שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 143311

כבוד מורנו ורבנו שליט״א שלום רב.
שמעתי בשיעור תורה אצלנו בישוב כי מי שהולך במדבר ומצא חיה או בהמה ורצונו לדעת אם היא טהורה, יבדוק אם יש לה שיניים בלסת העליונה, ורק אם אין לה היא טהורה ומה הטעם לכך?

תשובה

אמת שמעת. כי כך נפסקה ההלכה בתלמוד מסכת חולין נ״ט, א. כל חיה ובהמה שאין לה שיניים למעלה טהורה. וכן פסק מרן בשלחן ערוך ז״ל בסימן ע״ט, א. ״וכל בהמה וחיה שאין לה שיניים בלחי העליון, ולא ניבים שהם תלתלי בשר כעין שיניים בולטות בחניכיים. ויש אומרים שניבים הם שיניים למעלה אחד מימין ואחד משמאלבקצוות הלסתות בידוע שהיא טהורה והוא שיכיר בן גמל ( הכוונה גמל צעיר)״.

ובספר אלדד הדני הלכה א, סעיף ל״ו. כתב ״אחד מבני עמנו בא אצל יהושע בן נון ודיבר לו, אדוני, איש צייד אני וצד חיה ועוף בהרים ואינני מכיר סימנים להבדיל בין הטמא ובין הטהור. ויגד לו יהושע רבנו אינך מכיר מפריס פרסה ומעלה גירה? אמר לו הצייד מפריס פרסה אני מכיר ואולם מעלה גירה אין לפני כי תפסתיו פתאום. דיבר לו רבנו יהושע סימן זה יהי בידך אם יש לו שיניים למעלה טמא. אמר רבנו יהושע מפי משה מפי הגבורה בא וראה כמה נתן הקדוש ברוך הוא טהרה לישראל בבשר ואפילו בחיות, ומה הסימנים בחיות להכירם? אם יש לו שיניים למעלה טמא, ואם אין לו שיניים למעלה טהור״.

ודע בטעם הדבר והבריאה שהיא כך, כתב הכל בו סימן ק״א. ״לפי שהשם יתברך שליט בעולמו יתברך שמו ברא הטבעים כרצונו, ומפני שאין להם שיניים למעלה לטחון וללעוס המאכל, הכין להם העלאת גירה לכותשו ולטוחנו היטב הדיק כפי הצורך, והעדר שיניים למעלה הוצרך לה לפי שהיא ניזונת מן העשבים ומעלה האילנות ביערות, ואין להם פנאי לטחון כראוי בעת האכילה מפני פחד החיות הרעות הטורפות, ומפני החום או רוב הקור וסיבות אחרות רבות, לפיכך מאספת וכונסת בעת האכילה כל מה שתוכל ומקבצת אותו במקום אחד במעיה בלעיסה מועטת, ואחר כך כשתנוח בעת הצהריים ובלילות היא מעלת גירה וטוחנת, ולפיכך לא היה ראוי לה שיניים למעלה.

ועל כן ראוי לומר כי מאהבת השם אותנו בחר בנו ונתן לנו אלו הסימנים לפי שהם מודיעים ומעידים שאין אלו המינים דורסים ולא טורפים. שאין מזונם מן הבשר שיצטרכו לדרוס ולטרוף כמו הארי הדוב והנמר. לפיכך גם אין להם כלי הדריסה שאין הצפרנים שלהם חדות, ופרסותיהם חלוקות וסדוקות כפי הצורך להילוכן לקפץ ולדלג בהרים ובגבעות, ובאמת לפי חיבתנו הרחיק השם יתברך מזונותינו מן המינים הדורסים והטורפים בעלי ארס, לפי שהדבר ידוע בודאי שהמזון הופך הטבע הניזון ומושך בטבעו ויהפוך טבעם להמית ולהזיק, ולא יאות זה לעובדי השם ועם נחלתו״.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה