שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 146568

לכבוד הרב מוצפי שליט"א
האם מותר לכתוב על הזמנה לחתונה פסוק או חלק מפסוק משיר השירים? (בהתחשב בעובדה שאנשים זורקים את ההזמנה לפח)

תשובה

אסור בהחלט, כי שיר השירים הוא קודש קודשים ואין להשתמש בו חול כלל.

בנוסף עון שני אין לכתוב חלקי פסוקים מהתנ"ך על דפים או הזמנות ואפילו מודעות רחוב הנתלשות כמבואר בפוסקים. ובשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קלד כתב "הנה בדבר המדפיסים ברכות ותפלות מצד אחד ועל צד השני עניני הודעות למסחר, ודאי הוא דבר אסור אף בלא כתיבה על צד השני, דהרי אסרו מלכתוב אדרכתא בשטריא אף שהיה זה צורך ותקנה מתחלה נגד גזירת מלכות יון, ומ"מ בשביל חשש שאחר הפרעון יהיה מוטל באשפה",

עוד כתב להלן שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קלה "הנה ראיתי מה שכתר"ה שלח אלי מה שאחד הדפיס על חתיכת נייר ברכת המזון וברכת מעין שלש ותפלת הדרך וברכות בדיקת חמץ ועירובין אשר שלחו ע"י פאצט /דואר/ לאלפי בתים בשביל המודעות שהדפיס ג"כ על חתיכת נייר זה בעניני מסחר, שידוע שרוב בני אדם המקבלים זה מהפאצט משליכים זה לאשפה, ואף שהדפיס שם לשון זה בקשה להתנהג בכבוד כי כתבי קדש הם נמי ברור שאלו שמשליכים מה שמקבלים מהפאצט אין קוראין זה כלל ואף מאלו שקראו הרבה לא השגיחו על זה, אין הדבר צריכה לפנים שהוא דבר אסור כמפורש בר"ה דף י"ח דבטלו אדכרתא אף משטרות משום החשש דלאחר פרעון יהיה השטר מוטל באשפה אף שהתם הוא שטר שניתן רק לאיש אחד שיכולין להזהירו שישמרהו לגונזו אחר פרעון ומ"מ לא סמכו חכמים ע"ז, וכ"ש שאסור להדפיס שמות על נייר של מודעות הנשלח לכמה אלפים שאסור ואין לסמוך על מה שכתבו שצריך להתנהג בכבוד.

ועוד נראה לע"ד שאף אם ידפיסו נוסח ברכת המזון ושאר ברכות בלא השמות נמי אסור מהא דשבת דף קט"ו דתניא מכאן אמרו כותבי ברכות כשורפי תורה, ומשמע סתם אף שכתבו בלא השמות ממש אלא בסימנים על השמות נמי הוא כשורפי תורה, משום דנוסח הברכות הוא ג"כ תורה ככל תורה שבעל פה וכיון שאז היה אסור לכתוב תורה שבע"פ שלכן היה אסור להצילן מפני הדליקה והיו נשרפין היה על הכותב איסור לכתוב גם ממה שיגרום שישרפו כשיזדמן דליקה אף כשיכתבם בלא שמות".

ועיין עוד לגאון דורנו ז"ל אשר זכיתי להסתופף בצילו בשכונת רמות ד בירושלים הרב מנשה קליין ז"ל אשר היה חותם שמו "מנשה הקטן". שכתב בשו"ת משנה הלכות חלק יב סימן רא "בדבר אשר רתח על המדפיסים פסוקים וברכות וכיוצא בו מדברי תורה ושולחין על הדואר בתור מודעות עושין איסור בזה ויש למחות בדבר.

יפה העיר מאד כי באמת גורם לברכות וד"ת שיתבזו מה נאמר ואם על כותבי ברכות בזמנם כתבו עליהם וקראו להם שורפי תורה (שבת קט"ו ע"ב) וכותבי הלכות כשורף התורה והלומד מהם אינו נוטל שכר (תמורה י"ד ע"ש) כ"ש שמות כאלו, וכן שמעתי פעם מכ"ק האדמו"ר מבלוזוב ר' ישראל שפירא זצוק"ל ה"ה בהיותי אצלו לבקרו להבחל"ח שמעוד התלונן על השולחים בדואר דברי קדושה ובאין לידי בזיון. ועיין ר"ה י"ח דעל דבטלות אדרכתא מן שטריא עשאוהו י"ט והכ"נ בא ליד בזיון כתבי קודש כי ע"פ רוב זורקין אותן ועיין ש"ת א"ח סי"א סק"ג בשם התבי"ש ובפת"ש יו"ד סי' רע"ה ס"ק כ"ו דהתבו"ש התרעם על מה שרגילים לעשות מנורות של קלף מצויירים להניח בסידורים וכותבים בהם שויתי ה' כ' בן ד' אותיות ושאר שמות מפני שעל הרוב אין משמרין אותן כראוי ומשתפכים בראש כל חוצות ודו"ק.
דושה"ט בלב ונפש, מנשה הקטן". קליין באידיש משמעותו קטן. זיע"א.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה