שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 113397

שלום לכבוד הרב שליט״א.
מחילה אבקש לדעת מה הסיבה שלאחר י״ב חודש אין לומר קדיש על הנפטר? כי היום כולם אומרים.

תשובה

ידידי, בא ואומר לך הנהגה אחת יקרה ומועילה, והיא כל מנהג או דבר חדש שלא ראית את גדולי ישראל האמיתיים, הם הבקיאים בתורה ומלמדים אותה ברבים, אינם נוהגים בה, אתה אל תנהג בה, וגם אם תראה אלפים ורבבות עושים כן, וגם אם תמצא ביניהם חכמים ועוסקים בתורה, כי הנהגה זו בהכרח שאינה נכונה ואין לה מקור מהתורה, ולא העמיקו החכמים הנוהגים בה, והראיה שמנהיגי הדור אינם נוהגים כן.

א, קדיש לאחר י״ב חודש, יש חשש שמחזיק את אביו כרשע שגהינם בי״ב חודש כלה ועוונות אביו לא כלו. ואין לך שם רע גדול מכך. והראיה שבתחילת חודש י״ב הוא מפסיק מלומר קדיש שבוע שלם, והטעם כנזכר בשלחן ערוך יורה דעה שע״ו, ד.

ב, כתב רבנו יצחק אבן גיאת ז״ל הלכות אבל עמוד רנ״ג, ואין מנהג ואין דרך ארץ להזכיר המת אחר י״ב חודש, וכן כתב הרמב״ן ז״ל בתורת האדם שער הסוף ענין ההספד. וכן פסק בבית יוסף יורה דעה שד״מ. והבית חדש שם. והטורי זהב שם ה. וחכמת אדם קנ״ה, י״ז.

ג, כשיש הרבה האומרים קדיש גורמים בילבול גדול בין הקהל שנשארו עונים, והאחד מקדים וחבירו מאחר, ובמדרש מובא סדר רבה דבראשית סימן מ״ז, כי בשירה ובקדושה, בשבח ובהלל של המלאכים למעלה, אם מי שמקדים את חבירו או מאחר מיד נשרף.

ד, גם נודע שגדול העונה אמן יותר מהמברך, ברכות נ״ג, ב. וזוהר הקדוש וילך רפ״ה, א. ואם כן בתשלום השנה ודאי שעיקר הנחת רוח בעליונים היא שאנחנו עונים על הקדיש ולא אומרים את הקדיש, כי העניה מעלתה מרובה מהאמירה.

ה, ועל כל אלה הקדיש בתפלה שייך לחזן ולא ליתום, ובקריאת התורה לקורא גם הוריו וסביו בחיים, והגדול מכולם בשיעור תורה או בדרשה הקדיש שייך אך ורק לרב הנותן שיעור וגם אם הוריו בחיים, כשם שסיום מסכת שייך הקדיש למסיים.

והחוטפים את הקדיש גורמים רעה רבה לעצמם ולכל הקהל והפסד גדול ונורא. והוא כי איתא בגמרא סוטה מ״ט, א. מיום שחרב בית המקדש ואין לנו קרבנות על מה עומד העולם? והשיב רבא על קדושה דסידרא היא של ובא לציון, ועל ענית יהא שמיה רבה דאגדתא, ופירש רש״י ז״ל שעונים אחרי הדרשן הדורש ברבים, הרי ששייך לו בלבד ולא לאחרים. וכן פירש המאירי ז״ל, ועיין באר שבע שם.

ורבנו אברהם אזולאי ז״ל בספרו חסד לאברהם מעין ב, נהר ל. כתב ״ודע כי כל תלמיד חכם הדורש באגדה יש לו כח למחול את כל עוונותיהם של ישראל, ועוד אם מוסיף ואומר הקדיש על האגדה נמחלו כל עוונותם אפילו אם נחתם גזר דינם, הקדוש ברוך הוא מוחל ומכפר עוונותיהם״. ומי הוא הקורא דברים נפלאים אלה ומפסיד את עם ישראל ממעלה גדולה זו.

ובמדרש משלי פרשה י, סימן ז, כתב בא לפני הקב״ה מי שיש בידו חמשה חומשי תורה אומר לו בני למה לא למדת הגדה ולא שנית? שבשעה שהחכם יושב ודורש אני מוחל עוונותיהם של ישראל, ולא עוד אלא בשעה שעונים אמן יהא שמיה רבה מברך אפילו נחתם גזר דינם אני מוחל ומכפר להם עוונותיהם״.

ו. כתבו הגאונים החתם סופר שו״ת אורח חיים סימן קנ״ט. ורבנו עקיבא איגר ז״ל, כשם שלא יתכן ששני אנשים יאמרו במקביל חזרת הש״ץ, קדושה, ועוד, כך לא יתכן ששני בני אדם יאמרו יחד קדיש, וזהו הטעם שמנהג אשכנז ומנהג יהודי תימן המקוריים, רק אדם אחד בלבד אומר קדיש, וכל אדם בתורו.

ז, כתב הגאון הרב יוזפא ז״ל בספרו שו״ת יוסף אומץ סימן של״א ״ענין הקדישים וברכו תיקון זה אינו רק לעמי הארץ, אבל לימוד התורה מועיל שבעתיים מכל התפלה, ועל ידי כן מכניסים את הנפטר לגן עדן, ואם הבן מחדש חידושי תורה אין ערך לכבוד שזוכה אביו על ידי זה בישיבה של מעלה, והגאון הרידב״ז ז״ל מחכמי צפת לפני מאה שנה כתב בצוואתו לבניו בסוף השו״ת ״לאחר אריכות ימי ושנותי תיזהרו ביום שתאמרו קדיש, ללמוד דף גמרא באותו יום, ואם חס ושלום תבטלו השיעור תיזהרו שלא לומר באותו יום הקדיש כלל. כי לא תעשו נחת רוח לנשמתי בקדיש בלי לימוד גמרא, תיזהרו בזה״. וכדברים הללו כתב הרב יסוד ושורש העבודה בצוואתו שנדפסה בסוף ספרו.

למסקנא, מעיקר ההלכה אין לומר קדיש יותר מאדם אחד, וכשיש לאדם חיוב כגון שהוא תוך י״ב חודש על אביו או על אמו יאמרהו וישתדלו לומר יחד ולא בערבוביא. הקדישים שבתפלה שייכים לשליח ציבור ואפילו הוריו בחיים, כמו שכתב בשו״ת משפטי עוזיאל אורח חיים סימן ב. הקדיש אחר הלימוד שייך אך ורק לרב וסגולה גדולה לענות אחריו אמן יהא שמיה רבא מברך.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה