שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 144251

לכבוד עטרת ראשינו שליט"א, אם אפשר לבאר לנו ענין "עשה לך רב" וכן מיהו "מרא דאתרא" מי ממנה מי קובע ואיך יודעים?

תשובה

במשנה מסכת אבות [פרק א, משנה ו] "יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם יהושע בן פרחיה אומר עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות".

ובמסכת אבות דרבי נתן [פרק יח], "עשה לך רב לחכמה זה יהושע בן נון שנאמר ויהושע בן נון מלא רוח חכמה (דברים ל"ד ט') הלמד מרב אחד דבר שנחלוהו בהלכות ישמיענו מדרש שמע ממנו מדרש דבר שנחלוהו באגדות ישמיענו אגדות שמע ממנו אגדות נמצא זה שומעו מכל מקום. הלמד מרבנות הרבה דבר שנחלוהו בהלכות שמע ממנו הלכות דבר שנחלוהו במדרש ישמיענו מדרש שמע ממנו אגדות דבר שנחלוהו אגדות שמע ממנו הלכות נמצא זה לא שומעו לא שומעו בכל מקום. הלמד מרב אחד למה הוא דומה למי שהיה לו בבית סאה זרע חטים במקום אחד ושעורים במקום אחר נמצאת זו מלאה ברכות. הלמד (מרבנות) [מרבנים] הרבה למה הוא דומה למי שהיה לו כבית כור זרע חטים ושעורים במקום אחד (ותאנים) וגפנים וזיתים ותאנים במקום אחר נמצא זה (מפחד) [מפוזר] בכל העולם. עליהם הוא אומר אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי (משלי ח' ל"ד) איזהו דלת רבי אליעזר ור' יהושע ורבי טרפון אמר רבי עקיבא אם למדת מרב אחד נמצאת בו את כל דבריו שלא תשב לך ותאמר דיי. אלא לך אצל אחר ולמוד ממנו מדרש הלכות אגדות שנאמר היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה (שם ל"א י"ד)"

השמיענו התנא כי אתה צריך ללמוד מפי גדול הדור כמו יהושע בן נון, וכן ללכת בהלכה אחרי רב אחד בלבד ולא שנים.

ב, מיהו מרא דאתרא? הרב הגדול הפוסק שבדור. ואנחנו בדור יתום, האשכנזים המרא דאתרא שלהם הוא רבנו הרמ"א ז"ל, ואילו אנחנו כל קהילות הספרדים הוא מרן הבית יוסף מחבר השלחן ערוך ז"ל.

ואעתיק לך מה שכתב בשו"ת יחוה דעת חלק ה הקדמה "כתב הגאון מהראנ"ח בתשובה (סימן קט), שכבר נתקבל הרב בית יוסף עלינו לרב ללכת אחר הוראותיו. ע"ש. (וכ"כ בשו"ת פרח מטה אהרן ח"ב (סימן פא). וגדול חכמי איטליה מהר"י מינץ כותב על מרן, שכבר נתפשטה חכמתו הרחבה והוראותיו בכל העולם, לא היתה קריה אשר שגבה ממנו. עד אשר נוכל לומר בלי גוזמא, שמזמן הרמב"ם והרמב"ן ועד היום לא נמצא כמוהו בישראל להגדיל תורה ולהאדירה. ע"ש. ורבינו הרמ"א בתשובה למרן הבית יוסף כותב אליו (בשו"ת הרמ"א סימן מח): באתי להשיב מפני הכבוד לדברי מורינו ורבינו הגאון הגדול רבי יוסף קארו יצ"ו, אשר מימיו אנו שותים מכדו וקנקנו, אתפלל אל ה' שיאריך ימי מורינו ורבינו נשיא אלהים בתוכינו, והנני אומר מתניתא דמר וספרו קא מתניתא, וחלילה להמרות דברי מעלת כת"ר, שכל החולק עליו כחולק על השכינה, ועליו יש לסמוך אפילו באיסורא דאורייתא, וכל שכן בענין ממון הקל וכו'. ע"ש. והרב המני"ח בשו"ת הלכות קטנות (סימן קפב) כותב: קיבלתי ממר זקני הגאון הראשון לציון המג"ן (הרב משה גלאנטי ז"ל), שבכל ארץ ישראל ובכל ערי המזרח וערביסתאן אין המוחזק יכול לטעון קים לי נגד הכרעת מרן מהר"י קארו, שכן קבלו עליהם ועל זרעם. ושמעתי מפה קדשו שבזמנו חזרו גאוני צפת וחידשו תוקף הסכמה זו לקבלת דברי מרן. ע"ש. וכן כתב בשו"ת מהרי"ף (סימן כב). וכן כתב מהר"א יצחקי, גאב"ד חברון, בתשובה שהובאה בגנת ורדים (חלק חשן משפט כלל ה' סימן טז), והסכים לזה הגאון המחבר גנת ורדים (שם סימן יז). וכן כתב הגאון רבי יונה נבון בשו"ת נחפה בכסף (חלק חשן משפט סימן יח). ותלמידו מרן החיד"א בברכי יוסף (חשן משפט סימן כה ס"ק כז - כח). והגר"ח מודעי בשו"ת חיים לעולם (חלק יורה דעה סימן א'), והגאון הראשון לציון רבי מרדכי יוסף מיוחס בשו"ת שער המים (סימן ט'). ועוד".

"צא ולמד ממה שכתב רבינו יהונתן אייבשיץ בספר התומים (סימן כה, קיצור תקפו כהן אות קכד), שחלילה לומר קים לי לזכות המוחזק בניגוד לפסקי מרן המחבר והרמ"א, כי הכל בכתב מיד ה' השכיל על ידם, ורוח ה' נוססה בקרבם להיות לשונם הזהב מכוון להלכה, אפילו בלא כוונת הכותב, וחפץ ה' בידם יצלח, רוח ה' דיבר בם ומלתו על לשונם". ובספר שאלת יעב"ץ חלק א' (סימן עה): ואחרי ששני המאורות הגדולים הבית יוסף והרמ"א פסקו כן, מי יבוא אחריהם, ואין אחריות האחרונים עלינו, ואין לנו לזוז מפסקי השלחן ערוך שהם הלכות קבועות לכל ישראל והפורש מהם כפורש מן החיים. ע"כ. ובשו"ת בית אפרים (חלק יורה דעה סוף סימן עח) כותב: "וחלילה לנו לזוז זיז כל שהוא מפסקי השלחן ערוך, וכמו שכתב כיוצא בזה הרמב"ן (בכתובות נד א) שאף על פי שאנו מדמין אנו נותנים ראשינו תחת כפות רגלי הראשונים". גם החתם סופר (בחלק אבן העזר חלק ב' סימן קב) כותב, ונמצא שדברי מרן הבית יוסף מכוונים בשני ספריו, ואם אולי הבית יוסף לא כיון לכך, מכל מקום האלהים אנה לידו להמתיק הדבר בלשון קולמוסו הטהור, שיהיה אותו צדיק ניצל משגיאה, כי כן ארחות נותן התורה יתברך שמו עם כל העוסקים בתורתו לשמה להכחיד תחת קולמוסם לשומרם משגיאות לבל תצא תקלה מתחת ידם".

והגאון רבי יוסף מולכו, בעל שלחן גבוה, כותב בספרו שו"ת אהל יוסף (חלק יורה דעה סימן ל'): "שכיון שקבלנו הוראות מרן, הכי נקטינן, ואפילו כשהרמ"א ואלף פוסקים כמותו חולקים עליו, אנו בני ספרד בתר מרן גררינן, הן לקולא והן לחומרא". והגאון רבי יעקב בן צור בשו"ת משפט וצדקה ביעקב חלק ב' (סימן ה') כותב, שאחר שנתפשטו בעולם חיבורי מרן הבית יוסף והשלחן ערוך, שוב אין לנו אלא פסקיו לכל אשר יאמר כי הוא זה, ואפילו נגד אלף פוסקים. ע"ש. והגאון רבי שלמה לניאדו, אב"ד ארם צובה (חלב), כותב בשו"ת בית דינו של שלמה (חלק אורח חיים ריש סימן ד'), "דאנן בתריה דמרן אזלינן בכל חקותיו ובכל משפטיו, בין להקל בין להחמיר, ואין להביא ראיה מן החולקים עליו". וכן כתב עוד בספרו שו"ת כסא שלמה (סימן ז'). ע"ש. והגאון רבי יעקב אלגאזי בתשובותיו (סימן ח') כותב: פה עה"ק ירושלים וגלילותיה אתריה דמרן הוא, ואנו נוהגים לפסוק ככל הוראותיו בין להקל בין להחמיר. ע"ש. וכן כתב הגאון רבי אליהו ישראל בספר שני אליהו (דף ז' ע"א). ע"ש. ובשו"ת חיים ביד (סימן קח) כותב, גלוי וידוע בכל העולם כי חכמי ספרד וצרפת קיימו וקבלו עליהם ועל זרעם לפסוק הלכה בכל מקום כדברי מרן רבינו יוסף קארו זצ"ל, ואפילו אם יחלוקו עליו כל האחרונים. וגם אחינו רוב בני אשכנז ופולין מורים הלכה למעשה כדברי הבית יוסף במקום שהרמ"א אינו חולק עליו, על כן יאמרו המושלים: "לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו". והגאון רבי יוסף חיים מבבל בשו"ת רב פעלים חלק ב' (חלק יורה דעה סימן ז') כותב, שאפילו מאה אחרונים חולקים על פסק מרן השלחן ערוך, אין אנו שומעים להם להקל אפילו במקום הפסד מרובה, כי אנו מחוייבים ללכת אחרי הוראות מרן בכח הקבלה.

נושאי השאלה

מידות השקפה והנהגה - כבוד תלמיד חכם ורבו

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א