] תנן הקורא את המגילה עומד ויושב, ותני עלה מה שאין כן בתורה, והטור בסימן תר"ץ כתב דלישנא דהקורא משמע דיעבד, אבל לכתחילה לא יקרא יושב, וכתב שם הב"ח [ריש הסימן] דכפי זה בתורה אפילו דיעבד לא וצריך לחזור ולקרותה מעומד, אלא דגבי מגילה לא קיימא לן הכי דבירושלמי [שם פ"ד ריש הלכה א] אמרינן (ביני) [כיני] מתניתא מותר לקרותה עומד ומותר לקרותה יושב וכן פירש רש"י [שם ד"ה הקורא], וכפי זה בתורה אם קרא מיושב יראה דמהני דודאי לא הוי עיכובא אף לפי מאי דמשמע בש"ס דילן [מגילה שם] דהוי משום כבוד התורה, וכל שכן לפי מאי דמשמע בירושלמי [שם] דהוי משום כבוד הרבים, תדע דבפרשת המלך [סוטה פ"ז משנה ח] תנן שקורא יושב, ואם איתא דבעלמא אפילו דיעבד לא מהני, היכי שרינן לכתחילה גבי מלך, אלא משמע דבדיעבד עלתה הקריאה מיושב וזה ברור". ועיין כף החיים [סופר קמ"א, ב].
נמצא לסיכום לדעת הבית חדש, הכנסת הגדולה, העטרת זקנים, והרב פרי מגדים, שמי שקרא בתורה מיושב גם בדיעבד לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולקרות מעומד.
אך דעת התלמוד ירושלמי שבדיעבד יצא ידי חובתו ואין צריך לחזור ולקרות, וכן הוא דעת רש"י, הרשב"א, המאירי, הרב בית יוסף, הרב פרי חדש, הרב מגן אברהם, הרב שערי אפריים, ועוד אחרונים שלא נאמרה ההלכה לעמוד כשקורא בתורה אלא לכתחילה, אך בדיעבד יצא ידי חובתו, ולכן זקן או חולה שאינו יכול לעמוד, יכול לברך על קריאת התורה מיושב ויקרא יושב, וכן היום המנהג בכמה וכמה מקומות, ובפני תלמידי חכמים גדולים שהתירו את הדבר.
|
|
שאלה - 215371
שלום לכבוד הרב
שאלתי היא :מתי אדם מוגדר בהלכה שוטה ?השבת עלה לתורה אדם לא נורמאלי ,מתי נדע שאדם מוגדר שוטה שלא מצטרף למניין שבעה עולים?
תשובה
במקום של אפילו ספק לא נחשיב אותו ממספר העולים, ונעלה עוד אדם בריא וירא אלקים.
|
|
שאלה - 215332
לכבוד מורנו הרב. שמעתי באחד השיעורים סימן להבדל בין דישן לבין דישון. ואני קורא בתורה ואפשר לדעת מה הסימן" תודה.
תשובה
בספר בית מנוחה [דקס"ט, ע"א, אות י"ב] כתב בשם הרב זרע יעקב [סימן ס"ה] דישון ודישן [בראשית ל"ו, כ"ו] "דישון ודישן, הרב בעל הטורים מסר סימן יפה לקריאתן וכו', יש כלל שלא יצטרך השליח ציבור לשום מחשבתו, והוא כי דשון בחולם הוא חסר יו"ד בין דל"ת לבין שי"ן, ודישן בקמץ הוא מלא יו"ד, והסימן בזה "מלא קומצו" [ויקרא ב, ב]. פירוש המלא בקמץ".
|
|
שאלה - 215330
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
(בעל קורא) הקורא בתורה. יורנו הרב בבקשה איך לקרוא את הפסוק:"ויהי בשכון ישראל" בקריאה עצמה
תשובה
כשאומר וישמע ישראל שוהה מעט, וממשיך ויהיו בני יעקב.......
|
|
שאלה - 214875
שלום הרב מוצפי,בשבת שחרית לפני הוצאת ספר תורה אומרים 8 פסוקים כנגד 7 עולים +מפטיר .וכן בחגים ובראש חודש בהתאם. מדוע במנחה של שבת ובשני וחמישי בחול אומרים 2 פסוקים בלבד
תשובה
כי עיקר קריאת התורה היא בשחרית.
|
|
שאלה - 214821
שלום כבוד הרב
איך עושים הקמת ספר תורה לאיזה כוון?
תשובה
היפך כיוון השעון, רק תתכונן שכולם יקפצו ויגערו בך כי העולם הולך הפוך.
|
|
שאלה - 214435
לכבוד הרב שלום רב
מחילה מהרב שהשאלה לא נשאלה נכוןהשאלה היא: האם בימי שני וחמישי לאחר שעלו כהן ולויאפשר לעלות כהן.ומה קורה אם הוא כבר עלה ועומד לפני הברכות.
תשובה
כהן או לוי אינם עולים שלישי, לא בשבת בשחרית, לא במנחה, ולא בשני וחמישי.
|
|
שאלה - 214360
לכבוד הרב מוצפי שליט"א האם מותר השבת להעלות מוספין לפסוקים של הברכות של ויתן לך וכ'ו
תודה רבה לכבוד הרב ושבת שלום
תשובה
אין שינוי בהלכה בשבת זו.
|
|
שאלה - 214159
לכבוד מו"ר שליט"א
האם שמתפלל זמן ארוך בבית ביחידות מחמת חולי יכול לומר בשבת בריך שמיה מצד שהיא שבח או שהיא דוקא קשורה לקריאת התורה
אריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים
תשובה
לא, רק כשמוציאים ספר תורה.
|
|
שאלה - 214066
לכבוד הרב מוצפי שליט"א בשבת הזמינו אותי לעלות לתורה אך סרבתי מכיוון שהקורא היה מקורר וחששתי בפרט שכבר חליתי בקורונה יש לציין שקראו בשמי האם עשיתי עבירה .
תשובה
כתוב בהלכה שאם נימק את סירובו אין כאן עוון חלילה.
|
|
שאלה - 214004
לכבוד הרב מאור עיננו, בשבת זו יש בר מצוה, וכשסידרנו העולים, יש הרבה אחים, שלא יכולים לעלות זה אחרי זה, האם אפשר שהסבא יעלה אחר הבר מצוה רביעי?
תשובה
אב ובן בנו נהגו להתיר, ויש המקפידים גם בזה, ובפרט אם הנכד קרוי על שמו, אך אב ובן בתו התירו כל הפוסקים בזה.
כתב הרב שיירי כנסת הגדולה ז"ל [הגהות בית יוסף אורח חיים סימן קמ"א ח] "יראה לי עוד דלאו דוקא אב ובן ושני אחים אלא אפילו אב ובן בנו איכא משום עינא בישא, ולא יעלו זה אחר זה לספר תורה בספר תורה אחד. כן הסכמתי בתשובה הנזכרת".
והגאון הפרי חדש ז"ל [סימן קמ"א, ו] רוח אחרת עמו וזה לשונו "כתב בספר שיירי כנסת הגדולה [הגב"י אות ח] דאפילו אב ובן בנו איכא משום עינא בישא ולא יעלו זה אחר זה לספר תורה, ולא נהירא לי".
והגאון החיד"א ז"ל כתב במחזיק ברכה [קמ"א, ה] שאם הסבא מקפיד יש לחשוש.
וכתב רבנו חיים פלאג'י ז"ל בספר חיים [סימן י"א, אות י"א] "אבי הבן או שני אחים ואפילו מאם, לא יעלו בזה אחר זה, אלא בהפסק אדם אחר. ובמקום שקורים בלי שם, יכולים לעלות שני אחים, אך שמן המאור כתב דלא יעלה. ועיין חסד לאלפים. בשני אחים מאב ואם אם קראוהו לא יעלה, ואם עלה לא ירד. אבל מאם, ואב ובן בנו, אם קראוהו יעלה, שערי אפרים ש"א.
ודווקא בבן בנו, אבל בבן בתו אין קפידא כלל. וחתן עם חמיו יש מי שמקפיד. ועיין שיירי כנסת הגדולה וכר"ש ופרי מגדים, ומנחת אהרן [כלל טו"ב]. ועיין מה שכתב רב רחומאי בספר פתח הדביר [דקנ"ה ע"ג].
ועיין בשו"ת דברי שלום [אורח חיים חלק א, סימן צ"ח, אות ג] שכתב "ועיין להרב שכנה"ג שכתב דה"ה אב ובן בנו נמי איכא משום עינא בישא והביאו העולת שבת [אות י"ג] ואליה רבה [אות ח] ומטה יהודה [אות ז] ואמת ליעקב שם אלא דהגאון הפרי חדש כתב דלא נהירא לי והמטה יהודה דעתו כהשכנה"ג יעו"ש, ונראה שדוקא באב ובן בנו איכא משום עינא בישא, אבל באב, ובן הבת, עולין זה אחר זה לכו"ע ועוד במקום שאין המנהג ידוע שאין עולין אב ובן בנו יש להקל בזה ועולין זה אחר זה מאחר שלא נזכר בדברי הפוסקים אלא בשני אחים ואב ובנו, עיין או"ח וכלבו ובמרדכי בהלכות קטנות ובב"י הבו דלא להוסיף עלה. אבל במקום שנהגו שלא להעלות אב ובן הבן יחזיקו במנהגם. ועוד נראה אפילו אם קראוהו בשמו אחרי אביו או לאחר אחיו לא יעלה מיד לאחריהם אלא יעלה אחר אחריהם. ואחריו יעלה הבן או האח ובכה"ג שאין עולין מיד זה אחר זה ליכא חשש משום עין הרע וכן ליכא חשש דמי שנותנין לו ס"ת לקרוא ואינו קורא כיון שהוא עולה וקורא מיד אחרי הפסק אחר ביניהם. ונראה שגם למנהג שהביא ה' מט"י שאין עולה כלל באותו יום, מ"מ אם קראוהו בשמו לעלות יעלה בהפסק אחר ביניהם. ואין לחשוש להא שכ' האו"ח שהם פסולי עדות כמ"ש הגר"א לדחות טעם זה מדברי הגמרא ולכן יעלה בהפסק אחר ביניהם, ולעדיפותא בעלמא יכוין בעלייתו לס"
|
|
שאלה - 213980
לכבוד הרב
אני בעל קורא למעלה מ10 שנים לעולם לא ביקשתי שכר על עמלי רצוני לעשות הכל נקי לשם שמיים האם יש ענין לבקש סכום סימלי חודשי20$ שלא תהיה המיצוה בחינם.ב"ה אני לא רוצה שכר
תשובה
כן, יש בדבריך טעם נכון.
|
|
שאלה - 213944
לכבוד הרב
מה עדיף יותר עלית שישי בשבת שחרית או במנחה שלישי
אדם שנפטר ביו"ט או בחול המועד היום ביום פקודת שנתו נשמתו נמצאת בקבר.
תשובה
אין לומר עליה זו נאה.
יזהר האדם שלא לומר עליה זו נאה וחשובה, וזו אינה נאה. וטוב לחוש גם למי שאומר שלא לומר עליה זו חשובה, אלא יאמר יש בה פסוקים אלו, כגון ויתן לך, המלאך הגואל, שירת הים, ברכת כהנים, כי ביום הזה יכפר, וכן היה נזהר בזה מור אבי ז"ל.
בתלמוד [עירובין ס"ד, א] "אמר רבי אחא בר חנינא מאי דכתיב [משלי כ"ט, א] ורעה זונות יאבד הון, כל האומר שמועה זו נאה, וזו אינה נאה, מאבד הונה של תורה".
וכתב הגאון המהרש"א ז"ל [חידושי אגדות שם] שאין לומר אפילו רק שמועה זו נאה. וכן כתב בקיצור השל"ה [דנ"ג ע"ד] לגבי מכירת העליות לתורה בבית הכנסת לומר על עשרת הדברות וכיוצא פרשה זו נאה, וציווה הגאון מהר"ר שמואל ז"ל אב"ד דפירדא שלא יכריזו כן, כי משמע שפרשה אחרת חס ושלום אינה נאה.
ורבים תמהו על פירוש רש"י [במדבר ט"ז, א] שכתב "ויקח קרח, פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא". דהיאך כתב יפה נדרשת. והרב שבתי בס משורר ז"ל פירש בשפתי חכמים שם, "ולפי שפירש רש"י בפרשת בראשית ואני לא באתי לפרש רק פשוטו של מקרא ולא על פי המדרש לכך פרש"י כאן פרשה זו יפה נדרשת וכו' שהוא קרוב לפשוטו לכך אפרש אותו על פי המדרש ולא נצטרך לפרשו לפי פשוטו". וכן פירש הרא"ם ז"ל.
גם הגאון הטורי זהב ז"ל בספרו דברי דוד שם כתב "לכאורה קשה שיש איסור בלשון זה שהרי ארז"ל שאסור לומר הלכה זו נאה הלכה זו אינה נאה, דאין לומר דדוקא תרווייהו יש איסור לומר, זה אינו דהא 'הלכה זו אינה נאה' לחוד יש איסור, אלא על כרחין דהכי קאמר, כשם שאסור לומר הלכה זו אינה נאה, כך אסור לומר הלכה זו נאה, דמתוך זה משמע שהלכות אחרות אינם נאים חס ושלום. ואם כן למה אמר רש"י 'פרשה זו יפה נדרשת'. ויש לפרש דגם כאן יש מיעוט, דבשאר מקומות יש שני דרכים, האחד לפי פשוטו, והשני לפי המדרש. אבל כאן אין כאן אלא דרך אחד, דהמדרש הוא פשוטו, שאין כאן פשוטו רק המדרש הוא יפה נדרש אפילו לפי פשוטו, דאין שום פירוש על 'ויקח' מה לקח לפי פשוטו".
והנה כתב בבית הבחירה למאירי ז"ל [עירובין ס"ד, א] "אסור לאדם שיעשה עצמו מכריע בדברי תורה לומר זו הגונה וזו אינה הגונה, שמתוך כך ישפיל בהכרעתו את שאינן הגונות בעיניו. ושמא טעה בעיונו וגרם לשכח הלכות גדולות, דרך צחות אמרו רועה זונות יאבד הון, כל האומר שמועה זו נאה וזו אינה נאה כאלו מאבד הונה של תורה. וענין המשל הוא שהנשים חנן חלוק לבני אדם זו נאה לזה וזו נאה לזה ,וכן השמועות אין ראוי לדחותן אלא להתישב בטעמן, וכשיעיין בדבר ימצא הכל נאה ומתוקן".
משמע מדבריו כי מה שאסרו הוא אם אומר שמועה זו אינה נאה, אך כשאומר זו נאה שפיר דמי. וכן כתב הרש"ש ז"ל [עירובין שם] "מהרש"א בחידושי אגדות כתב דזו נאה לבד גם כן לא יאמר. והנה מצאנו באמוראי טובא דאמרי כמה מעליא הא שמעתתא ומהן בשבועות [מ"ה, ב] וגם נראה לעניות דעתי דדוקא במקום שאין חולק על דינו, רק שאומר שזה הדין אינו נאות. אבל במקום שחולק עליו, מצאנו בכגון דא שאמרו בלשון ניאוץ, כמו שאמר עולא בתענית [ד, ב] הא דרב חסדא כחומץ לשינים וכו', וכן בקדושין [מ"ה, ב], ובזה נדחה קושיית התוספות מהא דרב נחמן גופיה אמר לקמן לא שנו אלא וכו'".
גם מצינו להגאון רבנו חיים פלאג'י ז"ל בספרו עיני כל חי [כתובות פ"ה, א] שהעתיק דברי הרב רמת שמואל שכתב אפילו לומר זו נאה בלבד אסור, והשיב על דבריו כי לא מצינו שאסרו דוקא כשאומר זו אינה נאה. נמצא איפה כי הגאונים המאירי, הרש"ש, ורבנו חיים פלאג'י סוברים כי כל האיסור הוא כשאומר שמועה זו אינה נאה, אך מותר לומר שמועה זו נאה.
ברם מצינו למורנו הגאון רבי יוסף חיים ז"ל בספרו בן יהוידע [עירובין שם] כתב "קשה אם אומר זו נאה, אדרבה משביח, ואמאי נקיט זה בכלל מאבד וכו', ונראה לי בסייעתא דשמייא דזה האומר זו נאה, ודאי לא על כל הלכה והלכה ששומע אומר כן, אלא בוודאי יזדמן כמה הלכות שלא יאמר עליהם כלום, וכיוון שרואים שזה דרכו לומר זו נאה, נמצא לפי זה רוב ההלכות שאין אומר עליהם כלום, הרי זה מבזה אותם, ולכך הפסוק של רועה זונות הוא מדבר באומר זו נאה, לרבותא כי גם זה הוא בכלל מאבד הון". וזה כסברת המהרש"א, קיצור השל"ה וסיעתם. שאין לומר גם שמועה זו נאה.
ועיין באמת ליעקב [משפט קריאת התורה אות ה] ובלדוד אמת ובשו"ת ישכיל עבדי [חלק ב, אורח חיים סימן א], וכף החיים [סופר תצ"ד, כ"א], ובשו"ת יביע אומר חלק ב יורה דעה סימן ט"ז]. והוא דווקא בדברי הלכה, אך בחידושי אגדה ומדרשים אפשר לומר שמועה זה נאה או ראיתי דבר נחמד.
ב, אין בזה נפקה מינה כי הנשמה לא תבוא בראש חודש או בחול המועד.
|
|
שאלה - 213651
לכבוד הרב
בשעה שעולה לתורה ויש צורך לגלול את הספר תורה לעמוד הבא , האם זה שקנה את העליה זכה במצווה (אם זו מצווה בכלל) לגלול או שאין זה משנה מי גולל?
תודה לרב
תשובה
זה תפקידו של הקורא בתורה, ואם ירצה העולה לגלול הרשות בידו.
|
|
שאלה - 213429
לכבוד הרב מוצפי שליט״א
חלק מהציבור שרובו ספרדי קורא את עלייתו והתמנים בנוסחם ובקשתי שרק בעל קורא יקרא והגבאי לא מעוניין לשנות מה עליי לעשות
תודה רבה יצחק
תשובה
תתפלל במקום אחר יותר מסודר.
|
|
שאלה - 213428
לכבוד הרב שלום רב
האם יש בעיה בשבת בבוקר בפתיחת ההיכל לעשות מי שברך לחולים שזה לוקח בן שתי דקות לשלוש דקות
תשובה
אם זה היה חולים המוטלים על ערש דוי ובריאותם בסימן שאלה, מותר. אך אותם המהלכים ברגליהם ונראים כבריאים לא.
|
|
שאלה - 213317
למורנו ורבנו. ראיתי בחומש שבידי בפרשת וירא כתוב "וסימניך לוט מלמטה ודוד מלמעלה" ולא הבנתי מהו.
תשובה
הוא כנראה מצטט לך את גברי הרב המדקדק מנחת שי ז"ל שכת על הפסוק בראשית יט, כ הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה וְהִוא מִצְעָר אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה הֲלֹא מִצְעָר הִוא וּתְחִי נַפְשִׁי.
תיבות אמלטה נא קוראים אותם "מלרע, ונו"ן נא דגושה ברוב הספרים, אבל אִמָלְטָה נא ואראה (שמואל א' כ') מלעיל. וכן כתו במסורת, ובמכלול (דף ע"א), וסימנך לוט למטה, ודוד למעלה. [אִמָּלְטָה נָּא].
|
|
שאלה - 212997
כב'- קריאת לך לך, חזן בתאוצה ובנשימה אחת אמר 'ויאמר הגר', ואיש לא העיר. הצריך היה לחזור? תודה
תשובה
חייב היה לחזור.
|
|
שאלה - 212969
לכבוד מורנו הרב. רב ביהכנ"ס (מרוקאיים) ביקש מבני (בן 11) לקרוא על הסדר בס"ת עליית ראשון. בעקבות תשובת הרב לאחד השואלים, האם להגיד לבני להפסיק הקריאה? תודה על כל ההכוונה!
תשובה
בהחלט זה אסור, ואינו מוציאם ידי חובה.
|
|
שאלה - 212910
לכבוד הרב שלום רב, היום בבית הכנסת הביאו נער בן 12 שנה לקרוא בתורה, וכשמחיתי על כך אמרו שיש אנשים הרוצים אותו. האם זה נכון?
תשובה
כתב הרב כנסת הגדולה [הגהות הטור רפ"ב, י"ג] "ודווקא למנין שבעה מצטרף, אבל להיות הוא מקרא אינו יכול עד שיהיה בן שלש עשרה ויביא שתי שערות. הר"ם מלמד בתשובות כתיבת יד [משפט צדק חלק ג, סימן מ"ג]. וכן כתבו הרב עולת שבת [רפ"ב, ג], והמגן אברהם ז"ל [שם ו], והחיי אדם [כלל ל"א, ט"ל] ועוד
ועיין בדברי הרב גינת ורדים ז"ל [כלל ב, סימן כ"א], אשר מפיו לפידים יהלוכו על מה שנהגו במקצת בתי כנסת להעמיד קטן לקרוא בתורה בעבור נעימות וצחות מילולו, ואין נכון לעשות כן להשמיע התורה לציבור מפי קטן וראוי לעשות מעשה זה על ידי היותר גדול ומכובד שבצבור. ומצינו לרבותינו ז"ל שמסלסלים לעשות מצווה זו ביותר, דוגמת נתינתה בהר סיני, כמו שמצינו בתלמוד ירושלמי [מגילה פרק א, הלכה ד ] על רבי שמואל בר יצחק שגער בחזן שהיה מתרגם ונשען על העמוד, ואמר לו אסור לך כשם שניתנה תורה באימה, כך אנחנו צריכים לנהוג בה באימה. וכתב עוד "והשליח ציבור שמשמיע את הקריאה לרבים הוא הסרסור וכן העלינו במקום אחר [סימן נ"א] הנה נמצא בין כך ובין כך שהש"צ שמשמיע הקריאה לצבור או קאי במקום שכינה או קאי במקום משה וא"כ צריכין אנו להקפיד שיהיה הש"צ המשמיע קריאה לצבור אדם הגון שימלא מקום שכינה או מקום משה כי היכי דקפדי רבנן בכמה מילי לעשותן כעין נתינתה בסיני. ואיככה אוכל וראיתי שיעמידו הקהל נער מנוער מן המצוות ולא יחושו לכבוד שמים ויניחו כתר תורה בקרן זוית ואם היה מפני הכרח גדול שאין שם מי שיודע לקרות זולתו החרשתי אכן להעמידו בשביל שקולו ערב ונעים הא ודאי עקא היא ועל זאת ידוו הדווים אוי לדור שכך עלתה בימיו".
"נמצינו למדין שהמעמידין קטן להשמיע להם התורה הם מזלזלים בכבוד שמים ואפקרותא הוי, ותו אשכחן דעכ"פ לא פלטי להו מידי לטותא דתנן בפרק לולב הגזול מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהם אומרים ותבא לו מארה כו' ופרש"י תבא לו מארה שלא למד ואם למד תבא לו מארה שמבזה את קונו לעשות שלוחים כאלה ע"כ אשר על כל אלה ראוי למחות ביד הצבור והטבא להו עבדינן להו שלא תבא להם מארה דרבנן ח"ו שהבל פיהם אש לוהט". והאריך שם בדבריו להוכיח שאין זה ראוי ואין זה הגון לא מצד ההלכה ולא מצד כבוד התורה.
ובספר אמת ליעקב [העליה לספר תורה אות כ"ז] הקשה עליהם מדברי הכנה"ג [סימן תכ"ב] שכתב שבמצוות מדרבנן קטן שהגיע לחינוך מוציא את הרבים ידי חובתן, וקריאת התורה היא מדרבנן. והגאון הרב יביע אומר [חלק ח אורח חיים סימן ט"ו, אות כ"א] הביא דברי הרב באר המים [אורח חיים סימן י"א] וכתב שלא ראה דברי הרב גינת ורדים שכתב שאני הכא שהוא כבוד התורה וכבוד הציבור ויש להחמיר בזה.
|
|
שאלה - 212782
לכבוד הרב הגאון מעוז ומגדול רבי בן ציון מוצפי שליט"א,
בין קריאות התורה אני נוהג לקרוא פרקי תהילים, האם ראוי לענות אמן על ברכות המברך בתורה כאשר אני באמצע פרק התהילים? תודה
תשובה
בהחלט כן, זו חובה.
|
|
שאלה - 212753
לכבוד הרב מוצפי בשאלה 212748 מדובר על בריך שמיה ושמעתי היום את הרב בקלטת שיעור שאומר שמהרי"ץ אומר שהתימנים אומרים בריך שמיה בהוצאת ס"ת בשבת מנהגינו שפתוח על התיבה לאומרו
תשובה
בתחילה נהגו בהולכתו לתיבה. זכיתי להבין אותך שכוונת על בריך שמיה.
|
|
שאלה - 212692
לכבוד הרב לפני כמה שנים קראתי בתורה בביכנ"ס שיש בו 10 איש וחלקם מחללים שבת הכנתי עד שלישי ואת השאר קראתי מהחומש שילמו לי 50 ש"ח האם צריך להחזיר הכסף או שגם כך התפילה לא מתקבלת
תשובה
זה בסדר.
|
|
שאלה - 212262
לכבוד הרב מוצפי הילד נולד בטו אדר בשבת והבר מצוה גם יוצא בשבת מה צריך לעשות איזה פרשה
תשובה
הוא קורא שלישי בלבד ולא את כל הפרשה.
|
|
שאלה - 211938
לכבוד מו״ר ועט״ר שליט״א ויחשל״א:האם היה רשאי לבעל קורא להפסיק העליה ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי כיון שהפסיק בר״ת שם הוי״ה ב״ה ובעינן לחבר אותם? תודה רבה על הכל
תשובה
אין צריך למחות בידו.
|
|
שאלה - 211915
שלום לכבוד הרב
האם היה בעם ישראל מנהג לבקש מחילה מהכהן ולמכור בשבת בראשית את העלייה הראשונה לתורה ,לישראל?אם יש מקור לזה היכן הוא ?האם בימינו רב יכול לנהוג כן?
תשובה
בהחלט כן, כך הזכירו הפוסקים.
|
|
שאלה - 211709
לכבוד הרב שלום רב
במידה ולא יהיה כהן בשבת הקרובה האם יש עניין לקנות את עליית ראשון משום שזוהי שבת בראשית?
תשובה
זו בהחלט מעלה להתחיל בקריאת התורה מספר בראשית.
|
|
שאלה - 211260
לכבוד הרב
אם שץ דילג פס מוזאת הברכה והתפללו מוסף מה לעשות ? תודה רבה
תשובה
חוזר על קטע של שלשה פסוקים באותו מקום.
|
|
שאלה - 211038
לכבדו הרב: 1. האם מותר לאדם שהוא ישראל לעלות פעמיים לתורה בשבת לדוגמא: עליית שלישי ושישי.
2. האם מותר לאדם לעלות פעמיים לתורה כשיש 2 ספרים או 3. האם יש הבדל בין כהן לישראל ?
תשובה
בהחלט לא, חוץ משמחת תורה כפי שביארנו לעיל.
|
|
שאלה - 211035
אני כהן יחיד בבית הכנסת ורוצה לעלות לעליית חתן בראשית הרב כתב לאחד השואלים שמותר ידוע שאם זה ספר אחד כן אבל שיש 2 ספרים או יותר לא יעלה הכהן פעמיים
האם בגלל שמחת תורה הרב התיר?
תשובה
כתב הרב אמת ליעקב אלגאזי ז״ל כי כל הטעם שאסור לעלות פעמיים משום פגם הספר הראשון שעלה בו, מה שאין כן בשמחת תורה שהכל יודעים שמרבים בעולים לתורה משום כבודה ואין חשש פגם.
|
|
שאלה - 209665
לכבוד הרב
שאני עולה לתורה ועושים לי מי שברך אני אומר את השם של האמא או האבא ?
תשובה
שם האם כנזכר בזוהר הקדוש, ועיין מבשרת ציון.
|
|
שאלה - 209645
לכבוד הרב שלום רב
וגמר חתימה טובה אצלנו בבית הכנסת בין עליה לעליה בזמן קריאת התורה הנשים קוראות תהילים מחולק האם נכון לעשות זואות
תשובה
בהכרח יבואו לדבר או לקרוא פסוקי תהלים בשעת קריאת התורה, וזה אסור.
|
|
שאלה - 209423
שלום לכבוד הרב
במניין בו אני מתפלל יש 2 כוהנים , ואני לוי . ואף פעם לא עליתי לתורה בשני וחמישי בטענה שהכוהנים מוחלים על כבודם בכדי שיעלו שאר המתפללים . האם נוהגים ע"פ ההלכה?
תשובה
לא באופן קבוע, הכהנים יכולים על עצמם למחול, אך אין להם סמכות למחול על זכותך. יעשו תורנות.
|
|
שאלה - 208791
לכבוד הרב שלום רב
כשלא מוכרים עליות ויש שעולים הרבה(לחצים/תירוצי יום הולדת ואזכרות) האם לפנות לגבאי, פעם בחודש ולבקש עליה ואולי יעורר קפידה עליו? כיצד ינהג הגבאי..
תשובה
תבקש ממנו.
|
|
שאלה - 208632
לכבוד הרב
שלום לכבוד מורנו ורבנו, רב בחו"ל ונשאלתי על שמיני של פסח בשבת ויהיו הפרשים ביננו לבינכם עד פרשת חקת בלק, מדוע לא מחברים את אחרי - קדושים?
תשובה
שאלתך נידונה בשו"ת מהר"י מטראני ז"ל [אורח חיים סימן ד] שנשאל למה לא נחבר אחרי קדושים, כמו בשנה פשוטה? והשיב טרחו הראשונים הרבה לחבר תזריע טהרות, אחרי מות קדושים, בהר בחוקותי, כדי שיהיו קורים במדבר קודם לעצרת, ומסרו סימן "מנו ועצרו". והטעם לקרוא תוכחות שבפרשת בחוקותי קודם עצרת כדי שתכלה שנה וקללותיה, שעצרת ראש השנה לאילן [מגילה ל"א, ב] וכתבו התוספות [שם ד"ה קללות שבתו"כ] שנהגו העולם להפסיק בפרשה אחת בין קללות לעצרת והיא פרשת במדבר. ולא ניכר הדבר אלא אם נקראים בסמוך לאחרית שנה. ואם תאמר מדוע לא יחברו חקת בלק כפי שמחברים בחו"ל כשחל שבועות בשישי ושבת. טעמם כיוון שנדחו המתינו לאחרונה.
|
|
שאלה - 208488
שלום לכבוד הרב
הנני חוזר בתשובה 7 שנים בן 30. הייתי 4 שנים בישיבות. עוד לא מצאתי את זיווגי מה אני צריך לעשות כדי למצוא אותה?
תשובה
תתפלל בפתיחת ההיכל, ובעיקר בראש השנה.
|
|
שאלה - 208176
למו"ר
הוציאו ספר הפטרות העדפתי לקרוא מחומש מדוקדק ע"מ להגות במדויק את ההפטרה.נהגתי נכון או שיש בכך ביזוי לספר הפטרות?רווק כיצד ומתי מדליק נר השנה בר"ה בליל השני?
תשובה
א, העיקר קריאה בדקדוק. ב, כשיגיע לביתו ידליק קודם שיקדש.
|
|
שאלה - 208163
מורנו הרב,
בהוצאת ס"ת מוציאים בימין (הפך כוון השעון) אך האם כדאי להאריך ולהגיע לתיבה בדרך הארוכה או שמא שההולכה וההחזרה יהיו באותו המרחק (מ-2 צדדים שונים)? תודה למורנו!
תשובה
תעלה מיד בלי אריכות.
|
|
שאלה - 207991
שלום לכבוד הרב
מחילה מי שהיה אנוס ולא שמע פרשת זכור באדר ומעוניין לצאת י"ח השבת במפטיר
אם יוכל כבודו להזכיר מה לכוון במצוות זכור + לא תשכח?
כתיבה וחתימה טובה
תשובה
לקיים מצוות עשה מן התורה.
|
|
שאלה - 207889
לכבוד הרב שלום רב
יש בבית כנסת מנורה נברשת מעל הבימה היום מדליקים רק בשבת
יש מעלה ועניין שידליקו רק בשבת או שידליקו כל הזמן גם בחול בתפילות ובלימוד בבית הכנסת
תשובה
כתב הגאון החיד״א ז״ כי יש מעלה בהדלקתם בשעת קריאת התורה.
אך לא שמענו על עדיפות כל השעות.
|
|
שאלה - 207784
לכבוד הרב
הגאון שלום אבא מבוגר ואם אני יעלה אותו לתורה בתוח שהוא לא יקרא בלחש עם הקורא בתורה כי גם אם אני יגיד לא הוא שוכח מהר עקב מחלה האם בכל זאת לעלות אותו תודה לכבוד הרב
תשובה
עולה שאינו קורא עם השליח ציבור, לדעת הרא"ש, הריב"ש, הלבוש, והיעב"ץ הרי ברכותיו לבטלה, ולא עונים אמן אחר ברכותיו, ואין למנותו בין השבעה עולים. אך דעת האגודה, נימוקי יוסף, המהרי"ל, והרב בנימין זאב, ושלטי הגיבורים, הרב משאת בנימין, הפרי חדש, הטורי זהב, החיד"א ועוד, שאפשר להעלותו ולענות אמן אחריו, וכן נראה דעת הזוהר הקדוש, וישתדלו להעלות עוד עולה במקומו. ובפרט בימינו שהשליח ציבור מוציא אותנו ידי חובה בקריאתו.
|
|
שאלה - 207740
לכבוד הרב שלום רב. נוהגים לפי דברי הרב ובשבתות שאין מי שיש לו אזכרה, עולים ילדים לפי תור היודעים ובקיאים בקריאה ךמפטיר, אמרו לי שבשבת שובה לא עולה ילד. זה מוסמך?
תשובה
יפה אמרו לך, כי כן כתב הרב מטה משה ז"ל סימן תתל"ג, והביאו להלכה הרב אליה רבה ז"ל סימן רפ"ב, אות ב. אלא יעלה איש זקן ותלמיד חכם.
|
|
שאלה - 207636
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
שלום,האם הקורא בתורה יעלה לקרוא בדרך הקצרה ויחזור בארוכה?
תשובה
כך נפסקה ההלכה.
|
|
שאלה - 207606
לכבוד הרב שלום רב
לכבוד הרב שליטאהאם צריך להפריד בקריאה. ואבנה מערכה להמחשהמי הים מהיםעל מנת שלא תשתנה המשמעות.
חן חן
תשובה
כמו בכל קריאה שתהיה ברורה.
|
|
שאלה - 207403
שלום לכבוד הרב,
עקב המצב אנחנו מתפללים בחצר של בית הכנסת.
בימים שמוציאים ספר תורה, נכנס מתפלל אחד או שניים להוציא את הספר לחצר.
איך אפשר להרוויח את המעלה של פתיחת ההיכל ?
תשובה
איסור הוא ועבירה בידם, כי מפורש בתלמוד ירושלמי שאסור שהתורה תבוא אלינו, אלא אנחנו צריכים ללכת אחריה, ואם כן בענין שלנו צריכים להוציא את ספר התורה מההיכל ולהניחו על התיבה קודם שיבואו הציבור. וכך נפסק להלכה.
|
|
שאלה - 207109
שלום לכבוד הרב
הרב לימדנו בשנים קדמוניות, כי בפרשת "שמיני" העלייה של אלו חיות טהורות ואלו לא - מועילה לתיקון היסוד. האם הוא הדין לעלייה הדומה בפרשתנו, פרשת "ראה"?
תודה
תשובה
בהחלט כן.
|
|
שאלה - 206793
לכבוד הרב,
בגלל הקורונה החזן/ בעל קורא מקבל את כל 7 העליות, לא אומר מפטיר וקדיש אחרי עליה שביעית,רק אחרי ההפטרה.האם נכון עושים?
תשובה
נכון מאוד הוא עושה. המדובר בחו״ל.
|
|
שאלה - 206735
לכבוד הרב
מחילה מכבוד הרב שאני מטריח, הרב ענה לי "מי שלא התפלל במנין פטור מלהשלים הפרשיות". אך אני התפללתי במניין, מניין חצירות ללא ס"ת. ואין לי איפה להשלים. מה לעשות?
תשובה
כיוון שעברו כמה שבתות כתב הרב אמת ליעקב שהוא פטור.
|
|
שאלה - 206655
אני לא מצאתי מקום להשלים הפרשיות שחסרות לי. התפללתי במניין חצירות ולא היה ס"ת אם זה משנה, היה בשכונה מניין עם ס"ת. מה לעשות?
תשובה
מי שלא התפלל במנין פטור מלהשלים הפרשיות. ודי לו בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום, שאותם עליו להשלים.
|
|
שאלה - 206488
לכבוד הרב שלום רב!
שאני עולה לתורה ואני קורא ביחד עם הקורא בתורה האם אני צריך להשמיע לאוזניי את הקריאה?
תשובה
בהחלט לא משמיע אלא קורא בלחש.
|
|
שאלה - 206437
הרב היקר כתב לי שעוון בידי ללמוד בן גברא לגברא ובין תפילה לחזרה (בהרהור כמובן) אז מה אעשה בינתיים?
תשובה
תעיין במפרשים. הרהור זו תוספת אחרונה שלך. כי היא מותרת.
|
|
שאלה - 206411
שלום כבוד הרב
היום עליתי לתורה ומהתרגשות אמרתי ברכו את השם המבורך ואחרי שהקהל
ענו ישר אמרתי ברוך אתה השם וכו' במקום גם לומר ברוך השם המבורך לעולם ועד
האם נחשב שעליתי לתורה ?
תשובה
לא נורא יצאת ידי חובה.
|
|
שאלה - 206410
לכבוד הרב. ברוך השם ישתבח שמו עשיתי בדיקת קורונה ויצאה שלילית. אך אני צריך להישאר בבידוד עוד 7 ימים כך שבשבת אתפלל בבית. האם עליי לחפש מי שישלים לי את הקריאה בתורה שאפסיד?
תשובה
תשמע דרך החלון הסמוך.
|
|
שאלה - 206388
לכבוד הרב
שלום
שאלה:לגבי העולים לספר תורה בשבת בבוקר
אדם שעלה לתורה לעליה של אחד משבעה עולים האם יכול לעלות בנוסף גם עולה מפטיר ?איפה אני יכול לעיין בזה?
תודה מראש
תשובה
כתבנו על זה באתר, כשהוא באותו ספר תורה מותר, בשני ספרי תורה אסור למי שעלה בראשון לעלות בשני.
|
|
שאלה - 206354
מאז ומעולם גמרא פתוחה מתחת לסידור שלי, וכשהחזן מאריך, או בין גברא לגברא, לפני חזרת הש"צ, או בכל רגע פנוי בתפילה אני מעיין, שנים כך, האם זה בסדר?
תשובה
עוון בידך, כי בתלמוד נפסק זמן תורה לחוד, זמן תפילה לחוד.
|
|
שאלה - 206247
שלום לכבוד הרב אפשר לעשות ג עולים קצרים רביעי ארוך עם ״כי תוליד״ ועשרת הדיברות״ ולהמשיך עד אחרי שמע. ולעשות עוד ג עולים ? בגלל המגיפה להיות לבד בתיבה רוב הזמן
תשובה
בהחלט כן.
|
|
שאלה - 205055
שלום לכבוד הרב
מנין עשרה מצומם, עולה לתורה בירך ברכה ראשונה והתחיל לקרוא,וראו שאחד יצא קודם הברכה וחזר באמצע הקריאה ,מה עליו לעשות? תודה למורנו ורבנו שבוע טוב ומבורך!
תשובה
ממשיך הלאה כרגיל. וכתב גאון עוזנו הרב חיד"א זיע"א, אם היו עשרה ויצא אחד ימשיכו בקריאת התורה, גם כשאין להם עשרה. ולדעת הפרי חדש צריך שיישאר רוב, והפרי מגדים סובר שמספיק ששה, אולם הפטרה לא יברך אלא אם התחיל הפטרה בעשרה, והרב לבושי שרד כתב שהמפטיר הוא יעלה שביעי, והגאון החיד"א העיר שקדיש על השביעי לא יאמר כי מנהג הוא.
אמנם כאשר העשירי חזר מברכים כרגיל ואומר קדיש.
|
|
שאלה - 204297
לכבוד הרב שלום רב בשבת הקורא בתורה סיים את הפרשה והוסיף את פסוקים ראשונים מפרשת פנחס האם צריך ככה לנהוג?
תשובה
מוזכר בפוסקים שטעות הוא.
|
|
שאלה - 203966
לכבוד הרב! הקדיש שאומרים לאחר קריאת ס"ת מי צריך לאומרו?מהיכן פשט המנהג שלכל מי שיש אזכרה
אומר את הקדיש הזה האם זה נכון?
תשובה
שייך לקורא בתורה.
|
|
שאלה - 203603
בקר שבת העלוני לתורה ובשנית במנחה בבי"כ אחר גבאי בקש לפני התפילה שאעלה שלשי האם האיסור לסרב לעלות הוא רק שהספר כבר מחוץ לארון והאם לפני התפילה שעוד לא הוציאו הספר מותר לסרב
תשובה
אסור לסרב בכל מצב, אלא כשישנה סיבה בהחלט מוצדקת. יאמר למזמין יש לי סיבה, ולא לומר לא.
|
|
שאלה - 203586
שלום לכבוד הרב, אין זה נחשב לברכה לבטלה כשכהן עולה לתורה(בידיעה שהוא הכהן/לוי היחיד בביהכ) פעמיים. הברכה הראשונה לא תפטור את השנייה? או שחייב להפריד בין מספר העולים.
תשובה
הלכה מפורשת אין לוי הכהן חוזר ומברך במקומו.
|
|
שאלה - 203068
לכבוד הרב שליט"א
נסעתי לחו"ל לצורך פרנסה שם קוראים בשבת הקרובה פרשת קורח בגלל חג שני שבשבועות האם אני צריך שמו"ת של קורח או כארץ ישראל חוקת
תשובה
אתה תושב הארץ תקרא פרשת חקת.
|
|
שאלה - 202917
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
קדיש לאחר קריאת התורה בשבת שייך (לבעל) לקורא או לעולה השביעי?
תשובה
מצד ההלכה שייך לקורא.
|
|
שאלה - 202749
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
לפעמים שהרב שלנו בבית כנסת עולה לתורה מבקשים ממני לברך אותו כי אני קרוב אליו והיתי נהג שלו הוא גם מורי ורבי אפשר נוסח ברכה לתלמיד חכם מורה הוראה ?
תשובה
מצויין, המברך מתברך תאמר את מורינו ורבינו ....
|
|
שאלה - 202550
שלום עליך מורי ורבי,לפני שבועיים עלה בשבת קודש אדם בבית הכנסת 3 עליות רצופות שלישי עד חמישי,האם יש כאן ברכות שלא צריכות או ברכות לבטלה שעשה?לא הבנו את פשר מעשיו
תשובה
אסור היה עליו לעשות כן, כי גרם נזק בלתי הפיך לכלל הציבור, כי על פי ההלכה חייבים לעלות שבעה עולים שכל אחד מהם קוראים שלשה פסוקים חדשים, וזה על עוונו לברך ברכות לבטלה.
|
|
שאלה - 202377
לכבוד הרב שלום רב
האם בשבת שקוראים בתורה מחוץ לבית הכנסת...וספר התורה מונח על השולחן ללא ארון קודש..האם יש לומר בריך שמיה? או רק שהספר יוצא מהארון אומרים?
תודה
תשובה
אומרים בוודאי כי זו תפילה חשובה ויקרה.
|
|
שאלה - 202349
שלום לכבוד הרב
יש לי חוב לבתי כנסת בגין עליות האם ניתן לשלם מכספי מעשרות היות ומצבי דחוק. יישר כח גדול. הקב"ה יתן לרב אורך ימים ושנים בבריאות איתנה נהורא מעליא
תשובה
אין לך אל תקנה עליות.
|
|
שאלה - 202344
שלום לכבוד הרב!
אני קורא בתורה ספרדי-מרוקאי. כיצד להטעים כשיש אזלא גריש וביניהם פסק? במדבר ט"ז, ז': "... וְשִׂ֩ימוּ֩ עֲלֵיהֶ֨ן ׀ קְטֹ֜רֶת...". תודה רבה!
תשובה
מנגנים תחילה את האזלא ובהמשך פסק. לא משנה איזה עדה.
|
|
שאלה - 202283
שלום לכבוד הרב
שבוע טוב האם מותר לפני עליה לתורה השם עמכם
תשובה
אומרים "השם עמכם". ה - ש - ם.
|
|
שאלה - 202184
שלום לכבוד הרב
כהן יחיד בבית הכנסת ואין לוי,לכהן באמצע הקריאה קרה אונס ולא יכל להמשיך.
מה עושים במצב כזה כה"ר,לרבות שאין לוי והכהן יחיד?
תודה לכה"ר
תשובה
ממשיך ישראל במקומו.
|
|
שאלה - 202071
בספר המנהגים כתוב שהאבל יאמר את הקדיש שלאחר קריאת ספר התורה. גם בחזון עובדיה כותב שהאבל אפילו לא עלה לשביעי הוא יעמוד ויגיד את הקדיש
האם קדיש זה של הנפטר או על סיום הקריאה?
תשובה
מה שכתבת הוא מה שנהגו. אך מעיקר התקנה הקדיש הוא על הקריאה בתורה ושייכת לקורא.
|
|
שאלה - 201944
כאשר מסימים חומש מחמישה חומשי תורה, אומרים חזק נתחזק.(מי צריך לומר?) גם בפיוטים חותמים חזק, וגם לאדם שאומר משהו לעניין אומרים חזק וברוך. מה העניין בחזק וברוך?
תודה.
תשובה
נוהגים לומר לעולה "בכבוד", מפני שחז"ל אמרו שלא יעלה אלא אם כן אומרים לו קרא. וכשמסיים אומר לכל הציבור "כולכם ברוכים", והם אומרים לו "חזק וברוך". ויש משיבים "חזקו ואמצו".
כתב בספר חסד לאלפים [סימן קל"ה, כ"א] "נוהגים לומר לעולה לספר תורה 'בכבוד', וליורד מלקרות 'חזק וברוך', והוא מנהג נכון. אבל דא עקא, שיש שעושים שחוק וקלות ראש בזה בבית הכנסת כשרוצים להתלוצץ על אחד (כגון שנולד לו בת וכדומה צועקים בקול גדול: בכבוד, בכבוד, ישתקע הדבר ולא תהא כזאת בישראל לעשות איסור חמור של ליצנות ושחוק וקלות ראש, האיסור בכל מקום, ובכל זמן עושין במשפט".
והרב מטה משה ז"ל [סימן רכ"ה] כתב "ואין אדם רשאי לקרות בתורה אם לא נקרא, בשם שאין אדם מבזבז לו (תוספתא להלן). ועוד דאמרינן בירושלמי כל הקורא בתורה ולא אמרו לו קרא, דומה לאדם שיש לו בת בוגרת שכל הרוצה לקחת לוקחה. וזהו שנוהגים שש"ץ קורא לעולים, ואפילו ראש הכנסת או חזן הכנסת לא יקרא עד שיאמר לו קרא. והכי איתא בתוספתא (מגילה פ"ג הכ"א) ראש הכנסת או חזן הכנסת לא יקרא עד שיאמרו לו קרא, שאין אדם מבזבז לו".
ולענין אמירת "חזק וברוך" למי שעלה לתורה וקרא, כתב באורחות חיים [חלק א, אות י"ט] "וכשיסיים אומרים לו חזק ואמץ, ומכאן יצא המנהג לומר למסיים לקרות בתורה חזק וכך המנהג בצרפת ובפרובינצה אבל בספרד אין אומרים אותו אלא בסיום התורה בלבד. והכל הולך אחר המנהג".
וכן הוא בספר המנהיג [הלכות שבת עמוד קפ"ב] "מה שנהגו בצרפת ובפרובינצא לכל הקוראים בתורה, כשמסיימין שאומר להם החזן בקול רם חזק, מצאתי סמך לדבר בבראשית רבה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, אין אומר הזה אלא למי שתולה החפץ בידו, מלמד שהיה ספר תורה בחיקו של יהושע, ואומר לו הקדוש ברוך הוא חזק ואמץ מכאן למסיים בתורה אומרים לו חזק. אב"ן".
וכן כתב מרן ז"ל בבית יוסף [סימן קל"ט] "כתב בארחות חיים [שני וחמישי אות ט"ו] וזה לשונו צריך הקורא בתורה לאחוז כאילו קיבלה עכשיו מהר סיני בירושלמי א"ר יוסי בר בון כד סלקי לדוכנא לברוכי האי מאן דבריך נקיט עמודא דתורה בידיה שנאמר [דברים ל"א, כ"ו] לקוח את ספר התורה הזה בבראשית רבה (סוף פרשה ו) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך (יהושע א ח) מלמד שהיה ס"ת בידו של יהושע שאין לומר הזה אלא למי שתופס החפץ וכשסיים אומרים לו חזק ואמץ מכאן יצא המנהג לומר למסיים לקרות התורה בכל פעם חזק עד כאן לשונו".
וכתב רבנו דוד אבודרהם ז"ל [קריאת התורה בשבת] "וכתב אבן הירחי מנהגם בכל צרפת ופרובינצא לכל המסיים בתורה מהקוראים אומר לו החזן בקול רם חזק. ויש סמך למנהג מדאמרינן בבראשית רבה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך מלמד שהיה ס"ת בחיקו של יהושע שאין אומרים הזה אלא למי שתופס החפץ בידו כשסיים יהושע אמר לו הקדוש ברוך הוא חזק ואמץ מכאן למסיים את התורה שאומרים לו חזק. ובספרד לא נהגו לאמרה אלא כשמסיימים כל ספר וספר מחומשי התורה ואולי סוברים למסיים בתורה מן הספר ממש קאמר עד כאן".
ובתניא רבתי [סימן ח"פ] כתב על מנהג יום שמחת תורה "ואחרי שהשלים קריאתו עד לעיני כל ישראל אינו חותם מיד, אלא מנהגינו לעמוד כל הציבור על רגליהם, והחזן אוחז ספר התורה בזרועו ואומר שלש פעמים, זכינו להשלים לשלום, ונזכה להתחיל ולהשלים לשלום, והציבור עונים אחריו כן שלש פעמים, [ולמעשה מכאן המנהג בימינו שאומרים כולם יחד "הדרן" שלש פעמים אלא שהוא בארמית], ויש נוהגים לומר חזק זכינו וכו', ונראה שלפיכך נהגו לומר כן, לפי שהקורא בתורה, צריך לעמוד באימה וביראה ואימת הקדוש ברוך הוא עליו, וגם יש עליו אימת הציבור. וכשגמר מלקרות אומר החזן לקורא הזה חזק, והציבור עונים גם כן חזק לאותו שקורא בתורה, ונותנים פניהם כנגד הקורא כלומר חזק ואמץ מעתה. גם לחזן הכנסת אומרים לו "חזק וברוך השם תהיה".
ובכנסת הגדולה [הגהות בית יוסף קל"ט, ב] כתב "מנהגינו לומר לכל קורא אחר שיקרא "חזק ברוך" והקורא משיב "חזקו ואמצו". עיין בדברי הרב דוד אבודרהם בקריאת ס"ת של שבת". וכן הוא בחסד לאלפים [קל"ט, כ"ב]. ועיין במטה משה [סימן תנ"ב], ולרבנו חיים פלאג'י ז"ל בספרו טועמיה חיים [מערכת ס, ספר תורה].
וכתב הרמ"א ז"ל בהגה [קל"ט, י"א] על דברי מרן השלחן ערוך שכתב "הקורא בתורה צריך לאחוז בספר תורה בשעת ברכה. הגה: וסמכו מנהג זה על מה שנאמר ביהושע לא ימוש ספר התורה הזה מפיך חזק ואמץ (יהושע א, ח - ט), ומזה נהגו לומר למסיים לקרות בתורה בכל פעם חזק". וכן כתבו הרב הלבוש [שם א], והרב אליה רבה ז"ל [שם י"ד], והרב מגן גיבורים [אלף המגן שם כ"ו], וערוך השלחן [שם ט"ו].
וכזאת כתב הגאון הפרי חדש ז"ל שם, "בכל פעם חזק. אולי יצא מנהג זה משום שהתורה נקראת תושיה שמתשת כוחו של אדם [סנהדרין כו, ב], ועוד דאמרינן פרק אין עומדין [ברכות לב, ב] ד' דברים צריכין חיזוק ואלו הן התורה ומעשים טובים וכו' שנאמר [יהושע א, ז] רק חזק ואמץ חזק בתורה ואמץ במעשים טובים".
|
|
שאלה - 201877
לכבוד הרב: קניתי עליית שלישי ועליית מפטיר האם מותר לי לעלות 2 עליות באותו ספר תורההאם מותר לי לעלות שלישי בספר ראשון ומפטיר בספר שני
תשובה
לכתחילה יש לזכות כמה שיותר אנשים שיזכו לעלות לתורה. בשני ספרי תורה אסור לעלות אותו אדם.
וכתב הרב הלבוש ז"ל [רפ"ב, ה] "ואם יש אחרים בבית הכנסת שיודעין להפטיר, לא יפטיר מי שעלה כבר, דלמה יברך ברכת התורה פעמיים שלא להכרח. ומפני מה המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחלה, שהרי לא נתקנה ההפטרה אלא כשלא קראו בתורה כמו שיתבאר, היינו מפני כבוד התורה, פירוש אחר שחזרה העטרה ליושנה והותר לקרות בתורה, לא יהא כבוד התורה וכבוד הנביא שווה, כלומר שאם יקרא המפטיר בנביא לבדו כמו השבעה הקרואים בתורה לבדה, הווה כבוד התורה וכבוד הנביא שוה, ולכך ביום שיש בו מוסף הניחו לו פרשת המוסף שיקרא אותה והקהל יצאו עמו".
|
|
שאלה - 201840
לכבוד הרב שלום רב תודה ויישר כח רב קורא בתורה בשבת שלפעמים טועה במשמעות הקריאה, ולא תמיד נעים לעצור ולתקן, האם חובה עלי בכל פעם לעוצרו ולתקנו ?
תודה רבה
תשובה
רק בטעות המשנה את המשמעות.
|
|
שאלה - 201800
שלום לרב אני אשה הלכתי לשמוע קריאת התורה גבאי בית הכנסת מקשקש בבית כנסת אמרצי שש אמר לי תמאי ה החוצה לאן הגענו
תשובה
לא להגיב ולשתוק.
|
|
שאלה - 201704
לכבוד הרב: האם מותר לעלות לאדם ישראל עלייה לתורה ולאחר מכן לעלות בנוסף עליית מפטיר בספר השני.ומה הדין בכהן ולוי
תשובה
בשני ספרי תורה אסור לעלות אותו אדם משום פגמו של ראשון. אבל באותו ספר תורה מותר.
|
|
שאלה - 201651
למו"ר הרה"ג שליט"א,
נשאלתי על מקרה בו בשבת העלו למשלים ולמפטיר כהן בנוסף לכהן שעלה ראשון.
האם זה תקין?
תודה רבה.
תשובה
תקין, חוץ מכך שכהן אחר כהן אינו עולה.
|
|
שאלה - 201264
לכבוד הרב מוצפי שליט"א הרב יש בית כנסת בקריאת התורה בשבת בגלל המצב מוציאים שני ספרי תורה ומעלים רק כהן לוי וישראל זה בסדר?ואם לא איך צריך לנהוג?בשורות טובות כבוד הרב
תשובה
מוציאים ספר תורה אחד ושבעה עולים. תלך לבית הכנסת אחר.
|
|
שאלה - 200962
לכבוד הרב שלום
בבדיקת שורשים שעשינו אחורה 522 שנה סבינו הגדול הקדוש היה רבי יעקב לוי בעקבות נס שונה שמו לבן שבת הסיפור מובא בספר רוח יעקב מה אני לעניין עלית לוי
תשובה
לא עולה לוי. חשש ברכה לבטלה. כמפורש בספרי ההלכה.
|
|
שאלה - 200958
לכבוד הרב
שלום וברכה וברכה לרפואה שלמה. האם בפרשת נשוא קוראים לכהן עד ברכת כהנים אשר בפרשה. או לפי החלוקה הרגילה שמופיעה בחומשים. תודה רבה
תשובה
יש נוהגים כן, ויש נוהגים אחרת.
|
|
שאלה - 200851
לכבוד הרב: נער בר מצווה שרוצים לעשות עליי לתורה רק בשבת. ולא בנוסף שני וחמישי האם יכולים מבחינת ההלכה. או שיש חיוב לעלות גם בימי החול וגם בשבת?
תשובה
יכולים רק בשבת.
|
|
שאלה - 200724
כבוד הרב
האם ניתן לכתחילה בשבת לפני קריאת ס"ת לעשות את כל "מי שברך" מיד בשעת מכירת העליות, ואת כל ההשכבות לאחר מפטיר, ואז מייד לאחר שעולה אחד סיים עולה העולה הבא אחריו?
תודה
תשובה
כן אנחנו נוהגים, לאחר עלית מפטיר עושים השכבות לכלל הנפטרים, ואחר כן מי שבירך לכל העולים והמתנדבים. וכן המנהג הוותיק זה מאות רבות בשנים כמנהג האשכנזים.
|
|
שאלה - 200568
שלום לכבוד הרב
בעקבות מחקר שורשים שעשינו במישפחה חזרנו 522 שנה שם מישפחתינו היה לוי בעקבות נס שהיה הוחלף השם לבן שבת איך אנהג היום הסיפור מובר בספר רוח יעקב
תשובה
כשאין מסורת מאב לבן שום מחקר לא מועיל.
|
|
שאלה - 200521
לפי הספרדים אם אני מעלה אנשים לתורה מה עדיף לקרוא להם בשם פלוני בן אביו או בשם אמו? כמובן שאני יודע שהוא לא יתבייש לעלות או שהוא קנה עלייה ורוצה לעלות אותה.
תשובה
הספרדים אינם מזכירים שם כשמעלים לתורה.
|
|
שאלה - 200508
שלום לכבוד הרב מוצפי אני קורא בתורה בשבת תמורת סכום כספי אם אני לוקח כסך זה אומר שאין לי זיכוי הרבים ושכר כי לקחתי כסף? תודה
תשובה
מותר לך לקחת, וטוב להשתמש בממון זה לצרכי מצווה, כגון תלמוד תורה לילדים, צרכי שבת וצרכי מצווה שונים.
|
|
שאלה - 200447
לכבוד הרב שלום רב
אני בעל קורא קבוע בשבת בבית כנסת בחינם והשאלה אם עדיף לקחת תשלום זה יחשב שיותר מעריכים את זה או שעדיף להמשיך בחינם אם יש מעלה לזה ?
תשובה
יש עדיפות בשכר.
|
|
שאלה - 200391
אני בעל קורא,במניין הקבוע אין מניין. אני מתפלל למטה היום נגש אלי בקש שאקרא עליה חמישית את התוכחות, וגם אעלה. אני תמיד אמרתי לעצמי שלא אעלה לעליה, כי מפחד מהמילים, להסכים?
תשובה
אין בכך שום חשש, והעתקי לפניך כמה מספרי רבותינו הקדושים בענין.
הרב כנסת הגדולה [הגהות בית יוסף סימן תכ"ח, ב] כתב "נהגו שחכם הקהל קורא שירת הים ועשרת הדברות ותוכחות שבת"כ וקללות שבמשנה תורה. והטעם ששירת הים אין ראוי שיזמר להקב"ה אלא הגדול שבהם, ומסתמא חכם הקהל הוא גדול שבהם. ובעשרת הדברות שנאמרו מפי הגבורה אין ראוי שיאמר אותם מאן דהו, אלא הגדול שבהם. ותוכחות שבת"כ ובמשנה תורה הטעם ברור, שאין ראוי להוכיח אלא הגדול שבהם. אבל בספר חסידים סימן תשס"ו כתב בשם הראשונים שהיו קוראין עם הארץ לתוכחות, כדי שלא יהא אדם חשוב קורא בקללות ויתקיימו דבריו, והוא אומר "ומקללך אאור". וכתבתי בטור זה סימן רפ"ב דף קפ"ג ע"א שטה כ"ה [הגה"ט אות ה] שלפי דרכו נראה לי שאין לקרות חכם בתוכחות וקללות, משום דקי"ל [סנהדרין צ ע"ב]: קללת חכם אפילו על חנם היא באה. ועכשו אני רואה שאין זה כלום, דלא נאמר קללת חכם אפילו על חנם היא באה אלא במתכוין לקלל, אבל בקורא בתורה תוכחות וקללות, שאין כונתו לקלל, אין כאן שום חשש.
"נהגו שלוחי צבור, שקודם קריאת החכם לתוכחות אומרים [משלי ג, יא - יב] "מוסר ה' בני אל תמאס, ואל תקוץ בתוכחתו. כי את אשר יאהב השם יוכיח, וכאב את בן ירצה". והוא נלמד ממסכת מגילה פרק בני העיר [דף לא ע"ב], ועיין בספר תיקון יששכר דף ע"ד. ופה תירי'א נוהגין כשקורין החכם לקרות עשרת הדברות אומר החזן [תהלים סח, יח]: "רכב אלהים רבותים, אלפי שנאן ה' בם סיני בקודש".
וכן היה מנהגו של רבנו האר"י ז"ל שכתב רבנו חיים ויטאל ז"ל בשמו בספר שער הכוונות [ע"ג ע"ג] "וראיתי למורי ז"ל [הוא רבינו האר"י ז"ל] שעלה ביום חג השבועות וקרא עשרת הדברות בקול רם כדרך שנוהגים חכמי קהלות ספרד, וכן בפרשת בחקותי ראיתיו שעלה בשבת וקרא בפיו הקללות של פרשת בחקותי כמנהג חכמי קהלות ספרד".
וכן כתב בשער התפילה [מכתיבת יד דף ע"ג ע"ג] "גם ראיתי למורי ז"ל כשהיינו מתפללין בבית מדרשו ביום שבת שעלה ביום שבועות וקרא עשרת הדברות בפיו בקול רם כדרך שנוהגין חכמי הקהלות כמנהג ספרד. וכן בפרשת בחוקותי ראיתיו שעלה ביום שבת ההוא וקרא בפיו בקול רם סדר הקללות של פרשת בחוקותי כמנהג חכמי הקהלות של ספרד". גם ראיתיו שבכל ימי השבת לא היה עולה לספר תורה אלא ששי, כמו שנבאר בעזרת השם בשם ספר הזוהר על רבי כרוספדאי".
וכן הוא בספר פרי עץ חיים [שער השבת פרק י"ט] "כשהיינו בבית מדרשו, ראיתי שקרא מפי עצמו קללות של בחוקותי במנין השביעי. גם קרא עשרת הדברות. גם לא היה נוגע בידיו בספר תורה, אלא על ידי מפה". וכן הוא בספר שלחן הערוך האר"י ז"ל [סימן רפ"ב, ב],
ועיין במגן אברהם ז"ל [סימן תכ"ח, ח] שכתב "ובספר צמח צדק [קדמון סימן נ"ו] נדחק ליישב מנהגינו שמתחילין בקללות שבתורת כהנים, ואין מתחילים בפסוק שלפניהם ומכל מקום נראה לי דיתחיל שלשה פסוקים שלפניהם. והמנהג נתפשט מפני שקורין להרב האב בית דין בכל שבת לשלישי, ואם כן צריכים לקרות עמו עד התוכחה. ולכן מתחילין בתוכחה אבל מוטב שהרב ימחול על כבודו ויעלה לרביעי באותו שבת או יתחילו למפרע ג"פ עססי' קל"ז ובכנסת הגדולה כתב שבמקומו נוהגים לקרות להחכם בתוכחות ובשירת הים ובעשרת הדברות וקודם שיקרא התוכח' אומר מוסר השם בני אל תמאס כי את אשר יאהב וגו' וקודם שקורא הדברות אומר רכב אלקים רבותיים, גם נוהגין לקרות ללוי פרשת העגל וקורין אותה בקול נמוך עכ"ל".
וכן כתב הגאון רבנו שלמה קלוגר ז"ל בשו"ת האלף לך שלמה [אורח חיים סימן ס"ג] "ומה שנהגו באיזה קהילות שאין קוראים לשום אדם לפרשת התוכחה, אלא החזן קורא אותם בלי ברכה תחילה וסוף, הנה רע מאד מנהג זה, ושתים רעות עשו, האחת שנראה בזה שמבזה את התוכחות ועובר על מה שנאמר מוסר השם בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו, ועוד שהוא בזיון התורה עצמה, שעל כל הקריאות מברכים, ועל קריאת פרשה זו אין מברכים, והוי כמבזה את התורה. ויש ראיה ברורה מהש"ס [מגילה ל"א, ב] שחייבים לברך על התוכחה, וכן מוכח מהמדרש [רבה פרשת ראה]. וגם במסכת סופרים [פרק י"ב] מוכח שאפילו בזמן חכמי המשנה היו מברכים על הקללות תחילה וסוף, וכל שכן בזמן הזה שמברכים על כל הקריאות. וטעם הדבר נראה שטעמם שהיו מברכים על הקללות, להורות שהם מקבלים הקללות והיסורין באהבה וכו'. וכבר כתב המגן אברהם [סימן תכ"ח, ח] בשם הב"ח שבמקומו היה החכם קורא התוכחה".
|
|
שאלה - 200348
לכבוד הרב מוצפי שליט"א האם בפתיחת ההיכל אפשר לבקש על מצבינו? וגם הפרטי?
תשובה
ובספר הליקוטים [סדר הזמנים עמוד תק"א] להרב האלקי רבי משה דוד וואלי ז"ל מתלמידי הרמח"ל ז"ל, כתב "דע כי אינו נקרא עת רצון אלא העת של גילוי האורות העליונים, כי הסיתום [הכוונה סתימת הצינורות למעלה] הוא עת צרה ולא עת רצון, וזהו הטעם שעת פתיחת ההיכל להוציא ממנו הספר תורה, הוא שנקרא עת רצון ממש, מפני שמתגלים בו האורות שנתחדשו על ידי פעולות של התפלה הקודמת, ולכן מי שיש לו לבקש ולהתפלל על איזה דבר שצריך לו וקשה עליו להשיגו, יתפלל בעת פתיחת ההיכל בכוונה גדולה, כי הוא עת רצון ותפילתו אינה חוזרת ריקם, ובמנחה בשבת שמתפללים אחר קריאת התורה, מה שאין כן בשאר הזמנים, כבר הטעם ידוע מכתבי האר"י זצוק"ל עיין שם".
|
|
שאלה - 200155
למורנו ורבנו מאור עיננו, הוצאת ספרי תורה בבית הכנסת בשבתות, מה עדיף, לפי סבב מחולק ומסודר בין הספרים או לפי תאריכי הפטירה שלכבודם כתבו התורמים את ספרי התורה, חזק וברוך.
תשובה
בהלכה לפי סדר ברשימה, אך כשיש שבת פטירה הוא קודם.
|
|
שאלה - 199845
שלום לכבוד הרב
אני גבאי. מההתחלה שמרנו על ההנחיות. לצערי גם בשגרה בקושי יש מניין. פתוחים רק בשבת. בית הכנסת עצמו גדול ומאוורר. האם נוכל רק בקריאת התורה להיות בפנים?
תשובה
אפשר.
|
|
שאלה - 199841
לכבוד מו"ר בנש"ק
בשבת האחרונה הסומך שהיה ע"י בעל הקורא ישב לידו וסימן לו את טעמי המקרא,
האם הסומך חייב לעמוד או שניתן לשבת ולסמן לבעל קורא
תודה רבה למו"ר עט"ר
תשובה
לסומך מותר לשבת.
|
|
שאלה - 199284
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
האם גם בקריאת התורה של השבת כשקוראים על מותם של בני אהרן מי שבוכה על מיתת
תשובה
לא מעוררים בכי בשבת.
|
|
שאלה - 199091
לכבוד הרב שלום
לפני מספר שנים פחדו לעלות פרשת תוכחה והיה טירחה התנדבתי לעלות שהקריאה תיהיה אבל עולות לי מחשבות בגלל בעיות קשות בשלום בית ופרנסה וכו אני חושש בגלל שעליתי
תשובה
חס ושלום לחשוש, עיין לרבנו האריז"ל בשער הכוונות [דע"ג ע"ג] שכתב שהוא עצמו היה נוהג לעלות בהם כמנהג חכמי ספרד, ובשו"ת מחנה חיים כתב כי בנו של הגאון רבנו יהונתן אייבשיץ ז"ל עלה לתוכחות ולא חשש, וכבר האריך בזה מרן ז"ל בספרו יביע אומר חלק ז אורח חיים סימן י"ט. ועוד שורה ארוכה של גדולי ישראל שנהגו בזה. וחלילה לפחד מקריאה בתורה.
|
|
שאלה - 199002
לכבוד הרב . אני עושה 2 מיקרא ואחד תרגום ביום שישי . האם אני צריך לקרוא גם בלחש עם החזן , מהחומש (לא בעליה לתורה) . או רק לעקוב בעיינים
ואיך צריך לנהוג בקריאה של שני וחמישי תבורך
תשובה
מפורש בדברי מרן הבית יוסף ז״ל בשם הזוהר הקדוש שאין לקרוא עם השליח ציבור גם לא בלחש.
|
|
שאלה - 198986
לכבוד הרב שלום רב
האם צריך בשבת כי יש אפשרות להביא ספר תורה לקרוא את כל שש פרשיות שלא קראנו.
תשובה
כן בהחלט אם יסכימו הציבור.
|
|
שאלה - 198805
לכבוד הרב שלום רב
תודה לרב על הספרים והשיעורים המחכימים
רציתי לשאול כאשר האבא עולה לתורה עומדים במשך כל העלייה ואילו שרב עולה לתורה עומדים רק בברכה ואז יושבים כיצד לנהוג?
תשובה
הכל כמנהג המקום ואיך האחרים נוהגים.
|
|
שאלה - 198787
לכבוד הרב
היום מכר הגבאי עליה. אמרתי סכום וזכיתי. לאחר מכן מכר שוב הגבאי את אותה עליה בטעות למישהו אחר. אני לא דיברתי וכמובן שלא עליתי. האם עלי לשלם על עליה זו מדין נדר. תודה
תשובה
כיוון שלא עלית אתה פטור.
|
|
שאלה - 198743
לכבוד מורנו הרב שלנו שליט"א, קורא שטעה וקרא המטהר במקום "הַמִּטַּהֵ֨ר". וכן במקום "וְטִהַ֖ר אֶת־הַנָּ֑גַע" אמר נגע בסגול חוזר?
תשובה
הרב אמת ליעקב כתב כל ניקוד ששינה המשמעות מחזירים אותו, אך כשהמשמעות אינה משתנה לא מחזירים אותו.
ולכן כשאמר נגע בסגול במקום נגע בקמץ אין מחזירים, אם מעירית
אבל המטהר או המטהר שהמשמעות היא זה שנטהר או זה שמטהר אותו, מחזירים אותו.
|
|
שאלה - 198722
לכבוד הרב שליט"א בקריאה השבת בעל הקורא שלנו קשה ליקרוא גם צו גם שמיני וגם תזריע-מצורע יכול לקרוא שמיני תזריע מצורע האם ניתן להשלים פרשת צו בשבת אחרת?
תשובה
צודק בהחלט, אך דא עקא שצריכים לקרוא הפרשות עלך הסדר בלי לדלג, ואני מדגיש זו לא חובה אלא מצווה אם יכול, ואפשר ששניים יכינו זה פרשה אחת, וזה את השניה ויתחלפו ביניהם.
|
|
שאלה - 198684
מורני ורבנו. מחילה לגבי ספרי התורה בשבת הרב אמר כלה שלכ שמעו את הקריאה קוראים להם 3 פסוקים מכל פרשה עד שמגיעים לפרשה שלני וקוראים את כולה האם אמת הדבר?? מחילה הרב על הטרחה
תשובה
לא נכון, אמרתי מה שהפוסקים כתבו, הכהן יקרא את הפרשות שהחסירו כולם ועוד שלשה פסוקים מפרשת השבוע שלנו. וכך ימשיכו שאר העולים כרגיל.
|
|
שאלה - 198580
לכבוד הרב שלום רב האם ניתן ביום חמישי אחרי עלינו לשבח להשלים את קריאת התורה שלא קראנו בשבתות (צו ושמיני) ?
תשובה
אם יש עשרה שלא שמעו הקריאה.
|
|
שאלה - 198456
שלום לכבוד הרב. כיצד סדר הפסקת העולים בקריאת פרשיות השלמה שלא נקראו? (לדוג' שמיני תזריע מצורע).
תשובה
הכהן קורא את כל פרשת שמיני כולה וממשיך עוד שלשה פסוקים מתחילת פרשת תזריע, ואחר כך ממשיך חלוקת פסוקי הפרשה לעוד לפחות ששה עולים, ואם ירצו להוסיף עליהם יוסיפו בפרשת טהרות.
וכאן יש להזכיר, מכיוון שאסור להתפלל בתוך מבנה, יצטרכו להוציא הספר תורה קודם שיבואו הקהל, וכנזכר בירושלמי שאין להביא הספר אל הקהל, אלא הקהל יבואו אל הספר.
|
|
שאלה - 198424
שלום לכבוד הרב
ב"ה זכינו שהשבת נתפלל במניין עם ספר תורה,
האם צריך להשלים פרשיות קודמות? ואם כן כמה אחורה? תודה רבה
תשובה
אם יש עשרה שלא שמעו גם צו, גם שמיני, ישלימו הכל. אם כי מההלכה אינו חייב כיוון שהתפללו כל אחד ביחידות.
|
|
שאלה - 198328
לכבוד הרב
שלום רב ראשית בריאות איתנה
שאלה עקב ההסגר שהיה ולא שמענו פרשת השבוע צו ושמיני האם אפשר להשלים גם את פרשת צו או רק שמיני תזריע ומצורע .
תודה רבה
תשובה
בהלכה מובא לקרוא הפרשה הסמוכה והיא שמיני, אך אין חיוב בזה כי יחיד אינו חייב אלא ציבור.
|
|
שאלה - 198310
שלום לכבוד הרב
בתקופה זו של הקורונה האם יכול הבעל לברך ולקרוא את כל שבעת העליות לתורה בשבת (כדי לשמור על מרחק 2 מטר)
תשובה
מעיקר ההלכה צריכים שבעה עולים שונים.
|
|
שאלה - 198303
למו"ר הרה"ג שליט"א,
בעניין השלמת קריאת התורה, האם יהיה אפשר להשלים בשני או חמישי כדי לא להעמיס בשבת ובפרט שאין עיכוב עבודה כעת.
תודה רבה.
תשובה
רק בשבת קודש כי קוראים את הפרשה הבאה.
|
|
שאלה - 198205
למורנו הנערץ.ברוך השם חוזרים למנין.כיצד נשלים שמיעת צו ושמיני.האם ביחד עם תזריע מצורע?האם בחול או דוקא בשבת?יורנו מורנו האהוב ושכרו כפול מן השמים.שבוע טוב תודה רבה
תשובה
בשבת יעלה הכהן ויברך, והקורא יקרא כל הפרשות עם שלשה פסוקים מפרשת תזריע. והעולים ישלימו הכל.
|
|
שאלה - 198162
מחילה מהרב אפילו חשוב שלא לפרסם שלא ישמע חס וחלילה שאנו מחדשים לרב. בקשר לשידור.
בחזון עובדיה שבת ח"ב עמ' שכט כתוב שאפילו כמה פרשות יש להשלים. ואין לחוש לטרחא דצבורא
תשובה
מחילה ממך, הרב לא הזכיר כמה פרשיות אלא מה שדיבר על שלש פרשיות מחוברות. כתב על פרשיות מחוברות. וגם זה לא חובה, כי הביא ראיה מרבינו האריז"ל שלא חשש לזה. כמו שכתב בעמוד של"ב. ואין כאן מקום להאריך, ועיין שם היטב.
|
|
שאלה - 198149
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
במ"ב קל"ה סק"ו משמע כהגר"א שישלימו אחר האונס רק פרשה הקודמת ובכה"ח אות ה' משמע כל מה שהחסירו כא"ר.האם יש מנהג בזה? ועכ"פ מה נר'
למעשה? כל הברכות לרב!
תשובה
חששו לטורח ציבור.
|
|
שאלה - 198037
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
האם מותר לקרוא בספר תורה ממרפסת שיש מנין במרפסות באותו בנין?תודה יישר כח לרב
תשובה
בהחלט לא.
|
|
שאלה - 197718
לכבוד הרב שלום עליכם מועדים לשמחה האם בעז"ה שיותר לחזור להתפלל בבית הכנסת יהיו חייבים להשלים את כל הקריאה בתורה אשר לא קראנו בציבור תודה
תשובה
סדר פרשיות השבוע בלבד.
|
|
שאלה - 197699
שלום לכבוד הרב
כשמתפללים ביחיד בשבתות וימים טובים האם יש עיניין לקרוא את הפרשה מתוך חומש בין שחרית למוסף(אפילו שכבר קראתי שנים מקרא ואחד תרגום)
תשובה
נכון מאוד.
|
|
שאלה - 197061
אני רואה תשובות של הרב בענין ולא הבנתי
עושים מנין דרך המרפסות בבינן כל אחד במרפסת שלו הרב כתב שרואים כולם מצטרפים
השאלה בקריאת התורה למה לעשות רק קורא אחד לכל 7 עולים
תשובה
הרב כתב היום שאפשר לעשות חלופה באמצע הקריאה, כדי להשלים מיכסת העולים.
|
|
שאלה - 197050
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
בגלל המצב, האם מותר שבעל קורא ממשפחה שיש בביתה מנין יקרא את כל העליות( כי אי אפשר לעלות אחים) וישמיע לכל השכנים.
ראיתי בסימן קמג שאחד יכול לעלות להכל
תשובה
נכון, אך מפסידים את מילוי השבעה עולים, והנכון ביותר שיתחלפו האנשים מדי עולה, יצא אחד והאחר יכנס במקומו.
|
|
שאלה - 196980
לכבוד הרב שליט"א אנחנו מתפללים דרך מרפסות יש אפשרות להשתדלות לס"ת אלינו(4מתפללים)א.להתאמץ?ב.אם כן כמה עולים? בברכת;"ימים על ימי מלך תוסיף"
אכי"ר.
תשובה
עולה אחד בלבד יעלה, והוא יברך בתחילה ובסיום, ואחריו יעלה מפטיר, וכך היה המנהג בזמן הקדום.
|
|
שאלה - 196968
לרב מוצפי שליט"א שבת שלום ומבורך.חשבתי מחר בגלל המצב לאחר שחרית ולפני מוסף לעשות 2 מקרא ואחד תרגום במקום כביכול הקריאה בתורה או שנכון לעשות היום כרגיל?
תשובה
תקרא היום קודם השבת, ומחר בין שחרית למוסף.
|
|
שאלה - 196834
שלום לכבוד הרב שליט"א.
האם מותר לאכול סוכריה כמו טופי וכדומה בין שחרית למוסף של שבת?
אדם בבית הכנסת אכל והארתי לו שזה לא ראוי והוא השיב שלפני מוסף מותר כי לא חלה חובת קידוש
תשובה
עוון עשה. כי זה זמן קידוש לדעת רוב הפוסקים.
|
|
שאלה - 196790
שלום לכבוד הרב
(שלא נצטרך בעז״ה) בשבת כשמתפללים יחיד אחרי שחרית: האם לומר בריך שמיה? לקרוא הפרשה? (למרות שקוראים ביום שישי שמו״ת) או ישר להתחיל מוסף. ה׳ ישכנו לחזור לב״כ
תשובה
לא אומרים בריך שמיה, נוהגים לקרוא את הפרשה בלי ברכה.
|
|
שאלה - 196540
מחליה לא הבנתי
מניין מהמרפסות שרואם 10 אחד את השני
1 ברכת כהנים אני יכול מהמרפסת אצלי
2 זה עדיף מלהתפלל יחיד בבית כנסת
קריאת התורה הרב כתב שיברך תחילה וסוף
תשובה
נכון בהחלט.
|
|
שאלה - 196519
לכבוד הרב שליט"א
מי שמתפלל בשבת שחרית בבית ביחיד יש ענין לקרוא הפרשה מחומש?
תשובה
כן בהחלט.
|
|
שאלה - 196513
לכבוד מורי ורבי ועטרת ראשי
במידה וחס ושלום תמשיך הגזרה לא להתפלל במניין גם בשבת הקרובה האם לאחר הפסח נצטרך להשלים את הפרשה של השבת הקרובה ולקרוא שתי פרשיות ברצף ?
תשובה
נכון בהחלט.
|
|
שאלה - 196065
א.האם יהיה אפשר להתיר לנוכח המצב שבעל הקורא יעלה את 7 העליות לתורה בשבת כדי לא להתקרב אחד לשני.ב.הגר באזור שלא כולם דתיים האם כדאי לשים שיר של שבת ברמקול בזמן הדלקת נרות שבת
תשובה
א, לא ולא, כבר כשבת הקודמת נסינו והקורא עמד ממרחק מסויים.
ב, אם אין שם התנגדות של אנטי...
|
|
שאלה - 195556
שלום
הרב ציין בשיעור את מעלת העולה בשבת זו שביעי. הגבאי הזמין אותי לעלות ועלה אדם שטען שיש לו אזכרה וקרא במקומי (עליתי מפטיר). מרגיש שהפסדתי את המעלה, אך לא התווכחתי.
תשובה
יפה עשית, מעלתך חשובה פי כמה ששתקת.
|
|
שאלה - 195546
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
שבוע טוב ומבורך לרב!
ידוע מעלת עליית שישי לתורה! אך אם הרב יוכל בבקשה לפרט מה המעלה של עליית שישי ושל כל אחד מהעליות לתורה! והיכן המקור למעלת העליות?
תשובה
בזוהר הקדוש [שלח לך [קס"ד, ב] "ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר, מגדל עז דא תיבה וספר תורה דאיהו עז לשוואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יי' איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין, בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת, אלא קרא דריש בהאי ובהאי, כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה, כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו, שתיתאה דסליק מאינון שבעה, א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין, בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא".
וכן הוא בספר תולעת יעקב [שחרית שבת אות י"ג] "וקורין שבעה, כנגד שבעת ימי בראשית ושבעה קולות שניתנה בהם התורה [זוהר ויקהל ר"ו, א]. וכהן קורא ראשון כי הוא הראש, ואחריו לוי, ואחריו ישראל כי כן הסדר, והששי הוא בדוגמת הצדיק וצריך שיהיה הגון, ועליו נאמר [משלי י"ח, י] מגדל עוז שם השם בו ירוץ צדיק, בספר תורה ירוץ הדברים הצדיק הזה, ונשגב, מיראת מלאך המות שיאריך ימים ולא ינזק לעולם [זוהר שלח לך קס"ד, ב].
וכן כתב בשער הכוונות [דע"ג ע"ג] "גם ראיתיו שבכל ימי השבת לא היה עולה לס"ת אלא שישי כמו שנבאר בעזרת השם בשם ספר הזוהר על רבי כרוספדאי".
וכתב עוד בשער הכוונות [שם ע"ד] "ועתה אבאר לך טעם מה שכתב בספר הזוהר בפרשת שלח לך כי רבי כרוספדאי תמיד ליבא מיומוי לא סליק בשבת לספר תורה אלא שתיתאה דאיהו צדיק, ועליה אתמר מגדל עוז שם השם בו ירוץ צדיק ונשגב. הנה נודע כי חמשה חסדים מתפשטים וכו', ונמצא כי המעולה שבכולם הוא היסוד כי כולו מגולה ולכן ר' כרוספדאי לא הוה סליק לס"ת אלא שתיתא' שהוא כנגד היסוד המגולה ומקבל האור כולו בגילוי גמור ואחריו במדרגה הוא הג' שהוא כנגד הת"ת שאורו מגולה ברובו בב' שלישיו התחתו' ושאר העולי' כולם הם אורות סתומים ולכן אינם במדרגת אלו השנים הנזכרים אלא פחותים מהם אבל בהם עצמם יהיו מדריגות כי החסד גדול מהגבו' ואחריו הגבו' ואחריו הנצח ואחריו ההוד אבל הגרוע מכול' הוא הז' כי הוא כנגד העטרה שביסוד ואין שם אלא הארה מועטת בתכלי'. וזהו טעם מ"ש בגמ' הכל עולים למנין שבעה, אפילו אשה ועבד וקטן וכמו שנז' בדברי הפוסקים וטעמו של דבר מפורש עם האמור כי השביעי גרוע מכולם כי הוא סוד העטרה ובו יצדק שם אשה ועבד וקטן".
וכן כתב בספר פרי עץ חיים [שער השבת, פרק י"ט] "הנה כל השבע תחתונות הם אור מגולה. אמנם כבר ידעת, כי כל מציאות שמתגלה באבא, הוא ביסוד לבדו, כי כבר נפסק יסוד דאמא, ומה שאנו אומרים כי כל הז' מגולין, הענין הוא, כיון שהחסדים מגולין, מכה האור שלהם בכל הצדדים, ובנצח הוד דאבא, ומתגלין אורם בפנים, אך ודאי שאינו נקרא גלוי כמו היסוד. והנה אין כאן גילוי, רק שני שליש תפארת, ויסוד כולו, נמצא הגדול שבכולם הוא היסוד, כי כולו בגלוי, לכן ר' כרוספדאי לא היה סליק אלא ששי, כי הוא מקבל אור מגולה בכולו. ואחר היסוד הן שני שליש תפארת, והוא שלישי, כי הוא מגולה רובו, שהם שני שלישים תחתונים שלו. ואחר שני אלו, הם שאר העולין, ובהם יהיו המדרגות כפי גובהן, כי החסד גדול מגבורה, ואח"כ נצח, ואח"כ הוד, ואח"כ מלכות. אך התפארת גדול מכולם, והיסוד גדול מכולם. והז' קטן מכולם, כי שם הארה מועטת מאוד, כי אינו רק סוד העטרה לבד, ולכן הכל עולין למנין שבעה אפילו נשים, שהוא סוד השביעי, כמו שכתבו הפוסקים. ראיתי למורי זלה"ה, שהיה נוהג לומר בריך שמיה, הנזכר בזוהר פרשת ויקהל כשהיו מוציאין הספר תורה בשבת מהיכל בשחרית, עיין בשער קריאת התורה. גם כשהיה עולה לתורה בשבת, היה תמיד ששי".
וכן כתב הרב מגן אברהם ז"ל [סימן רפ"ב, ט] "מה שנהגו למכור ששי בפני עצמו יש קצת סמך מהזוהר שלח לך". ובספר מעשה רב [סימן קל"ג עם הוספות רבות] כתב שהגאון רבנו אליהו מווילנא ז"ל היה עולה שישי בכל שבת. וכן תמצא במנהגי קהלה קדושה בית אל בירושלים [אות ל"ה] שכתב "השליח ציבור עולה תמיד שישי סמוך, והוא דווקא ברכות קריאת ספר תורה תחילה וסוף בכוונה, ושאר המכוונים כשיעלו אין מכוונים, וביום טוב יעלה השליח ציבור משלים". ונודע כי מנהג היה כי "הרב החסיד" הלא הוא ראש המקובלים, שהיה הרש"ש זיע"א הוא היה החזן הקבוע.
וכן הוא בספר רוח חיים [קל"ו, א] לרבנו חיים פלאג'י ז"ל שכתב "ומנהג קהל קדוש בית אל יכוננה בצדק דהוא בקהל חסידים של עיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן, דהגדול שבהם עולה סמוך דהוא יסוד בעליית השישי, דכך נוהגים מימי עולם ושנים קדמוניות". וכן כתב בספר דרכי חיים, הנהגות רבנו חיים מצאנז ז"ל כתב [ד"ט, ע"א] כי דרכו של רבנו הקדוש לעלות לשישי בכל שבת קודש, ובשבת שירה היו קוראים השירה לשישי, וגם עשרת הדברות היו גם כן קוראים לשישי".
וכן היה דרכו של מור אבי ז"ל לעלות שישי בכל הזדמנות שהיתה לו, וסידר בפרשת בשלח ששירת הים היתה עליית שישי, והיה קוראה בעצמו ומסיים "כי אני השם רופאיך". וכן עשרת הדברות היה מכוונה לעליית שישי והיה עולה וקוראה בהתלהבות יתירה ובכוונה עצומה. וראה זה פלא שגם בפרשת וישלח ידוע הוא כי המקובלים היו מהדרים לעלות בפרשת "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ"... אשר באדרא רבה קדישא האריך הרשב"י זיע"א בסודותיה, אשר בה ירמזון תיקון שבירת הכלים, וכפי שפירש רבנו האר"י החי זיע"ט, והיה עולה שישי מפסוק "ואת הארץ" [ל"ה, י"ב] ומסיים "בת מי זהב".[ל"ו, ט"ל] ומניח ארבעה פסוקים במספר לעלית שביעי. זיע"א.
ובשו"ת חתם סופר [חלק א, סימן ס"ו] כתב "ובעלי חן חילקו שבעה קרואים, אברהם יצחק ויעקב משה אהרן יוסף דוד. ומשום הכי אמרו שישי הוא מעולה ומובחר שבקרואים כמו שכתב הרב מגן אברהם [סימן רפ"ב, ט]".
|
|
שאלה - 195501
לכבוד הרב: אדם שמתפלל יחיד בשבת הקרובה כגון: מושתל כלייה וכו' האם צריך לקרוא את פרשת השבוע או שאין חובה רק בתפילה בציבור?
תשובה
יקרא קריאת התורה מתוך החומש בהחלט. ויבריא.
|
|
שאלה - 195315
אדם שלסבו יש אזכרה בשבת, ובביהכנ"ס יש אדם אחר ולאביו גם אזכרה.
יש עניין/כדאי שילך לביהכנ"ס אחר שאינו הקבוע לקרוא מפטיר עבור הסב, או ניתן לבקש מהאחר שיקרא עבור שניהם?
תשובה
אין שום חיוב לעלות מפטיר עבור סבו, ובודאי שהבן קודם לאדם אחר. ואל תלך למקום אחר.
|
|
שאלה - 194871
לכבוד הרב: לפעמים אני קונה 2 עליות בשבת האם מותר לי לעלות פעמיים. לדוגמא עליית שלישי ושישי. וכו' או שיש איסור?
תשובה
בהחלט לא, כי מבחינה הלכתית צריכים שבעה עולים כשרים אחרים. גם מבחינת דרך ארץ אין זה נכון שיהיה אחד לוקח כמה מצוות, אלא צריכים לזכות כמה שיותר אחרים.
|
|
שאלה - 194828
שמעתי שיעור של כבוד הרב והרב סיפר שרבי נתן אדלר הכהן היה עולה כהן ומפטיר,
והרב אמר גם שלוי יכול לעלות לוי ומפטיר, שאלתי האם גם מותר לאדם שאינו כהן או לוי
לעלות פעמיים לתורה?
תשובה
צריך זהירות בנושא זה, כי כל ההיתר הוא בימים שמוציאים ספר תורה אחד דווקא, אך בשבתות שלפנינו כגון שבת פרה, שבת החודש, חג ומועד, שבת חול המועד אסור לעשות כן.
|
|
שאלה - 193975
לכבוד הרב שליט"א שלום רב, מי שלא הספיק לומר בריך שמיה בפתיחת ההיכל האם יכול לומר בפתיחת ההיכל כשמחזירים הס"ת? תודה רבה.
תשובה
יאמר באמצע הקריאה בין גברא לגברא.
|
|
שאלה - 193848
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
כשאומרים לבעל הקורא בתורה לעלות לתורה שני או שלישי וכ' האם עליו לשנות את מקומו ולעמוד מימין העולה בתורה הקודם? או שזה לא משנה
תשובה
הפוסקים התייחסו לזה ואין צורך לשנות מקומו.
|
|
שאלה - 193489
לכבוד הרב צדיק האמת שבדורנו שלום וברכה.איזה עלייה עדיפה מבחינת מעלתה שלישי של מנחה של שבת או שישי של בוקר יורנו הרב ושכרו כפול מן השמיים
בברכת נהורא מעלייתא ובריאות איתנה
תשובה
כתבו המקובלים כי שלישי במנחה הכי חשובה, אמנם לענין תיקון היסוד עליית שישי בשחרית מתקנת.
|
|
שאלה - 193367
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
כיצד להעלות את העולים הנוספים לתורה האם לחלק את הפרשה בהתאם למספר העולים או לחזור על עליית שישי
כיצד נכון להעלות בשבת יתרו שעליית שישי עשרת הדיברות
תשובה
בפרשת יתרו כמעט אין "מרחב תימרון" בשאר השבתות, יש לחלק שלשה פסוקים לכל עולה, ואין שום חיוב להפסיק בהפסקות שבחומש.
|
|
שאלה - 193289
לכבוד הרב!היום יתפללתי עם אשכנזים ב"ה.אבל אמרו בקריאת התורה עם"חוסן"משה וחוסנו"במקום"עם חותן"יוצאים י"ח בקריאה זו אנחנו עדות המזרח?
תשובה
יוצאים ידי חובה כל שהנך מבין את הנקרא.
|
|
שאלה - 192966
ש"ע או"ח סימן קמג סעיף ב בהגה. אם הקורא לא יודע לקרוא בטעמים האם עדיף שייקרא מהחומש בטעמים וניקוד והעולה ייקרא מהספר תורה?
תשובה
מדוע על חליפה משלמים 1000 שקל ויותר, ועל דגים ובשר 500 שקלים, ואין כסף לשכור קורא בתורה מקצועי?
|
|
שאלה - 192894
שלום לכבוד הרב!
מה נחשבת העליה לתורה של רבי שמעון בר-יוחאי, העלייה החמישית או השישית?
תודה מראש,
תשובה
עלית השישי.
|
|
שאלה - 192550
לכבוד הרב מוצפי שליט"א איזה עליה חשובה יותר שאני רוצה לכבד את הרב בבית הכנסת, שלישי או שישי?
תשובה
על פי הגמרא גיטין נ"ט, ב, עליית שלישי מיועדת לגדול התורה שבציבור, וכן נוהגים רבני ליטא, אך למנהג הספרדים וכן האדמורים, להעלות את הרב שישי, על פי הזוהר הקדוש שלח לך קס"ד, ב. ושער הכוונות לרבנו האריז"ל שכתבו כי היא החשובה מכולם.
ולכן אם הרב נוהג לפי הפשט תזמין אותו לעלייית שלישי,
ואם הוא נוהג על פי הזוהר הקדוש, תזמין אותו לעליית השישי.
|
|
שאלה - 192436
מורי ורבי היקר הגבאי העלה אותי כהן בתחילת התפילה בהמשך הגיע כהן אורח ביקשתי מהגבאי להעלותו במקומי מרגיש שנהגתי בסדר מקווה שכך צריך היה לנהוג
תשובה
זה נכון על פי ההלכה, כי מצווה לכבד את האורח.
|
|
שאלה - 192427
לכבוד הרב שלום רב
כשיש (בעל) קורא בתורה ויש סומך בקיא שמתקן אותו כשצריך.האם מותר לבקש מהציבור שלא יתקנו מחשש שיפגעו?
תשובה
זה לא קורא בתורה, הוא צריך על פי ההלכה להיות בקי וקורא בקלות. אסור לזלזל בקריאת ספר תורה.
|
|
שאלה - 192161
לכבוד הרב שליט"א אני (בעל) קורא בתורה ועלה אחד לעלייה והחזיק את בנו הקטן כבן שלוש בידו בשעת הקריאה והערתי לו מביאים קטנים מאד ומחזיקים בידיים בשעת הקריאהכיצד לנהוג
תודה רבה
תשובה
עשה נגד ההלכה, כי עליו לאחוז הספר תורה בברכות בשתי ידיו, ובקריאה בידו הימנית כמפורש בשלחן ערוך.
|
|
שאלה - 192087
שלום לכבוד הרב, מחילה שהנני מטריח, אנחנו בספק אם העליה השישית קובעת המעלה או הסמוך למשלים קובע?
תשובה
שניהם טובים ומועילים, כך שמעתי ממור אבי ז"ל והובאו הדברים בשיבת ציון חלק ב, ואבאר לכלל הקוראים,
והוא נניח שעולים י"ב אנשים בשבת. העולה מספר 6 הוא השישי העיקרי, אך גם העולה מספר 11 שהוא הסמוך לאחרון מעלתו חשובה יותר. בתנאי שקוראים לו שלשה פסוקים חדשים.
והא לך לשון הגאון החיד"א ז"ל בספרו לדוד אמת [קונטרס אחרון, סימן ב אות ו] "מדריגת העולים על דרך האמת הששי גדול מכולם וכו'. ואם מוסיפים הרבה עולים, אם לעולה הששי קורין קריאה מחודשת הוא הששי האמיתי, ואם אין קורין קריאה מחודשת כי אם לסמוך הוא הששי העיקרי".
|
|
שאלה - 192040
לכבוד הרב
קריאת ס"ת. בהמשך לתשובות מורנו הרב שליט"א מאתמול ומהיום, האם ידוע לנו מעלת מי גדולה, השישי (מחזיק ברכה או"ח רפ"ב) או המשלים (בית יוסף אורח חיים קל"ה)?
תודה רבה
תשובה
בוודאי שישי כנזכר בזוהר הקדוש ובדברי רבנו האריז"ל. והאמת שכל העליות יפות וטובות.
|
|
שאלה - 192029
לכבוד הרב
בר מצוה שהתאריך שלה יוצא ביום שישי.האם ניתן לאחר את העליה לתורה ליום שני בשבוע שאחרי?
תשובה
יעלה בשבת, מדוע צריך גם בשני?
|
|
שאלה - 192024
שלום לרב,
ראיתי שכבודו כתב לגבי מעלת עליית שישי אם הוא מהששה עולים הראשונים, או סמוך למשלים, אפשר ביאור קצת?
תשובה
עיין להגאון החיד"א ז"ל בספרו מחזיק ברכה [או"ח סימן רפ"ב, ה] שכתב בשם הרב שמואל בנו של המהרח"ו ז"ל
"מספקא לי בעליית הששי אם יותר טוב לעלות הששי למנין או סמוך למשלים אעפ"י שעלו יותר מו' וז'. ונראה שיותר טוב לעלות סמוך למשלים להיות כי בסמוך ומשלים צריכים לקרות בדבר אחר בס"ת בשא"כ העולים באמצע שחוזר כל אחד וקורא מה שקרא חבירו וא"כ אינו נקרא הששי אלא הסמוך למשלים. עכ"ל. וראה דבריו טובים. אם הששי הראשון שקרא לא קרא קריאה מחודשת אז מסתבר דהסמוך למשלים שקורא קריאה חדשה יש לו תורת הששי. אך אי נהוג דגם הששי הראשון קורא קריאה מחודשת ומשביעי ואילך חוזרים לקרות מה שקראו כבר נראה דיותר טוב לעלות הששי הראשון שהוא העיקר. וכן שמעתי מפה קדוש חכם ומקובל [הרש"ש] זלה"ה שהעיקר הוא לעלות הששי הראשון, וכיפי תלי לה מדקדוק לשון הזהר הקדוש דקאמר רבי כרוספדאי חמיד לבא לא הוה סליק אלא שתיתא לאינון דסלקין. דתיבות לאינון דסלקין יתירות. אמנם כיון לומר דאם קורין הרבה עולים הששי הראשון הוא נגד היסוד וזה שאמר לאינון דסלקין לא הסמוך למשלים".
|
|
שאלה - 191969
שלום לכבוד הרב
בקריאת התורה בשבת נמצאה טעות בספר תורה. האם נכון היה לסגור את ספר התורה ולהוציא ספר אחר?
תשובה
כל סוג טעות הפוסלת, צריכים להוציא ספר תורה אחר, והאשמה על צואר הגבאים שאינם ממנים סופר מומחה שיגיה את הספרי תורה כמפורש בהלכה.
|
|
שאלה - 191943
ביסוד ציון מובא בשם מור אביו זצ"ל שטוב לעלות שביעי (בשבת לאחר שעשו תיקון). אצלנו מעלים יותר מ7 האם המעלה הנ"ל היא לשביעי בסדר או בעולה לפני מפטיר (הקרוי משלים)?
תודה רבה
תשובה
בהחלט המשלים, הנקרא בתלמוד ובראשונים "הגולל".
ועיין בבית יוסף אורח חיים סימן קל"ה שכתב "מיהו אפילו בשבתות וימים טובים אם בא לחלוק כבוד לאדם גדול ומופלג דכולהו כהני כייפי ליה לעלות ראשון הוא רשאי כדאשכחן דרב ורב הונא הוו קרו בכהני אלא שבדורות הללו לא הקפידו הגדולים לעלות ראשונים וטפי עדיף להו לעלות בסוף העולים ולעולם גדול שבציבור עולה בסוף ועל ידי כך לא הוצרכו הכהנים למחול כבודם לגדולי הדור".
|
|
שאלה - 191516
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
האם הספרדים נוהגים לומר בשבת זו בסיום קריאת התורה חזק חזק ונתחזק ומה העניין בזה?
תשובה
הטעם העיקרי שאומרים לו חזק וברוך, הוא כמו שאומרים "הדרן" על כל סיום פרק ומסכת, לומר לו שמור נפשך ואל תשכח מה שלמדת וחזור על לימודך. גם אומרים לו בזה קיימת מצוות קריאה בתורה, תזכה לעוד מצוות לקיימם.
כן כתב בשו"ת מהר"ם מינץ ז"ל [סימן פ"ה] "וכן אנו נהגנו דלאחר סיום הספר עונים הקהל בקול רם חזק, וטעמא של אותו מנהג, כמו שכתב אחר כל פרק או אחר סיום המסכת הדרן עלך, כלומר מאחר דסיימו הפרק או המסכת השמר לך פן תשכח את הדברים כו', חזור בהן שלא תשכח, או כמו שנהגו לומר לחזן ישר כחך, כלומר גמרת מצוותך, יהי רצון שתזכה לומר יתר מצוות, והכי נמי פירוש סיימת החומש יישר כחך". ורבנו ישראל אלנקוה ז"ל הי"ד כתב במנורת המאור [פרק כ, עמוד שצ"ה] "חזק בתורה, ואמץ במצוות ובמעשים טובים". וכן כתב הגאון הפרי חדש [קל"ט, י"א].
וכן כתב בשמו הרב אליה רבה [קל"ט, י"ד], והרב מגן אברהם ז"ל [שם י"ד] הביא דברי ספר חסידים [סימן רנ"ה] שכתב "לאחר שקרא בתורה מנשק ספר תורה על שם [שיר השירים א, ב] ישקני מנשיקות פיהו. ואם נזדמן לו רוק, ירוק ואחר כך יש לו לנשק, ולא ינשק ואחר כך ירוק".
ובפסקי הגאון מארי הרב יחיא צאלח [המהרי"ץ] ז"ל [הלכות קריאת ספר תורה אות ל"ד] כתב "נהגו שהחזן אומר לו [לעולה] ברוך תהיה, ואפשר שכיוון שקרא בתורה, קיים ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת, ויצא מכלל ארור אשר לא יקים. ועוד דאמרינן [מדרש אגדה לך לך פרק י"ב, סימן ג. וזוהר הקדוש עקב ער"ב, ב] כל המברך מתברך, על כן נהגו לומר ברוך תהיה. ובספר תניא [קדמון דקכ"ט ע"א] כתב הטעם משום שהקורא צריך לעמוד באימה וביראה ואימת הקדוש ברוך הוא עליו, וגם אימת ציבור, לכך אומרים לו חזק וברוך תהיה".
ובספר שמש ומגן למהר"ש משאש ז"ל [חלק א, סימן ט"ל] כתב מכיוון "שהעולה לתורה קולט מקדושת התורה לכן מדי עוברו האנשים הפוגעים בו מכבדים אותו וכו', ואומרים לו חזק ואמץ, חזק וברוך שזכית לכך. או נימא כיוון דמצינו במתן תורה נאמר הגבל את ההר וקדשתו, השמרו לכם עלות בהר, ולפי זה ישתמטו מלעלות לתורה, ולכן אותם שעלו ויצאו בשלום, אומרים להם חזק וברוך".
ובספר אורח נאמן [חלק ג, אות כ"ח] כתב "ומנהג הספרדים הי"ו פה עיר הקודש [ירושלים] תבנה ותכונן, לומר לכל העולה אחר הקריאה "חזק וברוך", והוא משיב "חזקו ואמצו". וכן אומרים להשליח ציבור, ולהאומר קדיש אחר לימוד חזק וברוך, והוא מנהג יפה להתחזקות לעושי מצוה".
ובספר ירים משה להרב משה קאשטרו ז"ל [סאלוניקי תרמ"ה] כתב הטעם שמברכים את העולה בברכת חזק וברוך הוא משום שקיימא לן שאסור למנות את ישראל, כדאיתא בתלמוד [יומא כ"ב, ב], ומכיוון שהמכריז אומר שלישי יעלה, וכן רביעי וכן הלאה, ואין הברכה שורה בדבר המנוי, לכן הנהיגו לברך את העולה לתורה תחילה וסוף, כפי שהיו מברכים לנותני השקלים, וכדאיתא בזוהר הקדוש [כי תשא קפ"ז, ב. ובמדבר קי"ז, ב], ועיין בספר חיי אברהם [כלפון ז"ל, סימן קל"ג] שכתב שכן המנהג בטריפולי. ולמעשה כן המנהד בכל מדינות המזרח והמערב.
|
|
שאלה - 191254
לכבוד הרב שלום רב
מה עדיף לעלות לתורה - פעמיים בחול או פעם בשבת בחודש?
תודה
תשובה
מה שיש זה טוב מאוד.
|
|
שאלה - 191144
לכבוד הרב מוצפי שליט"א שבוע טוב ומבורך! קראו לי לקרוא את הפרשה וכבר התפללתי. האם אפשר לצאת מייד אחר הקריאה?
תשובה
בהחלט כן.
|
|
שאלה - 191129
לכבוד הרב שלום רב העולה לתורה כשמברך צריך לגלול הספר או לכסותו, שלא יאמרי שהברכות כתובות בספר תורה. ומה בכך שיאמרו שהברכות כתובות בתורה?
תשובה
עיין קהלת יעקב בשם רבנו משה פיינשטיין ז"ל שפירש שאין להשהות ספר בלתי מוגה, והוא עצמו פירש משום שיחשבו שהברכות כתובות בתורה, ונמצא עובר על בל תוסיף.
|
|
שאלה - 191124
שלום לכבודו מו״ר הגאון. מחילה על הטירחא, בבית הכנסת יש ויכוח גדול בין המתפללים, מא עושים כשיש עולה לתורה והוא רק מסתכל ואינו קורא, האם עונים אחריו אמן?
תשובה
עונים אחריו אמן, ומעלים מוסיפים ויוצאים ידי חובה. והרי התשובה לפניכם.
עולה שאינו קורא עם השליח ציבור, לדעת הרא"ש, הריב"ש, הלבוש, והיעב"ץ הרי ברכותיו לבטלה, ולא עונים אמן אחר ברכותיו, ואין למנותו בין השבעה עולים. אך דעת השלחן ערוך, הטורי זהב, החיד"א ועוד, שאפשר להעלותו ולענות אמן אחריו, וישתדלו להעלות עוד עולה במקומו. ובפרט בימינו שהשליח ציבור מוציא אותנו ידי חובה בקריאתו.
כן כתב בשלחן ערוך [קמ"א, ב] צריך העולה לקרות עם השליח ציבור, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה. וכתב הגאון החיד"א ז"ל בספרו ברכי יוסף [קמ"א, ה] "כן כתב הרא"ש [מגילה פרק ג, סימן א] וסיים דאותו שאינו יודע לקרות לא יקראוהו. ולקמן שם פרק הקורא עומד (פ"ג סי' י) הביא ראיה הרא"ש לזה מהתוספתא [מגילה פרק ג, הלכה ו], דבני הכנסת שאין להם מי שיקרא אלא אחד וכו', דאם היה מותר דמי שאינו יודע יעלה ויברך והחזן יקרא, טוב היה יותר בענין זה, ממה שיקרא אחד שבע פעמים".
וכתב עוד בשו"ת הרא"ש [כלל ג, סימן י"ב] "ובור לקרות בתורה אין זה דבר הגון, כי מאחר שהוא מברך צריך שיקרא שלא תהא ברכה לבטלה. אמנם אם קורא עם החזן ויודע להבין ולחבר האותיות, ולקרותם עם החזן מקרי שפיר קריאה. אבל שיברך הוא על מה שהחזן קורא, והוא לא יקרא כלל לא יתכן כלל".
ועיין בשו"ת הריב"ש ז"ל [סימן ר"ד] בענין זה שכתב "ואיך יעלה והוא אינו יודע לקרות, ואף על פי שנהגו ששליח צבור מקרא את הכל דומיא דההיא דמקרא בכורים (בכורים פ"ג מ"ז) שלא לבייש מי שאינו יודע היינו שלא יטעה בקריאתו אבל צריך הוא כשיקרא עם הש"ץ שיבין מתוך הספר ואם לא כן אינו עולה כלל ואדרבה כשמברך הוי ברכה לבטלה ועובר משום לא תשא. ואף על פי שהדבר ברור מעצמו שמי שאינו יודע לקרות אינו עולה למנין שבעה ואין צריך ראיה לרוב פשיטותו עכ"ז לפטרך בלא ראיה אי אפשר. דגרסינן בתוספתא דמגלה (פ"ג ו') בני הכנסת שאין להם מי שיקרא אלא אחד עומד וקורא ויושב ועומד וקורא ויושב אפילו שבעה פעמים. ובודאי יש אחרים בביהכ"נ שהרי אין קורין בתורה בפחות מי' אלא ר"ל שהאחרים אין יודעין לקרות אלא זה לבדו וזה עולה ז' פעמים ואין האחרים עולים כלל כיון שאינן יודעין לקרות". ועיין בשו"ת משאת בנימין [סימן ס"ב].
וכתב הרב הלבוש ז"ל [סימן קמ"א, ג] "והאידנא נוהגין שהשליח ציבור מקרא לכל העולין, וטעמא הוא לפי שאין הכל בקיאין בטעמי קריאה ואין הציבור יוצא בקריאתו וכל אחד הוא בעיניו כיודע, ואם לא יקראוהו לתורה אתי לנצויי עם הש"ץ לקרותו ג"כ, לכך תקנו שיקרא ש"ץ עם כולן שלא לבייש אותו שאינו בקי, ומכל מקום גם העולה קורא בלחש עם הש"ץ כדי שלא תהא ברכתו לבטלה, אבל לא יקרא בקול רם דתרי קלי לא משתמעי, מכל מקום יכול להשמיע לאזניו". וכתב עוד שם "ומי שאינו יודע לקרות עם הש"ץ מתוך הכתב, אף על פי שיוכל לומר המלה בעל פה לא יקראוהו לתורה, שהרי דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה והוי ברכתו לבטלה".
והנה תמה הרב טורי זהב ז"ל [שם ג] "ותמוה לי הא איתא בתוספתא ובירושלמי במרדכי פרק בני העיר מביאה מעשה ברבי מאיר שקרא מיושב בבית הכנסת של טבעון, ונתנה לאחר ובירך עליה. ופריך שם זה קורא וזה מברך? אמר רבי ירמיה מכאן שהשומע כקורא. ואם כן למה לא נימא גם בזה כן דאחר מברך והחזן קורא. ונראה סיוע מזה למה שכתב הרב בית יוסף בשם האגודה ונימוקי יוסף, דסומא שאמרו בפרק הקורא עומד [מגילה כ"ד, א] אינו קורא בתורה, היינו משום דאין קורא על פה, אבל אוקמי לאיניש אחרינא שפותח ורואה, והסומא מברך ועומד בצידו שפיר דמי. וכבר הביא בית יוסף דיעות אוסרים באחד קורא ואחד מברך, ממילא סומא פסול לתורה ודיעות המתירים והסכים להאוסרים".
ובשו"ת שאילת יעבץ [חלק א, סימן ע"ה] כתב "מה שכתב בטורי זהב בנדון הסומא שמצד ההוכחה הנז' מן הירו' והתוספתא נראה לי היתר גמור, במחילה מכבודו נדחה ולא נראה מעולם, ודבר בטל הוא מאליו מכמה פנים, ופשוט כביעתא בכותחא שאין כאן אפילו דמדומי ראיה. שהרי כמה תשובות בדבר, חדא דהתם בפיקח איירי ולא נזכר סומא כלל וכלל, ושמא המברך שמע מתוך הכתב, ותו לא דמי כלל התם במגילה איירי דיוצאין בה בשמיעה דעל פה לחוד. ועליה מברכין. שאין חיוב לשמוע מתוך הכתב". ועיין שם מה שהאריך עוד בזה.
ועיין בשו"ת הר צבי [חלק אורח חיים סימן נ"ז] שכתב בבירור מחלוקתם הוא שלדעת היעב"ץ ז"ל כל הגדרת שומע כעונה היא לענין הקריאה דווקא, אך לענין השומע מהקורא בכתב אינו נחשב כקורא מהכתב, ודווקא אם ספר תורה פתוח לפניו והוא שומע הקורא שם מועיל. ואילו לדעת הטורי זהב כפי שכתב הטורי אבן גם אם אין ספר תורה לפניו מועיל מדין שומע כעונה, והוא כפי דעת הטורי זהב.
והגאון החיד"א ז"ל בספרו ברכי יוסף [קל"ט, א] הביא מה שכתב הרמ"א ז"ל [שם] שעכשיו קורא סומא כמו שמקרין בתורה לעם הארץ, וכתב "בשו"ת שאלת יעבץ [סימן ע"ה] האריך לדחות סברא זו בעשר ידות והרבה להשיב ולהביא ראיות. ע"ש באורך. והמעיין יראה שאין הוכחותיו מכריעות ויש לדחותם, וגם יש להשיב הרבה על דבריו ואין להאריך. ודוק היטב".
ובשו"ת יביע אומר [חלק ט אורח חיים סימן פ"ג] הביא את דברי הטורי אבן [מגילה י"ט, ב] "אהא דקיימא לן שחרש שוטה וקטן אין מוציאים אחרים ידי חובת המגילה מפני שאינם מחוייבים בדבר, כתב להקשות לרבינא [ברכות כ, ב] דסבירא ליה הרהור כדיבור דמי, למה לא יצא הסומא על ידי ההרהור שלו דל מכאן קריאה, אפילו הכי הרי יוצא בהרהור, ותירץ דהא דאין חרש שוטה וקטן מוציאים לאחרים ידי חובתן מקרא מגילה, מיירי שאין מגילה פתוחה לפניהם ושומעים אותה בעל פה, ולכן על ידי הרהור אינם יוצאים, שאפילו אם הרהור כדיבור, מכל מקום לא עדיף מקראה על פה שלא יצא, ולכן אי אפשר להם לצאת אלא מדין שומע כעונה, שהוא שומע את קריאת הקורא מתוך הכתב, ולכן כשקראוה חרש שוטה וקטן שאינם מחוייבים בדבר אינו יוצא. עד כאן".
וכן הוא בדברי הרב פרי מגדים ז"ל [משבצות זהב קמ"א, ג] שכתב "הנה סומא יש לומר דלא שייך שומע כקורא, דאין ראוי לבילה. גם לומר סומא מברך ושליח ציבור קורא על סמך ברכתו, יש לומר כל שאין מחויב בדבר אינו מוציא רבים ידי חובתן, וסומא אפשר אין מחויב מיקרי, דאי אפשר לומר שומע כקורא. ולפי זה סומא אין מברך על מקרא מגילה ויקרא אחר על סמך ברכתו, דאין מחויב בדבר הוה".
ובספר ערוך השולחן ז"ל [קמ"א, ה] כתב "מיהו על כל פנים מדברי הטור והש"ע נתבאר דהעולה מוכרח לקרא אחר הקורא בלחש ואם לאו הוה כברכה לבטלה ורבינו הב"י בספרו הגדול כתב די"ל דאף אם לא קרא כלל הוי שומע כעונה וכן מוכח להדיא מירושלמי דמגילה פ"ג דפריך וכי זה קורא וזה מברך ומתרץ שהשומע כקורא וכבר הבאנו זה בסי' קל"ט סעיף ז' ע"ש ומ"מ וודאי יותר טוב שהקורא יאמר בלחש מיהו אם לא אמר כגון שהוא ע"ה שגם זה אינו יכול יכולים לסמוך על הירושלמי הזה הט"ז סק"ג הביא זה ראיה לסומא וכתבנו שם דלסומא אין ראיה וגם בירושלמי י"ל שהעולה קרא בלחש וזה שאומר שומע כקורא כלומר כקורא לפני הציבור שהציבור אין שומעים מהעולה ומלשון הרא"ש והטור משמע להדיא דאם העולה שותק לגמרי הוה ברכה לבטלה וכן אנחנו נוהגים". ועיין ביאור הלכה [שם ב] מה שכתב בזה שם.
|
|
שאלה - 190888
לכבוד הרב מדוע אנחנו הספרדים לא עומדים בשעת קריאת התורה? הרי כתוב וכפתחו יעמדו כל העם?
תשובה
חבל מאוד שלא לומדים בית יוסף עליו השלום, הגאון האדיר אשר טרח וידע כל ימיו להגיש לנו הלכה נקיה ברורה ובהירה, והרי לכבודך דבריו בית יוסף אורח חיים סימן קמ"ו. "בעל המנהיג (עמ' קנח) כתב דברי רב שר שלום וכתב ואותם שעומדים בפניו משעת הוצאה עד שעת חזרה טועים בהאי קרא דכתיב וכפתחו עמדו כל העם ואינו אלא לשון שתיקה, כדאיתא בפרק ואלו נאמרין (סוטה לט.) כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר (נחמיה ח ה) וכפתחו עמדו כל העם ואין עמידה אלא שתיקה שנאמר (איוב לב טז) והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד. וכבר כתבתי כן בראש סימן קמ"א (ד"ה וצריך) בשם המרדכי".
|
|
שאלה - 190845
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
ספר תורה אחד גללנו בשבת את כל העליות, הסתפקתי אם לומר קדיש אחר כל סיום. וכשגללנו לכאורה עברנו דרך העלייה של חנוכה, אין בזה משום לא להעביר על המצוות?
תשובה
א, צריך לקרוא לפי הסדר שתיקנו לנו, ואין בזה מעבירים על המצוות. ב, חבל מאוד שלא עיינת בתשובות שכתבנו לציבור ופירסמנו ברבים בענין הקדישים.
|
|
שאלה - 190843
לכבוד הרב שלום רב
בשבת הביאו ספר של ר"ח בסוף קריאת פ' מקץ האם היה צריך להגביה הספר? ובכלל האם מגביהים כל הספרים שמוציאים?
ב. השבת לא אמר קדיש אחר מפטיר צריך לומר אחר הפטרה?
תשובה
א, צריכים להגביה את כולם כנזכר בבית יוסף ז"ל, ב, אם לא אמר קדיש בסיום הקריאה עליו לומר אחר ברכות ההפטרה.
|
|
שאלה - 189911
היום בשחרית בזמן פתיחת ההיכל הספר תורה לא היה מוכן והיה עיכוב קטן. אז אמרתי לומר בינתיים בריך שמיה וכך היה החזן אמר. לאחר התפילה העיר אדם שאין לומר בריך שמיה רק ביום שיש מוסף
תשובה
יפ]ה עשית, והערתו אינה במקומה, כי פשט דברי הזוהר הקדוש ר"ו, א. כד מפקין שפר תורה בציבורא. היינו כשמוציאים ספר תורה בציבור, ולא חילק מי מה ואימתי, ואמנם הגאון החיד"א ז"ל כתב היינו בשבת, אך אין בכך איסור וכך נוהגים האשכנזים, וכן נראה דעת הגאון הבן איש חי ז"ל.
|
|
שאלה - 189430
לכבוד הרב
איפה כתוב כשמוכרים עליות לא להגיד שזה עליה חשובה או זאת פתיחה חשובה
תשובה
בספרים האחרונים הזכירו זאת בהסתמכם על דברי הגמרא [עירובין ס"ד, א] "אמר רב אחא, מאי דכתיב ורעה זונות יאבד הון, כל האומר שמועה זו נאה, וזו אינה נאה - מאבד הונה של תורה".
ועיין בשו"ת חיים ביד סימן ס"א, ושו"ת יביע אומר חלק ב יורה דעה סימן ט"ז. ושו"ת דברי יציב אורח חיים סימן כ"ח.
ועיין בספר קיצור של"ה [דנ"ג ע"ד], שכתב להזהיר את המוכרים עליות ס"ת בבהכ"נ, שנוהגים לומר בפרשת עשרת הדברות וכיו"ב, שפרשה זו נאה. וכתב, שציוה הגאון מהר"ר שמואל אב"ד דפירדא שלא יכריזו כן, דמשמע שפרשה אחרת ח"ו אינה נאה. ע"ש. ועיין בספר בן יהוידע על עירובין שם,
ולמסקנא אין איסור ממש אלא בשומע הלכה פסוקה. אך לומר על איזה דרשה שהיא נאה או פסוק שיש בו ברכה מותר.
|
|
שאלה - 189278
אדם קנה בשבת עלייה לתורה והעלה את הבן שלו בן 11 לעליית שישיהילד רק בירך תחילה וסוף והשליח ציבור קרא בתורה. האם עשה בסדר.או שכל מה שאמרו שילד עולה למניין שבעה זה שהילד קורא?
תשובה
א, ילדים לא עולים לשישי, רק תלמידי חכמים. ב, מי שאינו קורא בלחש עם השליח ציבור אינו נחשב בין שבעה עולים. ג, קטן אינו עולה למנין שבעה, רק לשביעי. ד, כשעלה איזה עולה ולא קרא ברכותיו לבטלה. ה, כשהעולה אינו קורא עם השליח ציבור, צריך השליח ציבור לחזור על הקריאה שנית.
ויש בענין סה עוד פרטים של מכשול לרבים, וחבל שעמי ארצות מתערבים בעניני הלכה.
|
|
שאלה - 189260
שלום לכבוד הרב
ידוע שעדיף שהעולה לתורה יקרא בעצמו מה הדין כשאני קורא אני מרוכז רק בטעמים והיגוי המילים ולא בהבנת הנקרא האם בכל זאת עדיף שאקרא?
תשובה
עם הזמן מכוונים גם בהבנת הכתוב.
|
|
שאלה - 189194
מנין בהנץ. האם להגיד השכבות ומי שברך בסיום הקריאה בתורה או להמשיך בתפילה ולהגיד בסיום התפילה?ישנם אברכים במנין ובעלי בתים הממהרים לעזור בבית ויותאים לפני סיום התפילה.
תשובה
כל הבעיה שכולם יש להם מתים ומזכירים אותם, רק העולה יזכיר את הנפטר תוך 12 חודש בלבד.
|
|
שאלה - 189082
שלום לכבוד הרב
האם מותר לממזר לעלות לתורה?
ואם כן האם הוא צריך להכריז טרם עלייתו לתורה על כך?
תשובה
יכול לעלות לתורה, יכול להיות גדול בתורה, מצטרף למנין ולכל דבר שבקדושה, הוא מוגבל רק בעניני נישואין בתנאים מסויימים.
|
|
שאלה - 188942
לכבוד הרב היקר .
האם מותר כשעולים לתורה לומר לפני הברכות השם עמכם בשם אדנות ? והאם מותר לומר שלא בדרך לימוד 2 מילים מפסוק עם שם השם ?
בריאות וחיים טובים למורנו ורבנו
תשובה
בהחלט לא, עיין במנוע החיפוש.
|
|
שאלה - 188901
שלום לכבוד הרב
בשבת האחרונה בבית הכנסת בו התפללתי , עלה לעליית משלים אבא ולאחר מכן עלה בנו לעליית מפטיר האם נכון עשו ? האם הקדיש נחשב למפריד וניתן שהבן יעלה אחריו אביו?
תשובה
טעות היא, כי דווקא בשני ספרי תורה אפשר, אך לא באותו ספר תורה.
בספר שיירי כנסת הגדולה ז"ל [הגהות בית יוסף, קמ"א, ה] כתב "וכתבתי בתשובה חלק אורח חיים סימן רס"א, שדברי מהרי"ל מוכיחין שאין הקפדה בזה, אלא במפטיר של שבת שקורא המפטיר בס"ת שקרא השביעי, וכיון דשניהם קראו בספר אחד איכא עינא בישא, אבל מפטיר דימים טובים, או בשבת ביום שמוציאין שני ספרים, וקורא המפטיר בספר שני אין קפידא. ועל זה סמכתי כמה פעמים בתיריא יע"א לקרות שביעי ביום טוב אף על פי שבני י"א היה המפטיר. ונראה לי שעל זה סמכו לעשות חתנים שני אחים, גם בן ואב, ולא חששו לעין הרע אף על פי ששניהם קורין זה אחר זה, משום דבשני ספרים ליכא עינא בישא".
וכן כתבו בשמו הרב אליה רבה [שם ז], וכתב הרב עולת תמיד [סימן קמ"א, י"ג] "וכתב בכנסת הגדולה מהדורא בתרא [הגהות ב"י אות ח] דוקא מפטיר שקורין באותו ספר תורה, אבל ביום טוב או כיוצא בו שקורין בספר תורה אחרת אין לחוש. וכתב שאין קפידא אלא כשהמפטיר בר מצוה". וכן כתב בלדוד אמת [סימן ה, אות ל"א], ועוד פוסקים.
וכתב הרב פתח הדביר [קמ"א, ט]
|
|
שאלה - 188874
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
א.האם כהן יכול לעלות עליית כהן ומפטיר באותו ספר תורה?
ב.האם לוי יכול לעלות ראשון כשאין כהן?
תודה ושבוע טוב לכבוד הרב
תשובה
א, יכול לעלות באותו ספר תורה כפי שכבנו בס"ד באתר. וכן נהג הגאון רבי נתן הכהן אדלר ז"ל.
ב, עיין בספר אמת ליעקב [אלגאזי] ז"ל אות ט"ז שכתב "אם אין כהן נתפרדה החבילה, וקורא ישראל במקום כהן, ולא יעלה אחריו לוי, וכתב בתשובת בית יהודה סימן ב, שהמנהג עכשיו שאם אירעה טומאה בבית הכנסת, ויצאו הכהנים לחוץ, הלוי לא יעלה כלל, בשום מקום, כסברת הרמב"ם ז"ל".
ועיין בדברי הרמ"א ז"ל סימן קל"ה, ומגן אברהם וטורי זהב, והעיקר כסברת הרמב"ם והרשב"א, וכן כתב הבית חדש.
|
|
שאלה - 188810
לכבוד הרה הגדול שליט"א, האם קטן יכול לעלות לתורה למנין שבעה?
תשובה
מעיקר ההלכה עולה וכנזכר בתלמוד מגילה כ"ג, א. ותלמוד ירושלמי [ברכות פרק ז, ב] ועיין בית יוסף ושלחן ערוך [סימן רפ"ב], אמנם רבנו האריז"ל דעתו שקטן יעלה שביעי דווקא, ולא מהששה עולים הראשונים, וטמו על פי הקבלה. וכן כתץבו משמו הגאונים החיד"א ז"ל בברכי יוסף [רפ"ב בקונטרס אחרון שם ב] והגאון הרב בן איש חי תולדות י"ז. וזכורני כד הווינא טליא כבן שש כבן שבע היו מעלים אותנו וכמה קטנים למפטיר בשבת רגילה שאין בה ספר תורה שני, כדי להתרגל לקרוא הן בתורה הן בנביאים, זיע"א.
|
|
שאלה - 188801
לכבוד הרב שליט"א שלום וברכה,
אם בזמן הוצאת והכנסת ספר תורה לא הספקתי להיות עם הציבור ולומר את הפסוקים ובריך שמיה, האם עלי להשלים זאת אח"כ גם אם שזה לא בזמן ההכנסה או ההוצאה ?
תשובה
נכון בהחלט, כן כתב הגאון רבנו יוסף חיים ז"ל בספרו עטרת תפארת.
|
|
שאלה - 188798
לכבוד הרב שליטא
באיזה ספר מצויינים ההפסקות בקריאת התורה באופן הראוי ביותר ?
תודה רבה.
יאריך ימים על ממלכתו בבריאות נכונה !
תשובה
אנא, עיין בשיבת ציון בתחילתו יש שם הפסקות מתוקנות ונאות.
|
|
שאלה - 188705
לכבוד הרב שליט"א, שלום רב, האם ישנו ספר המציין את ההפסקות בקריאת התורה המדוייקות?
תשובה
ספרים רבים נכתבו בזה, עיין תיקון יששכר להרב יששכר סוזאן ז"ל, השומר אמת, נתיבי עם, כתר שם טוב, ספר חיים לרבנו חיים פלאג'י ז"ל ועוד רבים וטובים.
|
|
שאלה - 188559
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
קורא בתורה שקרא "וישב אותם אברם" ולא הדגיש השי"ן, וכן קרא "אישה" ללא מפיק האם צריך להחזירו?
תשובה
כיוון שהמשמעות משתנה, יש להחזירו.
|
|
שאלה - 188419
לכבוד הרב מוצפי שליט"א שלום רב
ישנו אדם שקונה כל שבת עלית שישי והגבאי עוזר לו (רק לעתים נדירות ובדמים מרובים ניתן לקנות שישי)למרות שדובר עמו הקונה ממשיך בסורו. מה לעשות?
תשובה
לא טוב, לא נכון, לא הוגן. צריך לתת את האפשרות לכל הציבור לזכות לכך. ולמעשה זה שייך לתלמיד חכם וצדיק.
|
|
שאלה - 188305
לכבוד הרב אנו לומדים סימן רפב א"ח ומביא המשנה ברורה שמעלים מוסיף בשבת וחוזרים על אותם פסוקים זה לא עולה למנין 7 האם פוסקים כך להלכה וגם לא מצאנו מקור למחלל שבת לעניין מנין 7
תשובה
עיין בכל השותי"ם ובשו"ת יביע אומר חלק ו סימן כ"ה אורח חיים, שהביא ההלכה כי שבעה עולים צריכים לקרוא כל אחד שלשה פסוקים הדשים, אך המוסיפים תחילה קוראים להם פסוקים חדשים, וכשאין עוד חדשים מותר לקרוא להם פסוקים שכבר נקראו. ולזה כל הפוסקים הסכימו.
|
|
שאלה - 188191
בעליה לתורה בשבת ראיתי שעושים השכבה לאותו אדם 3 פעמים בעליות שונות.בגלל שזה פקידת שבועו.זה בסדר או מפריע למנוחת הנפטר ואם זה משנה אם הנפטר בשנה הראשונה אפשר להזכיר יותר
תשובה
טעות נפוצה היא, הראשון מזכיר ונגמר, וכמה נכון מנהג האשכנזים שאין מזכירים הנפטרים רק בסיום ההפטרה כולם כאחד.
|
|
שאלה - 188065
לכבוד הרב שלום רב
האם אפשר לעלות לתורה תלמיד חכם במקום כהן
תשובה
כתב הרמב"ם ז"ל בפירוש המשניות [גיטין ה, ח] "דע שדבר זה המפורסם בכל מקום שיהא הכהן קורא בבית הכנסת ראשון בין שהיה תלמיד חכמים או עם ארץ, בין שהיה שם מי שגדול ממנו בחכמה או שלא היה, הרי הוא דבר שאין לו שום יסוד בתורה כלל, ולא נזכר דבר זה בתלמוד, ואינו הענין המכוון אליו בהלכה זו. ואני מתפלא מאד שגם אנשי "אלרום" נוהגים כן על אף היותם ניצולים ממגרעות המנהגות ומסברות האחרונים ותקנותיהם ואין אצלם אלא דברים המתאימים ללשונות התלמוד, ואיני יודע מאין בא להם הפגם הזה, אלא סדר הענין כפי שבא בקבלה הוא כמו שאבאר, הכהן קודם ללוי והלוי לישראל ואמר ה' וקדשתו כי את וכו', ובא בקבלה לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון ולטול מנה יפה ראשון. במה דברים אמורים כשלא היה שם גדול ממנו בחכמה כגון שהיו שם כהן ולוי וישראלים והיו כולם בדרגה אחת בחכמה ולא היו גדולים זה מזה, אז חוזרים אחרי קדימת היחס, ומקדימין הכהן ואחריו הלוי ואחריו הישראלי. ויבוא לך לשון זה בסוף הוריות אמרו אמתי בזמן שכולם שוין אבל אם היה ממזר תלמיד חכמים וכהן גדול עם הארץ ממזר תלמיד חכמים קודם לכל דבר. ובלשונות התלמוד שאחד החכמים קרא בספר תורה ראשון בשבת ורבמי ורבסי הגדולים ביותר בכהני ארץ ישראל היו שם אלא שהוא היה גדול מהם בחכמה. וכן אמרו רב קרא בכהני, כלומר קרא ראשון במקום כהן מפני שהיה גדול בחכמה מן הכהנים שהיו שם ואין בזה שום מחלוקת. ועוד מן הכללים אצלינו שכהן שהיה ראוי לקרוא ראשון אם הרשה לישראל שהוא כמותו או פחות ממנו שיעלה ויקרא ראשון הרי זה רשאי, אלא שאסרנו את זה מפני דרכי שלום, לפי שיכולה לבוא בכך מחלוקת, שיאמר השני למה הרשה לזה לעלות ולא הרשה לי כיון שהדבר תלוי בו, לפיכך אמרנו שיקרא הוא בעצמו ראשון ולא ירשה לזולתו, ועל ענין זה נתכוון בהלכה זו באמרו כהן קורא ראשון וכך באר התלמוד".
וכן היה עושה מעשה מרן היביע אומר ז"ל, אצלו בביתו זיע"א.
|
|
שאלה - 187993
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
יש לנו מנין מצומצם בשבת ויש 2 אנשים שאוספים בקבוקים בשבת, ורוצים לעלות לתורה האם אפשר להעלותם, כי אמרו שלא יבואו אם לא יעלו אותם, ואז לא יהיה מנין
תשובה
אם אינם נוסעים ברכב בשבת אפשר לצרפם.
|
|
שאלה - 187962
לכבוד מורנו ורבנו אוהבים אותך ומעריכים כל כך את כל מסירותך. תודה רבה. ברמצוה שעולה לקרוא את אחת העליות וכמה שמנסה לא יודע להבדיל בין ע ל-א או א ל-ה, יש שינוי משמעות. מה לעשות
תשובה
לקצר לו את העליה לשלשה פסוקים בלבד, וישנן אותם כהוגן.
|
|
שאלה - 187943
כבוד הרב
יש לי אח עם Bdd עיכוב שפתי ותקשורתי עוד חודשיים יש לו בר מצווה האם הוא מחוייב לעלות לתורה ועם לא מה הוא צריך לעשות והאם יש חיוב ביום שבת ?
תשובה
אין שום חובה לעלות לתורה, אלא אם הוא כן רוצה.
|
|
שאלה - 187907
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
האם יש היתר או האם יש כוח להתיר לבחור ישיבה ללמוד גמרא בעיון בשעת קריאת התורה ולא מדובר בן גברא ל גבראתודה מראש כבוד הרב
תשובה
הנה אמרו במסכת סוטה ט"ל, א] "אמר רבא בר רב הונא, כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר וכפתחו עמדו כל העם, ואין עמידה אלא שתיקה, שנאמר והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד. ר' זירא אמר רב חסדא, מהכא, ואזני כל העם אל ספר התורה".
ושאלו התוספות איך רב ששת היה לומד בשעת הקריאה? ותירצו דווקא רב ששת שתורתו אומנותו, וכל שעה מזמנו היה עוסק בתורה, אך מי שמפסיק לימודו לעניניו אין לעשות כן.
ולצערינו יש תלמידים שלא שימשו כל צרכם, והמה משתמטים ופורשים מן הציבור, ולומדים תורה בשעת הקריאה בספר תורה, ובונים במה לעצמם, באמרם כי בתלמוד [ברכות ח, א] אמרו על רב ששת שהיה הופך פניו ועוסק בלימודו. ובודאי שיש בזה חילול השם, וכי הוא אינו פורש מהלימוד לעניניו, והוא מתמיד גדול בכל הכ"ד שעות?
ועוד איך יעשה כן בפומבי ופורש מהציבור, ודווקא רב ששת שהיה מגדולי הדור וסגי נהור היה יכול לעשות כן, ולא מצינו בכל חכמי התלמוד מי שעשה כן, ובפרט בדורינו זה וגם בדורות שלפנינו לא ראינו ולא שמענו כל גדולי ישראל ארזי הלבנון שעשו כן.
גם מרן הראשון לציון ז"ל מחבר יביע אומר ראיתיו מאות פעמים בקריאת התורה יושב ומאזין לקורא בתורה וחומש בידו, ומי לנו גדול ממנו בחכמה, בהתמדה, בשקידה, ובאהבת התורה כמותו.
וראה מה שכתב מרן הבית יוסף סימן קמ"ו, "אם לא התחיל קודם אין לשום אדם ואפילו מי שתורתו אומנותו לספר בשום ענין כלל אחר כך". והביא דברי שו"ת הרשב"א ז"ל חלק א, סימן ר"ו, שאסר ללמוד מרגע שנפתח הספר תורה.
ועיין לרבנו אברהם סבע ז"ל אב חותנו של מרן השלחן ערוך שכתב בספרו צרור המור שמות פרק יא, על פסוק ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה. היינו ולא שמעו בקולי היינו ולא הלכו בה. אבל זאת רעה שנייה שעושים ישראל בשעת קריאת התורה. שהדין הוא שיש להם לשמוע לדברי החזן שהוא קורא בספר. ולכוין לדבריו. לראות הדברים שאומר אם קיימו אותם או בטלו אותם. לשוב בתשובה. ויש להם לכוין בדבריו כיום מ"ת שהיה יושב בהר".
והרב מטה משה תלמיד מהרש"ל ז"ל [סימן ר"נ] כתה מה נמלצו לחיכי בזה אמרי פי החכם רבי אברהם סבע בספר צרור המור". והעתיק לשונו שם באורך.
ועל כל אלה ודאי איסור עושה שיושב בבית הכנסת ובריש גלי אינו מקשיב לדברי הקורא, וזה נגד דרך ארץ שקדמה לתורה, כי אמרו במסכת דרך ארץ פרק ד, הלכה ה. "לא יהא אדם ער בין הישנים, ולא ישן בין הערים, ולא בוכה בין השוחקים, ולא שוחק בין הבוכים, ולא יושב בין העומדים, ולא עומד בין היושבים, ולא קורא בין השונים, ולא שונה בין הקורים. כללו של דבר, לא ישנה אדם מדעת הבריות".
|
|
שאלה - 187746
לכבוד הרב מוצפי שליט"א היום בבית כנסת ספרדי קראו בספר שתימני תרם ופסוק כט בפרשה כידוע לרב יש הבדל בין ספר תימני לספרדי מה הדין במקרה כזה האם צריך להוציא ספר תורה ספרדי ? תודה
תשובה
מלכתחילה היו צריכים ליזהר ולקרוא בספר תורה לפי נוסח עדת הספרדים.
|
|
שאלה - 187635
לכבוד מורנו הרב שליט"א
את התרגום יקרא למחרת קודם קריאת שמו"ת סדר אותו היום?
אם אפשר במחילה לדעת מדוע?
ב. והיום בטבריה הוציא ס"ת פתוח נגד מנהג העיר בכ"ז טוב עשה או אין לשנות?
תשובה
תרגום של אתמול לא קוראים. ב, בדיעבד אין להעיר מאומה.
|
|
שאלה - 187389
שלום לכבוד הרב(בעל) הקורא הקבוע בבי"הכנ לא יכול להמשיך לקרוא פרשות שלמות, האם ניתן לחלק את הפרשה בין כמה בעלי קריאה נוספים? או חייב שיהיה בעל קורא אחד שיקרא מההתחלה עד הסוף?
תשובה
אפשר לחלק. בתנאי שיכינו בדקדוק היטב.
|
|
שאלה - 187304
שלום, בביה"כ שלנו כאשר עולים לתורה בשבת,מבקש העולה אשכבה עבור נפטר כלשהו. האם כל ציבור ביה"כ צריך לעמוד? הגבאי מבקש שהציבור יעמוד ויכבד נפטר או נפטרת (לאו דווקא דתיים).
תשובה
טעות גמורה וטורח ציבור בחינם. עמי ארצות. רק מי שמזכירים שם אביו או רבו עליו לעמוד.
|
|
שאלה - 187295
לכבוד הרב: אחד המתפללים טוען שלא משקיעים מספיק בבית הכנסת. ולכן הוא החליט להתנדב ועלות לתורה אבל את הכסף שמתנדב נותן בבית הכנסת אחרת ולא היכן שעלה לתורה.
האם יש היתר לדבר?
תשובה
אסור לו לעשות כן.
|
|
שאלה - 187182
שלום לכבוד הרב
האם גם הקורא בתורה צריך בסיום הקריאה לחזור למקומו בדרך הארוכה? (כמו שהעולה לתורה חוזר למקומו בדרך הארוכה)
תודה
תשובה
נכון מאוד, הערה חשובה.
|
|
שאלה - 187164
שלום לכבוד הרב, בבית הכנסת יבואו בשבת אב החתן. והחתן אשר היום מתחתן עם גויה ומבקש לעלות לתורה, ואיני רוצה להעלותם. האם הרב יכול לכתוב לי חובתי כגבאי למנוע מהם?
תשובה
עיין בשו"ת חתם סופר (חלק ה חושן משפט סימן קע"ז] מה שכתב בענין כל ישראל ערבים זה לזה, ובפרט באדם בעל תפקיד ציבורי הממונה לשמור את מצוות התורה לבלתי יפרצום כל אורח והלך. "וקיום חוקים ומצות כל ישראל ערבים זה בזה, ונכנס מי שאינו מוחה ויש בידו למחות בכלל אשר לא יקים את דברי התורה הזאת כפירוש רמב"ן פרשת כי תבוא עפ"י ספרי ומה שאמר אשר לא יקים זה בית דין של מטה. לאו דוקא בית דין אלא כל אדם מישראל קטן וגדול שם הוא אם יש בידו לעשות. וכתיב ואם העלם יעלימו עם הארץ בתתו מזרעו למולך משמע שהיה על עמי הארץ שלא יעלימו, ועם הארץ איננו ב"ד כדמוכח בפ' חטאות דעם הארץ בעשותה היינו הדיוט, ובית דין היינו עיני העדה. ואם כן על כל עמי הארץ הטיל הכתוב שלא יעלימו, ומדכתב אח"כ והכרתי אותו למעט כל העולם שמע מינה שהיה להם גם כן בכרת כמותו, אלא שמיעט הכתוב והיקל עונשם מכרת, חוץ מעונש שבועות שוא דחמיר טפי. ויש עיון בדבר קצת מהש"ס פרק שבועות הדיינין, מכל מקום אמת נכון שאין בין ב"ד ובין כל שום איש מישראל שיכול למחות ולפגוע בעוברי עבירה ולא כלום, ואפילו תלמיד לפני רבו לא מיקרי אפקרותא לפגוע בהם ולהכות באגרוף רשע, עד שתצא נפשו כנחמיה בן חכליה, ואכם ואמרטם ואמר יד אשלח בכם. ובית דין שהזכירו בכל מקום לישנא בעלמא הוא, ואורחא דמלתא שיש כח בידם כמו קטן אוכל נבילות ב"ד מצווין להפרישו, וכמו במילה ב"ד מצווים למולו, ורמב"ם סבירא ליה בספר המצות אפילו דרבנן, מן התורה נינהו מלא תסור״.
והניף ידו שנית וכתב [שו"ת חתם סופר חלק ה בהשמטות סימן ר"ז]"ועל ארבעה לו' השיבנו שאמר סיעת מרחמוהי העומדים לימינו אומרים שאינני נחשד בעינים שנעלם ממני כל זאת, אלא שעשיתי למיגדר מילתא לפע"ד שקר ענה במענה זה, כי הנה בית דין שהמיתו מי שרכב סוס בשבת והלקו מי שהטיח תחת התאנה כולי עלמא יודעים שאין זו מיתה ולא מלקות, ולא יתלונן על זאת כי אם או רשע האומר שאין ראוי לגדור פרצת הדור, ורוצה להיות בכלל אשר לא יקים את דברי התורה כמ"ש רמב"ן בשם ספרי פ' תבוא, או שאינו מאמין דצריך לגדור שמא אין כאן פרצה כלל, ואם כן טרם שיתלונן ויערער אחר תלמידי חכמים, ויש מהם שכבר חלקם בחיי העה"ב ואלו מספרים אחרי מיטתם צריכים תחלה לשאול ולחקור אי נאוה הוא, אולי גם הם יבינו וישכילו שצריך הוא לגדור הפרצה".
ועוד כתב בשו"ת חתם סופר חלק ו - ליקוטים סימן מט
ובש"ע י"ד רס"י של"ד העובר על דבר איסור מנדים אותו לאלתר והנה נידוי וחרם אסור לנו מפי הקיסר יר"ה וחלילה לעבור מצוותו, אבל לגרשו מבית הכנסת, ושלא להתחבר עמו, ולמול בניו, זה אינו נאסר מהמלכות. וכתב הרמ"א יו"ד סי' של"ד, ו' ויש רשות לב"ד להחמיר עליו שלא ימולו בניו, ושלא יקבר אם ימות, ולגרש בניו מבית הספר, ואשתו מבית הכנסת עד שיקבל עליו הדין. והנה זה לא אסרו הקיסר וגם שרי מדינתינו חסידים הם ורוצים בקיום דת של כל בעל דת, ולענות הפורצים גדרי דתם. על כן אם בית דין וקהל שותקים לעוברי עבירה אלו, הם בכלל ארור אשר לא יקים את די התורה הזאת".
וכזאת כתב תלמידו הגאון בשו"ת מהר"ם שיק ז"ל [אורח חיים סימן ש"ג] "ונראה דעלינו מצות תוכחה משום שני טעמים. אחד, משום מצות עשה ד'הוכיח תוכיח'. והשני, משום ערבות שקיבלו ישראל בהר גריזים ובהר עיבל ב'ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת' [דברים כ"ז כ"ו]. ויש נפקא מינה בשורש שני החיובים, דהנה מצות תוכחה כתב הרמב"ם במנין המצות [מצוה ר"ה] ובהלכות דעות [פרק ו' הלכה ז' ח'] דהוא בנחת ובדברים רכים הנכנסים תוך הלב, בכל פעם בריצוי אחר, ולא ילבין פניו. וכתב בספר התורה והמצוה [ויקרא שם] (והוא פירוש על התורת כהנים מהגאון מלבי"ם) דלשון 'תוכחה' בלשון הקודש כך היא משמעות שלה, בדרך בירור והוכחה בדברים המושכים לבות בני אדם, מדלא כתיב בלשון 'יסר'. ואפילו הכי מצינו דאם לא קיבל ולא שמע בנחת ילבין את פניו וכמו שכתב הרמב"ם שם וכמו שעשו כל הנביאים, וילפינן לה במועד קטן דף ט"ז [ע"א] מנין שמקללין ומורטין שערותיהן ומכים את העובר עבירה, שנאמר 'ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם' [נחמיה י"ג כ"ה]. ואין הנביא רשאי לחדש דבר, ועל כרחך גמרא גמיר לה מהלכה למשה מסיני.
לכן אתה אל תירא ואל תחת ועשה תפקידך לכבודו יתברך ותצליח.
|
|
שאלה - 187036
שלום לכבוד הרב, שאלתי אם לפי שלחן ערוך קטן עולה למנין שבעה בשבת, האם גם עולה במנחה של שבת וכן בשני ובחמישי.
תשובה
בהחלט לא, תקנת חכמים היא כי קטן יכול לעלות אחד מתוך שבעה עולים בשחרים של שבת, אך במנחה של שבת, וכן בשני וחמישי צריך שלשה גדולים, ולא יהיה קטן אחד מהם. ועיין בדברי הרב כנסת הגדולה שכתב כן בשם הרדב"ז ז"ל, ערוך השלחן סימן קל"ה, לדוד אמת סימן ה, אות ב. וספר חיים סימן ט, אות ג. לרבנו חיים פלאג'י ז"ל.
|
|
שאלה - 186497
לכבוד הרב שלנו שיחי', השבת פרשת האזינו מפסיקים דווקא הזי"ו ל"ך. האם יש לךכך טעם?
תשובה
טעמים רבים נאמרו על כך, והיא מימרא דרב במסכת ראש השנה ל"א, א. א,כתב הרב פענח רזא מבעלי התוספות כי נכתב על פי ע"ח זקנים כמנין הזיו לך, ועוד שהוא גימטריא "חנך" שהוא המלאך מ"ט ששמו כשם רבו.
ב, ורבנו בחיי ז"ל כתב לרמוז שיחזור הזיו לישראל.
ג, והרב יצחק קארו ז"ל כתב בתולדות יצחק כדי לא לקוץ בתוכחה, ולהרהר תשובה.
ד, ועוד טעם כי ה' מנה הטובות לעולם. ז' מנה הטובות לישראל במדבר. י' מנה הטובות לישראל בארץ הקודש. ו' סיפר על העונשים. ל' עדיין נשארו ברשעם. ך' העונש לעתיד לאומות העולם.
ה, ורבנו סעדיה גאון ז"ל כתב ה' מספר העולים בראש השנה. ז' ר"ה שחל בשבת. י' עשרת ימי תשובה. ו' מספר העולים ביום הקדוש יום הכיפורים. ל' מספר התקיעות.
ו, בשם הרמב"ן והראשונים כתבו שכל עולה כנגד התרחשות בעולם בששת אלפים שנה. ועתה אנחנו בשישי. והשם יתברך יבשרנו בשורות טובות ישועות ונחמות.
|
|
שאלה - 186132
שלום לכבוד הרב
ברכות, גמר חתימה טובה
אבקש לברר בקשר לאדם שאינו שומר שבת
שרוצה לעלות לספר תורה בשבת ביקשתי להעלות
אותו בבוקר (כדי להעלות שומר שבת אחריו) הוא רצה במנחה ונפגע
תשובה
טוב שנפגע. ככה ייעשה לאיש המורד בהקדוש ברוך הוא. כי בשחרית אפשר הוספת עולים אך במנחה לא מוסיפים עליהם כמפורש במשנה.
|
|
שאלה - 186074
לכבוד הרב מוצפי שליט"א , אבא שלי גבאי בבית כנסת , ומישהו אמר לי לברר האם אני צריך לעמוד כשהוא עולה להיכל ועומד מול המתפללים למכור את העליות
תשובה
מספיק שאתה עומד בשעה שהוא קם ואתה חוזר לשבת.
|
|
שאלה - 185996
שלום לרב
אנחנו תמניםבזמן קריאת התורה אחרי כל פסוק אצלינו מתרגמים בתרגום אני קוראת תהילים וכשהקורא חוזר לקריאת התורה אני עוקבת וקוראת איתו בתורהכך אני מרוכזתחתימה טובה
תשובה
זה בסדר.
|
|
שאלה - 185981
לכבוד הרב מוצפי שליט"א, האם במנחה בשבת כשקוראים האזינו יש להפסיק הזיו לך, או לא משנה. ומחילה אם אבקש הטעם לכך.
תשובה
השבת נקרא בעז"ה בפרשת האזינו ומתחילים לשלשת העולים, ה'אזינו, ז'כור ימות עולם. י'רכיבהו על במותי ארץ. כפי שכת הרי"ף ז"ל ועיין ראש השנה ל"א, א, וכן פסק מרן ז"ל בבית יוסף סימן תכ"ח.
והרמב"ם ז"ל כתב הטעם שישמעו העם התוכחה וישובו בתשובה שלימה. וכתב בפענח רזא ז"ל [האזינו] שהוא שם א' משמותיו של הקדוש ברוך הוא, ועוד כותב שם: ואמרו במדרש שמשה אמר לשירה זו על פי ע"א זקנים כמנין הזיו לך מצאתי עכ"ל. וברבינו בחיי כתב שרמזו חז"ל בזה שאנו מבקשים שיחזור הזיו והזוהר והכבוד והתפארת לישראל כבראשונה ע"כ. ובעיון יעקב [ראש השנה] מתאר את משה רבינו כזיוה והדרה של ישראל, וכיון שמת פנה זיוה והדרה.
והמהרש"א ז"ל כתב דתיבת הזיו לך מרמז על משה רבינו וזיו פניו ע"ש, והחיד"א במראית העין על ר"ה הוסיף עוד מדברי הפענח רזא דאותיות ראשי פסוקי האזינו עד זכור בגי' משה, ועיין עוד בשו"ת זכרון יוסף (או"ח סי' ט"ו) שכתב כהנ"ל דהזיו לך מרמז על קרני ההוד והזיו של משה רבינו ע"ש, והובאו דבריו בחתם סופר (פר' האזינו) ורמז בתיבת לך - על נ' שערי בינה, עוד רמז בתיבת האזינו שהיא הזיו א' נ'.
עוד כתב בדף על הדף בשם ספר ארי במסתרים להגר"א אלטר ז"ל (פר' האזינו) וז"ל: פרשת האזינו מתחלק לשש חלקים שעל זה אמרו הזי"ו ל"ך. והם כנגד שש אלפי שנה של העולם, והמשכיל יתבונן ויראה איך שכל הפרשה מרומז הענינים של אותו האלף, ובאלף השישי הוא תיקון השלם".
|
|
שאלה - 185798
לכבוד הרב בני קרוב לגיל 12 והוא רוצה לקרוא בתורה את פרשת וזאת הברכה, היות והעולה השביעי(בר חיובא) חוזר על כול הפרשה רציתי לדעת האם זה אפשרי שבני יקרא עד העלייה השביעית
תשובה
בהחלט לא. הם גם בני חיוב.
|
|
שאלה - 185718
לכת"ר קנו מוסיפים בר"ה ואירע בילבול, ועלה המשלים ואמר קדיש ועדיין לא עלו המוספים. האם היה אפשר להעלותם בכל זאת קודם המפטיר? מדובר בהפסד תרומה לישיבה קדושה שבמצב דחוק
תשובה
אחרי שסיים ואמר קדיש אין היתר להעלות מוסיפים בעד כל הון שבעולם.
|
|
שאלה - 185380
שלום לכבוד הרב שליט"א. האם לתקן את הקורא בתורה כאשר טועה בין שוה נח לשוה נע אפילו שאין שינוי משמעות (ספרדים) תודה רבה
תשובה
להעיר, רק כשיש שינוי משמעות.
|
|
שאלה - 185332
לכבוד הרב שלום רב
האם כהן יכול לעלות בשבת לעליית שביעי, או לחמישי - ולומר אף על פי שהוא כהן
תשובה
בשבת קודש כהן או לוי יכולים לעלות לתורה מעליה רביעי והלאה, ויש לומר "הגם שהוא כהן". או שהוא לוי.
|
|
שאלה - 184536
שלום לכבוד הרב
אני קורא בשבת במנחה את פרשת כי תבוא, מתי נגמרת הקריאה בסיום הפסוק ''והגר אשר בקרבך'' או ''ארץ זבת חלב ודבש''.
כי ראיתי בסידורים שוני אחד מהשני?
תודה לרב.
תשובה
היכן שתרצה תפסיק.
|
|
שאלה - 184409
שלום לכבוד מו"ר
האם זה נכון שכאשר יש שווא נח תחת האות ע' במילה מסוימת אז בקריאת אותה מילה לא נשמיע ביטוי האות ע' בכלל? תודה רבה ושבת שלום.
תשובה
לא שמענו ולא ידענו. הנה לך דוגמה.
|
|
שאלה - 184387
לכבוד הרב מוצפי שליט"א .פרשת חיי שרה שבת בר מצוה .האבא עולה שביעי והבן ,נער הבר מצוה , עולה מפטיר .האם אפשרי ?
שבת שלום
תשובה
האבא יעלה שישי והבן מפטיר.
|
|
שאלה - 184153
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
בעניין החזרת (בעל?) קורא שטעה ויש שינוי משמעות - כשהרב שלי נמצא והוא לא החזיר אותו, כשאני מחזיר אותו זה "מורה הלכה בפני רבו"?
בריאות ואריכות ימים לרב
תשובה
כדי להציל את הרבים משמיעת קריאה בטעות, מותר לך להחזירו, אך בתנאי שהיא טעות גמורה וברורה.
|
|
שאלה - 184131
לכבוד הרב שלום רב מה מעכב בשביל להחזיר בעל קורא מבחינת דקדוק בקריאת התורה בסימני הניקוד מלעיל , מלרע תודה וחודש מבורך
תשובה
צריך שיהיה אצלכם חכם הבקי בדקדוק ויודע גם את ההיפך. כלומר אימתי משתנה המשמעות של הענין ויתקן רק אימתי שצריך להחזירו.
|
|
שאלה - 184027
שלום לכבוד הרב: איזה הפטרה יש לקרוא השבת. האם ההפטרה של שבע דנחמתה או של ראש חודש?
תשובה
עניה סוערה. ובסיום פסוק ראשון ואחרון שלך ראש חודש ושל מחר חודש.
|
|
שאלה - 183961
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
האם הגדרים הנוקשים שמצויינים בהלכה לגבי שליח ציבור מחוייבים גם כלפי (הבעל) הקורא בתורה,או שאפשר להקל? ברכה רבה
תשובה
חמור מאוד הקורא בתורה, יותר מהחזן, כי הוא מוציא ידי חובה את הציבור, ובפרט בקריאה שהיא חיוב, כגון השבת בקריאת ראש חודש.
|
|
שאלה - 183844
לכבוד הרב
אבא של בר מצווה שעלה לתורה והתגלה למפרע שהוא גוי (נשא יהודייה והילד עושה בר מצווה) האם צריך לחזור על מה שקראו עבורו? במידה והיה מתגלה לאחר שעלה קודם שברך מה עושים?
תשובה
גוי לא עולה לתורה ובודאי שאינו מוציא ידי חובה. השם יצילנו מכולם.
|
|
שאלה - 183743
לכבוד הרב: איזה נוסח נכון יותר לומר בברכת התורה לספר תורה
1. אשר נתן לנו תורתו תורת אמת וחיי עולם...
2. אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם... ללא המילה תורתו?
תשובה
העורך, העתקתי לך תשובה מהמאגר כדי לא להטריח את הרב. "נוהגים באחרונה לומר "את תורתו". ויש שתי נוסחאות, הטור השלחן ערוך והלבוש כתבו "תורתו תורת אמת", אך נוסח רב עמרם גאון, הרמב"ם הפרי חדש, החיד"א ז"ל "את תורתו".
|
|
שאלה - 183739
לכבוד הרב: בשבת הקרובה מוציאים 2 ספרי תורה. אני גבאי בית הכנסת. הכהן ניגש אליי במוצ"ש וביקש שרוצה לעלות מפטיר. אציין שהוא כהן יחידי בבית כנסת האם מותר הדבר?
תשובה
הכהן יעלה מפטיר ולא יעלה כהן כלל. ויעלה ישראל ראשון.
|
|
שאלה - 183725
מחילה לא מובן תשובת הרב. כאשר יש 2 ספרי תורה האם רק לכהן אסור לעלות פעמיים. הכוונה עליית ראשון ומפטיר משום פגמו של הספר הראשון. או גם ללוי ולישראל שעלו אחד העליות גם להם אסור
תשובה
כשכהן לא עולה עולה במקומו ישראל ראשון, ולוי לא עולע לא שני ולא שלישי, אלא רביעי.
|
|
שאלה - 183482
בשבת במנחה רציתי לקנות פתיחה ועלייה ואדם אחר קנה ונתן לי לפתוח ההיכל ולעלות. בדעתי רציתי לשלם בכל זאת אולם אותו אדם הודיע לגבאי שהוא משלם ושלא יקח ממני כסף מה עליי לעשות?
תשובה
בעוד שבועיים תקנה עבורו עליה לתורה.
|
|
שאלה - 183388
לכבוד הרב
שבת האחרונה קראנו עשרת הדברות בפרשה והחזן של המקום אמר שהמנהג של הרב שלו זה לעמוד האם צריך לעמוד?
תשובה
גלות שלישית, כאשר כל אחד מה שעולה בדעתו עושה, ומפרק את עם ישראל לחלקים, עוון גדול הוא.
נגד שו"ת הרמב"ם סימן מ"ו. שכתב "אודות מה שהורה חכם אחד שכל איש אשר יעמוד בעת קריאת עשרת הדברות ראוי לגעור בו, לפי שמעשה זה מדרכי המינים הוא, שאומרים שיש יתרון לעשרת הדברות על שאר פרשיות התורה, וכל דבר שיש למינים פתחון פה עליו חוץ מדעת רבותינו ז"ל, ראוי לנו לפרסם המחלוקת עליהם".
ונגד דברי הגאון רבי יעקב ישראל אלגאזי ז"ל באמת ליעקב סימן ז, אות ה. והגאון החיד"א ז"ל במחזיק ברכה סימן א, אות ח.
וראה בשו"ת יחוה דעת חלק א סימן כ"ט. וחלק ו סימן ה.
|
|
שאלה - 183361
שבוע טוב מורנו ורבנו.אחד המתפללים שאינו שומר שבת וגם לא יודע לקרוא קנה הבוקר את עליית עשרת הדיברות. ניסינו להוסיף עליו אבל לא הצלחנו. האם היינו צריכים לחזור על הקריאה?
תשובה
בהחלט כן לחזור. כי לא יצאתם ידי חובה.
|
|
שאלה - 183182
לכבוד הרב שלום, האם הטועה בקריאת ההפטרה בטעמיה ודקדוקיה או בדברים שמשנים את המשמעות יש להחזירו? לא מצאתי התייחסות בסימן קמ"ב ובסימן רפ"ד.
תשובה
ודאי שיש להחזירו. כי שינה המשמעות ובירך. כמו בקריאת התורה. ועיין שיבת ציון.
|
|
שאלה - 182557
לכבוד הרב
האם אפשר להתחיל לומר בריך שמה בשבת קצת לפני שפותחים ההיכל ?
תשובה
תתחיל אחרי הפתיחה.
|
|
שאלה - 182487
לכבוד הרב שלום
בית כנסת בשכונה חדשה (אשכנזים ספרדים ותימנים) אחד המתפללים(תימני) מעלה את בנו לעלייה 6 מברך וקורא בתורה הילד בן 8
האם כולם יוצאים ידי חובה?
תשובה
יוצאים ידי חובה, אך לא טוב עשה שאינו מתחשב במנהג ארץ ישראל שלעליית שישי עולה תלמיד חכם נשוא פנים, וכן לפי דברי התלמוד.
|
|
שאלה - 182210
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
בקריאת התורה את המילה"אישה" עם מפיק ו(הבעל) והקורא מבטא בלי מפיק.האם מחזירים? טוען שקשה לו לבטא. (יש שני קוראים אחד מהם מבטא נכון הם עושים שבוע שבוע)
תשובה
על פי דברי רבנו האר"י ז"ל אם יש מפיק או דגש ואינו מבטאו אינו ממתק הדין, וכן להיפך שאין דגש ועושה דגש חס ושלום הופך הרחמים ל... חלילה.
ולפי הדקדוק אין יוצאים ידי חובה כי משנה המשמעות מאיש לאשה.
|
|
שאלה - 181924
שלום לכבוד הרב
העולה האחרון לספר תורה במקום לומר קדיש התחיל לברך ברכת "הגומל"
האם צריך להפסיק אותו ושיברך שנית לאחר הקדיש או שישלים את ברכת הגומל ולאחר מכן יאמר קדיש ?
תשובה
ישלים ברכת הגומל ולאחריו קדיש.
|
|
שאלה - 181649
שלום לכבוד הרב בזמן קריאת התורה בשבת, אם (הבעל) הקורא בתורה טועה בקריאת מילה מהפרשה, ומי שעומד על ידו קורא אותה נכון אבל בשקט, האם זה נחשב לציבור שיצאו ידי חובה ?
יישר כוחכם
תשובה
כלל איננו מועיל. כי הציבור שומעים את החזן.
|
|
שאלה - 181354
לכבוד הרב שלום רב
האם כגבאי בית כנסת ניתן לכפות על כהן שיש לו אזכרה שיעלה כהן במקום משלים כאשר יש באותו שבת ישראל שיש לו גם אזכרה ושגם רוצה עלית משלים.
תשובה
האחד יעלה משלים, והשני יעלה מפטיר.
|
|
שאלה - 180883
שלום לכבוד מורנו הרב!
א. האם אפשר היה אתמול (שלישי) לברך הלבנה?
ב. האם כשמוסיפים עולה על הז' עולים חייב לפחות ג'? בשו"ע גם בשיבת ציון לא ראיתי התיחסות, משמע דסגי גם באחד?
תשובה
א, בהחלט כן כי המולד היה שבוע קודם אחר הצהריים. ב, אפשר גם אחד.
|
|
שאלה - 180841
לכבוד הרב שלום רב
אני נמצא בשנת אבל על אימי ז"ל אמרו לי בבית הכנסת שעל אימא עדיף לעלות שביעי ואילו על אבא עדיף לעלות מפטיר
האם זה נכון או שתמיד הפטרה זה הכי טוב
תשובה
בכלל לא נכון המצאה. רק מפטיר. כנזכר בזוהר מדרש הנעלם רות. ומובא בעשרות רבות של פוסקים.
|
|
שאלה - 180123
לכבוד הרב שלום רב מה הדין אדם שעולה שביעי בשבת ובמקום לברך תחילה אשר בחר בנו מכל העמים הוא ברך את הברכה של ההפטרה. יאריך השם את שנותיך בנעימים
תשובה
צריך לחזור ולברך ברכת התורה.
|
|
שאלה - 179912
כבוד הרב מוצפי
מתפלל( מקורח) מכורח הנסיבות בביכ אשכנזי בחג השבועות בקריאת התורה הם העלו לתורה בחמישה עולים אדם שמחלל שבת בפרהסיה ויש לו עסקים שפתוחים בשבת וחג האם יצאנו ידי חובה?
תשובה
חטא חמור עשה.
|
|
שאלה - 179478
לכבוד הרב: 1. האם מותר לעלות לתורה כהן אחר כהן בכל שבת בעליות שביעי ומפטיר כאשר יש קדיש שמפסיק ביניהם
2. האם מותר לעלות אב ובן לעליית שביעי ומפטיר?
תשובה
בשניהם רק בלית ברירה או לצורך גדול. ועיין לדוד אמת להגאון החיד״א ז״ל.
|
|
שאלה - 179169
לכבוד הרב מוצפי שליט"א,
כשאין לוי עולה לספר תורה מעלים את הכהן שעלה.
השאלה שלי למה לא מעלים כהן אחר במקום לוי כדי לזכות עוד אדם בעליה ומעלים שוב את אותו כהן
תשובה
כי אסור להעלות בשום פנים שני כהנים בזה אחר זה, פן יאמרו שהכהן הראשון היה פסול חלילה.
|
|
שאלה - 179162
שלום לכבוד הרב
1.ראיתי שנוהגים בסוף תפ' שבועות לקרוא שיה"ש,האם יש לזה סמך?
2.כשאין לוי אבל יש כהן בקריאת התורה
אפשר לעלות ישראל לעליית לוי במידה והכהן מוחל על כבודו ?
תשובה
אחרי כהן עולה לוי ולא ישראל, אין שם לוי יעלה כהן במקומו.
|
|
שאלה - 178416
שלום לכבוד הרב היקר מה שלום כבודו , מה דעת הרב לגבי זה שאומרים הקהל קדיש עם המשלים או העולה השלישי בימי שני וחמישי ?
תשובה
מנהג בטעות מוחלטת.
|
|
שאלה - 178341
שיבת ציון ח"ב עמוד קכו בהערות בשם מור אביו זצ"ל שאין לומר בשבת "כי מציון תצא תורה, פתחו לי, זה השער". מה לגבי פס' "בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך"?
תודה
תשובה
כתוב שם שאומרים אותו. כי הם שמונה פסוקים כנגד שבעה עולים והמפטיר השמיני.
|
|
שאלה - 177910
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
בני צריך להתכונן לבר המצווה ברצוני לדעת איזה פרשה הוא צריך ללמוד ? נולד בליל סוכות טו בתשרי .תודה רבה
תשובה
הודענו פעמים רבות בר מצוה אינו קורא הפרשה, כי יש הרבה בעיות הלכתיות בזה, הוא קורא רק קריאה שלו וכך אנחנו נוהגים.
|
|
שאלה - 177428
לכבוד הרב שלום
האם בהגבהת ספר תורה(גלילה)מסובבים את ספר התורה נגד כוון השעון?ראיתי בבתי כנסת שההגבהה שעושים היא עם כוון השעון
תודה לכבוד הרב
תשובה
נכון מאוד, עושים כן מחוסר ידיעה, ובישיבת בת אל בירושלים סובבהו נגד כיוון השעון, וכך נזהרים המדקדקים. אך אין לעורר ויכוח בדבר.
|
|
שאלה - 177409
שמעתי בשם הרב שצריך לגלול את פרוכת ארון הקודש מימין לשמאל, ולי הקטן ידוע דברי הגמרא שכל פניותיך יהיו לימין ולפי"ז צריך לגלול משמאל לימין?
תודה רבה
תשובה
אדרבה בגלל לימין שהוא ימין ההיכל. ותלמד מאופן הקפת התיבה. תזכור ידידי! היפך כיוון השעון! לא להתבלבל!
|
|
שאלה - 176644
מחילה מכבוד הרב
מה יעשה הש"צ אם עלה לתורה אדם שמריח רע ? האם מותר לקרוא בס"ת כדי לא להעליבו?
תשובה
רק אם מקור הריח הוא מהפרשות מטונפות אסור. אך שאר דברים מותר.
|
|
שאלה - 176540
לכבוד כת"ר
בשחרית היום, הקורא בתורה קטע את עליית שלישי באמצעה (עד ערב תשבתו שבתכם) עקב טעות בסידור, וברך. הסתפקו מה לעשות, מה היה הנכון ביותר? למען נדע להבא
מועדים לשמחה!
תשובה
אם לא החזירו הספר תורה לארון, היה צריך לקרוא כל הפסוקים שדילג ללא ברכות.
|
|
שאלה - 175955
בן 13 בעוד חודשיים עם צרכים מיוחדים אוטיזם אוטיסט היפותניה- חולשה בשרירים ופיגור שכלי חלש לא מדבק בכלל אבל מבין מתקשר עם "מחשב מדבר"
מה עושים לגבי עלייה לתורה , תפילין ?
תשובה
הלכתית אינו חייב, אך אם מבין ומאוד מבקש, יש להלביש לו תפילין אך ורק כאשר הוא רגוע, ובעיקר גופו נקי, לתורה אינו צריך לעלות.
|
|
שאלה - 175652
לכבוד הרב
בשבת כשמוציאים שניים או שלושה ספרים אומרים פעמיים קדיש מה קורא אם בביהכ יש רק ספר אחד שגוללים אותו האם גם אומרים קדיש פעמיים?
תודה לכבוד הרב
תשובה
אם קראו שבעה עולים אומרים קדיש, קראו רק ששה לא אומרים. ב, קראו קריאה של ראש חודש אומרים קדיש, ג, קראו קריאה שלישית של פרשת החודש אומרים קדיש שלישי.
|
|
שאלה - 175545
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
הייתי בבית חולים השבת ולא שמעתי פרשת פרה. מאי תקנתיה?
תשובה
בשבת זו בבית הכנסת בנוכחות עשרה תקרא מתוך ספר תורה בלי ברכה כשהוא בארון הקודש.
|
|
שאלה - 175031
שלום לכבוד רבינו עט"ר.
ילמדינו רבינו מי אומר קדיש לאחר קריאת התורה.בריאות איתנה.
תשובה
הוא שייך במקור לקורא בתורה. ונהגו לתתו במתנה לעולה.
|
|
שאלה - 174235
לכבוד הרב מוצפי שלום רב
הבן החליף קורא בתורה לפני חודשיים ועדין (בעל) הקורא בתורה לא שילם לו האם אפשר לומר לגבאי שיעביר אליו את הכסף לאחר שהוא מידע את (בעל) הקורא בתורה.
תשובה
בהחלט מגיע לו חלקו.
|
|
שאלה - 173915
לכבוד הרב שלום רב.מה דינו של אדם המרותק לכיסא גלגלים ואינו יכול לעמוד כלל, האם מותר לו לעלות לס"תהאם יוכל לשמש כקורא בס"ת?
תשובה
מותר לו לעלות לתורה. יחפשו קורא שעומד על רגליו מפני כבוד התורה.
|
|
שאלה - 173892
לכבוד הרב
בית כנסת שיש בו ספר תורה אחד וקראו בו 7 עולים לפרשת שבוע וכן לפרשת שקלים האם אומרים קדיש אחד ומתי? או אחר פרשת השבוע וכן אחר פרשת שקלים? תודה רבה
תשובה
הבהרנו פעמים מספר, כי קדיש על הקריאת אינו תלוי בספר תורה אם אחד או יותר, אלא בכל סיום חיוב קריאה, לדוגמא, השבת פרשת ויקחל ושקלים, בסיום קריאת שבעה עולים וכל הפרשה יאמרו קדיש. וקדיש שני לאחר קריאת שקלים.
|
|
שאלה - 173890
לכבוד הרב שלום רב.כאשר יש מפטיר והפטרה אחרים בשבת כגון השבת שהייתה שבת שקלים. האם בשמו"ת ביום שישי קורים את המפטיר וההפטרה הנקראים בשבת או כרגיל על הסדר? תודה רבה לרב
תשובה
כלל ידוע הוא שין קשר בין קריאת הפרשה שנים מקרא לבין המפטיר וההפטרה. ולכן בשבת שקלים. זכור. פרה. החודש. מפטירים בקריאת שמו״ת את ההפטרה השייכת לסדר הפרשיות ולא את ההפטרה השייכת למפטיר.
|
|
שאלה - 173587
לכבוד מורי ורבי ועטרת ראשי
אדם שהכין את הקריאה לשבת בפרשת כי תשא וכשהגיע למעשה העגל הוריד דמעות האם זו בעיה בשבת ?
תשובה
אין עליו שום חטא.
|
|
שאלה - 173561
לכבוד הרב שמענו מכבודו להראות ס״ת באצבע ומי שמראה בזרת טועה. ראיתי השבת אנשים שמראים בזרת. זה המצאה ? וגם מזה שהרב הדגיש שהם טועים חשבתי אולי יש מקום לטעות בדבר.
תשובה
זה מנהג אשכנז, והספרדים זה אלף שנה מורים באצבע.
|
|
שאלה - 173039
לכבוד מו"ר עט"ר,
תודה על כל התשובות הנפלאות!
האם מותר לנכה היושב על כסא גלגלים לעלות ולקרוא בתורה?
והאם יש הבדל אם החזן מקרא לו, או כשהוא יודע וקורא בעצמו?
נודה לתשובת הרב.
תשובה
לכתחילה צריך לעמוד. כשאי אפשר התירו.
|
|
שאלה - 172907
לכבוד הרב שליטא התפללנו במנין ללא כהן, באמצע ספר תורה הגיע כהן. האם מחויבים לעלות אותו כשאין כהן, או שהוא כלל לא קשור למנין?
תשובה
בהחלט לא צריכים.
|
|
שאלה - 172838
לכבוד הרב שלום רב
מה מקור המנהג שהצבור נוגעים בספר תורה בברכת החודש
תודה
תשובה
לא מצינו לרבותינו שנהגו בכך כלל.
|
|
שאלה - 172276
שלום למורנו ועט"ר הרב מוצפי הי"ו.
האם ל(בעל) קורא בתורה, מותר להביט בחומש המונח על התיבה בסמוך לספר תורה על חצי פסוק, או יותר, ואז לקרוא בקול מתוך כתב הספר תורה? וחוזר חלילה.
תשובה
עיין בשיבת ציון שהבאנו בס"ד דברי הפוסקים שאם רגיל בקריאה אלא שחושש לטעות בטעמים, רשאי להפסיק בין פסוק לפסוק ולהביט בחומש שלפניו, ומיד יקרא מתוך הספר תורה.
|
|
שאלה - 172259
לכבוד הרב מוצפי שליט"א שלום ובוקר טוב,
האם בעת שמיעת ברכו של קריאת התורה צריך לעמוד/לקום ?
תודה רבהשנים ארוכות ובריאותתזכו עוד ועוד להגדיל תורה ולהאדירה
תשובה
אין לעמוד כלל, ועיין בשו"ת יחוה דעת חלק ג סימן ד. חוץ מברכו של ליל שבת קודש בתחילת ערבית.
|
|
שאלה - 172113
בקס"ת בשבת, כאשר בין עולה לעולה עושים השכבות ו"מי שברך" כיצד עדיף לנהוג, האם לסגור הס"ת (לגמרי) בין עולה לעולה או רק לכסות הכתב במטפחת? ואם לכסות, האם גם הגוילים או רק הכתב
תשובה
תודה על שאלתך. מכסים כל הגווילים במטפחת. והאשכנזים גוללים הספר.
|
|
שאלה - 172011
לכבוד הרב מוצפי שליט״א בבית הכנסת שלנו יש אדם הנשוי לגויה, והוא עולה לתורה ולפעמים נעשה חזן, מה עלינו לעשות?
תשובה
צריכים להרחיקו מכל מעמד ואינו מצטרף למנין, והוא מוגדר בתור "מומר". ואם לא תוכלו לסלקו תעברו למקום אחר.
וכתב בשו"ת החכם צבי ז"ל סימן ל"ח "דינו שייהרג ואל יעבור ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם גדול עונם מנשוא, וביחוד המחלל שבת בפרהסיא שהוא כגוי גמור, כדאמרינן וכו' ואיך יתכן שיעלה לקרות בתורה בצבור והלא אין לך חלול השם וכיבוי מאור הדת גדול מזה וכל העומד ונמצא שם באותו פרק באותו מקום ואינו מוחה ילכד בעונו ובחבלי חטאתו יתמך ואם רוח טהרה עברה על מקצת אנשים בקנאם קנאת ה' צבאות לצאת מן המקום ההוא בל יסופו בעוונם עליהם תבא ברכת טוב".
|
|
שאלה - 171912
לכבוד הרב
הרב הזכיר בעבר את מעלת "בריך שמיה" ושיש בו ק"ל תיבות - האם נכון להוסיף את התיבות (בסוגרים בסידורים) "וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָךְ"?
תשובה
בהחלט כן. וכך המנהג.
|
|
שאלה - 171783
עט"ר, בזכרוני ששמעתי מכת"ר שצריך לומר ואני תפילתי אחר פתיחת ההיכל מה מקורו [נשאלתי בשיעור],וברכת הדיוט שכת"ר יהיה בריא אולם לעד לעולם ויראה פני משיח צדקנו בקרוב.
תשובה
זה רק על פי הקבלה, אך ברבים אין אנחנו מפרסמים כן, כי כך משמע מדברי הזוהר ורבנו האר"י ז"ל, וכך ראיתי למור אבי ז"ל שהקפיד בכך.
|
|
שאלה - 171545
האם יש מעלה מיוחדת לעליות התורה כמו שירת הים או עשרת הדיברות או שזה שיווק של הגבאים להוציא עוד כספים מהציבור?
תשובה
היו מכבדים בכך את רב המקום. והכי גדול בתורה.
|
|
שאלה - 171530
שלום לכבוד הרב
זכורני שכ' הגר"ח פלאג'י דהא דטוב לעלות לתורה פעם בחודש לא מדובר על משלים ומפטיר, האם כך נפסק להלכה
תודה רבה מאד
תשובה
בענינים אלה זה לא הלכה אלא מנהג ועניני חסידות. ובאופן, להתנהג בחכמה שאם יש אבלים תוך יב"ח או מי שיש לו ייארצייט תוותר על כך.
|
|
שאלה - 171410
לכבוד רבנו שליט"א, הנני קורא בתורה והעירו לו בקריאת "משכו" שצריך מעמיד ולא הבנתי, גם איך מנגנים את הניגון "על הבתים". תודה ושבת שלום.
תשובה
ברוך בואך, משכו יש מעמיד הנקרא מתג מתחת לאות מ, וקוראים מ - שכו. כמו במגילת אסתר על ר - צפת בהט ושש. צ שבא נע.
"על הבתים", מתחת לאות ב' יש שופר הולך, ומתחת לאות ת' יש זקף קטון, וקוראים הב - תים. ומפרידים בין ב לבין ת. כאילו ב' יש בה מעמיד.
|
|
שאלה - 171162
שלום עליך מורי ורבי
מר"ן שו"ע או"ח קמו ,ב בקריאת ס"ת אסור לדבר בין גברא לגברא אפילו בדברי תורה.ויכוח ביני לבין ת"ח אני אומר אסור בפירוש הוא אומר שילקוט יוסף אומר טוב להחמיר
תשובה
שניכם צודקים. אך גם אם מותר ללמוד בין גברא לגברא, זהו אדם לעצמו ולא בפומבי ולחבירו, מפני שבתלמוד אמרו בכמה ענינים דומים, משום שעמי הארצות רואים כך ומדברים ביניהם דברי חול.
|
|
שאלה - 171123
לכבוד הרב שלום רב
האם יש חשיבות לאיזה צד מזיזים את הפרוכת בזמן בפתיחת ההיכל בשבתות חגים הוצאת ספר לקריאת התורה
תודה לכבודויאריך ימיך בטוב ושנותך בנעימים
תשובה
שתי שיטות הם. עיין שיבת ציון.
|
|
שאלה - 170863
שלום לכבוד הרב,בית כנסת חדש,התחילו להנהיג שם בשבת לעשות השכבות ורפואות בין עולה שביעי למפטיר ולא בפתיחת ההיכל , ילמדנו הרב מתי הכי נכון והכי מועיל ?
תשובה
אחרי סיום ההפטרה.
|
|
שאלה - 170529
לכבוד הרב מוצפי שליט"א,
בעת הוצאת ספר תורה שרים "רוממו.. והשתחוו להדם רגליו", ואני רואה שישנם שמשתחווים כשאומרים את המילה 'והשתחוו'. זה דבר נכון לעשות?
תשובה
בהחלט לא, רק היכן שחכמים תיקנו לנו.
|
|
שאלה - 170522
לכבוד הרב שליטא במניין שחרית בצבא הקורא בתורה משחית פיאות בלי כיפה ולא מברך לא צם בי בטבת ואשתו פרועת ראש ועוד האם אדם חרדי ירא שמיים יקרא במקומו בלי טעמים או להניח לו?
תשובה
תחפשו קורא בתורה בשכר, ואנא, לא לזלזל בקריאת התורה, ראוי הוא ספר התורה שנשקיע בקריאתו כל הון שבעולם. בנתיים תארגנו תורנות בחלקי הקריאה בשבת.
|
|
שאלה - 170449
שלום לכבוד הרב
האם כאשר ישנו קורא בתורה קבוע, ללא שכר, שהכין הפרשה, ובא מי שקנה את העלייה ורוצה לקרוא בעצמו (אדם יר"ש), האם הקורא חייב לתת לו?
כלומר האם הקריאה שייכת לעולה?
תשובה
כתב מרן בשולחן ערוך [סימן קמ"א, ב] "לא יקראו שנים, אלא העולה קורא וש"צ שותק, או ש"צ קורא והעולה לא יקרא בקול רם. ומכל מקום צריך הוא לקרות עם הש"צ, כדי שלא תהא ברכתו לבטלה, אלא שצריך לקרות בנחת, שלא ישמיע לאזניו".
ולכן ראוי לעולה לקרוא בקול רם אם הוא בקי ומדקדק.
|
|
שאלה - 170370
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
האם העולה לס'ת חייב מינימום לקרוא עם הבעל קריאה
3 פסוקים או שצריך לקרוא את כל הקריאה שלו.
תשובה
ברור הוא שלכתחילה צריך לקרוא הכל, כי בזמן התלמוד העולה היה קורא, ובימינו החזן הוא קורא במקומו אך לא פוטר אותו מלקרוא, וזה ברור לכל מבין.
|
|
שאלה - 170240
לכבוד הרב למה צריך לכסות את הס"ת בשעת הברכה ולא מספיק עצימת עינים?
תשובה
מפורש בהלכה שלא יאמרו שהברכות כתובות בתורה, ולפי הקבלה זה חמור לגלותם שלא בשעת הקריאה, כי אורות עצומים מתגלים שם וראוי לכסותם.
|
|
שאלה - 170165
לכב הרב מוצפי שליט"א
בכולל שבו מקבלים מילגה ראש הכולל נתן לאברך להרים קבוע כל שני וחמישי הגבהת ס"ת במשך שנתיים עכשיו החליט לתת לשאר האברכים
האברך טוען שיש לו חזקה מה לעשות?
תשובה
ההלכה קובעת שבמצוות של קריאת התורה הכנסתה ויציאתה, מחלקין בשווה בין כולם.
|
|
שאלה - 170081
לכבוד הרב
ילד חילוני הגיע מאוחר לעלייתו בבית הכנסת וכבר קראו (עליית 4) האם מותר להעלותו בתור מוסיף עליית 4 לפני שיקראו את עליית 5?
תשובה
יעלו אותו ויחזרו על הקריאה לעולה הבא אחריו. וידאגו שיהיו יותר משבעה עולים.
|
|
שאלה - 170067
לכבוד הרב שלום רב
לכבוד הרב שלום רב שאלתי היא מה עושים במקרה שהקורא בתורה במנחה של שבת קרא ללוי שני פסוקים והעולה בירך ברכה אחרונה
תשובה
עיין ילקוט יוסף קצוש"ע [סימן קל"ז, ז]. שכתב "אם טעו וקראו לעולה אחד רק שני פסוקים, וכבר בירך העולה לתורה ברכה אחרונה, בטרם התחיל זה שאחריו לברך על קריאתו, קוראין לו עוד פסוק אחד לכל הפחות, וחוזר ומברך ברכה אחרונה. אבל אם זה שאחריו התחיל כבר לברך ברכות התורה, אין להפסיקו, ויקראו לעולה אחריו מתחלת הפרשה שקראו לעולה הקודם. וכמובן יקראו לו לכל הפחות שלשה פסוקים. ואין הבדל בזה בין בימי שני וחמישי, לשבתות וימים טובים".
|
|
שאלה - 170055
לרה"ג עט"ר שליט"א שבוע טוב,
מחילה אם חלילה אני מטריח את מעלתו אך חיפשתי ולא מצאתי פוסק/הנהגה, מה הסיבה שהעולה נשאר מאחרי העולה אחריו, הרי יש שניים שנשארו ע"י הספר?
תודה.
תשובה
הספרדים אינם נוהגים כך.
|
|
שאלה - 170018
לכבוד הרב שלום רב
הפרשיות מאוד מרגשות והם גורמות לבכי, שאני קוראת את הפרשה. האם אני עוברת עברה שאני בוכה בגלל כבוד השבת קודש .
סליחה ושבת שלום.
תשובה
להשתדל שלא לבכות, ולא להעמיק בענינים מצערים בשבת.
|
|
שאלה - 169921
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
רופא כהן שניתח גופות רח"לכיום הוא מבוגר ולא עובד , האם רשאי לעלות עליית כהן בשבת חתן של נכדולעלות לדוכן ?
תשובה
יעלה עליה רגילה, לדוכן יעלה עם כהנים אחרים יחדיו. ואם יוכל יתענה חצי יום לכפר, מעלות השחר ועד חצות.
|
|
שאלה - 169756
לרב: הציבור לא מתנדב לעליות לתורה בשבת האם מותר לי לקנות 2-3 עליות לתורה
ולעלות בעצמי יותר מפעם אחת או שיש איסור בדבר
לפני שבועיים עליתי שלישי וחמישי ואחד העיר לי שיש איסור
תשובה
בהלכה מובא שיש מצווה לזכות כמה שיותר אנשים לזכות במצוות השונות הקשורות לספר התורה, כי התורה שייכת לכלל ישראל, ואשרי המזכה אחרים.
אשר למעשה שהצגת, יש חיוב לשבעה עולים כשרים לספר תורה בשבת, ולא מועיל שאדם אחד יעלה פעמיים.
|
|
שאלה - 169739
למורנו ורבנו. כהן אני וברצוני לעלות השבת מפטיר בגלל אזכרה של מור אבי ז״ל האם אוכל לעלות גם כהן גם מפטיר כפי שכת״ר פסק לנו?
תשובה
השבת ראש חודש וחנוכה. מכיוון שיש יותר מספר תורה אחד אסור לעלות בשניהם. מכיוון שדווקא באותו ספר מותר כפי שפסק הגאון החיד״א בספרו לדוד אמת. אך בשני ספרים אין לעלות בשניהם. מפני פגמו של ראשון.
|
|
שאלה - 169698
לכבוד הרב: אני כהן יחידי בבית הכנסת לאחר עליית ראשון האם מותר לי השבתלעלות לקריאת ראש חודש בספר השניאו למפטיר בספר השלישי ואם אין מי שייקרא מפטיר והפטרה
תשובה
כל האיסור לעלות פעמיים לתורה, הוא בשני ספרי תורה שונים. מחשש שיאמרו שחלילה מצאו בו פסול, אך כשמדובר בספר תורה אחד. מותר לך לעלות, וכן כתב הגאון החיד"א ז"ל בספרו לדוד אמת, וכן הוא ביביע אומר, וכן הורה מורנו הרב בן ציון אבא שאול ז"ל.
|
|
שאלה - 169610
לכת"ר מו"ר הגאון שליט"א
האם בשבת אפשר להגביה את שלושת הספרים מייד לאחר הוצאתם?
הרבה נופלים לרשת אותו ארגון רפורמי מתמימות וחבל.
תשובה
מנהג הרבה מקומות של עדות המזרח להגביה שלשתם יחד.
|
|
שאלה - 169539
לכבוד הרב: על פי ההלכה מה המפטיר וההפטרה לשבת הקרובה תודה
תשובה
השבת מוציאים שלשה ספרי תורה, הראשון פרשת מקץ. ואם עלו בו שבעה עולים אומר קדיש. השני ראש חודש וביום השבת בפרשת פינחס, ואומר קדיש. השלישי מפטיר וביום השישי בפרשת נשא ואומר קדיש.
ההפטרה שייכת למפטיר והיא "רני ושמחי בת ציון".
|
|
שאלה - 169397
לכבוד הרב מה המנהג הנכון בברכת החודש בפתיחת ההיכל או אחר קריאת התורה ?
תשובה
כל מקום יעשו כפי מנהגם.
|
|
שאלה - 169244
לכבוד הרב שלום רב, האם לקריאת התורה צריך שיהיו עשרה כשרים, ומה עם מחלל שבת, או קטן פחות מבר מצוה?
תשובה
כך אמרו במשנה מגילה כ"ג, ב. אין קוראים בתורה בפחות מעשרה. ובגמרא אמרו מפסוק ונקדשתי בתוך בני ישראל. מכאן שכל דבר שבקדושה צריך שיהיו עשרה גדולים. ועיין בשו"ת יביע אומר חלק ב, סימן ל"ד.
ולגבי מחלל שבת התירו האחרונים ועיין בשו"ת מבשרת ציון.
|
|
שאלה - 169229
לכבוד הרב
(בעל קורא),קורא בתורה, האם מותר לו להכין הפרשה בלילות החול.
תשובה
מותר.
|
|
שאלה - 169085
לכבוד הרב שלום רב
לגבי נער שנכנס למצוות ורוצה לעלות לתורה לפני הגיעו לבר מצוה, כמה זמן מותר לפני הגיעו לגיל?
תשובה
שבוע אחד.
|
|
שאלה - 169073
לכבוד הרב שלום רב
בראשית לז' י' "להשתחוות לך". יש מקומות מוטעם מאריך טרחה, ויש מקומות מוטעם טרחה טרחה. מה הנכון ?
תשובה
כנראה מצאת טעות דפוס, כי פשוט הוא שהטעמים הם מאריך טרחא.
|
|
שאלה - 169066
לכבוד הרב שלום רב
בננו נולד בט"ז ניסן, לגבי ברכות התורה- האם מותר לו לעלות ולברך ברכות התורה ביום שני שלפני החג?
תשובה
דעת מרן הרב עובדיה ז"ל להתיר.
|
|
שאלה - 169019
עטר שלום רב.
האם יש עניין לקנות עלייה לתורה או לתרום לאחר עלייה לתורה סכומים שהגימטריא שלהם הם שם השם. כמו 26 בעיה. אן 101 מיכאל?
תשובה
כך נהגו הקדמונים.
|
|
שאלה - 168801
לכבוד הרב,
כשיש מוסיפים בעליות לתורה, כיצד יש לנהוג בסדר עלייתם, אחר או קודם השישי? וכיצד לנהוג לגבי קריאת פסוקים חדשים בעניין זה? והאם יש ע"פ הסוד יש בעיה במוסיפים?
תשובה
מוסיפים לאחר עלית שישי, וכשהפסוקים הנותרים אינם מספיקים, צריך האיש הקובע לפעול בחכמה, ולהפסיק לעולים הקודמים, יותר מוקדם מהמצויין בחומש. כי יש לדעת שההפסקות אינן לפי ההלכה ואינם תורה מסיני, כי פעמים רבות מפסיקים לא במקום הנכון, ובפוסקים יש ביקורת על כך.
לעולים הנוספים נותנים לכל עולה שלשה פסוקים, וליזהר להפסיק במקומות נכונים מבחינה הלכתית. גם חכמי הקבלה מסכימים שכאשר יש יחידים או אורחים שצריכים להזמינם לעלות, מעלים אותם כמוסיפים.
לסיכום קובע ההפסקות צריך להיות בקי בהלכה ובפוסקים שכתבו הלכה בזה כמו תיקון יששכר, אמת ליעקב, לדוד אמת, ספר החיים וכמובן בשלחן ערוך.
|
|
שאלה - 168645
אני ספרדי וחמי אשכנזי 2 שאלות קריאת ספר תורה
1.איך צריך לנהוג חמי כשמתארח אצלי בית כנסת ספרדי הוא נוהג לעמוד וכולם יושבים
2.איך עלי להתנהג אצלו בית כנסת אשכנזי כולם עומדים
תשובה
א, אינני יכול להכתיב לכבוד חמיך כיצד עליו להתנהג בבית כנסת ספרדי, אם הוא היה שואל הייתי משיב לו.
ב, אתה כשמתארח שם, אם יש מי שיושבים, אתה רשאי לשבת, אך אם כולם עומדים תעמוד עמהם.
|
|
שאלה - 168542
לכבוד הרב שלום רב,
בעקבות עייפות מצטברת של כל השבוע (עובד מחוץ לעיר) האם מותר לי לקחת סוכריה או שוקולד במהלך קריאת התורה כדי להתעורר, זה עוזר לי מאוד לשמור על עירנות.
תודה
תשובה
חס ושלום, ספר תורה פתוח, צריכים לרעוד מאימה ופחד.
|
|
שאלה - 168493
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
[הבעל] הקורא קרא עליית שישי עד לעליית שביעי ואח"כ עלה מוסיף מתחילת עליית שישי קרא 3 פסוקים וחזר וקרא מעלית שביעי כלומר שלא קרא ברצף האם זה תקין לקרא ככה?
תשובה
הדבר אסור, כי אין לדלג בקריאה.
|
|
שאלה - 168488
לכבוד הרב
אני קורא בתורה בשבת במספר בתי כנסת כאשר אין בעל קורא.
חמי אומר לי שבגלל שאישתי לא הולכת עם כיסוי ראש באופן קבוע אסור לי לקרוא בתורה
האם להפסיק לקרוא ?
תשובה
כשאין להם מי שיקרא להם בדקדוק כמוך, תמשיך ללא חשש.
|
|
שאלה - 168437
לכבוד הרב שלום רב
א. האם צריך לעמוד או לכרוע כששומעים "ברכו" בשחרית וערבית? ב. האם העולה לתורה כאשר אומר השם עמכם אומרו בשם השם ממש? תודה ושבוע טוב ומבורך לרב
תשובה
בהחלט לא, זה מנהג האשכנזים, אך הספרדים לא נוהגים בכך, מכיוון שאין לשחות אלא היכן שתיקנו חז"ל דווקא. ב, עיין בשו"ת מבשרת ציון ובשיבת ציון, שיש סמך לכך, אך נוהגים לומר "השם עמכם", ולא הזכרת שם אדנות".
ועיין עוד בשו"ת יביע אומר.
|
|
שאלה - 168267
הרב כתב להתחיל עמידה עד סוף זמן קריאת שמע.
מה עדיף בשבת - מנין נץ שספק אם יוצאים ידי חובה בקריאה ולא מוכנים להחליף קורא או מנין שני כאשר קריאת שמע בסביבות שמונה וחצי
תודה לרב
תשובה
המנין בנץ החמה.
|
|
שאלה - 167947
שלום לכבוד הרבאדם שקנה עליה לתורה בסכום נכבד ולאחר מספר שבתות התברר שהספר היה פסול מה הדין האם חייב לשלם ואם שילם האם צריך להחזיר לו את הכסףתודה?
תשובה
על פי ההלכה כל העליות שעלו לתורה הם כשרות. והראיה שגם אם מצאו חלילה טעות בעליה האחרונה, כל העליות שעברו היו בסדר והתקבלו והציבור יצא ידי חובה.
|
|
שאלה - 167881
לכבוד הרב:אדם שעלה לתורה ולא ראה הפסוק לפני הברכה ולא החזיק את הספר בברכה האם זה מעכב?אדם שעולה לתורה ואני יודע מראש שהוא לא קורא עם החזן האם זה מעקב לגבי ברכתו
תשובה
לכתחילה לא, בדיעבד יצא.
|
|
שאלה - 167842
לכבוד הרב שליט"א, שלום רב. האם צריכים בימינו להקפיד להעלות בשבת שלישי דווקא תלמיד חכם, וכנזכר בגמרא?
תשובה
בתלמוד [גיטין נט, ב] "שלחו ליה בני גלילא לרבי חלבו אחריהן [אחרי כהן ולוי] מי קוראין? לא הוה בידיה. אתא ושייליה לרבי יצחק נפחא, אמר ליה אחריהן קוראין תלמידי חכמים הממונין פרנסים על הצבור, ואחריהן ת"ח הראויין למנותם פרנסים על הציבור, ואחריהן בני ת"ח שאבותיהן ממונים פרנסים על הצבור, ואחריהן ראשי כנסיות וכל אדם". וכן פסק בשלחן ערוך סימן קל"ו.
וכתב הרב הלבוש שם. "וכל זה מיירי במקומות שאין מוכרין המצות אלא שעומד הממונה וקורא לפי הכבוד, אבל במדינות אלו שמוכרין המצות ונופל המעות לצדקה, כל הקונה אותם יש לו רשות לקרות למי שירצה, ובלבד שגם הוא יקרא כל אחד לפי כבודו שלא יבא לידי מחלוקת".
ורבנו האר"י ז"ל כתב בספר שער הכוונות טוב להקפיש להעלות שלישי ושלישי הרבנים הכי חשובים שבקהל, ויש בזה תועלת מרובה לכל הציבור. ובמדרש בית אל בירושלים עיר הקודש, נהגו כל שבת עליית שישי עולה "הרב החסיד" שהוא ראש הישיבה כגון הרש"ש זיע"א.
לסיכום, אם מוכרים העליות יכול לעלות מי שיחפוץ, אך במקום שמכבדים לעלות יש להקפיד בעליות שלישי ושישי רבנים הגדולים אשר שם, ואם יש אבי הבן או חתן, נוהגים להעלותם לאחד מהם.
|
|
שאלה - 167794
לכבוד הרב מוצפי שליט"א. האם כשאח גדול עולה לקרוא בתורה צריך לעמוד לכבודו בכל זמן משך הקריאה או לאחר ברכות התורה אפשר לשבת?
תשובה
אפשר לשבת אחרי הברכות.
|
|
שאלה - 167704
אני גבאי ונתקל בתופעה כמעט של ציבור שלם בקריאת התורה
1. לא מחזיקים בידם את ספר התורה בברכה הראשונה אשר בחר והשנייה אשר נתן
2. לא מסתכלים על הפסוק לפני שמברכים בתחילה
דעת הרב
תשובה
צריך לעורר על כך בדרכי נועם, וזו אחריותו של הקורא בתורה, כשאני קורא אני מדריך את העולה כי הוא לפעמים מתרגש מתבלבל ושוכח.
|
|
שאלה - 167628
לכבוד הרב שלום רב,
מי שמאחר לתפילת שחרית בשבת רשאי לעלות לתורה?
בבית כנסת שנהוג ללחוץ ידיים אחרי עלייה לתורה, יש ללחוץ לאחרים אחרי שעולים גם כן?
תודה
תשובה
אין בידינו להענישו. ב. בהחלט לא.
|
|
שאלה - 166996
לכבוד הרב מוצפי שליט"א. כאשר רב בית הכנסת או מור אבי עולה לתורה. האם צריך לעמוד בשעת הברכה בלבד לכבודו או במשך כל הקריאה של העליה? תודה לרב על הכל.
תשובה
הגאון החיד"א ז"ל פסק כי צריכים להתנהג כפי מנהג המקום, אם רוב הקהל עומדים כולנו צריכים לעמוד.
|
|
שאלה - 166776
שלום לכבוד הרב,מה הדבר הנכון לנהוג כאשר אדם עולה לס"ת ומברך ברכה שלפני ואחרי הקריאה האם הס"ת צריך להשאר פתוח בזמן הברכה האם צריך לאחוז בספר בזמן הברכה והקריאה
תודה רבה
תשובה
הספר תורה תמיד פתוח, ויש להקפיד מאוד לכסותו במטפחת כל זמן שלא קוראים בו, העולא יכסה הכתב במטפחת ויאחוז הספר בידו דרך המטפחת ויברך, יגלה הכתב ויקרא, כשיסיים מיד יכסה הכתב ויברך כשידיו אוחזות במטפחת המכסה את ספר התורה.
|
|
שאלה - 166588
לכבוד הרב היקר שלום!
האם צריכים בהוצאת ספר תורה להסתכל בכתב של הספר? והיום אמר הרב בבית הכנסת שיש לראות מילה שמתחילה באות הראשונה של שמו, האם צריכים להקפיד בזה?
תשובה
כתב בספר שער הכוונות דרוש קריאת ספר תורה, דרוש א. על מנהגו של רבנו האר"י ז"ל.
"מנהג מורי ז"ל שהיה נוהג לנשק הס"ת וללותו לילך אחריו כשמוליכין אותו מן ההיכל אל התיבה לקרות בו ואח"כ היה נשאר שם סמוך אל התיבה עד שהיו פותחין הס"ת ומראין אותו לקהל כנודע ואז היה מסתכל באותיות הס"ת ממש והיה אומר שעל ידי הסתכלות האדם מקרוב כל כך שיוכל לקרוא האותיות היטב על ידי זה נמשך אור גדול אל האדם".
והרב בן איש חי [שנה שניה פרשת תולדות ט"ז] כתב "וראיתי בספר אחד שכתוב שם, טוב שיסתכל האדם בתיבה שיהא אות ראשונה שלה כמו אות ראשונה שבשמו".
|
|
שאלה - 166583
שלום לכבוד הרב מצופי שליט"א
לגבי פרשת בראשית שקראנו היום האם אומרים בסימנא טבא לפני ברכת אשר בחר בנו או אחרי אשר בחר בנו ולפני המילה בראשית .
תשובה
קודם שאומר ״ברכו את השם המבורך״.
|
|
שאלה - 166561
שלום לכבוד הרב
האם קטן מתחת לגיל בר מצווה יכול להוציא ידי חובה אדם גדול בקריאת התורה כאשר הגדול עולה מוסיף
תשובה
קריאה חדשה לא, אך חוזרת מותר.
|
|
שאלה - 166536
שלום לכבוד הרב מאור עיננו, אנו גרים בבאר שבע ונוהגים לפי מנהג ירושלים, האם סדר הקריאה בתורה בפרשת בראשית, לכל עולה קוראים יום. את ויכולו קוראים לעולה שישי או לעולה שביעי.
תשובה
זה תלוי במנהגים השונים, ואם הציבור אינו מתנגד.
|
|
שאלה - 166386
לכבוד הרב
אדם שקורא קבוע בתורה הקדושה האם בימים נוראים יוכל לתת לאורחיםלקרוא אם יש פה מעלים בקודש ולא
מורידים תודה לרב היקר בריאות ..אמן
תשובה
אין כאן מעלין ואין כאן מורידין, אלא בכל עליה במשך כל השנה, עולה שהוא בקי בקריאה וחכם יקרא בעצמו.
|
|
שאלה - 166321
שלום לכבוד הרב,
קדיש לאחר קריאת התורה:
הרב אמר שהקדיש אחר קריאת התורה שייך לקורא אבל במחזורים שונים כתוב "המשלים אומר קדיש". כיצד יש לנהוג?
תודה רבה
תשובה
העורך. תודה לך ענק בחכמה. שכחת את הכלל ההלכתי שאין מביאים ראיה מהסידורים. עורך סידור הוא יהודי נחמד אך לא רב ולא פוסק. וכבודו מקשה ממנו על אחד מגדולי דודינו הבקיא בכל המנהגים ובעיקר עניני התפילה. ואינך יודע להעריך איזו מרגלית יקרה יש לפניך.
לעצם השאלה ביקשני הרב להסביר. כשם ששיעור תורה הקדיש שאחריו שייך לרב נותן השיעור (גם כאן מי שלא למד הלכה יקשה) וכן קדיש יוצר, ושלפני העמידה, ולפני אשרי, ותתקבל, שייך לחזן. כך קדיש של קריאת התורה שייך לקורא הפרשה. אלא שהם ״מוותרים״ לעולה.
|
|
שאלה - 166282
חג שמח לכבוד הרב. כאשר עולים "מוסיפים" לתורה שחוזרים על אותם פסוקים (כמו בשמחת תורה ובשבת חתן) האם מותר לקרוא תהלים לעצמי עד כאשר יעלה העולה שקורא פסוקים חדשים? תודה רבה.
תשובה
זה לא מוסכם על דעת כל הפוסקים. כי זה נראה זלזול בהאזנה לקריאת התורה. גםזה גורם שהאחרים מתחילים לדבר באמצע.
|
|
שאלה - 165557
לכה"ר מו"ר שליט"א שבוע טוב,
אברך הנוהג לחבוש בכל יום מגבעת האם צריך שתהיה לו אחת מיוחדת לשבת בל"נ?
ב. אדם שמעלים אותו לתורה /פתיחת ההיכל בלי מכירה, האם צריך לתרום לביה"כ?
תשובה
א, בודאי שכן. ב, צריך לתת לקופת בית הכנסת.
|
|
שאלה - 165293
שלום לכבוד הרב
אתמול התפללתי שחרית והיה בעל קורא
שמבטא את האות צ כמו ס לדוגמא יצחק אז הוא קורא יסחק ועוד...
האם זו קריאה נכונה ויוצאים ידי חובה בקריאה זו
תודה לרב
חתימה טובה
תשובה
צריך להקפיד שיהיה הבדל בין ביטוי אות ס לבין צ.
|
|
שאלה - 165277
לכבוד הרב: שבת שעברה הלוי שלנו בבית כנסת קנה גם עליית לוי וגם מפטיר שוש אשיש
לאחר שעלה 2 עליות העירו לו שלא עשה כהוגן
שאלתי האם מותר ללוי או כהן לעלות בנוסף לעלייתם גם מפטיר?
תשובה
בספר תורה אחד מותר, בשני ספרי תורה אסור.
כדאי ללמוד הלכות קודם שמעירים.....
|
|
שאלה - 165252
לכה"ר
א.כהן יחיד בביה"כ אין לוי האם ראוי ונכון לוותר על עליתו בכדי שעוד מתפללים יעלו?האם נראה כמזלזל?
ב.צריך לצאת מביה"כ בעת שעולה ישראל במקומו?
כתיבה וחתימה טובה לכה"ר
תשובה
שבת כן, שבת לא, או יעלוהו מעלית רביעי ואילך. ואינו צריך לצאת כלל.
|
|
שאלה - 165168
לכבוד הרב שלום רב
כהן נמצא בביה"כ מוחל על עלייתו בכדי שהעליה תמכר ויותר אנשים יזכו לעלייה.
האם הלוי שנמצא גם הוא בביה"כ עולה שני,או שמא עקב ויתור הכהן גם הלוי חייב לוותר?
תשובה
יש ויכוח הלכתי את הלוי עולה שני, ומה שיעשו טוב הוא ויש על מי לסמוך.
|
|
שאלה - 165165
אדם שנמצא באמצע קריאת שמע וקראו בשמו לעלות לספר תורה האם מפסיק ועולה. ואם הוא כהן והוא כהן יחידי בבית הכנסת מה הדין?
תשובה
ראה ילקוט יוסף נ"ט, יח. צבור שהוציאו ספר תורה לקרוא בו, ואין להם כהן שיעלה לספר תורה אלא כהן הנמצא באמצע קריאת שמע [שקורא אותה עם ברכותיה] אין לו להפסיק ולעלות לתורה, אפילו אם קראוהו בשמו, אלא יעלה ישראל במקום כהן. והכהן יצא לחוץ. ואם יש מנין מצומצם יאמרו אף על פי שיש כאן כהן יעמוד ישראל במקום כהן. ואם הכהן נמצא בברכות קריאת שמע, מותר לו להפסיק ולעלות לתורה. ואם אין להם מי שיקרא בתורה אלא כהן הקורא קריאת שמע, אין להטריח את הצבור להמתין עד שיסיים את כל הקריאת שמע, אלא פוסק וקורא להם בספר תורה. וכל שכן שפוסק לקרוא באמצע ברכות קריאת שמע, ובאמצע פסוקי דזמרה. דמרן השלחן ערוך לא החמיר בזה אלא לענין עלייה לתורה, ולא לענין לקרות להם.
|
|
שאלה - 164913
לכבוד הרב האם נכון לדעת הספרדים לקרוא את התוכחה בלחש ?ולקרוא לעולה את הפסוקים של ויהפוך ה את הקללה לברכה וכו?
תשובה
נכון מאוד.
|
|
שאלה - 163735
לכבוד הרב אם קראו את ההפטרה ספרדים ראש חודש השמים כסאי במקום עניה סוערה אם יצאו ידי חובה
תשובה
יצאו ידי חובה.
|
|
שאלה - 163722
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
האם יש מקור למנהג שבו מעלים לספר שני בשבת ר"ח שני עולים ?
כך ראיתי נהגו בבית כנסת וו העלו אותי מפטיר מ"ובראשי חדשיכם"
ברכתי לבטלה ?
תודה !
תשובה
לא נהגו שמפטיר יעלו שנים.
|
|
שאלה - 163428
פרשה -ראה- פרק יג פסוק י. "הרג" בתיקון קוראים....-כתוב "הרוג" עם האות וא"ו. בתיקון קוראים .... הרג. כיצד להגיה ספר התורהאנו ציבור בבלי
תשובה
בכל המקורות המוסמכים שחיפשתי כתוב הרג.
|
|
שאלה - 163394
נער שבע"ה מגיע לגיל מצוות ביום שישי יג אלול (נולד ב-יג אלול)
מתי יכול לעלות לתורה לברך או לקרוא?
אם אפשר לעשות סעודת מצוה עם כיבוד קל בלבד ללא המוציא? תודה
תשובה
עולה בחמישי לתורה. בלילה היא הבר מצוה מנין מצומצם חשאי של עשרה גברים בבית סעודת מצווה אפשר פרווה או חלבי.
|
|
שאלה - 162456
אני מנסה לשכנע את אחייני שיכין את קריאת התורה למנחה מידי שבת אך מסרב. האם ראוי להציע לו שאם יקרא אתן לו סכום סמלי של 5 או 10 שח?
האם להתעקש שבני יכין את הדרשה בע"פ לבר המצווה?
תשובה
אם יש קורא בתורה ירא שמים המקפיד לקרוא מילה במילה מתוך הכתב. תניח לו כי מנסיון הנערים לא מקפידים. בנך אם קשה עליו. תכין לו אתה את הדרשה.
|
|
שאלה - 162283
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
קיבלתי המוסר באהבה ונשארתי עם הזקן לכבוד השכינה.תודה.
אם זכורני אחד השעורים הזכיר הרב שבבריך שמה אין כורעים מעט למרות שראית בשולחן ערוך שכן מחילה
תשובה
לא ידעתי איזה שלחן ערוך מצאת???
בתלמוד [ברכות ל"ד, ב] "הכורע בהודאה הרי זה מגונה] וכתב רבינו יונה ז"ל "הכורע בהודאה של הלל ובהודאה של ברכת המזון הרי זה מגונה פי' בהודאה של הלל בהודו לה' שאומרים בהלל ובהודאה של ברכת המזון על הכל ה' אלהינו אנו מודים לך ומכאן נראה שהמנהג שנוהגים קצת בני אדם לשחות כשאומרים בנשמת כל חי ולך לבדך אנחנו מודים שאינו נכון שהרי נראה בכאן ששאר כריעות אין לו לכרוע אלא אותם שתקנו חכמים ומה שהזכיר אלו בלבד ולא הזכיר הודאה של נשמת כל חי מפני שאין אמירת נשמת כל חי מבורר כמו הלל וברכת המזון אלא מנהג הגאונים לפיכך לא הזכיר אלא אלו אבל הוא הדין לכל שאר הודאות שאין כורעין בהם אלא בהודאה של תפלה בלבד. מפי מורי".
|
|
שאלה - 161859
לכבוד הרב
האם מותר לסבא לעלות לתורה אחרי נכדו וכן להיפך?
תודה רבה
תשובה
בהחלט כן. ודע, שמה שכתב מרן בשלחן ערוך לגבי שני אחים או אב ובנו שלא יעלו בזה אחר זה, כתבו האחרונים שהוא עצמו לא סבר להחמיר בכך אלא מפני שהאנשים היו מקפידים. ולכן בכל איזה אפשרות מקילים. כגון שני אחים כל אחד בספר תורה בפני עצמו וקדיש ביניהם מותר. זה משלים וזה מפטיר. ועיין לדוד אמת להגאון החיד״א ז״ל
|
|
שאלה - 161248
לכבוד הרב
בר"ח בשבת שיש 3 ספרים ונשלמה הקריאה בראשון ב-6 עולים האם אפשר לעלות מוסיף בספר ראשון היה אח שעלה שישי ואחריו נותר חתן אז העלנו את החתן מפטיר תודה לרב וישר כח
תשובה
הכלל הוא להעלות מוסיפים לפני העולה האחרון קודם שיסיימו את הקריאה.
|
|
שאלה - 161132
שלום לכבוד הרב אדם שהוריו לא מסכימים לו להגיד קדיש וקרה שעלה לתורה לעליית שביעי או שלישי ביום חול האם יכול לומר בכל זאת קדיש. ואם אדם שלא יודע אם הוריו מסכימים צריך לבקש רשות
תשובה
מה שצריך הסכמה הוא על קדישים של סיום התפלה. לא השייכים לחזן או לקריאת התורה. כי מה קשר זה לנפטרים.
|
|
שאלה - 161070
1. כאשר החזן אומר וזאת התורה יש כאלה שנוגעים עם האצבע בקלף האם מותר הדבר?
2. כאשר אדם עולה לתורה והחזן מראה לו את הפסוק שצריך לקרוא נוגע עם האצבע בקלף לפני שמברך האם מותר
תשובה
חש ושלום לגעת האדם באצבעו ממש בקלף. לכן תיקנו באצבעון ממתכת.
|
|
שאלה - 160847
לכבוד הרב שלום רב
בעל קורא בתורה בשבת קודש . הרגשתי לא טוב
מיכוון שלא שתיתי מים סחרחורות וחוסר ריכוז לגמרי האם אני יכול לישתות מים ?
תשובה
יקרא מישהו אחר.
|
|
שאלה - 160843
שלום כת"ר, כאשר עולה אדם ביום שבת לתורה ומבקש שיעשו אשכבה לאביו או בנו ל"ע, האם כל הקהל צריך לעמוד? ראיתי שבמקום אחד נהגו כך ולא ידעתי אם יש טעם או מקור לכך. יורנו הרב ההלכה
תשובה
כתבתי בשבוע שעבר שאין צורך בכך. נא עיין שם.
|
|
שאלה - 160598
שלום לכבוד הרב
ג'לי (ג'לטין) שעושים עם מים חמים ואח"כ שמים במקרר, האם מותר לאכול אחרי שעבר עליו לילה ויותר במקרר?
הזכרת שם הנפטר על תיבה לספר תורה, עדיף לא להזכיר מאשר כן?
תשובה
א, מותר. ב, עד י״ב חודש הראשונים.
|
|
שאלה - 160597
לכבוד הרב
בעליות לתורה האם זה שנשאר ליד הספר תורה עד שיסיים חברו שעלה אחריו יכול לקרוא בעיניים מהספר תורה?
תודה לכה"ר ורפואה שלמה
תשובה
בסיום כל עולה צריכים על פי ההלכה לכסות את הספ במטפחת או לסגרו.
|
|
שאלה - 160431
לכבוד הרב מוצפי
בבקשה מכבוד הרב בילקוט יוסף סימן קלה סעיף כט " ביכ שכל המתפללים הם כהנים אם יש ישראל אחד בינהם הוא יעלה ראשון מפני דרכי שלום" לא הבנתי למה כהן לא יעלה ראשון?
תשובה
הם דברי הגמרא והשלחן ערוך. הכהנים יעלו בזה אחר זה ויחלקו כבוד לישראל לעלות ראשון.
|
|
שאלה - 160420
לכבוד הרב: מה ההלכה אומרת לגבי אדם שעולה לספר תורה האם שמברך צריך להחזיק בתיק הספר או בקלף אם הטלית או מטפחת. בבית הכנסת שאני מתפלל העולעם לא מחזיקים בכלום ומברכים
תשובה
טעות בידם כי השלחן ערוך פסק שעליו להחזיק בו בשעת הברכה והקריאה. ומנהג הספרדים במטפחת לכסותו בשתי ידיו ואוחז בו ומברך. ובשעת הקריאה אוחז בו דרך המטפחת בימינו וקורא. ועיין בן איש חי.
|
|
שאלה - 159838
שלום לכה"ר
חזן וקורא בתורה בשבת במניין שמתחיל ב7 וחצי. ביקשו חד פעמי שאחליף קורא בתורה במניין שמתחיל בנץ. האם מותר לקרוא בתורה בנץ ואח"כ להתפלל שחרית ולקרוא בתורה כרגיל?
תשובה
בהחלט כן, תזכה למצוות, רק לא לשכוח לברך ברכות השחר וברכות התורה לפני הקריאה בתורה.
|
|
שאלה - 159788
שלום לרב אהובנו כנפשנו
האם יש מקור למנהג שאחר קריאת התורה אם ביום חול אם בשבת אומרים לקורא בתורה חזק וברוך וכדומה, ולא מחכים שהעולה לתורה יסיים את ברכתו?
תשובה
רק אחרי שיברך.
|
|
שאלה - 159620
מה הדין כהן יחידי בבית כנבת בכסא גלגלים האם יכול לעלות לתורה ומה לגבי ברכת כהניםאדם רגיל נכה בכסא גלגלים האם יכול לעלות לתורה?
תשובה
א, העולה לתורה צריך מעיקר ההלכה לעמוד בשעת קריאת התורה וזה כולל נכה. אלא שבמוסדות ששם יש חולים וכמה היושבים על כסא גלגלים ואינם יכולים לעמוד לצורך הקריאה הקלו עליהם.
ב, כהן חייב לעמוד על רגליו בברכת כהנים. ואם הוא יושב על כסא גלגלים כתב בשו"ת פלא יועץ שלא ישא את כפיו.
|
|
שאלה - 159614
בשבת האחרונה התארחתי בבית כנסת והיה אדם עיוור שהוא היה הקורא בתורה וקרא את כל הפרשה לציבור כנראה יודע בעל פה או שהיה לו כתב ברייל. האם מותר והאם יצאו ידי חובה?
תשובה
לא יצאו ידי חובה. חבל מאוד.
|
|
שאלה - 159412
לכבוד הרב שלום קב
יב' ימים של סיון לא אומרים אשכבות לנפטרים. אסור לקרוא בשמו של אדם לעליה של [הקללות] תוכחות בחוקותי.ללוי אסור להשאר ליד החזן אחרי שסיים עלייה לתורה?
תשובה
הספרדים לא קוראים בכל עליה לתורה. י"ב ימים אלה עושים השכבה לנפטר תוך י"ב חודש. ומותר לעמוד שם ולא צריך לדאוג.
|
|
שאלה - 159278
שלום לכבוד הרב
רציתי לדעת האם מותר להתפלל בבית כנסת שבשבת בתוך 7 העולים מעלים לתורה מחללי שבת בפרהסיה. או שצריך ללכת ולהתפלל בבית כנסת אחר.?
תודה לכבוד הרב
תשובה
אם יש בין כולם שבעה עולים כשרים תמשיך שם.
|
|
שאלה - 159025
עט"ר
האם זה נכון שיש דברי הרב חיד"א שאומר שאם יש תלמיד חכם בבית הכנסת בשבת אפשר או צריך להעלותו ראשון לתורה?
יתקן אותי הרב עם טעיתי.
במחילה.
תשובה
נכון מאוד, כן כתב בברכי יוסף קל"ה, י. ובלדוד אמת סימן ה, אות מ"ו. וכן פסקו הכנסת הגדולה הגהות בית יוסף שם, והפרי חדש שם ג. והגאון מורנו הרב שלמה קלוגר בשו"ת שנות חיים (בקונט' פרט ועוללות דפ"ו ע"א), שמנהג האשכנזים בא"י לקרות לס"ת ישראל במקום כהן, מפני שמצוי שם אורחים שרוצים להעלותם לס"ת, ואפי' הכהן נמצא בבהכ"נ, כי מסתמא הכהן מוחל, שהדרך להעלות אורחים לס"ת וגדול כבוד הבריות, ואומר הש"צ אף על פי שיש כאן כהן ישראל במקום כהן יעמוד. ועיין בשו"ת יביע אומר חלק ו אורח חיים סימן כג.
ואין צריך הכהן לצאת מבית הכנסת.
|
|
שאלה - 159002
שלום לכבוד הרב המילים בתוככם וקוממיות בפרשת בחוקותי כיצד יש לקרוא?
תשובה
בתו-כ-כם. קו-מ-מיות.
|
|
שאלה - 158917
לכבוד הרב
בשבת שעברה בשחרית ישב מאחרי אדם שבזמן קריאת התורה הוא קרא לעצמו את הפרשה בקול מאוד הפריע לי להקשיב לקריאת התורה הערתי לו שזה מפריע בדיעבד נאמר לי שיש לו בעית שמיעה
תשובה
תחליף את מקומך, עשה לא נכון שקורא בשעת הקריאה, כי בשלחן ערוך הביא דברי הזוהר הקדוש שאין להשמיע שום קול וגם לא בלחש בקריאת התורה כי היא דוגמת מתן תורה.
|
|
שאלה - 158719
לכבוד הרב שלום רב
מניין אנשים מהארץ שנמצאים בחו"ל בימים אלו, ועתידים לחזור בשבוע הבא - האם יכולים לקרוא השבוע את פרשת בהר כמו בארץ, או שיקראו בפרשת אמור כמו בחו"ל? תודה
תשובה
נראה לי שאם יש להם מנין מגובש במקום אחד יקראו בשבת זו לכהן או לראשון במקום כהן את פרשת אמור עד שלשה פסוקים מפרשת בהר, כמנהג ארץ ישראל. ואחר כך יחלקו פרשת בהר לעוד ששה עולים.
|
|
שאלה - 158477
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
בני עוד מעט יהיה בן תשע והוא מעוניין לעלות ולקרוא מפטיר והפטרה. האם זה אפשרי פעם בשנה לפני גיל שלוש עשרה?
תשובה
אפשר גם כל חודש, רק לא כשיש שני ספרי תורה שהמפטיר הוא חובת היום.
|
|
שאלה - 158225
לכבוד הרב שלום רב
הילד עוד מעט ב12 ,הילד נולד כ"ז בתמוז התשס"ובאיזה פרשה הילד ילמד לבר המצווהתודה רבהותזכה לשנים רבות עם בריאות
תשובה
מנהג טעות ומוטעה לתת לילד ככל שיהיה מחונן וחכם, לקרוא את הפרשה, כי הם קוראים בעל פה וקריאה אפילו תיבה אחת שלא מהכתב פסולה לכל הציבור.
|
|
שאלה - 157789
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
קורא בתורה שמבטא אות ב רפה כמו אות פ רפה. (לדוגמא: ריפקה במקום ריבקההאם יוצאים ידי חובה בקריאתוישר כח
תשובה
הכלל ההלכתי הוא. כל שמשתנה המשמעות צריך לחזור. לא השתנתה המשמעות יצאו בדיעבד.
|
|
שאלה - 157656
שלום לכבוד הרב
כשאומרים השם עמכם לפני ברכו, האם נכון להגיד "השם" או להגיד שם אדנות מפורש? ואיך נכון לענות? תודה רבה
תשובה
המנהג הקדום היה לומר שם אדנו"ת, וכיום זה דור חדש הגיע אשר לא ידע את יוסף ונשמע מוזר בעיני הבריות. ומרן ז"ל כתב על כך תשובה. ומי שאומר יש לו על מה לסמוך.
|
|
שאלה - 157535
לכבוד הרב מוצפי שליט"א . כשהחזן עושה גם פתיחה. איך יוציא הס"ת המפטיר? יוציא הוא ויתנה לאחר והוא יקח לעצמו הספר הראשון או שקודם יוציא הראשון לעצמו ויתן לאחר להוציא המפטיר ?
תשובה
הספרדים נוהגים ל"חלק" את המצוות לכמה שיותר אנשים, אחד פתיחה, שני נושא את ספר תורה ראשון, שלישי נושא ספר תורה שני.
|
|
שאלה - 157507
שלום לכבוד הרב
אני גבאי בית כנסת. היום בקריאה בתורה אחד האורחים, נראה בן תורה, אמר לי שלענ"ד ההלכה מחייבת להניח את ס"ת וההפטרה בזמן הקריאה בסדר ספציפי. מבקשים את פסיקת הרב
תשובה
ספר ההפטרות אינו באותה רמת קדושה כמו הספר תורה. ולכן מניחים אותו לא צמוד לספר תורה.
|
|
שאלה - 157501
לכבוד הרב שלום וחג שמח
היום כשהחזרתי הספר תורה לארון קודש, שמתי לב שהמפטיר שמתי בצד ימין, מיד העברתי אותו לצד שמאל באר"ק, ואת הראשון שמתי בימין.
האם זה ביזוי לסת שהעברתיהו
תשובה
בהנחה בספר תורה אין משום חוסר כבוד.
|
|
שאלה - 157420
שלום לכבוד הרב
אתמול במנחה הגבאי בביהכ העלה ישראל ראשון במקום כהן למרות שהיו כהנים בביהכ ביקש מחילה מהכוהנים והעלה ישראל ללא סיבה נראית לעין האם מותר לנהוג כך?
תודה רבה
תשובה
עיין ביביע אומר שכאשר יש סיבה מוצדקת כגון שהגיע אורח נכבד או שיש בר מצוה וגם חתן. מותר שהכהן יוותר.
|
|
שאלה - 157413
לכבוד הרב מוצפי שבוע טוב ומועדים לשמחה .היום במנחה קראו פרשת תזריע.לאחר עלית כהן הבאתי לידיעת בעל הקורא שצריך לקרוא שמיני .הכהן נשאר במקומו ובירך שוב
האם נכון עשה
תשובה
היה עליו לקרוא בלי ברכה, מכיוון שבירך. וראה במנוע החיפוש כשיש טעות בקריאה.
|
|
שאלה - 157011
שלום למורנו הרב,
השבת במנחה, הכהן קנה עליית שלישי (לא היה לוי). האם יכל לעלות לכל שלוש העליות?תודה ופסח שמח לרב, לעורך, לאלירן ולכל העוסקים במלאכת הקודש!
תשובה
כהן אינו עולה שלישי לעולם, לא בשחרית ולא במנחה.
|
|
שאלה - 156940
למו"ר בענין הקורא בתורה שמבזה את מרן הראש"ל ר' יצחק יוסף שליט"א שהרב אמר שעדיף לשמוע את הקריאה במקום אחר. האם צריך להעבירו מתפקידו? כי חלק מהציבור אינו מרוצה ממנו בגלל זה.
תשובה
חייבים הציבור להעבירו מתפקידו. כי המבזה תלמיד חכם ענשו נורא ואיום. ובפרט שביזה את נשיא בית הדין העליון. הרי זה בכלל אפיקורוס כי ביזה את גדול הדור. ואין תרופה למכתו עד שישוב בתשובה ברבים. וילך ויבקש ממנו מחילה.
|
|
שאלה - 156666
הרב
בשבת החזן עלה שישי ובטעות לא סיים את הקריאה עד סוף הפרשה וברך כשהעלה את השביעי קרא משם את ההמשך עד סוף הפרשה החליף לספר השני והמשיך לקרוא את העניין של ראש חודש האם עשה נכון
תשובה
אם עלו שבעה עולים בספר הראשון יש לומר קדיש בסיום הקריאה.
|
|
שאלה - 156590
לכבוד הרב שלום רב
השבת פרשת החודש , שלושה ספרי תורה, אם הלוי מחלל שבת ואנחנו כל שבת מוסיפים עליו, האם אומרים שלשה קדישים, גם אחרי ספר ראשון?
תשובה
יפה דרשת, כשיש בספר תורה ראשון "שבעה עולים כשרים" מחוץ ללוי שאינו שומר שבת, אומרים קדיש. יש רק שבעה ואחד מחלל שבת לא אומרים קדיש.
בספר תורה של ראש חודש אומרים קדיש, וכן בשל "פרשת החודש" אומרים.
|
|
שאלה - 156524
יש לנו 3 ספרי תורה בבית הכנסת לאחר בדיקה שעשינו ספר אחד פסול ו-2 כשריםשאלתי בשבת הקרובה קוראים ב-3 ספרי תורה ולנו יש רק 2 כשרים מה עלינו לעשות ואיך עלינו לנהוג על פי ההלכה?
תשובה
תכינו עתה אחד ויקרא והשני פינחס. ויקראו בהם. כשיסיים ויקרא תגללו הראשון לפרשת בא. קריאת החודש.
|
|
שאלה - 156427
לכה"ר
כה"ר כותב בפסח בציון שיזהר אדם לא לקבל שום מצווה בחינם, מה יעשה כהן שעולה לתורה ועלייה זו לא עומדת למכירה אלא הכהנים עולים לפי תור?
תשובה
יתן בכל פעם שקלים בודדים לקופת בית הכנסת.
|
|
שאלה - 156320
לכבוד הרב שלום,
בעניין מה שכתב הרב בשיבת ציון,שישתדל האדם לעלות לתורה פעם אחת בחודש ימים ,הכוונה פעם ב-30 יום או פעם בחודש אפילו שההפרש בין הפעמים הוא יותר מ-30 יום?
תשובה
30 יום.
|
|
שאלה - 155963
לכבוד הרב
מה הסיבה שלנכה אסור לעלות לתורה ?
תשובה
אם יכול לעמוד. עולה לתורה לכתחילה. בסומא יש חילוקים ועיין במנוע החיפוש.
|
|
שאלה - 155903
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
נשאלתי, ש״ע ס׳ קמא חייב העולה לספר תורה לקרוא בלחש בפיו, מה אם לא יודע לקרוא שעברית לא שפת אם שלו. האם ברכותיו לבטלה?
תשובה
עיין יביע אומר בדיעבד אינם לבטלה. כי שומע כעונה.
|
|
שאלה - 155568
שלום לכבוד הרב הגאון
אם לא עליתי לתורה ביום שבת לאבי הבן האם מותר לי לעלות ביום שני?
תודה רבה כבוד הרב
תשובה
אין חובה לעלות אלא מצווה, ואתה יכול לעלות אימתי שתחפוץ.
|
|
שאלה - 155339
שלום לכבוד הרב
אדם שקנה מספר דברים כגון פתיחת ההיכל ועליה לתורה. האם יש טעם לעשות לו מי שברך פעמיים?
תשובה
כל מקום כמנהגו.
|
|
שאלה - 155183
לכבוד הרב שלום רב
בימי שני וחמשי הקורה בתורה אצלנו מחלל שבת בפרסיה האם אנחנו יוצאים לידי חובה בקריאה .או שעלינו למחות .ולתת למישהו אחר לקרוא תודה.
תשובה
חס ושלום שמחלל שבת בפרהסיא יקרא בתורה ויוציא את הציבור ידי חובה.
|
|
שאלה - 155120
שלום לכבוד הרב:
האם מותר לסומא לעלות לספר תורה? ומה ההלכה שכבר שעלה [לדוחן] לתיבה האם ירדהאם סומא מברך ברכת הלבנההאם סומא מברך ברכת מאורי האש
תשובה
לספר תורה עיין במאגר. אם עלה לא ירד. ברכת הלבנה אינו מברך. מאורי האש אינו מברך.
|
|
שאלה - 155068
שלום לכבוד הרב האםציש מעלה בפתיחת ההיכל בהחזרת הספר כמו בהוצטתו
תשובה
גם זה וגם זה. אלא שבהולכת הספר לקריאה בו המעלה חשובה יותר.
|
|
שאלה - 155042
לכבוד הרב מוצפי שליט"א שלום
נתבקשתי עיי רב בית הכנסת לשאול
האם מוסיף ביום שבת מחייב לאחר שישי או אינו מעכב
אורך ימים ושנות חיים טובים לרב
תשובה
צודק בהחלט. רק אחרי שישי. כי כל מעלת עלית שישי בהיותו עולה מספר 6.
|
|
שאלה - 154908
לכבוד הרב שלום רב,
1 - בקריאת התורה האם צריך 3 עומדים ליד סה"ת? כלומר עוד אחד מלבד הש"צ והעולה.
2- מתי הכי נכון שהעולה לס"ת יירד מהדוכן בסיום קריאתו?
רוב תודות.
תשובה
א, זה מנהג בני אשכנז. אך הספרדים לא נהגו בכך. ואין לשנות המנהג ולא להוציא לעז על הראשונים. ב, מותר על פי ההלכה כשסיימת הקריאה והברכה לרדת מהתיבה כי ישנו הקורא המחזיק בספר התורה ואינו לבד. גם יש בכך גמילות חסד לקורא אשר מתאמץ לקרוא וריאותיו מתנפחות וישאף אויר יקי וצח ולא יסתמוהו בהבל פה נוסף סביבו.
|
|
שאלה - 154830
לכבוד הרב מוצפי שליט"א באמירת בריך שמה בפתיחת ההיכל שס"ת פתוח בהיכל האם ראוי לכסותו?
תשובה
פשט המנהג לומר בריך שמיה כאשר הספר תורה פתוח ומגולה.
|
|
שאלה - 154760
מו"ר הגאון שליט"א
נשאלתי היום,יש בית כנסת שבשעת קריאת התורה בשבת הגבאי מאריך בהשכבות ,האם מותראך ורק בזמן ההשכבות לאדם לדבר אם חברו בדברי תורהבתודה לכבוד הרב.
תשובה
מנהג האשכנזים הוא מנהג נכון ויפה, שכל ההשכבות עושים לאחר ההפטרה. ואין עושים השכבה אלא למי שנפטר תוך י"ב חודש,\ או בשבת שחל באותו השבוע יום פטירתו.
|
|
שאלה - 154500
שלום הרב כתב שבעליית שישי החשוב שבקהל עולה. אם מתפלל בבית כנסת של אנשים פשוטים מותר לעלות כל שבת בשישי?
תשובה
שבת כן שבת לא.
|
|
שאלה - 154423
לכבוד הרב שלום רב
ידועה המעלה של עליית שישי בשבת. מה הדין אם הגבאי העלה מוסיפים לפני עליית שישי, האם המוסיף נחשב שעלה שישי ואותו אדם שקנה את עליית שישי הפסיד את המעלה?
תשובה
העולה מספר 6 הוא השישי.
ולכן אין להעלות מוסיפים רק אחרי שישי.
|
|
שאלה - 154394
שלום לכבוד הרב בזמן פתיחת היכל שהס"ת פתוח בהיכל א האם ראוי לכסותו במטפחת כשמברכים תורמי ברכת השנה משום זיזול לספר תורה ב ובזה מאבד את האור שמתגלה?
תשובה
כשמתחילים לומר מי שבירך יש לכסות הספר תורה במטפחת, ואסור להניחו כתב גלוי.
|
|
שאלה - 154235
בעיה שחוזרת על עצמה בבית הכנסת כל שבת הגבאי מוכר את העליות ואף אחד לא קונה
אני קונה בין 3 ל-4 עליות כל שבת כל עלייה 10 ש"ח האם אני מחויב להזמין אחרים לעלות למרות שאינם מתנדבים?
תשובה
א, הרגלת אותם שאתה קונה. ב, אל תקנה רק אחת ותעלה בעצמך.
|
|
שאלה - 153949
בשבת בבוקר 10 אנשים אדם יצא באמצע קריאת התורה היה אנוס. שאלתי מה הדין המשכנו את קריאת התורה והעולים האם מותר להמשיך את כל התפילה ב-9 כיון שהתחלנו בהיתר ומה לגבי מוסף?
תשובה
בשלחן ערוך בסימן קמ"ג, א. ודעת המשנה ברורה לומר קדיש, אך הגאון החיד"א ז"ל לא התיר לומר קדיש. לגבי מפטיר , הפטרה, מוסף אין לומר כשאין עשרה אלא יתפללו ביחיד.
|
|
שאלה - 153740
לעט'ר האם אפשר לעלות לס'ת 20 אנשים ביחד לעלייה אחת ,בשמחת תורה או יום אחר כאשר יש הרבה אנשים בב'הכ ואיכא טרחא דציבורא לעלות כל אחד בנפרד
תשובה
התירו אך ורק לילדים קטנים משום שמחת התורה.
|
|
שאלה - 153682
לכבוד הרב
לעלות נכה זקן לתורה שלא יכול לעמוד כלל מחובר לקטטר ובקושי רואה את הכתב בישיבה ומעונין לעלות להזכרה בשבת של אבא אם מותר לעלות לפחות מוסיף . שלא נעים שלא לעלותו כלל
תשובה
אפשר.
|
|
שאלה - 153587
לכבוד הרב: האם מותר בשבת לעלות יותר מ- 7 מוסיפים? הכוונה שיעלו יותר מוסיפים מהעולים עצמם. כגון בשבת שיש שבת חתן וכו'
תשובה
בתנאי שיקראו לכל עולה שלשה פסוקים חדשים. וההפסקות יתבצעו על פי ההלכה.
|
|
שאלה - 153465
לכבוד הרב: אדם שרוצה לעלות בספר תורה אחד 2 עליות או יותר האם יכול לעלות? בגמרא מבואר בפשטות שרק ב-2 ספרי תורה אסור ואילו בספר תורה אחד אין איסור
אם הרב יכול להסביר את הנושא
תשובה
עירבוב נושאים היו כאן, ולחינם יש התקבצות שאלות בענין, ובעזה"י נעשה סדר בדברים.
א, בשחרית שבת חובה שיעלו שבעה עולים כשרים ולא פחות, ולא יועיל שיעלה אחד כמה עליות, על חשבון השבעה של חיוב. יוצא מהכלל כשאין לוי, הכהן עולה שנית במקום לוי ונחשב כשני עולים.
ב, מותר לאיש אחד לעלות פעמיים, כגון שהוא כהן או לוי ורוצה לעלות מפטיר לסיבה מסויימת. וכל זה באותו ספר תורה, אך בשני ספרי תורה אסור שיעלה בשניהם, אלא רק באחד מהם. ובתנאי שיש בסך הכל 7 עולים.
ג, במנחה בשבת, ובשני וחמישי צריכים 3 עולים שונים, חוץ אם לא היה לוי שאותו כהן עולה פעמיים.
|
|
שאלה - 153462
לכבוד הרב: אני לוי ובמנחה של שבת קבוע אין לנו כהן בבית הכנסת האם אני יכול לעלות לתורה עליית ראשון שני או שלישי? איזה עלייה עדיף לי לעלות כדי שלא יהיה לי בעייה בהלכה
תשובה
תעלה בשחרית, ובמנחה יעלו שלשה ישראלים, ובזה נצא כל הגיעות.
|
|
שאלה - 153026
כבוד הרב
בי"כ חדש בקיבוץ יש כהן אחד ניצול שואה שנוסע בשבת
האם להעלותו לתורההאם הוא משלים לשבעהחצי מהמנין שומרי שבת וחצי לא. אחד המתפללים טוען שרק שומרי שבת יעלואשמח למקורות
תשובה
אל תמנע מהם מלעלות, תקרב אותם כדי שישמרו שבת קודש. בשבת תעלה כמה מהם מוסיפים, ותשתדל שיהיו נטו 7 שומרי שבת כולל המפטיר. ועיין מבשרת ציון.
|
|
שאלה - 152932
שלום לכבוד הרב היום בתפילת מנחה הזמינו לוי לעליה לתורה .אחרי שעלה לבמה מישהו שאל אותו אם הוא צם והוא ענה שלא.נאמר לו שהוא לא יכול לעלות לספר תורה .האם נהגנו נכון.
תשובה
שלשת העולים לספר תורה ביום התענית צריך שיהיו מתענים, ומי שלא בתענית לא יעלה, כמו שכתב מרן בבית יוסף סימן תקס"ו, אלא שהיה מקום לכאורה להסתפק כיוון שעלה איך ירד, ויש בזה זילותא והלבנת פנים, והיו צריכיחם קודם לכן להכריז "אם יש לוי מתענה".
אמנם הגאון רבנו חיים פלאג'י ז"ל בשו"ת לב חיים חלק ג סימן קל"ד, פסק כסברת האומרים שגם אם קראוהו לא יעלה, וכן כת בחזון עובדיה תענית עמוד ק"ח. וכל זה במנחה או בשחרית בשני וחמישי, אך בשחרית של שאר ימי השבוע שאין בהם קריאת התורה, הכל הסכימו שאין להעלותו.
|
|
שאלה - 152797
לכבוד הרב שלום רב
שאלה לרב, הבנים שלי בחסדי השם נולדו בתאריך ז בטבת תשסח
מה פרשת הבר מצוה שלהם? ויגש או ויחי?
תשובה
לא ממנים ת הבר מצוה לקרוא את כל הפרשה זה מנהג פסול ומקולקל. כי מכשילים ומצערים את הציבור. די אם יקרא תיבה אחת שלא מהכתב. ומה אם חלילה הספר נמצא בו פיסול והוא אינו בקי בהלכות אלו. העוון על אביו.
|
|
שאלה - 152785
לכבוד הרב: בבית הכנסת שמוכרים את העליות לתורה . האם זה שקנה אחד מהעליות צריך על פי ההלכה לחכות שיקראו לו לעלות? או כיון שקנה יכול לעלות בלי שיקראו לו?
תשובה
לעלות לתיבה יכול. ויעמוד שני צעדים אחורה. אך לא יקרא עד שיזמינוהו.
|
|
שאלה - 152415
כאשר הקורא בתורה הוזמן לעלות לתורה, האם העולה שלפניו צריך לעמוד ליידו כדי שספר התורה לא יישאר עם אדם אחד? אם כן האם העולה (הקורא) יעמוד בימין (והעולה הקודם בשמאל) או הפוך?
תשובה
מנהג האשכנזים לישאר. מנהגינו לחזור למקום מושבו.
|
|
שאלה - 152384
לכבוד הרב
האם אפשר לומר בריך שמיה לפני שמתחילים לפתוח ההיכל הם מאד מהירים
האם אפשר לתת כספי מעשר לרכישת ספרים מאד שימושים לחינוך הילדים?
תשובה
אפשר, כספי מעשרות רק במצב דחוק תרכוש ספרי חינוך מוסמכים.
|
|
שאלה - 152341
למה מכסים את הספר תורה במטפחת בין גברא לגברא?והאם מותר לצאת בין פסוק לפסוק מעיקר הדין(לתימנים שמתרגמים)? תודה מעומק הלב לרב שלנו שזמין אלינו תמיד אשרינו ואשריך מכולם
תשובה
א, כי אסור להשאיר הספר תורה פתוח והכתב גלוי ואפילו לרגע קט. ב, כדי שלא יטעו לומר כי הברכות כתובות בספר התורה.
ב, אין לצאת אלא בסיום קריאת העולה.
|
|
שאלה - 152319
לכת"ר
ילמדנו רבנו את ההלכה של ריבוי ההשכבות האם זה מותר ואם כן עד כמה ומתי אומרים וידוע שאומרים אחר קריאה בתורה אם עולים כמה קרובים לנפטר האם אומרים לכל אחד ועוד. יורנו המורה
תשובה
אחת בלבד כשהבן הגדול עולה לתורה.
|
|
שאלה - 151992
שלום לכבוד הרב שליט"א שלום, בפרשת ויצא בפס' המדבר על ראובן אם ש"ץ עשה סוף פסוק במקום אתנח לפני " ויהיו בני יעקב שנים עשר" האם צריך להחזיר אותו? תודה רבה.
תשובה
להחזיר בעדינות, מפני שבגמרא [מסכת תענית כ"ז, ב] נפסק שכל פסוק שלא פסק אותו משה רבנו אין להפסיק שם.
|
|
שאלה - 151913
מלמד את בניי בספר של ילדים על התלמוד וביתי בת ה9 לומדת איתנו , האם יש בעיה שכל המלמד את ביתו..?
2. אם כהן עולה ראשון האם מותר לוותר על לוי בכדי לעלות ישראל או אפילו ת"ח
תשובה
מצטרפת מותר. ב,, אסור, שמא יחשבו שלווי. הוא ויתנו לו מעשרות.
|
|
שאלה - 151274
שלום לכת"ר
בדרך כלל הגבאי מעלה בעצמו לקריאה בתורה וכך, מקורבים, שאינם עניים, עולים יותר מאחרים שישי/שלישי.
תשובה
כתב בפירוש המשנה להרמב"ם [בבא קמא פרק ט, י"ג] "משמרות כהונה עשרים וארבע משמרות, עובדים לפי תור כל משמרת שבת אחת, ומכלל המשמרות יהויריב וידעיה". וראה מה שכתב רבה של ירושלים הגאון הפרי חדש [אורח חיים סימן קל"ה, ד] "הרא"ש כתב בפסקיו ואף אם בא הכהן לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו בחכמה שיקרא ראשון בבית הכנסת בשבתות ויו"ט דשכיחי רבים בבית הכנסת, אין הרשות בידו דלא ליתו לאינצויי".
וכדי למנוע רינונים וחששות זה מאות רבות של שנים נהגו להכריז בבית הכנסת על העליות. וכתב הגאון החיד"א ז"ל בספרו לדוד אמת סימן ב, א. "נהגו למכור המצוות בשבתות וימים טובים". וכן כתבו הרב הלבוש סימן קלו, והטור בסימן קמ"ז, שהיו מוכרים העליות וגם הגבהת ספר תורה. וכן זכורני שראיתי כן בספר שדי חמד שהתירו בשבת לעשות כן כדי למנוע מחלוקת. ואין הספר מצוי אצלי כרגע. וכן נפסק בשו"ת יחוה דעת חלק ב, סימן מ"א עיין שם באורך.
זאת ועוד גם כתב בזוהר הקדוש [פרשת תרומה דף קכ"ח ע"א] "ויקחו לי תרומה האי מאן דבעי לאשתדלא במצוה ולאשתדלא ביה בקב"ה אצטריך דלא ישתדל ביה בריקנייא ובמגנא אלא אצטריך ליה לבר נש לאשתדלא ביה כדקא יאות כפום חיליה והא אוקימנא מלה בכמה אתרי וכו' ואי תימא הא כתיב לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב דהאי איהו במגנא ואשתדלותא בלא כסף ואיהו אשתדלותא דקב"ה אלא אשתדלותא דאורייתא כל מאן דבעי זכי בה אשתדלותא דקב"ה למנדע ליה כל מאן דבעי זכי ביה בלא אגרא כלל אבל אשתדלותא דקב"ה דקיימא בעובדא אסיר לנטלה ליה למגנא ובריקנייא בגין דלא זכי בההוא עובדא כלל לאמשכא עליה רוחא דקודשא אלא באגר שלים".
ובספר חיי אדם חלק א כלל סח כתב "שלא יעשה מצוה בחנם, אלא יקנה אותה בשכר שלם, כמו שכתוב [שמואל ב' כ"ד] ויאמר דוד לארונה כו' ולא אעלה עולות לה' חנם. ובזוהר מחמיר מאד בזה". וכן כתב בילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן תרנח, יג. "על פי המקובלים אין ראוי לברך על האתרוג שלוקחו בחינם, דהקליפות יונקות מאותן מצוות הבאות לאדם בחינם". וכן כתב בשו"ת משנה הלכות [חלק טו סימן קנו] כשהאדם חייב במצוה כגון מצות ד' מינים שחייב לקנות או לקנות תפילין לעצמו להתפלל וצריך לקיימה אז אמרינן דחייב לקיימה ולהוציא ממון עליה ואדרבה מצוה דוקא להוציא ממון עליה ולא יקיים מצות בחנם ובגמ' (ב"ק) עד חומש ועיין זוה"ק תרומה (דף קכ"ח א') דאסור ליקח מצוה בחנם ועיין כף החיים סי' תנ"ד סקל"ט
והגאון רבנו שלמה לוריא ז"ל כתב בספרו ים של שלמה [מסכת ביצה פרק ה סימן ח] "ותמה הר"ן בפ' שואל (שבת ס"ד ע"א, בדפי הרי"ף) על פיסוק צדקה לעניים בשבת, דהא תנן אין מקדשין. ומצאתי בשם ר"ח, שלא אסרו, אלא להקדיש כלי ידוע, משום דמחזי כמקח וממכר. אבל לא אסרו לחייב [אדם] עצמו בדיבורו לגבוה, ועדיין אין נוח לי, דהא אין מעריכין לא כלי ידוע הוא, ואפ"ה אסור ע"כ. ואפשר לומר, דערכי עלי דומה למקח וממכר, לפי שצריך לחשוב שנותיו, ופיסוק דמים הראוים, כפי שקצבה התורה. וז"ל הכל בו (סימן נ"ח די"ח ע"ד) בשם גאון אחד, דדוקא הקדש מזבח, או דבדק הבית, אסור, שיוצא מרשות הדיוט לרשות גבוה, ודומה למו"מ. אבל עכשיו שנודרין להקדש, או ס"ת, או עטרה, או שמן למאור, וכיוצא בהן, מותר, לפי שעדיין אין מיחדים שום דבר שיוצא מרשותו, ואין דומה למו"מ ע"כ. ומ"מ אין טעם זה מספיק, אלא לקצוץ דמים לנדרים ולנדבות, וכאשר כתב הגהות מרדכי (שבת סימן תנ"ט) דאפי' לקצוץ דמים מותר לדבר מצוה, אבל הכרזת השמש בפיסוק דמים, מי שיתן יותר, יהיה המצוה שלו, כגון הוצאת הס"ת מן ההיכל, או עליית ס"ת, או גלילה, והדומה לו, שהוא כעין מקח וממכר ממש, וידוע שמו"מ אסור, אפילו לדבר מצוה, אם לא שיאמר דאין שייך מקח וממכר בדבר מצוה, כי אם בחפץ הנקנה, ובצירוף הטעם שכתוב הר"ן, (דאל"כ מ"ש מהא) [דהא] דאין מעריכין הוא, כאלו פדה את נפשו, וקנה את עצמו מן ההקדש, וכל זה אינו אלא ליישב המנהג בדוחק, ודוקא קניית המצוות".
|
|
שאלה - 150549
לכבוד הרב שלום רב
הרב אם בשבת נכנס מחלל שבת בפרהסיא והוא עולה שביעי האם יש לענות אחריו על ברכת התורה ? וגם לקדיש שהוא יגיד לאחר מכן?
תשובה
מותר לענות. ועיין שו״ת מבשרת ציון.
|
|
שאלה - 150505
לכבוד הרב: אני גבאי בית הכנסת ואנו מוכרים עליות לספר תורה בשבת. יש אדם שקונה קבוע עלייה והוא נוסע בשבת לאחר שהערנו לו ביפה ממשיך לקנות ולעלות מה עלינו לעשות כדי לא לפגוע בו
תשובה
תוסיפו עוד עולה.
|
|
שאלה - 150290
שאלתי על המבטא שמלמדים האם זה מחייב את כל הספרדים לבטא כך אני בעל קורא האם עלי להתאמץ וללמוד את המבטא הזה או שאני יכול להמשיך כמו שכולם מבטאים תודה רבה
תשובה
היו לנו גדולי ישראל מרן הרב עובדיה ז"ל, מרן הרב עזרא עטיה רבו ז"ל, מרנן הרב יהודה צדקה והרב בן ציון אבא שאול ז"ל, ולא הגזימו במבטא, נזהרו לעשות הבדל בין ב לבין ו, בין ח לבין כ, בין א לבין ע. וכדומה. אך לא הנחילו ולא כפו שיטת דיבור מסויימת.
|
|
שאלה - 149982
שלום לכבוד הרבבית הכנסת שלנו בשכונה חילוניתאנשים מתקרבים ובדרכם מגיעים לתפילה בשבת . כשברור לנו שהם בתחילת הדרך . ולא בקיאיבהלכות שבתוהם מבקשים לעלות לצורה . לאפשר ?
תשובה
רבים מהפוסקים ביניהם הגאונים הזבחי צדק והרב פעלים התירו. רק שנתנו עיצה שתדאג לכך שיעלו גם מוסיפים לתורה. כך שבכללי יהיה לנו 7 עולים כשרים כולל המפטיר.
|
|
שאלה - 149641
שלום לכבוד הרב
האם יש מעלה מיוחדת בפתיחת ההיכל בפרשת בראשית דווקאתודה רבה ושהקב"ה יאריך ימיך בטוב אמן
תשובה
כמו בכל שבת.
|
|
שאלה - 148127
אני אחראי בשבת במנחה גדולה על העליות אני כהן יחידי, בבוקר אמנם לא עולה אך מרגיש לא נעים לעלות כל מנחה ושנועצים בי מבטים האם כדאי פעמיים בחודש לצאת ושיעלו 3 ישראל? ומתי לחזור
תשובה
אינך צריך לצאת מבית הכנסת. רק בברכת כהנים תצא. אך בעליה לספר תורה. תוותר ותאמר ״הגם שיש כאן כהן יעלה ישראל ראשון״. וכן נהג מור אבי ז״ל וכן היה עושה מעשה מרן ז״ל.
|
|
שאלה - 147868
לכבוד הרב שלום רב
אני אחראי על העליות לתורה בדרך כלל אנו מוכרים שישי משלים ומפטיר השבת מה עלי לעשות לגבי עליה שישי ? (תוכחות)למכור ? או לתת לבעל קורא?או אני אעלה?או הרב ??
תשובה
אחד משלושתיכם יעלה.
|
|
שאלה - 144036
לכבוד הרב שלום רב הקב”ה יאריך ימיו בטוב התורה ושנותיו בנעימים . כיצד עולה מוסיף אחרי חמיש שישי שביעי
תשובה
בין שישי לשביעי כל המוסיפים.
|
|
שאלה - 143722
שלום לכבוד הרב אני אתארח בעה בשבת בי"ם ואני רוצה להזמין את הרב שלי לעליה בתורה מה עדיף מפטיר או עולה שישי תודה 2)האם מותר לחתוך בסכין בשבת ניילון חד פעמי אם הניילון ארוך?
תשובה
א, עלית שישי. ב, אסור בהחלט.
|
|
שאלה - 142136
לכבוד הרב מוצפי שליט"א שלום 1ביום שבת רוצים להוסיף עולים אם יש חובה לשלושה עולים?ב, יש מושג בעליה לתורה לפני השביעי כדי שיאמר יחד קדיש3 ואם אפשר לומר קדיש יחד עם העולה
תשובה
א, ניתן להוסיף עולים מאחד עד ששה בשבת קודש. ב, אין לומר קדיש רק בסיום הפרשה אחרי השביעי. ג, אסור לשנים לומר קדיש וכל המוסיף גורע. וכשם שחזרת השליח ציבו וקריאה בתורה נאמרת על ידי אחד בלבד כך גם הקדיש שלאחר הקריאה בתורה רק אחד אומר אותו.
|
|
שאלה - 141964
שלום לכבוד הרב האם מותר בשבת לומר מי שברך כללי ולהוסיף וירפאהו וכדו או לעשות מי שברך לחולה רגיל או אסור ? תודה רבה הרב יזכה להגדיל תורה מתוך בריאות איתנה נחת ושמחה אמן
תשובה
מותר לעשות מי שבירך לחולה בשבת ולהוסיף ״שבת היא מלזעוק ורפואתו קרובה לבוא״.
|
|
שאלה - 141034
שלום לכבוד הרב
אני לוי ואין כהן בבית הכנסת שאלתי לגבי תפילת שחרית בחול המועד האם אני יכול לעלות לתורה ואיזה עלייה? ראשון?שני?שלישי? או רביעי בספר השני
תשובה
רביעי.
|
|
שאלה - 137098
לכבוד הרב מוצפי שליט"א א. יורינו הרב אם מותר לשתול שניים ב.יורנו הרב אם חולה שלא יצא מהבית 3 שבועות אם יברך מתיר אסורים וברכת הגומל בשם ומלכות ג. איך ישלים שבתות שלא ראה ס"ת
תשובה
א, מותר אם הרופא מומחה ובעל נסיון. ב, יכווין בברכות השחר במתיר אסורים, ואין תקנה כזאת. הגומל יברך בפני עשרה, ועל השבתות חולה היה ואנוס רחמנא פטריה.
|
|
שאלה - 136436
שלום לכבודו
אם הרב של הבית כנסת עלה בשחרית של שבת לתורה האם ניתן לקנות במנחה עלייה שלישית ולהזמין את הרב לעלות למרות שבבוקר הוא כבר עלה? האם כדאי לי לזכות אותו או מישהו אחר?
תשובה
עדיף שמי שלא עלה בשחרית יעלה במנחה.
|
|
שאלה - 136143
שלום כבוד הרב,
האם מותר לזרוק סוכריות בשבת בעת הוצאת ספר התורה?
תודה רבה!
תשובה
כן, אך לא על הספר תורה כשהוא פתוח.
|
|
שאלה - 130783
לרב מוצפי: יש לי ילד ובעל שחוזרים בתשובה
לבעלי יש קעקועים מהעבר ולילד שלי יש עגיל באוזן שומרים שבת היום
אבל גבאי בית הכנסת אמר לי לשאול אותך אם יכולים לעלות לתורה
לפי ההלכה?
תשובה
יכולים לעלות לתורה ומצווה גדולה לקרבם כי הם אהובי השם יתברך.
|
|
שאלה - 128682
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
א. הכרזת ר״ח בשבת בפתיחת ההיכל, ולא לאחר ברכות ההפטרה. האם זהו מנהג נכון?
ב. מחפש ספר עם חידודים וחידושים לליל הסדר, הרב מכיר?
ג. הרב, תודה על הכל.
תשובה
א, יש נוהגים בפתיחת ההיכל ויש נוהגים לאחר קריאת התורה.
ב, קח הגדה עם הרבה פירושים, תעיין ותשאל.
|
|
שאלה - 128363
לכבוד הרב
בשבת יש 7 עולים לתורה וכשיש מוספים טוב לתת לכל אחד קריאה חדשה מאשר לחזור על אותה קריאה.
מה ההלכה במידה והעולים הנוספים הם מחללי שבת או ספק מחללי שבת?
רפואה שלימה.
תשובה
אפשר להעלותם, ובלבד שהשבעה יהיו אנשים כשרים לחלוטין.
|
|
שאלה - 124639
מחילה מעטרת ראשינו שליט״א,
ראיתי הפסקות נכונות בפרשת נח, אפשר לפרשה הבאה לך לך? תודה.
תשובה
בשמחה רבה,
ונברכו בך כל משפחות האדמה פסוק ג. ולזרעך עד עולם פסוק טו. ויבן שם מזבח להשם פסוק יח. ויחשבה לו צדקה פסוק ו. ואת היבוסי פסוק כא. ומלכים ממך יצאו פסוק ו.
|
|
שאלה - 124634
שלום לכבוד הרב, בקריאה של שבת השבוע פרשת נח הסיום של עליית שלישי מסתיים במילים "יבשה הארץ" ויש חוששים לסיים בכך וממשיכים האם יש לחשוש?
תשובה
עיין בשער הספר שיבת ציון שם נזכרו הפסקות נכונות על פי ההלכה,
והם ופרו ורבו על הארץ, ויעל עולות במזבח, פרו ורבו ומלאו את הארץ, שרצו בארץ ורבו בה, אשר אתכם לדורות עולם, ובין כל בשר אשר על הארץ.
|
|
שאלה - 124366
לכבוד הרב שלום רב
האם מותר לסיים עלייה בפרשת בראשית בפסוק "ויתהלך חנוך וכו' ואיננו כי לקח אותו א-להים", כפי שנדפס בחומשים סוף עליית ששי?
תשובה
טעות בהחלט.
|
|
שאלה - 123481
לכבוד הרב
האם יש מקור לקריאת התוכחות שבפרשת כי תבוא בקול נמוך וללא טעמים?
תשובה
בקול נמוך צריך, בטעמים צריך.
|
|
שאלה - 123145
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
יש אצלנו מנהג חדש בבית הכנסת בשבת שבסיום קריאת התורה במקום שהשביעי יאמר קדיש לבדו, עוד כמה מהקהל אומרים איתו קדיש. האם יש לגעור בהם?
תשובה
מנהג גרוע מאוד, רק אדם אחד אומר קדיש והוא העולה או הקורא בעצמו.
|
|
שאלה - 122438
תלמיד מצטיין בת"ת חרדי ובן פורת יוסף יודע לקרוא כל ס"ת וכל ההפטרות בנוסח ירושלמי,טוניסאי ומרוקאי. השבת הוא ברמצווה בס"ד. איזה עליה להשתדל לקנות לו?
אנא מו"ר תברכו בבקשה
תשובה
החשוב ביותר הוא מפטיר, כי יש בו גם קריאה בתורה גם הפטרה.
|
|
שאלה - 122051
שלום לכבוד הרב היה ויכוח קטן בבית הכנסת ולא היה תשובה,
אם קטן עולה למניין שבעה,אז למה כהן קטן יחיד בבית הכנסת או לוי קטן יחיד בבית הכנסת לא עולים לתורה בשבת?מה הסיבה
תשובה
שאר שבעה עולים כן, אך כהן ולוי שהם חשובים שבציבור לא.
|
|
שאלה - 119376
שלום לכבוד הרב
ידוע שהעליה שישי בשבת היא המעולה.
שאין כהן מה סדר העליות לפי חשיבותן?
תשובה
ראשון יעלה הרב הגדול של הקהילה.
|
|
שאלה - 119255
שלום לכבוד הרב מניין במקום העבודה לפעמים אחד המתפללים שאינו שומר שבת מתכונן ורוצה לקרוא בתורה,האם להסכים?האם להעלות לתורה שאינם שומרים שבת וכאן ההזדמנות לזכותם?
תשובה
רק בדיעבד לא לכתחילה.
|
|
שאלה - 119145
לכבוד הרב שליטא
אני גבאי בית כנסת והמתפללים אצלנו עושים בשבת מי שברך לחולים לאנשים בריאים ושנמצאים בבית כנסת. האם הרב יכול להפנות אותי למקורות כדי לעורר על העניין
תשובה
שלחן ערוך סימן רפ״ח, ועיין שיבת ציון קריאת התורה.
|
|
שאלה - 118248
שלום לרבנו
רבנו יוסף חיים כותב בבא"ח שטוב שהאדם יעלה לתורה שישי בשחרית בשבת ושלישי במנחהמה הטעם לדבר והאם זה עפ"י הפשט או מהקבלה הקדושה ?תודה רבה לרב מעריך אותך מאוד
תשובה
הטעם הוא על פי הקבלה.
|
|
שאלה - 118105
לכבוד הרב שלום בשבת חזן קרא בספר התורה והיה כמה מילים שהיה ניקוד זרקא עליהם שהחזן המשים רגיל
האם מחזירים ועוצרים חזן על טעות בטעמים כמו במקרה זה ובכללי?
או רק על טעות בהגייה
תשובה
בדרך כלל לא מחזירים על טעות בטעמים, רק בטעות המשנה את המשמעות צריך להחזיר.
|
|
שאלה - 118047
לכבוד הרב: אני נוסעת מהעבודה לאילת
1)האם על טיסה יש לברך הגומל?יש לציין שהטיסה היא 35 דקות
2)ואם אני נוסעת ביום ראשון עד חמישי האם לברך פעמיים או רק פעם אחת שאני חוזרת?
תשובה
על טיסה יש לברך, וטוב לעשות זאת ביום שבת קודש.
|
|
שאלה - 117847
הרב כתב שהטעם שכורעים בעלינו לשבח למרות שלא תיקנו שם חז"ל לכרוע זה שלא נהיה כדוברי שקר כי אנו אומרים משתחווים
האם שאנו לא כורעים בבריך שמיה זה לא כדוברי שקר דסגניה קמיה?
תשובה
הבדל רב הוא בין כשאתה אומר ואנחנו משתחווים ואינך משתחווה, לבין אם הנך אומר דסגינא קמיה שפירושו שהשתחוויתי בתפלה לפניו.
|
|
שאלה - 117344
לכבוד הרב מוצפי שליט"א שלום מה הטעם שביום שני לא הוציאו ס"ת לפרשת מקץ את התשובה על משגיח נתתי אישית לעוד משגיח בבית מלון ונבהל שהשם ישמרך ושפיסוקתיך יתקבלו בכל עם בני ישראל
תשובה
כשחל מועד או ראש חודש או תענית או חנוכה ופורים בימי השבוע, הקריאה של פרשת השבוע נדחית מפני הקריאה השייכת למועד.
|
|
שאלה - 117216
לכבוד הרב
1. לאחר שה' קרא את שמו של יעקב - "ישראל", מדוע פעמים שנקרא "יעקב" ופעמים "ישראל"?
2. קריאת תורה בשבת, שצריך 7 עולים שומרי שבת, האם דווקא 7 הראשונים?
תודה רבה
תשובה
כתבו המפרשים וכן מובא בזוהר הקדוש, כי כאשר אנחנו במצב טוב רוחנית, הוא נקרא בשם ישראל. וכשאנחנו במצב פחות טוב נקרא ישראל, וכן שתי דרגות בבת אחת בעם ישראל יעקב וישראל.
ב, הלכתית די שבין כל העולים יהיו לנו שבעה כשרים, אלא שיש עדיפות שהבעה הראשונים יהיו הכשרים, וכן יש עדיפות שהשבעה יקראו את הפרשה , והפחות כשרים יהיו החוזרים על הפסוקים.
|
|
שאלה - 116964
שלום לכבוד הרב
א. האם צריך להכריז על המולד בשבת מברכין?
ב. מובא בשם מהרח"ו שהאריז"ל היה מוציא התפילין של ראש לאחר שהידק את התפילין של יד ואחר כך עשה את הכריכות.מה הכוונה?
תשובה
א, אין חובה בכך, ומנהג האשכנזים וחלק מהספרדים להכריז. ב, בסיום שבע כריכות הוציא תפילה של ראש מהכיס.
|
|
שאלה - 116767
שלום לכבוד הרב
האם ידוע לנו על מנהג בדורות האחרונים באיזו קהילה לקרוא את מעשה ראובן כשני פסוקים ביחיד (כשמו"ת) כמ"ש היעב"ץ בלוח ארש?
(ברור שבציבור קוראים כפסוק אחד).
תשובה
בכל הדורות קראוהו כפסוק אחד מחובר יחד.
|
|
שאלה - 116766
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
בבית הכנסת ביום שבת נוהגים אצלנו בקביעות לעלות כמוסיפים 3-5 אנשים .האם בזמן חזרת קריאת התורה עבור המוסיפים מותר ללמוד הלכות או גמרא וכ'?
יישר כוח
תשובה
אסור, אלא יש להקשיב לקריאת התורה.
|
|
שאלה - 116586
שלום לכבוד הרב
בקריאת התורה בשבת האים עולה 7 קורא את הקדיש או החזן
ובשני וחמישי האים החזן קורא או העולה תודה ותיזכו למצוות
תשובה
מעיקר ההלכה הקדיש שייך לחזן הקורא בתורה, אלא שכיום נהגו לתתו לעולה, ובפרט כשהתנדב סכום על דעת כן.
|
|
שאלה - 116413
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
בשבת האחרונה הזמינו אותי לעלות עליה של שישי בספר תורה
לרגל הולדת הבת,והיו בעליה הזו את הברכות שברך יצחק
האם זה סימן טוב או לא צריכים לייחס חשיבות ?
תשובה
בהחלט סימן טוב.
|
|
שאלה - 116217
לכבוד הרב
מניין בשבת במקום בודד בחו״ל ושכחו להביא חומשים
בעל קורא הכין אבל לא בטוח שיודע כל המילים כמו שצריך
ואין איך לתקן האם להוציא בכל זאת ספר תורה ולקרוא ???
תשובה
בהחלט להוציא ולקרוא, כפי שפסק הרב גינת ורדים כדי שלא תשתכח קריאת התורה מישראל.
|
|
שאלה - 115980
לכבוד הרב
נוהג כפי שהרב ענה לגבי פתיחת ההיכל: קודם "מי שברך" למינהם ובסוף בריך שמיה.
שאלתי, איך לא מתנגש עם זה שיש לברך את ה' ראשון?
(מלכי-צדק שברך את אברהם ואח"כ את ה')
תודה
תשובה
הטעם פשוט הוא מפני שרבי שמעון בזוהר ״כד מפקין ספר תורה בציבורא״, כלומר סמוך וצמוד להוצאת הספר תורה, ואשר לשאלתך הרי אומרים שמונה פסוקים של שבח להשם יתברך שמו עם פתיחת ההיכל.
|
|
שאלה - 115779
לכבוד הרב
הרב אמר שהמנהג לגבי האשכבות לעשות אחרי המפטיר שאלתנו היא
האם נכון ומותר ואפשר לעשות אשכבה אחת לכולם וכל אחד יגיד את שם הנפטר או להגיד את הנוסח המרחם לכל נפטר ונפטר
תשובה
השכבה אחת עם שמות כל הנפטרים יחד. וכן יעשו לכל נשמות הנשים הנפטרות.
|
|
שאלה - 115697
לכבוד הרב יצא לי שאחרתי לתפילה והגעתי בשבת בזמן שהוציאו את הספר תורה לקריאת התורה מה עלי לעשות?האם לשמוע קריאת התורה ואחר כך להשלים התפילה או להתפלל ולא לשמוע קריאת התורה
תשובה
א, להקשיב לקריאת התורה בלבד, ב, ובין עולה לעולה להתחיל שחרית ואם תספיק תעמוד שחרית בלחש של מוף, ג, ובחזרת השליח ציבור תאמר עם כולם לחש של מוסף.
|
|
שאלה - 115221
לכבוד הרב
יש אצלנו כהן יחיד בבית כנסת ועולה קבוע שתי עליות כל שבת בבוקר כי אין לוי , האם אפשר שיוותר על עליותו בשבת מנחה לטובת אנשים ען אזכרות או אנשים שלא יכולים לקנות.
תשובה
בעלי אזכרות מחוץ לעלית מפטיר או משלים אינם צריכים לעלות.
|
|
שאלה - 115046
לכבוד הרב אני כהן האם מותר לי לעלות עליית שלישי על פי ההלכה או שיש איסור
והאם יהיה מצבים מיוחדים בשנה שיהיה לי מותר כמו מפטיר יונה בכיפור שזה יוצא עליית שלישי
תשובה
אסור לך לעלות שלישי בכל מצב. אגב, אין לנו במקורות מעלה מיוחדת במפטיר יונה כמו שמרעישים העולם.
|
|
שאלה - 114985
לכבוד הרב,
בפתיחת ההיכל בביהכנ"ס עושים "מי שברך" לכמה אנשים (מי שברך לכל השנה) ולחיילים וכו'.
"בריך שמיה" לקרוא דבר ראשון, או אחרון בסמוך להוצאת ספר התורה מההיכל?
תודה
תשובה
בריך שמיה לבסוף, כי בזוהר הקדוש פרשת ויקהל כתב ״אמר רבי שמעון כד מפקין ספר תורה בציבורא בעי למימר הכי״, כלומר אמירת בריך שמיה צריכה להיאמר בסמוך להוצאת הספר תורה מההיכל, ומנהג כמה מקהילות תימן לאמרו בהוצאה ממש ובליווי הספר לתיבה, אך כל קהילות ישראל אין נוהגים כן מכמה סיבות, אלא אומרים אותו סמוך להוצאת ספר התורה בעודו בהיכל.
|
|
שאלה - 114380
כבוד הרב היקר קוראת באתר תשובות בנוגע לאיסור בקשה בשבת כשאני בביהכ בעת פתיחת היכל מבקשת על הריוני על בריאות משפחתי ושלי האם נוהגת לא טוב? ואם כן מתי אפשר לבקש בפתיחת ההיכל?
תשובה
לבקש קצר לשם שמים מותר.
|
|
שאלה - 114285
לכבוד הרב מוצפי שליט"א[ תימנים ] האם טרם הקללות בפרשת כי תבוא יש לאמר מוסר בני אל תמאס... לפי הרב צוביירי זצ"ל אין לאומרו
תשובה
מנהגים שונים הם, ואם אומרים יאמרוהו לפני ברכת התורה ולא בצמוד לקריאה עצמה.
|
|
שאלה - 110811
לכבוד הרב שלום רב
התוכחות שבפרשתינו,
והאם שהחזן קורא פסוקים אלה בקול נמוך האם יהיה מותר לתקן אותו אם טעה או שאסור לדבר ולתקן אפילו את החזן באמצע הקללות?
תשובה
בהחלט יש לתקנו.
|
|
שאלה - 108932
שלום הרב,
אמרתי לקהל שבפתיחת ההיכל בשבת אין עושים מי שבירך לחולים והפנתי לשו״ע.
הפנו אותי ׳קריאת ספר תורה׳ שמותר לעשות כן בשבת גם על חולה שאין בו סכנה.
מה הדין ?
תשובה
השלחן ערוך כנגד כולם ואסור.
|
|
שאלה - 108048
לכבוד הרב
בפתיחת היכל בשבת מזכירים שמות לרפואה אם יש ענין שכולם יגידו לחזן את השמות להזכירם או שכל אחד יזכיר לבד לעצמו אם יש לזה אותה תועלת כדי שלא לגרום לטורח ציבור
תשובה
בהחלט צריכים לקצר בכך, גם משום ששאר הקהל מתחילים לדבר דברים בטלים מול הספר תורה הפתוח וזה מעורר לא סניגוריא.
|
|
שאלה - 107840
לכבוד הרב:אני כהן שאלתי בכללי
האם כהן שמחלל שבת בפרהסייה האם על פי ההלכה1)האם עולה לספר תורה2)האם עושה ברכת כהניםומה קורה אם בשתי המקרים הוא כהן יחיד בבית הכנסת?
תשובה
מחלל שבת בפרהסיא הוא כמו גוי ולא נקרא לא כהן ולא יהודי, ואתה תסיק את המסקנות.
|
|
שאלה - 106781
שלום לכבוד הרב
למה קוראים לעליית שישי בשם "סמוך" ?
תשובה
כי במקור הוא לפני השביעי האחרון, והוא סומך את כל הששה עולים ומחברם לשביעי היא ספירת המלכות שכינת עוזנו וסועד אותה.
|
|
שאלה - 106670
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
מה סדר התפילות של יום שבת כמה ספרי תורה מה מפטירים
צדקתך האם אומרים שובה במוצאי שבת אם הרב יכול לפרט את כל הסדר?
תשובה
השבת חל בו ראש חודש שבט, ואומרים בכל תפלות שבת יעלה ויבוא, וכן בברכת המזון, ואם שכח יעלה ויבוא בערבית או בברכת המזון אינו חוזר, אך בשחרית ובמנחה חוזר, ובברכת המזון ביום אינו חוזר,
בבוקר מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים שבעה עולים בפרשת וארא, ומפטיר קורא בספר שני וביום השבת ובראשי חדשיכם, וההפטרה כה אמר השם השמים כסאי, ומוסף של שבת וראש חודש אומר ״אתה יצרת עולמך״, במנחה אין אומרים צדקתך, ובמוצ״ש התפלה כרגיל ואומרים שובה ואתה קדוש.
|
|
שאלה - 106619
לכבוד הרב שלום רב
א תפילת הדרך מתי לומר בשם ומלכות
ב. וכן ברכת הגומל על נסיעה מתי לומר ואם בכל דרך שוממת אפשר לומר
ג מתי לברך ברכה זו אם בשבת או בקריאה הקרובה
תשובה
כל נסיעה שיש בה שהות מחוץ לעיר 72 דקות הלוך ושוב, או אפילו למשך עשר דקות אך הנסיעה או השהות במקום לא בטוח וכל שכן איזור עוין, יש לומר בשם ומלכות, והוא הדבר גם לגבי ברכת הגומל.
ב, לכתחילה יברך ביום למחרת גם שלא בפני ספר תורה אלא בפני עשרה. מי שנוסע כל יום, יברך פעם אחת בשבת.
|
|
שאלה - 106443
שלום לכבוד הרב
האם נכון לעשות השכבות בין עולה לעולה בספר התורה
או שכדאי לרכז את כל ההשכבות בסוף הספר התורה ולעשות לכולם ביחד
והאם זה תקף גם למי שבירך לכל עולה
תודה
תשובה
מי שבירך אפשר לומר בקצרה לכל עולה אחרי סיום עליתו, כי יש בזה מעלה יתירה בסיום העליה מצד המעלה שהוא משיג. אך השכבה במקור עדיף לומר בסיום כל העליות אחרי סיום ההפטרה, וכך נוהגים האשכנזים.
|
|
שאלה - 106392
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
כשמעלים בשבת הרבה עולים לס"ת.
האם עליה השישית המובחרת היא העלייה השישית או הסמוך?
(האם השישי הוא המובחר מצד שהוא שישי או מצד שהוא קודם משלים?)
תודה
תשובה
גם זה וגם זה מוחרים, אלא שכאן התפצלו התפקידים לשנים, כי האחד הוא העולה מספר שש, והשני הוא הסמוך למשלים שהוא גם כן נקרא יסוד. אלא שהעולה השישי במספר יותר חשוב והשני במעלה הוא הסמוך למשלים, וכך משמע מדברי רבנו האריז״ל וכך פסק אבי ז״ל.
לגבי שאלתך החשובה על סדר קריאת שמע המופיעה בלשון חסידים, שאלה זו מסיבה טכנית לא היתה לפני, אך אשיב לך כי אני העתקתי מקונטרס כתב יד שכתב אותו אבי ז״ל לפני 106 שנים בהיותו קרוב לגיל 7. ולא הגהתי בו שום אות אלא העתקתיו כפי הכתוב כדי להיות נאמן למקור.
תודה לך ושבת שלום לכולכם.
|
|
שאלה - 106321
לכבוד הרב,
א. חתן בר-מצווה שקורא את כל הפרשה אך לא את ההפטרה, לאיזו עלייה כדי לעלות אותו?
ב. האם יש עניין שחתן הבר-מצווה יוליך ספר התורה מהארון לתיבה או שאפשר לכבד אחרים?
תשובה
א, זה מנהג לא נכון לתת לבר מצוה לקרוא את כל הפרשה, כי הציבור מתעייף וגם הבחור הצעיר, בנוסף הוא קורא בעל פה את הקריאה, והציבור אים יוצאים ידי חובה ואפילו תיבה אחת קרא בעל פה זה נפסל.
ב, עדיף שיתנו לו עליה אחת קצרה או שיתנו לו לקרוא שלשה פסוקים בלבד.
ג, יש בכך מעלה שהוא ישא את ספר התורה, ויעשו כן בליווי של אדם בוגר שיסייע בעדו.
|
|
שאלה - 103118
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
תודה רבה
האם רווקה בת 49 צריכה להתפלל על מציאת בן זוג או עבר הזמן.
מה עדיף להתפלל בשבת בנץ או עם הציבור אחרי הנץ.
האם לשמוע ספר תורה בבוקר או רק במנחה.
תשובה
א, תמיד יש סיכוי ובכל גיל. ב, עם הציבור. ג, שבעה עולים בבוקר וגם כל הפרשה זאת זכות גדולה.
|
|
שאלה - 103006
לכבוד הרב
אצלנו יש מנהג שכל עולה לתורה בשבת מקבל מי שברך
ברכה לו ולמשפחתו
הרב כתב שאין לברך רק מי שהוא במצב קריטי
האם אני יכול לסרב שיברכו אותי ולהיות שונה מכולם?איך לנהוג
תשובה
יש הבדל בין מי שבירך לכל עולה שהוא נוסח רגיל ומותר, לבין מישבירך לחולה שהוא מוגבל רק לשוכב על ערש דוי לא עלינו.
|
|
שאלה - 101546
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
מה עדיף לקנות הגבהת ספר תורה או עליית שישי?תודה הרב ושבת שלום וגמר חתימה טובה
תשובה
שישי מיועד לתלמיד חכם הגדול שבציבור.
|
|
שאלה - 100197
שלום כבוד הרב.האם כהן שבימות החול ללא כיפה בראשו,יכול לעלות קבוע לתורה בשבת בתור כהן?וגם בברכת כוהנים הוא עולה?יש לנו אחד כזה וכך הוא עושה כל שבת,דעת כבוד הרב.
תשובה
יכול בהחלט לעלות.
|
|
שאלה - 99975
לכבוד הרב
במצב שיש מחלל שבת בפרהסיה בביה"כ ונודר לקנות אחד מהמכירות האם מותר לשומר שבת ל"הכפיל"ולא לשלם לטובת מניעת הקנייה של המחלל?
תשובה
אין לעשות כן, כי אפשר שהוא יעלה, ומוסיפים במספר העולים בהתאם.
|
|
שאלה - 99810
כבוד רבנו שליט״א השבת היא ראש חודש אלול מה מפטירים עניה סוערה של הנחמות , או כה אמר השם השמים כסאי של ראש חודש, והאם אומרים גם מחר חודש כי ביום ראשון יוצא ראש חודש? תודה .
תשובה
מנהג האשכנזים להפטיר של ראש חודש כפי שכתב הרמ״א ז״ל הוא רבנו משה איסרלש, והיא כה אמר השם השמיים כסאי. אך מרן הבית יוסף כתב בשם הראשונים והגאונים ששבע הפטרות של נחמה אין לוותר עליהם ולא לדלג אחד מהם, ולכן יש להפטי עניה סוערה לא נוחמה. ובסיום ההפטרה יוסים פסוק ראשון השמים כסאי ואחרון כפול ויצאו וראו - והיה מדי חודש, וכן פסוק ראשון ואחרון של הפטרת מחר חודש, בגלל שביום ראשון חל ראש חודש ואומר ויאמר לו יהונתן מחר חודש וגם פסו אחרו ומברך הברכות.
|
|
שאלה - 99547
לכבוד הרב
בבית הכנסת בשבת בקריאת התורה מפצלים את העליות ראשון ושני לכמה חלקים כדי להעלות עוד אנשים.
האם זה מותר לצמצם מהפסוקים של עליות הכהן והלוי? ואם לא - האם להעיר על כך?
תשובה
מותר בהחלט, ועיין שיבת ציון בפתיחה.
|
|
שאלה - 98782
לכבוד הרב
עט"ר מהיכן כבוד הרב המקור שעלית שישי היא החשובה ביותר ולאו דוקא אולי עלית "משלים" ותודה מראש לכבוד הרב
תשובה
בזוהר הקדוש כתב על רבי כרוספדאי חמיד ךיבא שכל שבת היה עולה שישי, וכן הוא בשער הכוונות דרוש שבת.
|
|
שאלה - 98412
שלום לכבוד הרב
האם מותר לכהן ביום שבת להעלות שוב לספר תורה?
הכהן יחידי בבית הכנסת, וקנו לו עליה ו' האם הוא יכל להעלות שוב?
תודה רבה מאור.
תשובה
באותו ספר תורה מותר, ובתנאי שבסך הכל יהיו שבעה שיעלו כולל המפטיר.
|
|
שאלה - 97466
לכבוד הרב מוצפי המאיר עינינו בתורה.
עלייה לתורה בשבת הייתה אמורה להתחיל "כי ימוך אחיך" ובקשו מבעל הקורא להתחיל קצת לפני על מנת שלא להתחיל את הקריאה בדבר רע
האם עשו נכון?
תשובה
צדקו בהחלט, כי ההפסקות בחומשים הם מנוגדים להלכה.
|
|
שאלה - 94793
אצלינו נוהגים בכל עלייה לתורה בשבת לברך את העולה?
האם מותר לקבל ברכה בשבת אם בן אדם בריא ואין לא כלום,או שברכה תמיד טוה לקבל?איך צריך לנהוג,
והאם זה מוריד מהזכויות של האדם
תשובה
כתב מרן השלחן ערוך בשו״ת אבקת רוכל כי מותר בשבת לומר מי שבירך ואין בכם שאלה לגבי שואל שאלותיו בשבת.
|
|
שאלה - 92416
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
שלום רב
מדוע ביום חול בשחרית מוציאים ספר תורה לאחר תפילת י"ח.ואילו במנחה של שבת מוציאים ס"ת לפני התפילה?
תודה ישר כח ברכה והצלחה
תשובה
כדי שתהיה התורה באמצע ובמרכז , תפלה מכאן ותפלה מכאן , ועיין שיבת ציון .
|
|
שאלה - 92144
לכבוד הרב
שלום רב, רב בית הכנסת עלה השבת עליית שישי. ככלל, האם כשהרב עולה לתורה, צריך הציבור לעמוד כל הזמן שהוא עולה וקורא בתורה ? או רשאים לשבת ?
תשובה
בהחלט לא , די שיעמדו בשעה שהוא עובר ו בברכותיו , ובקריאה רשאים לשבת .
|
|
שאלה - 90771
לכבוד הרב
המותר לי לבקש מש"ץ שלא יברכוני בכלל לאחר העליה לס"ת -חייב כל שבת בגלל הגומל,כי הדבר גורם לטורח ציבור ולדיבורים בביכ"נ וגם אני לא שומע מהו אומר בשקט וגם אני מתביש.
תשובה
אתה יכול בהחלט לבקש .
|
|
שאלה - 90481
לכבוד הרב:אצלינו החזן אומר בשבת בבוקר בריך שמיה האם כל אחד מהציבור טוב שיאמר אותו או שזה רק של זה שקורה בתורה ואנחנו נקשיב לו
תשובה
כולם אומרים אותו בהתלהבות , והוא מסוגל לתיקון היסוד כאמור בשם רבנו האריז״ל .
|
|
שאלה - 90052
לכבוד הרב:אתמול בשבת הוצאנו 2 ספרים האם היה צריך לומר פעמיים קדיש גם העולה שביעי בספר הראשון,
וגם העולה מפטיר בספר השני?
תשובה
בהחלט כן , כי הם שני חיובים שונים , הספר תורה הראשון סיימו שבעה עולים של חיוב של שבת וקרא השביעי קדיש , בספר תורה הני קרא המפטיר חיוב של קיאת החנוכה ולכן אמר קדיש שני .
|
|
שאלה - 89798
שלום לכבוד הרב
בשעת הוצס"ת בשבת,אומרים "מי שברך" בערך 10 דקות .כמעט חצי מהציבור יוצא החוצה,ונגרם טורח גדול.בבקשה!!,אם הרב יוכל לכתוב בנושא ע"מ שאראה לאחראים.
תודה.
תשובה
כמה איסורים יש במעשה זה . א, טורח ציבור שמאוד החמירו בו רבותינו בגמרא , ובבית המדש היו קוראים בעשור ביום הכיפורים על פה כדי לא להטריח את הציבור שימתינו עוד דקה אחת לגלילה . ועיין במבשרת ציון באורך בענין זה .
ב, איסור של בקשות בשבת וכנזכר בשלחן ערוך בסימן רפ״ח שאין לבקש בשבת בקשות רק אם יש מי שהוא בסכנת חיים , כמו דליקה , או ספינה המטרפת בים , או יולדת היושבת על המשבר , או חולה שיש בו סכנה .
ג, איסור דברים בטלים , ושיחה בטילה, וליצנות, ולשון הרע, ובזיון בית הכנסת , ובזיון ספר תורה הפתוח בהיכל . ובזוהר החמיר מאוד וכתב כיון שנפתח ההיכל וספר תורה עמו אסור לדבר בשום שיחה רק בקריאת פסוקים של תורה , וזה מנהג גרוע מאוד . ואפשר להנהיג לאחר הקריאה יעשו מישבירך לחולים השוכבים על ערש דוי , ולא לכל מדומיין או מתעטש והמגרד בפדחתו וכדומה .
|
|
שאלה - 89318
יש לנו שבת חתן ועולים לתורה הרבה , איך עלינו לחלק העליות בדרך הטובה ביותר מצד ההלכה ?
תשובה
יש לחלק שלשה פסוקים לכל עולה , בצורה המותרת שלא מפסיקין תוך שלשה פסוקים מסיום פרשה פתוחה או סתומה , וכן להשתדל לתת לכל עולה שלשה פסוקים חדשים , לא לחזור על אותם פסוקים , ולא להתחשב כלל בהפסקות שיש בחומש כי לא נעשו על פי חכמים מובהקים .
ועיין מרדכי מגילה סימן תתל״א . ובשו״ת התשב״ץ חלק ב סימן ע . וכן בשיירי כנסת הגדולה סימן רפ״ב , א . ובשו״ת גינת ורדים כלל ב , כ״ב .
|
|
שאלה - 88495
כבוד הרב - בשבת פתיחת ההיכל- כל 'המתרפאים' מבריאת העולם וכנראה עד תחיית המתים מוזכרים... וגם אלו שאולי רק פעם אחת התעטשו. המותר לקרוא תהלים? תודה
תשובה
בודאי שאתה תקרא תהלים ואל תחוש לאלה שאינם מתחשבים באיסור מפורש של טורח ציבור , ואיסור בקשה בשבת .
|
|
שאלה - 87638
לכבוד הרב שלום רב בשבת שפותחים את ארון הקודש מותר להגיד בקשות אשיות וגם בתפילת שמונה עשרה בשבת מותר להגיד את הבקשות אשיות? תודה לכבוד הרב.
תשובה
בשבת רק בקשות הקשורות לעבודת השם יתברך .
|
|
שאלה - 72313
ראיתי שעדיף לחתן בר מצוה שיעלה או שישי או שלישי,(ולא מפטיר) כי הם עליות של חובת היום.ובאחת מתשובותך בעבר כתבת שעדיף מפטיר , שירויח גם תורה וגם נביא אז מה לעשות?
תשובה
מנהג ישראל זה מאות שנים, שהבר מצוה עולחה מפטיר ומהטעם בכתבנו, ולא נוותר בקלות על מנהגים קדושים שיש להם טעם. והובאו בדברי הפוסקים בשלש מאות השנים האחרונות.
|
|
שאלה - 72310
איזו עלייה נחשבת עלית שישי האם העולה השישי עצמו תמיד, או שמא העולה שישי בקטע חדש? אצלנו נהוג להעלות מוסיף בסיום חמישי, ואז להעלות את השישי.וקורה בשמחות למשל שהוא עולה 10 ?
תשובה
רק העולה מספר שש , נחשב שישי . והם עושים טעות .
|
|
שאלה - 39019
לכבוד הרב
בשבת מצאנו טעות בס"ת והצאנו ס"ת נוסף.
אנו נוהגים לעשות הגבהה גם לאחר קריאת התורה.
מה עושים עם הס"ת הפסול? מגביהים גם אותו? משאירים אותו על התיבה? (זה לא זילזול להשאיר אותו ולהגביה רק את השני?)
תודה רבה
תשובה
אין מגביהין אותו אלא את הכשר, ויוליכו את שניהם יחד לארון. ואין בזה שום זלזול חלילה.
|
|
שאלה - 34080
שלום לכבוד הרב
א-מאד שכיח שחתן הבר מצווה המגיע לבהכנ"ס בשבת אינו שומר מצוות וכן בני משפחתו,האם ניתן להעלותם לס"ת בלי לחקור דבר כדי לקרבם?
ב-ביה"ר של הבן איש חי,שלאחר אמירת תהילים,כתוב"דרועא ימינא".האם מדובר על היד ימין אאו הרצון.נ"מ להיגוי,וראיתי מודפס ב2 האופנים.
תשובה
תעלו אותו ותעלו מוסיפין, באופן שיהיה לכם נטו שבעה עולים שומרי מצות. הנוסח דרועא ריש חולם שפירושו זרוע.
|
|
שאלה - 31410
לכבוד הרב שלום רב היום יצא לי לראות בשבת בבוקר שמישהו עלה לתורה ואחרי זה במנחה שוב עלה לתורה האם זה מותר לעלות פעמיים ביום?
האם אחרי שנת אבל על אימי זכרונה לברכה אני יכול להמשיך להגיד קדיש על ישראל אחרי שיעורי תורה שאני נוכח בהם?
תשובה
מותר. ועדים שיכבד אדם אחר. כדי שיותר אנשים יזכו.
|
|
שאלה - 30420
שלום לכבוד הרב
האים יש בעיה לקנות עלית שישי בפרשה זו זהיא קללות? אף אחד לא הציע קניה לעליה זו בעבר אז אני רוצה קניתי. האים יש חשש בזה? תודה ושבת שלום
תשובה
אדרבא גדולי ישראל היו עולים בה, כמו שמצינו על המהרי"ל ורבנו האריז"ל.
|
|
שאלה - 28849
לכבוד הרב שלום רב האם ספר תורה חדש ראוי להוציאו כל שבת
תשובה
כתב הגאון החיד"א ז"ל, בשנה ראשונה כל הספר כדי שיעברו על כולו.
|
|
שאלה - 28486
לכבוד הרב מוצפי שליט"א:
1.בשבת אני מעוניינת בתפילת מנחה להתחיל לפני הגברים כי הם ממהרים עכשיו זה יוצא שהם מתחילם את התפילה בדיוק בזמן שאפשר להתפלל אז שאלתי היא אם אפשר להתחיל לומר לפחות פיטום הקטורת לפניהם בחמש דקות?
2.מותר לי בקריאת התורה בין העליות לומר פרקי תהילים?
תודה לכבוד הרב.
תשובה
התשובות בשתיהם מותר.
|
|
שאלה - 28470
לכבוד הרב מוצפי שלום!!
האם אפשרי למכור עליית כהן ולוי בשבת בבית כנסת משתי סיבות א.מצב כלכלי קשה של בית כנסת? ב. בגלל ריבוי כהנים ולויים! תודה רבה!
תשובה
מצוה לעשות כן, כדי להמנע ממריבות מיותרות, וכן למטרות קודש.
|
|
שאלה - 28034
לכבוד הרב
יש לי שאלה אחד המתפללים בביהכ"נס בשבת, הוליך את ספר התורה לתיבה כאשר ספר התורה פתוח האם זה נכון לעשות כך? האם יש לזה מקור זה היה נראה מוזר מאוד שכן ההרגל להוליך את הספר סגור ואז לפתוח ולהראות לקהל. תודה.
תשובה
יש לזה בהחלט מקור במנהג ירושלים כנזכר בדברי החיד"א ז"ל. אך היה עליו לברר את מנהג המקום ולא לשנותו וכך אנחנו נוהגים כשנקלעים למקום חדש.
|
|
שאלה - 27261
שלום לכבוד הרב
מה מקור המנהג / הלכה של הזכרת שם האמא בעת קבלת ברכות או להבדיל בעת האזכרות, אנו רואים בתורה שתמיד / לרוב מוזכר שם האב ולא האמא.
בברכה ובכבוד רב
תשובה
הזוהר כתב להזכיר שם האם כי הוא ודאי. ורבנו האריז"ל כתב כי הזכרת שם האב יכולה לעורר קיטרוג מצד עון הברית, והאם לא , כי אין שייך דבר זה בה. ועיין מבשרת ציון.
|
|