שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 143648

כבוד הרב שליט״א שלום רב.
בית הכנסת בו אני מתפלל הוא אשכנזי ואני נהנה בימי החול להתפלל בו כי השעה קבועה ועוד. אלא שלפעמים מזמינים אותי לגלול את ספר התורה ואני צריך לסגור את החגורה על יריעות הספר בקרס, והספר ערום.

תשובה

שאלה חשובה שאלת כי לכאורה יש כאן בעיה שאסור לגעת בקלף הספר אלא באמצעות המטפחת. ולכן כשאנחנו הספרדים עולים לקריאת התורה מכסים כל הקלף משני צדדיו במטפחת ואוחזים בו ומברכים. וכן בסיום הקריאה. כדי לא לגעת בקלף כשהוא חשוף.

ובתלמוד במסכת מגילה ל״ב החמירו מאוד על מי שאוחז ספר תורה ערום. וכתב הריב״א ז״ל שיש לאחזו במטפחת וכן כתבו הגאון החיד״א בלדוד אמת והגאון בן איש חי ועוד רבים מהפוסקים. גם מרן בבית יוסף כתב דברי הרב האגודה שגם אם נטל ידיו אסור לו לאחזו ללא מטפחת. וכן פסק מרן בהגה בשלחן ערוך.

והרב פרי מגדים במשבצות זהב כתב שכל האיסור הוא שנוגע בו שלא לצורך, אך כשנוגע לצורך כגון לתקן הספר או לגללו או להחליף נרתיקו ועוד מותר. ועיין בשער אפרים שער י סעיף ט״ו שהזהיר מאוד את החזנים שלפעמים באמצע הקריאה הקלף קצת לא עומד בהשוואה ומושך את קצהו כלפי מעלה או כלפי מטה להשוותו אסור בלי מטפחת.

ורבנו האר״י ז״ל כתב בשער הכוונות כי כל האיסור הוא בשעת הקריאה בציבור מפני גילוי האורות העצומים שמתגלים בשעת הקריאה. אך שלא בשעת הקריאה מותר לגעת בקלף לצורך ללא חשש. וכך נראה מדברי הרב הלבוש שכתב שכשאוחז בלי עשית שום מצוה אסור. ולכן נהגו הסופרים לתקן הספר תורה ולגעת בקלף שלא בשעת הקריאה.

וכך ראיתי עוד בילדותי שמור אבי היה מורה למגיה הקבוע של הספרי תורה שהיה מגיע במיוחד מדי יום חמישי להכין הספרי תורה לקריאה בשבת קודש ובחגים. והתיר לגעת בו בלי מטפחת. וכן כשהיינו צריכים לגלול אותו למקום הקריאה בעבור החג והמפטיר ועוד והיינו גוללים אותו ללא המטפחת. אך כאשר היה מזדמן לגלול בין קריאת התורה לקריאת המפטיר היה מקפיד לגלול דרך המטפחת. כי היא שעת הקריאה.

ומכאן אולי יש קצת ראיה שמכיוון וסיימו את הקריאה בשני וחמישי או בשבת יזהר לכתחילה לא לגעת בקלף. אלא שאם בדיעבד קרה לו שנגע לא עשה איסור. ובין קריאת התורה של העולים לבין הקריאה של המפטיר שנוהגים בני אשכנז לגלול את הראשון קודם שיקראו בשני. יש ליזהר שלא יגע בקלף.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה