שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 147524

בסיום תפילת נעילה אומריםקדיש תתקבל, תרועה גדולה, כל כלי, עלינו לשבח.במחזורים כתוב לאחר כל כלי יוצר "יש נוהגים לומר כאן קדיש יהא שלמאהאם לאמרו? לנוהגים עפ"י הרב
תודה

תשובה

אחר עלינו לשבח, מה מקום לקדיש? ובפרט שאומרים קדיש מיד כשהוא אומר קדיש שלפני תפילת ערבית. ואסור להרבות בקדישים.
ועיין בספר כנסת הגדולה סימן נ"ה, ובשו"ת דבר שמואל להגאון רבנו שמואל אבוהב ז"ל [סימן קפ"ג]. במגן אברהם , וכן במעשה רב אות נ"ג, חיי אדם חלק א, כלל ל, ז. בן איש חי ויחי ט,
וכתב הגאון החיד"א ז"ל בברכי יוסף אורח חיים סימן קלב ב. "מאנה הנחם נפשי כי פשתה המספחת להרבות בקדישים מאד, שאומרים ג' פסוקים ממש וקדיש, וחוזרים לומר ג' פסוקים וקדיש, וכיוצא. והוי כחוכא ואיטלולא. וכמה צווחות צווחו קמאי על זה ואין שומע ואין מקיץ. וגדול בדורנו מהרח"א זלה"ה ראה והתקין בעיר איזמיר, כמפורש בתקנותיו אשר בסוף ספרו חנן אלהים, ומי שדבריו נשמעים ימהר לתקן בקהל עדתו".

והרב ערוך השולחן [אורח חיים סימן נ"ה, ג] כתב "יש מהמון בני ישראל שסוברים שמצוה להרבות בקדישים וכמה טועים הם, וקורא אני עליהם תשתפכנה אבני קדש וגו' [איכה ד, א] ואין משתמשין בשרביטו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, רק כפי מה שהרשה אותנו והמרבה בהם מזלזל בהדרת קדש. וכבר כתב אחד מגדולי הפוסקים בסימן זה דכשם שטוב למעט בברכות כמו כן טוב למעט בקדישים [כנה"ג] ואחד מיוחד מגדולי החסידים צעק מרה על זה [החסיד דבר שמואל בתשובה סימן קפ"ג הובא בבאר היטב סק"א] וזה לשונו המרבים באמירת הקדישים כו' ומתישים כח קדושת השם הגדול והנורא וכו' עד כאן לשונו". ועיין בשו"ת מהרש"ם ז"ל חלק ג, סימן קס"ב. ובשו"ת מלמד להועיל חלק א, סימן ו. ובשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג, סימן מ"ב.
ועיין בסידור בעל התניא שכתב גבי אמירת מזמור לדוד השם אורי וישעי שהאשכנזים נוהגים לאומרו מתחיל חודש אלול, מיד ואחר שיר של יום לנוהגים כן, שיש לומר קדיש אחד על שניהם משום שאין להרבות בקדישים.

ועיין בצוואת הגאון הנורא והמקובל מחבר ספר יסוד ושורש העבודה, מה שכתב לבניו בזה. ובספר יוסף אומץ להרב יוזפא [עמוד שלא] כתב "ענין הקדישים וברכו וכו' תיקון זה אינו רק לעמי הארץ, אבל לימוד תורה מועיל שבעתיים מכל התפלה ועל ידי כן מכניסין את המת לגן עדן. ואם הבן מחדש חידושי תורה אין ערך להכבוד שזוכה אביו על ידי זה בישיבה של מעלה. וכדמוכח במדרש הנעלם רות. ולכן כל אבל על אב או אם ישתדל מאד להרבות בלימוד כל מה שאפשר לו לפי חכמתו". ובשו"ת בית רידב"ז ז"ל בצוואה אות א שבסוף ספרו כתב לבניו, "לאחר אריכות ימים ושנים תיזהרו ביום שתאמרו קדיש ללמוד דף גמרא באותו יום. ואם יהיה חס ושלום איזה סיבה ותבטלו השיעור הזה תזהרו מאד מאד שלא לומר קדיש באותו יום כלל. כי לא תעשו נחת רוח לנשמתי באמרכם קדיש בלי לימוד גמרא תיזהרו בזה".

גם ידוע מה שכתב הזוהר הקדוש [נח ס"ב, ב] כי הקדיש יועיל להצלת נפש הנפטר מגהינם "שעתא ופלגא", ובמפרשים שם ביארו חכמי הקבלה שאינו זמן שלנו דהיינו 90 דקות, אלא מדור בגהינם הנקרא כך. ומצאתי כתוב וזה לשונו "וסיפר לי הישיש המאושר כבוד מורנו הרב רבי בנימין הלוי נר"ו, שכך היתה דרכו של החסיד כמוהר"ר אברהם הלוןי ברוכים ז"ל הנקרא "המוכיח", שהיה יושב בבית המדרש כל היום ומדי שעה וחצי אומר קדיש וברכות יעטה מורה". וסח לי פעם אחת הראשון לציון הגאון רבי יצחק נסים ז"ל, כי בצעירותו ראה בבית המדרש הגדול בבגדד הנודע בשם "מדרש בית זילכה, שהיו האבלים על אב ואם באים שם מהשוק ומדי שעה וחצי ביום היו אומרים קדיש והולכים וחוזרים חלילה, ולא פירש לי דעתו בזה והיה נראה שאינו מסכים כל כך לזה. ומר אבי היה טוען שהוא ביטול תורה שמבטלים את הלומדים מתורתם כדי לענות לקדיש שאין בו צורך.

ומצאתי לגאון עוזינו הרב החיד"א ז"ל שכתב בספרו שיורי ברכה יורה דעה סימן שע"ו, ז] וזה לשונו "רבים נהגו לצוות לבניהם לומר ח' קדישים ביום, משום מ"ש בזהר הקדוש (ח"א דף סב ב) דהקדיש מועיל לשעתא ופלגא, ולהכי יאמרו ח' קדישים להציל לי"ב שעות. אמנם רבינו מהרח"ו זצ"ל גילה סודו שכוונת שעתא ופלגא אינו כפשוטו, אלא מדרגה בגהינם שנקראת שעתא ופלגא". ועיין עוד מה שכתב בזה בניצוצי אורות נח ס"ב, וכן בניצוצי אורות חלק ג, קס"ז, א.
ועיין עוד בשו"ת יביע אומר חלק ד, יורה דעה סימן ל"ב. אות ו. ואכתוב לך מעשה אמיתי שאמר לי מור אבי ז"ל ששמע מפיו של הגאון רבנו יוסף חיים ז"ל מחבר הבן איש חי ועוד. שראה כי בעלי הבתים ועמי הארצות מרבים כולם בקדישים מדי זמן קצר, גם בסיום הדרשה רבים אומרים הקדיש וזה מאריך וזה מקצר, ואין מי שיודע על מה ועל מי לענות אמנים, וככל שהרב דיבר בגנות המנהג לא הקשיבו לו, ופעם אחת אמר להם בדרשה דעו, כי ריבוי הקדישים מזיק לנפטר, כי בגן עדן יש שני פתחים, האחד בדרום וחבירו בצפון, והנפטר אחר דינו בבית דין של מעלה מכניסים אותו מהכניסה הדרומית, ובכל קדיש שאומרים עליו מקדמים אותו לצד יותר חשוב לכיוון צפון, אך כאשר מוסיפים קדישים שאין בהם נחיצות מגיע לפתח הצפוני "ויטלע מן בב אל לך", היינו יוציאוהו מהפתח השני מגן עדן, ובזה השתכנעו לחדול ממנהגם הנלוז.
ויש לי בס"ד בזה עוד אריכות דברים בענין זה, ובמקום אחר בע"ה נכתוב זה.

נושאי השאלה

מועדים - יום הכיפורים - תפילות

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א