שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 146592

רבנו שליט"א, נהנינו מאד מהתשובה על חומרת פריצת גדרות חז"ל.
אם יאבה רבנו לבאר מעלת חינוך הבנים בתלמודי תורה, ועד כמה צריך להתאמץ בכך. בפרט עתה ערב תחילת שנה"ל.

תשובה

זו מצוות עשה יקרה עד למאוד, ואנחנו אומרים אותה לפחות שלש פעמים ביממה "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם". ובתלמוד [מסכת קידושין כ"ט, א] איתא תנו רבנן: האב חייב בבנו למולו, ולפדותו, וללמדו תורה, ולהשיאו אשה". עוד אמרו שם [קידושין ל, א] "והודעתם לבניך ולבני בניך? לומר לך, שכל המלמד את בנו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו למדו לו ולבנו ולבן בנו עד סוף כל הדורות".
ובספרי [פרשת עקב פיסקא מ"ו, י"ט] איתא "ולמדתם אותם את בניכם, בניכם ולא בנותיכם דברי רבי יוסי בן עקיבה, מכאן אמרו כשהתינוק מתחיל לדבר, אביו מדבר עמו בלשון הקודש ומלמדו תורה. ואם אין מדבר עמו בלשון קודש ואינו מלמדו תורה, ראוי לו כאילו קוברו, שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם, אם למדתם אותם את בניכם למען ירבו ימיכם וימי בניכם, ואם לאו".......חס ושלום.

ובמדרש משלי (בובר) פרשה י"ט, סימן כ] "ואוהב את הבריות, ואוהב את התוכחות, ומודה על האמת, ונושא ונותן בשמועתו, ומייסר בנו לתלמוד תורה, ואז יש לו תקוה ואחרית, שנאמר יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך. ואמר ר' ישמעאל יסרהו בדברי תורה כדי שתצילהו מדינה של גיהנם לעתיד לבא".

ומור אבי ז"ל היה מזהיר את הלומדים שומעי לקחו לשלוח את בניהם לתלמוד תורה בלבד ולא לבתי ספר הנקראים "דתיים", כי המציאות מוכיחה שיוצאים משם עמי ארצות ואין בהם בבגרותם אפילו ריח של תורה ויראת השם. והיה רגיל להזכיר דברי

הזוהר הקדוש שכתב דברים נוראים על מי שאינו שולח את בנו ללמוד תורה טהורה וקדושה [רעיא מהימנא יתרו צ"ג, א] ואלו דבריו מפי משה רבנו עליו השלום "שכל אדם חייב ללמד בנו תורה ככתוב ושננתם לבניך. ואם לא לימדו תורה ותרי"ג מצוות, כאילו עשאו פסל ולכן הזהירה התורה לא תעשה לך פסל ועתיד להיות בן סורר ומורה ומבזה אביו ואמו וגוזל אותם, ואוכל בלי ברכה, והוא חשוד על הכל ואפילו על שפיכות דמים וגילוי עריות ועבודה זרה".

ובתלמוד [פסחים קי"ג, א] "אמר רבי יוחנן: שלשה מנוחלי העולם הבא, אלו הן: הדר בארץ ישראל, והמגדל בניו לתלמוד תורה, והמבדיל על היין במוצאי שבתות". ונתאר לעצמינו איך ייראה אדם בעולם הבא כשכולם נכנסים להיפגש עם הצדיקים, והוא נשאר בחוץ בבזיון גדול בגלל שלא שלח את בנו ללמוד תורה.

וסיפר הרב שלמה לורנץ ז"ל מראשי אגודת ישראל, כי בערך בשנת תש"ך [1960] ראה את מרן רבנו עובדיה יוסף ז"ל נוסע ביום חול רגיל אחר הצהריים באוטובוס מירושלים לכיוון רחובות, והיה לבדו עם ספר בידו כדי ללמוד כדרכו בדרך. ושאל אותו מה כבודו עושה באוטובוס לכיוון דרום, הרי כבודו דיין ומכהן בבית דין? ומרן השיבו בפשטות כי שמע על כמה משפחות ספרדיות שם שאינם שולחים את בניהם למוסדות חינוך חרדיים, והוא הולך לבתיהם להשפיע עליה, והכל היה מיוזמתו האישית ללא שליחות ממאן דהוא. זיע"א.

וכמה ברכה ופרנסה מוצא האדם כששולח את בנו ללמוד תורה כי כך אמרו חז"ל במסכת ביצה [טו, ב] "תני רב תחליפא אחוה דרבנאי חוזאה: כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים, חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יום טוב, והוצאת בניו לתלמוד תורה. שאם פחת - פוחתין לו, ואם הוסיף - מוסיפין לו".
ואני הדל באלפי ישראל זכורני בימי ילדותי ביהודי תם וישר צדיק וקדוש, מעולי פרס שגר בירושלים במחסן ליד השוק בשכונת הבוכרים, ואזכיר שמו לטובה שהיה נקרא "מולא ברוך", והיה מתפרנס בתור עגלון והיתה לו עגלה רעועה רתומה ל"נושא אדם" והיה מעביר עליה מטלטלים שונים ממקום למקום או ירקות לחנוונים, וימים רבים היה ללא עבודה ויושב בבית הכנסת ולומד תהלים וקורא בספר הזוהר הקדוש, והיו עיניו זולגות דמעות כנהר בקראו בהם, והיה עומד בסיום היום ליד ארון הקודש ובוכה בדמעות שליש ומתחנן לפני אבינו שבשמיים על בניו שילכו בדרך השם ומצטער ובוכה עליהם שיהיה לבם פתוח בתורה. וזכה שכמה מנכדיו ובניהם עוסקים היום בתורה, ומדי זכרי זאת המו מעי לו.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה