שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 112340

לכבוד הרב הגאון שליט"א
שמעתי אומרים שאסור להתפאר במעשים טובים שאדם עשה, ולא לספר על צדקה שנותן, ויש אומרים שיש עונש מה הטעם לכך?

תשובה

ידידי, שאלה חשובה ורצינית שאלת, כי נוגעת לכולנו, קטנים וגדולים, אנשים ונשים, יחיד או רבים, עמי הארץ ותלמידי חכמים, זקנים עם נערים. והטלת עלי משימה קשה לחפש בספרים ולכתוב, ולכבוד אבינו שבשמים והשכינה הקדושה שהיא בגלות עמנו אעשה כן בנפש חפיצה.

בתלמוד בבלי ובתלמוד ירושלמי, בזוהר ובמדרשים, בפוסקים ובמפרשים הזהירו אותנו חז״ל להסתיר מעשינו הטובים ולא לגלותם. וכן מצינו במסכת חגיגה דף ה עמוד א, מעשה באיש שנתן דינר לעני בפרהסיא ורבי ינאי גער בו כי העני גם התבייש. ומהרש״א שם כתב שהיה יכול לקיים מצות עשה של הצדקה, וגם לא תעשה של הלבנת פנים שהיה נותן לו בצינעה. ועל זה דרשו הפסוק בקהלת י״ב, פסוק י״ד, כי את כל מעשה, האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע.

עוד אמרו בגמרא שמעלה יותר חשובה ומעולה אם העני לא יודע מי האיש ששלח לו העזרה, ממעשה מר עוקבא במסכת כתובות ס״ז עמוד ב, שהיה מסתתר אחרי הפתח וזורק דינר בציר של הפתח כל יום.

והרב ארחות צדיקים אשר חי בזמן הרמב״ם ז״ל לפני למעלה מ-800 שנה כתב בשער י״ג. אחר כך יסיתך יצרך לגלות חסידותך ומעשיך הטובים לפני העם, ומביא ראיה אולי יעשו גם הם כמוך, וגם זה נמשך מן הגבהות וכו׳, גם לא יהנה בלבו באמרו זה אני יודע, זה אני עושה, והגאווה הרעה היא אשר יבזה בני אדם בלבו ובפיו וכולם קטנים ופחותים בעיניו, ומהלל ומשבח עצמו שהוא גדול בחכמה, ומתוך כך לא יודה על האמת מרוב גאוותו, ומתפאר תמיד בחכמתו ובמעשיו״.

והגאון החיד״א ז״ל כתב במורה באצבע (סעיף ד) ״ולא יספר צדקותו וכל שכן שלא ישתבח בצדקותו וחסדיו, ואם עושה המצאות וכוונתו להשתבח נענש על זה, כי עבודת השם צריכה שתהיה בלי שום פניה, ואם מכווין לשם השם ויצרף לזה להגדיל שבחו הוא עוון פלילי״. ולהלן בסעיף מ״ג כתב אל תתן ללבך מה ידברו ממך אחרים, כי זה שורש פורה נזיקין וחבלות לנפש, ואמר הפילוסוף רוב הצרות הבאות לאדם שירצה להיות נכבד בעיני אחרים, וזה הבל גדול, כי מה יתן לאדם אם אנשים יכבדוהו.

עוד כתב ארחות צדיקים פרק כ״א, ״אם תשמע שהעולם משחים אותך על חכמתך ועל מעשיך הטובים, אל תשמח בלבך על זה, אלא תחשוב שמעשיך הטובים הם מועטים כנגד מה שהיית חייב לעשות״. עתיד הקדוש ברוך הוא להיות עטרה בראש כל צדיק, יכול לכל ? תלמוד לומר לשאר עמו, למי שעושה עצמו כשיריים. מסכת מגילה ט״ו, ב.

ובזוהר הקדוש שלח לך קס״ח, א. פתח ראש מתיבתא של מעלה אשרי האיש שמקטין את עצמו בעולם הזה, וכמה יהיה גדול ועצום בעולם הבא, ומי שהוא קטן הוא הגדול, ומי שהוא גדול הוא הקטן. ולכן בחיי שרה אמר הפסוק מאה שנה, ועשרים שנה, ושבע שנים. שבע הם הרבה מאה מעט.

והרב פלא יועץ ערך כבוד כתב שיש לברוח מהכבוד כבורח מן האש, כי הוא אש עד אבדון תוקד, וכשחולקים לו כבוד יברח כמפני חרב, ולא יחשוב כי הוא ראוי והוא בורח, אלא יחשוב שאינו ראוי לשום כבוד. וכתב עוד שכל עניני חסידות יזהר לעשות בהסתר ובצינעא, ואל יעשה דבר שאין גדולי הדור נוהגים בו בפרהסיא, ויזהר שלא יצא בזה לעז על הראשונים שלא נהגו בכך.

ומעשה היה בתלמוד ירושלמי מסכת חגיגה פרק ב הלכה ב, רבי יוסי בר חנינא אמר מרים בת מגלת היתה אחר מותה שוכבת תחת מפתן גהינם וציר הדלת תקוע על אזנה, ונענשה עונש חמור כל כך, על אשר היתה צמה תעניות נדבה ומגלה לחברותיה. ואמרו עוד הנהנה מכבוד התורה נוטל חייו מן העולם ומתחייב בנפשו השם יצילנו.

ועל פי זה כתב רבנו חיים ויטאל ז״ל בשערי קדושה, והמקובל הנורא הרב ששון מרדכי ז״ל בקול ששון עמוד נ״ג כי מי שעושה מעשה טוב ומראה אותו לבני אדם, הרי הוא כמו שעושה בשביל בני אדם חס ושלום, ואותה השמחה שהיתה לו מהחשיבות בפני בני האדם, כבר קיבל את שכר המצווה ולא נשאר לו אלא העונש לעולם הבא רחמנא ליצלן. ועוד אם מוציא מפיו עשיתי מצווה כזאת או שמתכווין שאחרים יראוהו, ישלוט חס ושלום עין של הסטרא ההיא על הקדושה, וראוי לעונש גדול, השם יצילנו.

ומרן רבי יוסף קארו ז״ל כתב בבית יוסף יורה דעה סימן רמ״ז אדם המתפאר בצדקה שנתן אינו מקבל שכר אלא מענישים אותו, וכן כתב הסמ״ג (מ״ע קס״ב) ומקורו בגמרא בבא בתרא דף י עמוד ב, שהעושים צדקה להתייהר נופלים בגהינם.
ועיין בשו״ת רבנו עזריאל הלדסהיימר ז״ל שנת תק״ף בהלברשטט נפטר תרנ״ט בברלין. חלק א, יורה דעה סימן רי״ט שכתב שאיסור גמור הוא לכתוב שמות הנדיבים על לוחות בבית הכנסת או בכניסה, ולמדו זאת מהגויים, וכל אחד מתפאר שתרומתו גדולה מחבירו, ואל תאמר שכך נעודד תורמים נוספים, כי מהשמיים ישלחו, ולא אנחנו נחפש בדרכים של איסור לפרסם שמם ותרומתם. ועל זה אמר הפסוק ביתרו אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם, כלומר אל תשתפו בתרומתכם שום הנאה של הגוף שהוא לכם, אלא הכל קודש לכבודו יתברך.
ויהי רצון שנזכה לקיים כל האמור לעיל.

נושאי השאלה

מידות השקפה והנהגה - שונות, עניינים שונים

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א