שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 147656

שלום לכבוד הרב
אם אפשר יבאר לי כבודו מה משמעות של מה שכתב הרמב"ן ז"ל שהשם יתברך יצר את "כח היולי" ובו ברא את העולם?

תשובה

שאלה עמוקה זו נידונה בהרחבה כמעט בכל ספרי הקדמונים. והסכימו כולם לבאר כי המאציל העליון ברא בתחילת הבריאה אורות עצומים וגבוהים ביותר לאין מספר לצורך גילוי אורותיו, ולקיום העולמות, אלא שמכיוון ועולמינו התחתון הוא גשמי וחומרי כדי שנוכל להתקיים בו ולקיים המצוות באופן מעשי ולא מחשבה בלבד, לכן יצר חומר הנקרא "היולי", והוא מכונה בתורה בשם "תהו",שממנו ובאמצעותו נוצרו הנבראים כולם הנקראים "בוהו" כולל הרקיע השמים והארץ וכל צבאם.

וזה לשון דברי רבנו האר"י ז"ל בספר עץ חיים שער נ, פרק י. "עולם הגלגלים הוא עשרה גלגלים הנקראים שמים וארבע יסודות הנקראים ארץ, ויש לשניהן חומר וצורה רצוני לומר גוף ונפש וחומר של שניהן, הוא פשוט לבדו ואינו מורכב מכולם יחד אלא חומר כל יסוד או גלגל הוא פשוט לבדו ושני חומרים הנזכרים הנקראים חומר הראשון, ונקרא "היולי" להיותו פשוט וחומר הארץ נקרא תוהו, כי אין ניכר בו ציור מה ענינו עד שיורכב כמו שביארנו. ואחר שקנה הצורה שהיא הנפש נקראים החומר והצורה יחד בשם בוהו ואז נתהו הארבע יסודות אש רוח מים עפר בחומר וצורה, ואז נקרא בוהו יחד שניהן, כי בהיות חומר הארץ לבד בלי צורה נקרא תוהו כנזכר לעיל ולפי שחומר השמים הוא זך יותר, לא נקרא תוהו כחומר הארץ. והרי ביארנו בחינת העולם בעצמו כלול מהחומר פשוט וצורה פשוטה שהם הגלגלים הנקראים שמים, וכן גם כן הארץ שהיא ארבע יסודות".

וכן כתב הרמב"ן [ויקרא פרק י"ב, ב] על הפסוק אשה כי תזריע וילדה זכר, "כל גוף העובר מדם האשה, אין בו לאיש אלא הכח הידוע בלשונם היולי שהוא נותן צורה בחומר, כי אין בין ביצת התרנגולת הבאה מן הזכר לנולדת מן המתפלשת בעפר שום הפרש, וזו תגדל אפרוח וזו לא תזרע ולא תצמיח, בהמנע ממנה החום היסודי שהוא לה היולי, ואם כן יהיה מלת תזריע כמו זרועיה תצמיח (ישעיה סא יא), וכן אמר אונקלוס ארי תעדי".
ולחדד הביאור נעתיק לך לשון רבנו בחיי ז"ל [רבינו] בחיי ויקרא שם, "חכמי הטבע אומרים כי כל גוף העובר לאשה ואין בו לאיש רק הכח הנקרא בלשונם היולי שהוא נותן צורה בחומר, כי הזרע בהתערבו עם דם האשה נותן בו הצורה והתקון, ומבדיל ממנו המותרות שלא יצליחו בעובר, ומקפיא אותו כענין הקיבה המקפיא החלב. ויש להם ראיות לדעתם: האחת מביצת התרנגולת שהיא מגדלת אפרוח כשהיא באה מן הזכר, וכשהיא מן המתפלשות בעפר אינה מגדלת אפרוח כלל, לפי שהזכר נעדר ממנה שהוא נותן הצורה, וכן דעת רז"ל בפרק קמא דמסכת יום טוב (ביצה ז א) יהבו ליה ביעי דספנא מארעא אזל אותבינהו ולא אפריחו. והשנית, ממקצת העופות שמולידין בחיבוק בלבד ולא נראה בהם פליטת זרע, וזה ראיה כי זרע האיש איננו חלק מהעובר. והשלישית, מדג הנקבה שתוליד ביצים בעצמה ואחר כן כשיפיל הזכר זרעו עליהם כל מה שיפול הזרע עליהם יהיה מהם דג וכל הביצים שלא יפול עליהם לא יהיה מהם דג כלל, ואין זה נמצא בבעלי חיים בלבד אלא גם בצמחים, שאם תקח עץ התמר הזכר ותרכיבהו עם התמר שהיא נקבה אז יצליח לעשות פרי, והענין כי הזכר נותן לנקבה חמימות, עמו ישלם בשול התמרים, זה דעת החכם ראש הפילוסופים עם קצת ראיותיו".
וכזאת כתב הגאון החזון איש ז"ל בחלק יורה דעה הלכות תולעים סימן י"ד, אות י. וכן הוא בספר אבודרהם [סדר ברכות השחר], ועיין בדברי השל"ה ז"ל [במדבר תורה אור י"ט] אשר קרא אותו שער החמישים של שערי בינה הגדול מכולם. ויש בהגדרה זו נפקא מינה להלכה הן לענין שאין לברך ברכת מאורי האש על מנורת החשמל במוצאי יום הכיפורים עיין בשו"ת ציץ אליעזר חלק א, סימן כ, פרק י"ג אות ה. והן לענין הפרית הריון כי עיקר הפעולה הוא בגוף האשה וכמבואר בשו"ת יביע אומר חלק ב, אבן העזר סימן א. ועוד נושאים הלכתיים מסועפים ורבים.

וראה עוד בספר משנה שכיר ,מועדים שמחת תורה קישור סוף התורה לתחילתה] שכתב "ובזה יש לרמז בסמיכת התורה. "לעיני כל ישראל", הראה משה את הלוחות, כפירוש יונתן בן עוזיאל, שהראה להם רק העשרת הדברות ששם נכללו כל התורה כולה שאותו מעט מחזיק הרבה. וכן הוא ב"בראשית ברא", דהיינו שגם בבריאת שמים וארץ היתה כן, שהקב"ה ברא קודם הכח היולי והחומר של השמים וארץ ואח"כ נתפשט ממנו שמים וארץ, דהיינו שהיה השמים והארץ נכללים באותו החומר וכח היולי אלא שאח"כ נתפשט, כמו כאן שמתחילה כתב הקדוש ברוך הוא אות א' ובו היה נכלל תיבת 'אנכי', ואח"כ נתפשט ממנו התיבה 'אנכי' ואח"כ נתפשט ממנו כל הדיבור הראשון, ואח"כ נתפשט ממנו כל העשרת הדברות, ואח"כ כשכתב כל העשרת הדברות שבו היה נכלל כל התורה כולה, נתפשט ממנו אח"כ ונעשית כל התורה כולה".

ומעין זה כתב המפרש הגדול הוא הראב"ד ז"ל בפירושו לספר יצירה שהוא יסוד הספרים בזוהר ובקבלה [בהקדמה] "וכבר נודע בחכמת הפילוסופים האלהיים כי יש חומר אחד מצוי והוא נושא לכח ד' יסודות והוא הנקרא בלשון יון היולי. ומציאות החומר ההוא אינו כמציאות שאר הנמצאים, כי מציאות שאר הנמצאים הם נמצאים על אחת משתי דרכים והם מצויים בכח, ע"ד משל כמציאות השבולת בחטה, או השינים לולד בן יומו, אף שהחטה עתה אינה שבולת, ולא בן יומו בעל שינים, עתידים הם לצאת מן הכח הזה אל הפועל, וכאשר יצאו מן הכח אל הפועל סר מעליהם הכח הראשון. אבל החומר הנזכר, ר"ל ההיולי לא סר מהיות לבוש בכח ד' יסודות ולא היה זמן מן הזמנים שיעדרו כח היסודות ממנו. ולכן אמרו על החומר ההוא שאינו לא בכח ולא בפועל, אך הוא ממוצע במציאותו בין מה שבכח ובין מה שבפועל, והוא התחלת וראשית כל הנמצאים, וכל הנמצאים מכתר עליון ולמטה לא נמצאו כולם אלא מאמיתת מציאותו, ואינו עובר בדין בני חלוף ולא בדין הויה והפסד כי הוא ראשית המציאות. ונקרא בלשון הנביאים גולם שנא' גלמי ראו עיניך, פי' גלם חכמה היו"ד כי הוא כעין גולם מבלי צורה אך הוא מוכן לקבל כל הצורות, ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו".

ועיין עוד בספר חכמת האלקות [פרק רביעי] ושושן סודות [אות רע"ג] בסוד עצם הלוז. ובספר מצרף השכל, ובפרדס רימונים לרבו הרמ"ק ז"ל שער ג, פרק ה. ובמשנת חסידים מסכת המלאכים והרקיעים פרק א, וביונת אלם להרמ"ע מפאנו ז"ל פרק א. ובשערי הלשם חלק א, סימן ט"ו פרק א להמקובל הרב שלמה אלישוב ז"ל סבו של מרן הרי"ש אלישיב ז"ל. ויש עוד להאריך בזה ואיני חפץ להלאות את המעיין.

נושאי השאלה

אמונה וביטחון - אמונה וביטחון

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א