שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 146788

שלום למע"כ מרן שליט"א,יישר כח על דבריו המאלפים והמתוקים בענין חינוך הילדים.
האם בתענית שובבי"ם או ז' אדר, כשרבים מהציבור מתענים, נושאים הכהנים כפיהם?

תשובה

כתב רבנו ישועה שבאבו המכונה מהר"י זיין ז"ל בתשובה להרב אברהם הלוי ז"ל ראש רבני מצרים [ת"י - תע"ב] ודנפסה בספר שו"ת גינת ורדים חלק אורח חיים כלל א סימן לג "מנהג ברוך עמי מצרים להתענות החסידים ואנשי מעשה בז' באדר שהוא יום פטירת מרע"ה ומתקבצין בב"ה =בבתי הכנסת= ומרבין בתפלות וסליחות ותחנונים אך אין אומרין ענינו בין גואל לרופא אלא כוללין אותו בשומע תפלה אך תפלת המנחה מאחריו אותה עם שקיעת החמה ומברכין בה ברכת כהנים ושאלתי על הדבר הזה שהוקשה בעיני וא"ל שכן המנהג קדום ועתה לבי מהסם בדבר דכיון שעשאוהו כתענית יחיד לכל דבריו א"כ אין ראוי לברך ברכת כהנים דהא אין היחיד קובע ברכה לעצמו". ולמסקנת דבריו כתב בשם מהר"ש הלוי ז"ל "מבואר דדוקא היכא דאיקרו רבים לענין ענינו וס"ת הוא דיש בו ג"כ משא"כ בנ"ד דכיון דלא איקרו רבים לענין וס"ת ה"ה נמי דאין בו נשיאות כפים וכן הגידו לי מגידי אמת שבא"י תו' אין נושאין כפיהן במנחה ביום זה ולא בער"ח כיון שאינו תענית צבור וכן ראוי לעשות".

אלא שהרב אברהם הלוי ז"ל השיב על דבריו [שם סימן ל"ד] וכתב "ואשר אני אחזה לי לפום ריהטא דכיון דעיקרא דמלתא דאסור לכהן לישא את כפיו כשהוא שכור ליתיה אלא מדרבנן בעלמא כדדרשינן בגמ' בפ"ב דתענית שלהי דף כ"ו למה נסמכה פרשת כהן מברך לפרשת נזיר לומר לך מה נזיר אסור ביין גם כהן מברך אסור ביין הא אסיק בגמ' לקמן דאסמכתא היא מדרבנן ולקולא וכיון שכן כל דבר שלא כתוב ומפורש הרבה בדברי הפוסקים הראשונים אין לנו לחוש ולמחות בעושים אותו כיון דאין כאן איסור ברכה לבטלה דבכל תפלה ותפלה שתהיה ואפי' כמה פעמים יש לכהנים לברך את ישראל ואין כאן נדנוד עבירה כלל א"כ אין לנו למחות ביד הנוהגים כן ובפרט כשיהיה המנהג פשוט בעיר דגדול כח המנהג צא ולמד מכמה עובדי דמייתי בגמ' דלא מחינן במנהג' אפי' שיהיה המנהג כנגד הלכה ברורה ופסוקה ואפילו באיסורי תורה ואין להעבירם על מנהגם כיון שיש להם על מה שיסמוכו וכ"ש וק"ו במלתא כדנא דאין ראוי לבטלם ממנהגם דלית כאן איסורא כלל ויש להם על מה שיסמוכו ומאי דנקטינא בידאי כל כהאי גוונא ודכוותה להניח לצבור לעשות מה שיעשו ושב ואל תעשה עדיף טפי שאם יעלו לברך לא אמחה בידם ואם יתבטלו מלעלות לא אומר להם שיעלו לברך דב' צדדין הללו יש להם על מה שיסמוכו ומאן דעבד הכי לא משתבש ומאן דעבד הכי לא משתבש".

ואחר כותבי זאת מצאתי שבספר חזון עובדיה [תעניות עמוד צ"ט] והביא שם דברי הרב יד אהרן [סימן קכ"ט] שהזכיר מחלוקת הנ"ל בין הרב גינת ורדים להרב פרח שושן ז"ל, ושוב הביא עדות הרב תיקון יששכר שמנהג היה בצפת בין השנים שי"ט עד שנת שכ"ט שהיו בכל ערב ראש חודש עושית תענית וקוראים כל ספר התהלים, ובמנחה מוציאים ספר תורה וקוראים ויחל, והשליח ציבור אוצר עננו בין גואל לרופא, וכמה פעמים היה ביננו גדול דורינו הרב הגדול מורנו הרב יוסף קארו נר"ו, והביאו הכנסת הגדולה [תקס"ו, בהגהות בית יוסף] וכתב ולפי זה גם הכהנים נושאים את כפיהם, וכך הסכים הרב זקן אהרן סימן כ"א, והאריך בענין כיד השם הטובה עליו ז"ל ולמסקנת דבריו הכהנים נושאים כפיהם גם בתעניו כאלה הגם שאים מכלל חמש תעניות ציבור.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה