שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 146052

רבנו האהוב שבוע טוב,
אם יוכל להסביר לנו עד כמה צריך זהירות שלא לפרוץ גדרי רבותינו ז"ל וגזירותיהם, ובפרט בימים אלו.

תשובה

ברוך הבא ידידי. מי אני ומה אני שכבודו פונה אלי בשאלה הלכתית קשה וחמורה. אך מפני צורך השעה והתקופה שלצערינו נפרצו בימינו כל הגדירות הסייגים הנני להשיבכם בקצרה.
תחילת הכל אסביר לתועלת הקוראים כי הגדרת ״פורץ גדר״ מתייחסת לכל האיסורים שמדרבנן וכל הגדרים והתקנות שתיקנו לנו חכמי ישראל בכל הדורות. והם חמורות יותר מהתורה כפי שכתב המהר״ל ז״ל הראיה מנטילת ידים של סעודה שמים ראשונים לפני ברכת המוציא מקורה מהתורה, אך מים אחרונים היא תקנת חכמים. ומצינו שבתלמוד (יומא פ״ג, ב) אמרו ״מים ראשונים האכילו בשר חזיר, מים אחרונים הרגו את הנפש״. נמצא שבדרבנן בשמיים מחמירים וחלילה מענישים על יותר משל תורה.

ובספר החינוך המיוחס לרבנו אהרן הלוי מברצלונה ז״ל תלמידם של הרמב״ן ורבנו יונה ז״ל. שכתב במצוה ת״ל. כי מי שעבר ולא בירך הברכות שתיקנו חכמינו ז״ל (חוץ מברכת התורה וברכת אהבת עולם שמקורם מהתורה וברכת המזון כששבע) הרי זה ביטל מצוות חכמים ופורץ גדר ישכנו נחש והזהיר בהן יתברך מידה כנגד מידה״. עוד כתב במצווה תצ״ו כי מי שביטל מצות קריאת מגילה ונר חנוכה, או שלש תלות בכל יום, ומאה ברכות בכל יום, ויום טוב שני של גלויות, ואזהרות רבותינו לגבי תשבוע שחל בו תשעה באב או של יום תשעה באב שכולם תקנות חכמינו, הרי זה פורץ גדר ועונשו מרובה, וכפרץ נובל אשר פתאום יבוא שיברה. כי דבריהם כחומה בצורה. שכאשר תהיה בה פירצה תפול ותתמוטט לפתע השם יצילנו.

וזכור אזכור מה שאמרו בתלמוד ירושלמי שביעית ט, א. מעשה ברשב״י זיע״א שבשנת השמיטה ראה אחד המלקט ירקות שגדלו מעצמן בשביעית הנקראים ספיחין. והעיר לו אפילו שרשב״י מתירן. אבל חביריו חולקים עליו ואוסרים אותן. ולא הקשיב לדבריו וקרא עליו הפסוק בקהלת י, ח. ופורץ גדר ישכנו נחש ומת במקום השם יצילנו. וראה גם ראה מה שאמרו עוד בתלמוד ירושלמי סנהדרין י״א, ד. רבי יהודה בן פזי בשם רבי יוחנן כי טובים דודיך מיין, חביבים דברי חכמים הנקראים סופרים יותר מדברי תורה.

ועיין מה שכתב מרן ז״ל רבם של ישראל בשו״ת יחוה דעת חלק א, סימן מ״א. מה שהעתיק מרן הבית יוסף בשם הרשב״א ז״ל בתשובה כי האוכל בשר מתחילת אב ואפילו שהוא תקנה ומנהג ״פורץ גדרם של ראשונים הוא ופורץ גדר ישכנו נחש״. וכן כתב בשו״ת יביע אומר חלק י אורח חיים סימן מ בהערה בשם הרב שערי תשובה תקנ״א, י״ח. בענין המיקל בהלכות תשעת הימים. וכמה כואב הדבר לכולנו על מה שיש מטיילים בימים אלו, ושוכחים את קושי החורבן והגלות, ומתעסקים בחיפוש מקומות בילוי ובידור לאחר תשעה באב, או מזלזלים בהלכות שנכתבו לגבי ימים אלו, ויש מתעקשים לקרוא תהלים וללמוד פרקי משנה לעילוי נשמה ולקרוא פתח אליהו ביום תשעה באב אחר הצהריים, כאשר כל הפוסקים אסרו זאת בפירוש. ואין מי שמתיר את הדבר. ויש המטיילים ביום זה ובליל התענית ונפגשים ומתבדחים איש עם רעהו.

ואיך לא יתנו אל לבם את הכאב והצער שיש לאבינו שבשמיים ביום זה היושב ושואג כארי על החורבן וגלות ישראל, ועל בכית הצדיקים אשר בגן עדן, ועל צערם של האבות והאמהות הקדושים הבוכים עלינו כל לילה ובעיקר בלילה זו, ועל סבלו וצערו של משיח. ככתוב ספר ישעיה פרק נ״ג. ואעתיק לך כמה מילים יורדים חדרי בטן מדבריו. ״אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו הוא סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלהים ומעונה. והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו מוסר שלומינו עליו ובחבורתו נרפא לנו. כולנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו ואדוני הפגיע בו את עוון כולנו. ניגש והוא נענה ולא יפתח פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו״.

וכל מי שעמדה נשמתו על הר סיני ויהודי אמיתי הוא, איך לא יקרע סגור לבבו. ואין לא ישב לארץ ויתפלש באפר ויזעק ויתפלל על צערו של משיח כשאנחנו גרמנו לו כל זאת. ואין יאכל וישתה, וילבש בגדי חמודות, ויצא לחוצות ויטייל וישוחח עם חברים טפשים וכסילים. הרי זה יום של חשבון נפש נוקב על מצבינו באריכות הגלות. ועל צער השכינה בעבורינו. וזכור נא ידידי מה שהעיד רבי בנימין מטודילה ז״ל לפני אלף שנה כי עמודי המקדש נמצאים בשבי בוותיקן ברומא עם כלי המקדש. ובכל שנה בליל תשעה באב הם מזילים מים בדמעותיהם. וכן העיד הרב חיבת ירושלים על קברי רבי יהודה הלוי רבי אברהם אבן עזרא ורבי שלמה אבן גבירול הנמצאים היום בכפר כבול שבגליל. שבכל שנה בחצות ליל תשעה באב נשמעת מהמערה קול בכי ויללה על החורבן.

ומה אענה ומה אומר עוד ולבי חמרמר ומעי המו. על דורנו דור יתום ללא רועה וללא מנהיג. ומי שמוכיח לועגים לו. והם אינם יודעים כי פתאום יבוא שיברם ויוזמנו למעלה למסור דין וחשבון על כל פרט שעשה האדם בעולם הזה.
והשם יתברך ישקיף לטובה עלינו ממרום ויחיש לגאלינו כי השעה קשה ודחוקה ביותר וחלילה שלא נאבד בגלות הקשה הזאת. יהודים אהובים וחביבים השם יתברך מתגעגע אלינו וחפץ לגאלינו. זכרו, כל המתאבל על יושלים זוכה ורואה בנחמתה. דברי המצפה לגאולה בקרוב יהיו לרצון אמרי פי, דברי הצעיר והדל בן ציון מוצפי.

נושאי השאלה

מידות השקפה והנהגה - שונות

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א