שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 100000

לכבוד מורנו ורבנו שליט"א, אבקש ממעלתו ידריכנו ויסביר לנו מעלת אמירת הסליחות באשמורת הבוקר ?

תשובה

בתלמוד [עבודה זרה ג, ב] איתא "אמר רב יהודה אמר רב, שתים עשרה שעות הוי היום, שלש הראשונות הקדוש ברוך הוא יושב ועוסק בתורה, שניות יושב ודן את כל העולם כולו, כיון שרואה שנתחייב עולם כלייה, עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים, שלישיות יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים, רביעיות יושב ומשחק עם לויתן, ויושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה, ובליליא מאי עביד? איבעית אימא מעין יממא, ואיבעית אימא רוכב על כרוב קל שלו ושט בשמונה עשר אלף עולמות, שנאמר [תהלים ס"ח, י"ח] רכב אלהים רבותים אלפי שנאן, אל תקרי שנאן אלא שאינן". ובספר המנהגים [טירנא אלול, ימי הסליחות] כתב "מנהג לעמוד לסליחות במוצאי שבת שלפני ראש השנה קודם היום, אם חל ראש השנה בחמישי או בשבת לפי שאמרינן פרק קמא דעבודה זרה שהקדוש ברוך הוא שט בי"ח אלף עולמות בלילה ובשלש שעות אחרונות בבקר [הוא] שט בעולם הזה". וכן הוא בספר המנהגים [קלויזנר סימן א] ובמהרי"ל [ימים נוראים ה] והבית חדש [סימן תקפ"ט] ובמגן אברהם [שם א] והלבוש [שם א] כתב כי "בשלש שעות אחרונות מהלילה הקדוש ברוך הוא שט בעולם הזה והרי הוא קרוב לנו בכל קראינו אליו באותו זמן".
ובזוהר הקדוש [בראשית כ"ג, ב] כתב "ובצלותא דשחרית אריה נחית לקבלא צלותא בדרועוי וגדפוי דארבע גדפין (ס"א אית) לכל חיה דא מיכאל, ובצלותא דמנחה שור נחית לקבלא (נ"א צלותא) בקרנוי וגדפוי ודא גבריאל ובשבת נחית קודשא בריך הוא בתלת אבהן לקבלא בת יחידא דיליה בהון ודא רזא דשבת ש' ב"ת יחידא דיליה, בההוא זמנא חיוון עלאין דאתקריאו בשמא דיי' פתחין ואמרין [תהלים כ"ד, ז] שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם בההוא זמנא מתפתחין שבעה היכלין. וי"ח אזכרות דביה דבהון שט קודשא בריך הוא בי"ח עלמין [תהלים ס"ח, י"ח] ברכב אלהים רבותים אלפי שנאן דאנון י"ח רבוון עלמין וכמה נטורי תרעין אית להכלין דמקבלין צלותין וכל צלותא לא תעול אלא במדה במשקל". וכן בזוהר חדש [תיקונים חלק ב, ע"ט, ב] "וי"ח אזכרות דהבו לה' דבהון שט קב"ה בי"ח עלמין ברכב אלהים רבותים אלפי שנאן דאינון י"ח אלפי רבוא עלמין". ובספר משנת חסידים [מסכת הסליחות פרק א] כתב "ונכון לומר הסליחות באשמורת הבוקר אחר שעשה תיקון חצות".
ובסוד י"ח אלף עולמות אלו מצאנו בסייעתא דשמיא במדרש [בראשית רבתי, עמוד מ"ז] "בראשית ברא אלהים אל תקרא בראשית אלא "ברא שית", אלו שש אותיות שבהן נברא העולם שנאמר כי ביה ה' צור עולמים [ישעיה כ"ו, ד] י"ה ב', הוי"ה ד' [כוונת דבריו באותיות י"ה, הוי"ה] הרי שש. שמא תאמר שמים וארץ בלבד נבראו באלו שש אותיות והלא צור עולמים כתיב, מכאן אתה למד שנבראו שמים וארץ והעולם הזה והעולם הבא. דבר אחר כי ביה השם צור עולמים. שמא תאמר העוה"ז והעוה"ב בלבד נבראו בשש אותיות, והלא י"ח אלפים עולמים והעוה"ז והעוה"ב בהן נבראו שנאמר כי ביה ה' צור עולמים, תוכן האותיות י"ח, להודיעך שברא הקדוש ברוך הוא י"ח אלפים עולמים והעוה"ז והעוה"ב, הי"ח יוצאים מתוכם האותיות והעולם הזה והעולם הבא מעולמים, צור עולם לא נאמר אלא צור עולמים. ומנין שיש י"ח אלף עולמים והעוה"ז והעוה"ב בתווך, שנאמר סביב שמנה עשר אלף ושם העיר מיום הוי"ה שמה [יחזקאל מ"ח, ל"ה]. מלמד שמיום שהתחיל הקדוש ברוך הוא וברא את העולם ותקן מעשה בראשית קבע הקדוש ברוך הוא שמה של ירושלים ושמה של ארץ ישראל כדי להשרות שכינתו בתוכן, ואחר שחטאו נתעלה וישב ברומו של עולם שנאמר רומה על השמים אלהים וגו' [תהלים נ"ז, ו']. כיצד עומדים הי"ח אלף עולמים, סביב העולם ארבעת אלפים וחמש מאות עולמים לכל רוח. לרוח דרום ארבעת אלפים וחמש מאות כלם מלאים הוד והדר ופאר ועטרה. לרוח צפון ארבעת אלפים וחמש מאות כלם מלאים חן וחסד צדקה ועז נצח גדולה וגבורה. לרוח מזרח ארבעת אלפים וחמש מאות כלם מלאים שיר חדש וכתר מלכות. לרוח מערב ארבעת אלפים וחמש מאות כלם מלאים תהלה ותפארת ועטרת גאוה גילה דיצה. ובכל יום ויום עומד הקדוש ברוך הוא ומביא כבוד שלו ורוכב על כרוב קל, ושט בשמונה עשר אלף עולמים".
ורבנו בחיי ב"ר אשר ז"ל כתב בספר שולחן של ארבע [שער ד] "וכן דרשו בסוכה [מ"ה] תמני סרי אלפי דרא הוו קמי קודשא בריך הוא דכתיב [יחזקאל מ"ח, ל"ה] סביב שמונה עשר אלף ופירש רש"י י"ח אלף צדיקים מקיפים את השכינה, פירוש לפירושו מקיפים לארבע רוחות העולם, ואם כן יש לכל רוח ורוח ארבעת אלפים וחמש מאות צדיקים וזהו סביב י"ח אלף. וזה טעם מה שדרשו בסוף פרק ראשון של מסכת עבודה זרה שט ועובר בי"ח אלף עולמות שברא כלומר מתהלך בין הצדיקים לפי שכל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו והבן זה כי אין צריך להאריך ולהרחיב ביאור יותר". ועיין עוד בתורת המנחה לרבנו יעקב סקילי ז"ל [פרשת פקודי] ובדרשות לרבי יהושע אבן שועייב [פרשת בראשית]. ורבנו אברהם אבן עזרא כתב בפירושו על התורה [בראשית ח, כ"ב] "מה נכבד דרש סביב שמונה עשר אלף, רק לא ידענו אחד מני אלף".
וכתב רבנו יעקב אנטולי ז"ל [נולד ד' תתק"ס פרובנס – נאפולי] בספר מלמד התלמידים [דרוש לשבת שובה] "ולפיכך נהגו כל ישראל בימים אלו בכל מקום לקום בלילות ולהתפלל ולהתודות ולהזכיר י"ג מדות, שהיא ברית כרותה שאינם חוזרות ריקם, כמו שדרשו על מה שכתוב הנה אנכי כורת ברית, והוא שאנו אומרים זכור לנו היום ובכל יום ברית שלש עשרה, וזכירתו תלויה בהזכירנו אותם ובזכרנו שהם דרכי פעולותיו, ובלכתנו בדרכים ההם הנאמרים עליו בלשון בני אדם, לא שנאמין שהם תארים לו חלילה מלהאמין זה כמו שבאר הרב המורה והזהיר אזהרה רבה מהאמין זה".
וממוצא דבר אתה למד שהזמן הנכון והמובחר לומר בו את הסליחות הוא סמוך לאשמורת הבוקר, ולא בחצי הלילה. ובזוהר הקדוש בעשרות מקומות ללא גוזמא הפליג בשבח הבקשה והתפלה הנאמרת בשעה זו, ועיין בזוהר [תזריע מ"ה, א] שכתב "תא חזי בשעתא דסליק נהורא אתכפיין כל אינון מארי דדינין ולא משתכחי, וכנסת ישראל משתעי ביה בקודשא בריך הוא, וההיא שעתא עידן דרעוא הוא לכולא, ואושיט לה מלכא ולכל אינון דמשתכחי עמה שרביטא דחוטא דחסד, לאשתכחא בשלימו במלכא קדישא". וכן הוא בזוהר חדש [בראשית כ"ג, א] "ותאנא כשרוח מזרח מתעורר לצאת לעולם מאן דאזיל באורחא ויכוין רוחיה להאי ענינא כל ברכתא דברכין ליה מתקיימת בההיא שעתא ויהא חדי כל ההוא יומא". ומור אבי זלה"ה כתב בספר אורח צדיקים [סימן מ"ט] "הרוצה לברך את בנו או אוהבו יברכהו בעמוד השחר, שכך נזכר בזוהר הקדוש מדרש הנעלם [עיין זוהר תולדות קמ"ד, א], בעלות השחר משוררים המלאכים והכוכבים, ומתקיימת הברכה של כל אדם, וכן יעקב אבינו עליו השלום אמר בעלות השחר לא אשלחך כי אם ברכתני".
וראה מה שדקדק רבנו הגדול הרמב"ם ז"ל בלשונו [הלכות תשובה פרק ג, ד] שכתב "ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום". מוכח מדבריו שסובר שעת רצון המיוחדת היא דוקא באשמורת קודם לעלות השחר, וכן מצינו לרבנו ישראל אלנקוה שכתב במנורת המאור [פרק ב, תפילה תקון האשמורות] "על כן התקינו חסידים הראשונים לקום בלילה להתפלל ולהתחנן לפני הקדוש ברוך הוא עד אור היום, כמו שאמר דוד עליו השלום עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר, אני מעיר השחר ואין השחר מעיר אותי". ובכל ספרי הפוסקים והמפרשים ראינו גודל המעלה של אמירת הסליחות דווקא באשמורת סמוך לעלות השחר. גם בשו"ת אגרות משה [חלק אורח חיים ח"ב סימן ק"ה] כתב שהיא עת רצון דוקא, וכתב עוד בהמשך דבריו "והנה להמחבר שהוא בשיטת הרא"ש והטור ליכא שום מעלה בחצות, והא דמפורש ביבמות דחצות הוא עת רצון עיין במחצית השקל שם מה שתירץ בעצמו וגם על פי דברי המהרש"א בחידושי אגדות ביבמות שם, ומכל מקום סובר דנוהגין לומר סליחות באשמורת, אלמא דעדיף משליש הלילה, אף שגם שליש הלילה הוא עת רצון. משום דבאשמורת איכא טעם המג"א שהוא גם בבית חדש ודרישה מהא דבסוף הלילה שט בעולם הזה שהוא עת רצון ביותר, ולפי זה עדיף באשמורת מבחצות ואם כן אפשר דדוקא נקט הרמב"ם לקום בלילה ולומר עד שיאור היום שהוא רק זמן קצר קודם עלות השחר".
והמקובלים כתבו טעם נוסף כי מצאו בדברי גורי האריז"ל הם תלמידיו שכתוב בשמו כי מקורות הי"ג מכילן דרחמי מתחילים להתגלות סמוך לעלות השחר במשך חודש אלול כולו, ולכן קמים באשמורת לומר הסליחות, גם איתא בזוהר הקדוש [בראשית מ"ג, א. ופקודי רמ"ט, ב ועוד] שיש מקום למעלה במדור המלאכים הסניגורים הנקרא "תא הרצים", והם רצים לקראת רצים אותם המקטרגים על ישראל חס ושלום, ותא זה פתוח ומוכן בשעות אלה ולכן יש להשתדל מאוד באמירת הסליחות בשעה זו של אשמורת, וכן כתב רבנו אברהם חמווי ז"ל בספרו בית אל [דמ"ג ע"ב] ועיין עוד בילקוט מעם לועז [עקב עמוד תקי"ג] ולרבנו חיים פלאג'י ז"ל בספרו מועד לכל חי [סימן י"א, סעיף ט"ו] ובספר חמדת ימים [ח"ד ד"ט ע"ג]. ובמסכת סנהדרין [ק"ד, ב] דרש רבה בשם רבי יוחנן על הפסוק [איכה א, ב] "בכה תבכה בלילה, בלילה שכל הבוכה בלילה כוכבים ומזלות בוכין עמו. דבר אחר בלילה שכל הבוכה בלילה השומע קולו בוכה כנגדו. מעשה באשה אחת שכנתו של רבן גמליאל שמת בנה, והיתה בוכה עליו בלילה, שמע רבן גמליאל קולה ובכה כנגדה, עד שנשרו ריסי עיניו. למחר הכירו בו תלמידיו והוציאוה משכונתו. [איכה שם] ודמעתה על לחיה, אמר רבא אמר רבי יוחנן כאשה שבוכה על בעל נעוריה, שנאמר [יואל א, ח] אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה".

נושאי השאלה

מועדים - ימים נוראים - סליחות

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א