שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 144728

שלום לכבוד הרב
האם מותר לי לעשות עון קל כדי להציל מישהו מעון חמור? כגון שאני הולך להחזיר בתשובה ואני משמיע להם דיסקים של זמרים לא מדקדקים במצוות ורואה שם פריצות?

תשובה

א, כלל הלכתי בידינו "אין אומרים לו לאדם חטוא בשביל שיזכה חבירך. וכנזכר בתלמוד [שבת ד, א] מתקיף לה רב ששת: וכי אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חבירך?
וראה להגאון בעל ההפלאה שכתב בפירושו פנים יפות [בראשית פרק יז, א] בענין המילה שאברהם אבינו עליו השלום מל את עצמו ולא מסר ביד אחר, "ומטעם זה נראה שמל א"א ע"ה בעצמו, כמשחז"ל [ב"ר מט, ב] בפ' וכרות עמו הברית, מפני שאחר שלא נצטוה לא היה יכול לעבור על איסור חובל שנצטוה, ואין אומרים לאדם חטוא בשביל שיזכה חבירך [שבת ד, א]",
וראה בשו"ת משנה הלכות חלק ב סימן ע שכתב בנידון "וכבר שאלו להגאון הנודע ביהודה ז"ל [ח"א סימן ג] איזה עדיף בזמן הקיץ אם להתאחר בקריאה לבהכ"נ כדי שיוכלו הזקנים ג"כ לבא אף שמשהים עד אחר זמן ק"ש או עדיף להשכים בזמנו אף שידחו הזקנים לגמרי לקרוא ויתפללו ביחיד והנב"י תמה עליו וכי אומרים לו לאדם חטא בשביל שיזכה חברך".
וכזאת מצינו גבי מי שהדביק פת בתנור בשבת, שמלאכת אפייה אינה נגמרת עד שתיאפה הפת, אסור לאחר לרדות את הפת מן התנור קודם שתיאפה, כדי להציל את חברו מאיסור חמור של מלאכת אפייה בשבת, אף על פי שאין ברדיית הפת אלא איסור קל של שבות מדבריהם, שאין אומרים לאדם חטוא כדי שיזכה חברך".

ב, יש בו משום חילול השם, שהדבר נראה קל בעיני ההמון שהתירו רבנים את הדבר. וכתב הרא"ם ז"ל בספר יראים סימן ש"מ "ובפירוש לאו זה ידוו כל הדווים שכל המבזה אפילו מצוה אחת ומיקל בכבוד שמים נקרא מחלל את השם. ואם הוא לומד תורה צריך שישמור עצמו מן הכיעור ומן הדומה לו ושלא יבוא לידי חשד, שלא יאמרו עליו דבר רע, ואם לא עשה כן נקרא מחלל השם". וכתבו הפוסקים ועיין בשו"ת מבשרת ציון חלק ג סימן כ"ד כי גם החוטא בינו לבין עצמו ולא שם נגד עיניו שאין נסתר מעיני הקב"ה דבר, הרי זה חילל את השם בעולם הנשמות. וכל שהוא נחשב בעיני אחרים ונהג בעיני אחרים בדבר שהוא פסול בעיני כמה מהם הרי זה חילל את השם שהאחרים למדים ממנו להקל יותר.

ג, עון קל שיתירו הציבור אסור כדי להציל אחרים. ואציין את הדבר מפורסם שכתב הרב בעל ספר העקידה [שער כ] "במקומות דשכיחי פרוצים בעריות, ורצו בית דין להושיב פנויות, כדי שלא יכשלו באשת איש, והשיב, כי כל חטא גדול שנעשה שלא ברשות ב"ד, כל ישראל נקיים, אבל חטא קטן הנעשה ברשות ב"ד, הוא חטאת כל הקהל. וזה היה עון סדום ופילגש בגבעה. וסיים כי מי שלא יקבל זה בדעתו, אין לו חלק ונחלה בתורת ה".
וכל שכן כאן שיש עוונות דאורייתא רבים של פריצות וערוה.
גם מרן ז"ל בשו"ת יביע אומר חלק א אורח חיים סימן ל כתב "וידועה תשובת הריב"ש (סי' תכ"ה), הובאה בבית יוסף יורה דעה [סימן קפ"ג], שגדרו גדר בזה לבל יטבלו הבתולות, כדי שלא יבואו לידי תקלה בהם, שאיסור פנויה קל בעיני ההמון. ע"ש. אשר ע"כ נראה שלא חששו חז"ל לתקנת הפושעים, כי אם להציל את החרדים לדבר ה' מרשת היצה"ר, וכמו שכתוב כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה