שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 145751

לעטרת ראשינו שליט"א שלום רב, האם בליל תשעה באב וכן ביום, האם מותר ללמוד תהלים, מעמדות, חק לישראל, פתח אליהו, וכן שאר לימודים שהאדם רגיל לקרוא בכל יום?

תשובה

ברוך אתה להשם, ודע ידידי כי כל הלימודים הללו אסורים בהלכה ביום האבל הכבד והנורא על חורבן בית מקדשינו, על הריגת הצדיקים, על גלות ישראל בארבע כנפות כדור הארץ, ועל הצרות והיסורים שהם יום יום בחורבן מנת חלקינו, על צערו של הקדוש ברוך הוא, על צער השכינה הנמצאת בגלות עמנו, והכואבת את כאבינו, על כך שיש מיליוני יהודים בגלות ובארץ שאינם מכירים את השם יתברך, ולא יודעים מעלת שבת קודש, על שאינם אומרים "שמע ישראל" פעמיים בכל יממה, ועל המתבוללים עם הגויים ונושאים נשים נכריות, ועל בנות ישראל זרע קודש החיות עם הגויים ועוד.

ועתה אכתוב לך בסייעתא דשמיא המקורות בקיצור.
א, בתלמוד [תענית ל, א] "תנו רבנן, כל מצות הנוהגות באבל נוהגות בתשעה באב: אסור באכילה ובשתיה, ובסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המטה, ואסור לקרות בתורה בנביאים ובכתובים, ולשנות במשנה בתלמוד ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל קורא הוא במקום שאינו רגיל לקרות ושונה במקום שאינו רגיל לשנות, וקורא בקינות, באיוב ובדברים הרעים שבירמיה. ותינוקות של בית רבן בטלין, משום שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב. רבי יהודה אומר: אף אינו קורא במקום שאינו רגיל לקרות, ואינו שונה במקום שאינו רגיל לשנות, אבל קורא הוא באיוב ובקינות ובדברים הרעים שבירמיהו, ותינוקות של בית רבן בטלים בו, משום שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב".

ב, וכתב המהרש"א ז"ל [חידושי אגדות שם] "פירש רש"י משום דכתיב בהו משמחי לב עכ"ל. ולולי פירושו נראה דלאו משום שמחה נגעו בה דלא מייתי האי קרא דמשמחי לב אלא בסיפא גבי תינוקות של בית רבן אבל בשאר כל אדם איכא טעמא אחרינא משום שלא ישכח אבלו של יום ובשאר עסקים נמי אסור מה"ט ולרבותא נקט דאפי' ללמוד תורה אסור בו אבל בתשב"ר נקט ליה מקרא דאסור מיהת משום שמחה".

ג, וכן כתב בשאילתות דרב אחאי גאון ז"ל [פרשת כי תבוא שאילתא קנח]
"ואסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ולשנות במשנה במדרש ובהלכה ובאגדות אבל קורא באיוב ובקינות ובדברים הרעים שבירמיהו ותינוקות של בית רבן בטילין משום שנאמר פקודי יי' ישרים וגומר ואסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה שנאמר אז ימלא שחוק פינו אימתי ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה בזמן שיאמרו בגוים הגדיל השם לעשות עם אלה".
ובסידור רב עמרם גאון ז"ל [סדר תשעה באב] כתב "וחייבים לנהוג אבילות בתשעה באב שבאותו יום נשרף בית אלהינו,ואסור לקרוא תנ"ך ולשנות בתורה שבעל פה בו ביום.

ד, והגאון הטורי זהב ז"ל כתב [סימן תקנד סעיף ב] "נראה לי דאפי' במקום דמותר ללמוד היינו שילמוד בפשוטן של דברים, אבל לא דרך פלפול ואפילו בהרהור לפרש דבר חמור אסור מטעם שיהיה לו שמחה אחר שיתיישב לו". וכן כתב הרב מגן אברהם ז"ל [שם ב] בשם שו"ת מהרי"ל ז"ל סימן רכ"ט. והביאוהו הרב פרי מגדים במשבצות זהב [שם ב] וביאור הגר"א מווילנא ז"ל שם.

ה, ולגבי אמירת תהלים ושאר ענינים ששאלת הנה כתב הרמב"ם ז"ל [הלכות תעניות פרק ה, הלכה י"א] "ואסור לקרות בתשעה באב בתורה או בנביאים או בכתובים ובמשנה ובהלכות ובתלמוד ובהגדות, ואינו קורא אלא באיוב ב ובקינות ובדברים הרעים שבירמיהו, ותינוקות של בית רבן בטלין בו, ומקצת החכמים נוהגין שלא להניח בו תפילין בראש". ואמירת תהלים היא בכלל כתובים שאסורים בלימוד. וכן פתח אליהו הוא תורה שבעל פה בכלל אגדות.

ו, וכתב מרנא החיד"א ז"ל בספרו המקיף ברכי יוסף אורח חיים סימן תקנ"ד, ב] "כל סדר היום ופרשת הקרבנות וכו'. פשיטא דללמוד סדר המעמדות אף אם הוא לומד יום יום אסור, ודלא כטועים לקרות מעמדות גם ביום ט' באב". וכן כתב הרב זכור לאברהם [אות ט] שאסור לומר פסוקי חק לישראל, וכן הרגיל לומר כל יום ח"י פרקי משנה אסור לקראם בתשעה באב. וכן פסק הרב הגאון רבנו יוסף מולכו ז"ל בספרו שלחן גבוה [תקנ"ד, ז] וכתב הגאון רבנו חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי [סימן י, אות צ] שאסור לקרוא מעמדות וחק לישראל וח"י פרקי משנה. וענזכר כל זה למרן ז"ל בספרו חזון עובדיה [תעניות, עמוד ש"ט].

ז, ועיין בספר גדולת אלישע להגאון רבנו אלישע דנגור ז"ל [תקנ"ד, י"א, י"ב] שאין לומר בתשעה באב לאחר הנחת תפילין בין בשחרית לנוהגים כן בין במנחה, פרשיות קדש והיה כי יביאך מכיוון ואינם מכלל סדר התפלה. ומצאתי שכתבו האחרונים שהמניחים תפילין במנחה אין להם לומר קריאת שמע עם התפילין, כי אין זה סדר היום אלא קריאת מקרא שאסורה.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה