שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 148901

לכבוד הרב: תפילת ערבית מוצ"ש יצא כבר שבת יותר מ-30 דקות לאחר השקיעה היה קר מהמזגן למתפללים סיימתי תפילת 18 וכיביתי את המזגן. הרב העיר לי שאסור רק אחרי הקדושה של ואתה קדוש?

תשובה

אמנם הצדק וההלכה אתך, כי משעבר זמן תוספת שבת מותר להדליק ולכבות, וכפי שכתב מרן בשולחן ערוך [סימן רצט, סעיף י] "אסור לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל, ואם הבדיל בתפלה מותר אף על פי שעדיין לא הבדיל על הכוס. ואם צריך לעשות מלאכה קודם שהבדיל בתפלה אומר המבדיל בין הקודש ובין החול בלא ברכה, ועושה מלאכה".

אלא שיש חוששים למה שמצינו בכמה מקורות המזהירים על כך.
תחילה מצאנו בתלמוד ירושלמי [מסכת תענית פרק א, הלכה ו] "קדשו צום קראו עצרה. והא תני הלילה מותר והיום אסור א"ר זעירה קיימה אבא בר ירמיה אספו עם משעת אסיפת עם. נשייא דנהגן דלא למיעבד עובדא בפוקי שובתא אינו מנהג עד דיתפני סידרא". וכתב בספר אור זרוע [חלק ב הלכות מוצאי שבת סימן צ] "וראיתי מפרשים דהיינו סדר קדושה אף על פי שכבר הבדיל [בתפילה] מיהו חזן הכנסת מדליק הנרות בביהכ"נ כשהבדיל בתפילה אפי' קודם סדר קדושה".

וכזאת מצאנו בספר הזוהר הקדוש [הקדמה דף יד עמוד ב] "תלתא אינון גרמין בישא לגרמייהו חד מאן דלייט גרמיה תניינא מאן דזרק נהמא או פרורין דאית בהו כזית תליתאה מאן דאוקיד שרגא במפקא דשבתא עד לא מטו ישראל לקדושא דסדרא דגרים לנורא דגיהנם לאדלקא בהאי נורא עד לא מטא זמנייהו דחד דוכתא אית בגיהנם לאינון דקא מחללי שבתות ואינון דענושין בגיהנם לייטין ליה לההוא דאוקיד שרגא עד לא מטא זמניה. בגין דלאו יאות הוא לאדלקא נורא כד נפיק שבתא עד דמבדלי ישראל בצלותא ומבדלי על כסא בגין דעד ההוא זמנא שבת הוא וקדושה דשבת שליט עלנא, ובשעתא דמבדילין על כסא כל אינון חיילין וכל אינון משריין דאתמנן על יומי דחול, כל חד וחד יתיב לאתריה ופולחניה דאתמני עליה בגין דכד עאל שבתא ואתקדש יומא קדש אתער ושליט בעלמא וחול אתעדי משולטנותא דיליה עד שעתא דנפיק שבתא לא תייבין לאתרייהו ואף על גב דנפק שבתא לא תייבין לאתרייהו עד זמנא דאמרי ישראל בא"י המבדיל בין קדש לחול".

ובסדר רב עמרם גאון ז"ל [סדר מוצאי שבת] כתב "ומי שצריך לעשות מלאכה במוצאי שבת קודם שהתפלל, צריך להתפלל [הכוונה לומר בפיו] "ברוך המבדיל בין קדש לחול". ואח"כ עושה מלאכה. דא"ר אלעזר בן אנטיגנוס משום ר' אליעזר בר' ינאי אסור לאדם לעשות חפציו קודם שיבדיל. אבל לאחר שיתפלל, כיון שהבדיל בתפלה אינו צריך לברך קודם מלאכה, ואעפ"י שלא הבדיל על הכוס". וכן הוא בשו"ת הגאונים החדשות [עמנואל, סימן י"ב] ובמחזור ויטרי לתלמיד רש"י ז"ל [סימן קנ"ד] ובספר אוהל מועד [שער קידוש והבדלה דרך ב, נתיב א]

ועיין במגן אברהם רצ"ט, י"ז. שהביא דברי הזוהר הקדוש, ועיין בדרכי משה סימן רצ"ד, ובשיבת ציון חלק ב עמוד רצ"ז. והרב חסד לאברהם הוא עטרת ראשינו רבי אברהם אזולאי ז"ל [מעין ב, נהר מ"ט] כתב כי בברכת אתה חונן חוזרת הרוח של שבת, ובואתה קדוש חוזרת הנשמה, ואחרי זה
יש רשות להדליק את הנר. וכמובן שכל זה על פי המקובלים או מי שרוצה להחמיר, אך ההלכה היא ברורה כפי שהעתקתי לפניך דברי מרן השלחן ערוך ז"ל.
ויהי רצון שכל הקדושים שהזכרנו יעמדו עלינו ועליכם בתפילה ביום הכיפורים הקרב ובא לפנינו שנכתב ונחתם כולנו בספר חיים טובים, ויחדש עלינו שנה טובה ומבורכת. ויפדה אותנו מהגלות הקשה והנוראה, גלות הגוף והנפש, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה