שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 147506

לכבוד מורנו ורבנו שליט"א, לפני חודש העליב אותי אדם בבית הכנסת ליד כל הקהל, ואני נאלמתי, כשביקשתי להגיב אמר הרב תשתוק ותרויח. האם כבודו יוכל להסביר לנו מעלת מי שמעליבים אותו ברבים והוא שותק?

תשובה

בתלמוד [גיטין ל"ו ב] איתא "תנו רבנן הנעלבין ואינן עולבים, שומעין חרפתן ואין משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין, עליהן הכתוב אומר: ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".

וכתב רבנו הרא"ש ז"ל בפירושו על התורה [בראשית פרק א, ט"ו] "את שני המאורות. פירוש שניהם גדולים מיהו האחד גדול מחבירו כדכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן ורז"ל דרשו בתחלה נבראו שוין ונתמעטה הלבנה ע"י שקטרגה והשמש עמד בגבורתו על ששמע חרפתו ולא השיב והיינו דאמרי' הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבין עליהם הכתו' או' ואוהביו כצאת השמש בגבורתו על ששמע חרפתו ולא השיב. ועל זה יסד הפייט ראה והקטין צורת הלבנה. והכי פירושו ראה הקדוש ברוך הוא שקטרגה והקטינה. איתא במדרש בשעה שנזף הקדוש ברוך הוא בלבנה ונפלה נפלו ניצוצות ממנה על פני כל הרקיע וכבו המאורות ונקראו כוכבים על שם שכבו מאור הלבנה".
והתוספות כתבו [בבא בתרא ח, ב] "ואומר ריב"א כי מצא בפרקי דרבי אליעזר דרקיע דהאי קרא דהמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע היינו רקיע שעל ראשי החיות שמזהירין מכוכבים שאורו כאור החמה והאי דקאמר ורבנן מאי אמר רבינא ואוהביו כצאת השמש היינו שמש של עתיד לבא דהוא שבעתים כאור שבעת הימים ואור שבעת ימי בראשית היה שבעתים מאור חמה של עכשיו כדמפרש תרגום של רני ושמחי". ודומה לזה כתב בחידושי הריטב"א ז"ל [יומא כ"ג, א] "יש שפירשו דיליף לה משום שזה שומע חרפתו ודומם וכתיב התם וידום השמש ולכך שכרו כצאת השמש בגבורתו, ואין צורך, אלא זה כמו שנאמר והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, ומפני שזו ענוה וחסידות גדולה שהיא למעלה מן הכל, דימה שכרם לגדול שבכולם, דהיינו כצאת השמש בגבורתו שתרגם אותו יונתן שהוא מה שאמר הכתוב ואור החמה יהיה שבעתים".

עוד בתלמוד [סנהדרין ז, א] "ההוא דהוה קאמר ואזיל טוביה דשמע ואדיש, חלפוה בישתיה מאה. אמר ליה שמואל לרב יהודה קרא כתיב פוטר מים ראשית מדון ריש מאה דיני".
ופירש רש"י ז"ל שם, "טוביה דשמע ואדיש - אשריו ששומע חרפתו ושותק ומרגיל בכך, ואדיש כמו דדש דש (גיטין נו, ב). חלפוה בישתיה מאה - הלכו להם בשתיקתו מאה רעות שהיו באות עליו על ידי התגר. פוטר מים - המתחיל (מדון) ופותח בקטטה, הוא תחילת מאה דיני. מדון - נוטריקון מאה דני, לישנא אחרינא מדון בגימטריא מאה".
והמהרש"א [גיטין ל"ו, ב] "דכל שיש בו אלו המדות כולן הוא בכלל אוהביו דהנעלבין כו' ושומעין כו' הוא בודאי אהוב לבריות וכל האהוב לבריות הוא אהוב לשמים עושין מאהבה כמשמעו ושמחים ביסורין הם המקבלים היסורים מאהבה כדאמר פ"ק דברכות ואמר ואוהביו כצאת השמש גו' שנאמר בו והוא כחתן יוצא גו' ישיש כגבור גו' דהיינו שעושה רצון המקום בשמחה ומאהבה ומה כתיב בו ואין נסתר מחמתו שממשלתו בכל העולם כן מי שיש בו כל מדות הללו אמרו בכהאי גוונא בו שנותנת לו התורה מלכות וממשלה".
וכתב בבית הבחירה למאירי שם, "לעולם יהא אדם רך כקנה שומע חרפתו ואינו משיב ולא יהא רודף אחר השררה והמחלוקת שהמחלוקת אף על פי שלפעמים תחלתו רך סופו קשה משל הדיוט אומר טוביה דשמע ואדיש חלפי בישתא מאה כלומר אשרי מי ששומע ומטה שכמו לסבול ומרגיל עצמו לשתוק שכמה דברים קשים עוברים במדה זו וכן אמרו שב בירי לשלמנא וחד לעביד ביש ואף שלמה אמרה כן שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה".
לכן ידידי שמע בקול גדולי התורה חכמינו ז"ל ואל תשיב מאומה, ובזכות זה תשכיל ותצליח.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה