שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 144557

לכבוד עטרת ראשינו שליט"א,
הייתי בשיעור תורה והרב דיבר על הלכות הקשורות בעניני רוח רעה, ואמר כי בימינו היא נחלשה היש ממש בדבריו?

תשובה

יש בהחלט הרבה מן האמת בכך, אלא שצריכים ליזהר לא להקל ראש בענינים אלה חלילה, כגון בנטילה של שחרית ובאוכל שתחת המיטה, וכן ביצה קלופה ושום קלוף ובצל קלוף שעבר עליהם הלילה, ועוד אזהרות דומות. ורק בצירוף כמה סיבות וענינים אנחנו מקילים, וצריך שאילת רב מוסמך על כל פרט.
כי כתבו הפוסקים גם אם איננו רואים שהאדם ניזוק ישירות אם עובר עליהם, יש נזקים עקיפים, וכן שוכח לימודו, או מתקשה בהבנת התורה חלילה, או יש לו נזק לטווח יותר ארוך.

הראשונים שדיברו בזה הם התוספות [מסכת יומא דף ע"ז עמוד ב] שכתבו גבי נטילת ידים של שחרית "ששורה על האוכל כשבא ליתן פת לתינוק בן ד' וה' שנים וחונקתו אם לא נטל ידיו באותה שעה אף על פי שכבר נטלן שחרית ומה שהעולם אין נזהרין עכשיו בזה לפי שאין אותה רוח רעה שורה באלו המלכיות כמו שאין נזהרין על הגילוי ועל הזוגות". גם הרב משנה למלך הביא ראיה מדברי הרמב"ם ז"ל בענין מה שאמרו בתלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיב עמוד א "תנא, אוכלין ומשקין שתחת המטה, אפילו מחופין בכלי ברזל רוח רעה שורה עליהן".
וכתב הרמב"ם [הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק יב הלכה ה] "וכן לא יתן אדם פס ידו תחת שחיו שמא נגע בידו במצורע או בסם רע שהידים עסקניות, ולא יתן התבשיל תחת המיטה אף על פי שהוא עוסק בסעודה שמא יפול בו דבר המזיק והוא אינו רואהו". הרי שלא חשש לרוח רעה אלא דוקא מסכנה מוחשית.
וכן כתב מורנו הרב שלמה לוריא ז"ל בים של שלמה [מסכת חולין פרק ח סימן יב] "אף על פי שיש חרם הקדמונים שאין לסמוך על רפואות התלמוד, כדי שלא להוציא לעז על חכמים הקדמונים, ולא ידעו שיש שינוי במקומות, וכל שכן בזמנים, שהדורות פוחתים והולכים, ואם הראשונים כענקים, אנו כיתושין, גם מה שהזהירו משום רוחות, כולן לא שכיחי האידנא, כמו זוגות ודומיהן, מכל מקום מה שיש לחוש מעניין כשפים, והיזקות שבגופו, למיחש מיבעי". וראה מה שכתב הרב סולת בלולה [סימן ד, אות ג] לגבי הנוגע באיברי גופו בלי נטילת ידים "גם אם רואים שמי שנגע בעיניו שלא נעשה סומא, מכל מקום עיניו מסתמאות בתורה, וכן הנוגע באזניו אזניו מתחרשות בתורה, כי לא יבין מה שיראה וישמע בתורה".

וכתב הגאון רבנו יאיר בכרך ז"ל מחבר שו"ת חוות יאיר בספרו מקור חיים [סימן ד, אות ג] כי מיום שהסתלקה הנבואה ורוח הקודש מאיתנו התמעטו כנגדם הסט"א וכוחות הטומאה. וכן כתב הגאון הבן איש חי בספרו שו"ת רב פעלים חלק ב סוד ישרים סימן ט לגבי מנהג חסידות שכתב רבנו האר"י ז"ל בשער המצוות פרשת ואתחנן שלא לישן ביום מפני שיפסיד את נשמות הצדיקים הנדבקים בו, וכתב הרב "והאומר בזמן הזה שהוא חושש לכך מחזי יוהרא על דרך שאמרו בענין התכבדו מכובדים דבטלה אמירה זו בזמן הזה מהאי טעמא והאומר כן מיחזי כיוהרא, וגם אין חוששים פן בשינתם ביום החול יתלוה עם נשמתם מנשמות הרשעים הסובבים באויר, יען כי בזמן הזה נחלש כח הסט"א, וגם דבר זה נחלש ואין ממנו חשש, וכאשר תראה שבזמן הזה נתמעט מהלך הרוחין והשידין המשוטטין בעולם ולא נשאר בדבר זה ממה שהיה בזמן הראשונים אפילו שיעור אחד מאלף, וכל זה מחמת חולשת הסט"א ומיעוט הקליפות, כי הא בהא תליא כידוע".

ודע שגדול חכמי הקבלה הוא רבנו האר"י ז"ל כתב כזאת בספרו עץ חיים [שער מ"ב, פרק ג] שהחיצונים ואדם דבליעל הולכים ונחלשים מיום ליום ובסיום הבירור תבוא הגאולה. ועיין בשו"ת ישכיל עבדי חלק ה בהקדמה בענין זה. ויש לי עוד אריכות דברים בענין זה, וכתבתי לך כדי לעודד אותנו עוד בעבודת השם יתברך כי הפעולות נעשות למעלה, ויש שמחה להשם יתברך בכך.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה