שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 149115

שלום לכבוד הרב: הרב בבית כנסת בירך בצאת יום כיפור על בשמים האם הייתי צריכה לברך על בשמים ? תודה! ושנה טובה

תשובה

יש בענין זה משא ומתן בין הפוסקים,
דעת הרמב"ם ז"ל [הלכות שבת פרק כ"ח, הלכה כ"ט] ומרן השלחן ערוך ז"ל שאין לברך על הבשמים גם כשחל במוצאי שבת. וכן מובא בפוסקים רבים.
אך לדעת הגאון הבית חדש ז"ל [אורח חיים סימן תרכ"ד, ב] שלאחר שהביא לשון הרב הטור ז"ל שכתב "ומבדילין על הכוס ואין מברכין על הבשמים". כתב עליו "כן כתב הרמב"ם בפרק כ"ט מהלכות שבת ובכל בו כתב דאף במוצאי יום הכפורים שחל בשבת אין לברך וכן פסק בשלחן ערוך (ס"ג) גם בהגהות שלחן ערוך לא כתב כנגדו ונמשך אחר מנהגי מהר"א טירנא שכתב גם כן שאין לברך אפילו בחל בשבת. אכן בתשובת מהרי"ל סימן ל"ד כתב לברך על הבשמים כשחל בשבת וכ"כ ה"ר דוד אבודרהם וכן נ"ל עיקר לענין מעשה מאחר שהמרדכי פסק לברך על הבשמים כניהוג רבינו גרשום מאור הגולה ואף שכשחל בחול לא נהגינן כוותיה מכל מקום כשחל בשבת ראוי לנהוג כניהוגו מאחר שרבים סוברים כן וכן פסק מהר"ש לוריא ועוד נראה לי דלא שייך כאן ספק ברכות להקל מאחר שנהנה מן הבשמים".

וכן דעת הרב מגן אברהם ז"ל (סימן תרכ"ד, א) שהסכים עם דבריו וכתב והרב בית חדש כתב בשם מהרי"ל ואבודרהם ורש"ל שכשחל בשבת יש לברך על הבשמים ואין כאן ברכה לבטלה כיון שנהנה". ופירש דבריו הרב מחצית השקל ז"ל [סימן תרכד, א] וכתב "רצונו לומר דהא דמברכים על הבשמים בשאר מוצאי שבת יש שני טעמים. א', שנפשו של אדם עגומה לפי שיצאה הנפש יתירה, וכדי להשיב נפשו מצערה מריחים בבשמים, שהוא דבר שהנשמה נהנה ממנו [ברכות מג, ב]. ולטעם זה אין לברך על הבשמים במוצאי יום הכיפורים אפילו חל יום הכיפורים בשבת, דביום הכיפורים אין לאדם נפש יתירה, ואפילו חל בשבת ליכא נפש יתירה משום צער התענית. וטעם שני, כי בשבת הגיהנם שובת, ובמוצאי שבת חוזר הגיהנם להבעיר, ומסריח, וכדי להנצל מאותו סרחון מריחים בבשמים. ואם כן דוקא יום הכיפורים שחל בחול אין מברכים על הבשמים, דביום הכיפורים אין אור של גיהנם שובת, אבל כשחל בשבת דהגיהנם שובת יש לברך במוצאי יום הכיפורים ושבת על הבשמים. וכדי לצאת ידי שני הדיעות, יברך על הבשמים כשחל בשבת. ואף על גב דספק ברכות להקל, והיכי דאיכא פלוגתא אם יברך, לא יברך מחשש ספק ברכה לבטלה, לזה כתב מגן אברהם דעל כל פנים אין כאן ברכה לבטלה דהא נהנה מן הריח. ועיין בטורי זהב".

וכן הוא בדברי הרב טורי זהב ז"ל [תרכ"ד, ב] וזה לשונו "כתב מור חמי ז"ל [הוא הרב הבית חדש] "אכן בתשובת מהרי"ל סי' ל"ד כתב לברך על הבשמים כשחל בשבת וכ"כ אבודרהם וכן נ"ל עיקר לענין מעשה מאחר שהמרדכי פסק לברך על הבשמים כניהוג ר"ג מ"ה אפי' חל בחול ואף על פי דבהא לא נהגי' כוותיה מ"מ כשחל בשבת ראוי לנהוג כניהוגו מאחר שרבים סוברין כן וכן פסק מהור"ר שלמה לוריא ועוד נ"ל דלא שייך כאן ספק ברכות להקל מאחר שנהנה מן הבשמים עכ"ל ויש לכאורה לדחות זה שכ' מאחר שנהנה כו' דמ"מ יש כאן הפסק בין ברכת בורא פרי הגפן לברכת המבדיל בבשמים אם אין הכרח להם מ"מ נראה דעדיף טפי לצאת ידי כל הדיעות מלחוש להפסק וראיה מדברי ת"ה סימן קמ"ב לענין קשר"ק שתוקעין בסדרים דבזה נפיק ידי כל הקולות דהיינו או קר"ק או קש"ק ולא חיישינן להפסיק אם קש"ק עיקר הוה התרועה הפסק ואם קר"ק עיקר הוה השברים הפסק דכיון דעכ"פ כבר יצא י"ח לא חיישינן להפסק אף על גב דעיקר התקיעות הם על סדר הברכות הכי נמי כיון דיוצא ממ"נ לא חיישינן להפסק".

אמנם מרן ז"ל כתב בבית יוסף "תרכד, ג] "ואין מברכין על הבשמים. כן כתב הרמב"ם בפרק כ"ט מהלכות שבת (הכ"ח) שאין צריך לברך על הבשמים במוצאי יום הכפורים והכל בו כתב בסימן (קנ"ח) [מ"א] (ב:) שאין צריך לברך בו על הבשמים ואף אם יהיה במוצאי שבת לפי שאין בו נשמה יתירה מפני התענית ע"כ ובסוף סימן ע' כתב דלדברי האומר שטעם הבשמים במוצאי שבת מפני שבכל שבת שובת אור [של] גהינם ובמוצאי שבת חוזר ושורף ומסריח ועל כן מריחין בבשמים להגין מאותו הריח לפי זה הטעם נברך על הבשמים אף במוצאי יום הכפורים שחל להיות בשבת ולא כן כתב הרמב"ם ז"ל (שם) ולא כן אנחנו עושין עכ"ל. אבל בתשובה אשכנזית (שו"ת מהרי"ל סי' לד) מצאתי לברך על הבשמים במוצאי יום הכפורים יפה כתבת שאין לאומרה זולת כשחל בשבת ע"כ וכ"כ ה"ר דוד אבודרהם (סדר תפלת נעילה ד"ה וחוזר עמ' רצ) וכל זה שלא כדברי המרדכי (סי' תשכז) שכתב סתם שמברך על הבשמים במוצאי יום הכפורים ומשמע דאפילו כשחל בחול קאמר".

והגאון רבנו יוסף חיים ז"ל כתב בספרו שו"ת רב פעלים [חלק ג אורח חיים סימן ל"ח] כתב הרב מהר"ח פלאגי ז"ל דמהרי"ל ואבודרהם ורש"ל כתבו כשחל בשבת יש לברך על הבשמים ואין כאן ברכה לבטלה כיון שנהנה, וכתבו המג"א והט"ז דכן עיקר, וכ"כ הרב חמ"י וכ"כ א"ח דף ס"ח, וגם המרדכי כתב דאפילו חל בחול יש לברך על הבשמים, ואף על גב דלא נהגו כן, כשחל בשבת יש לנהוג כן, וכ"כ הרב אשל אברהם דכן נוהגים כשחל בשבת, וכ"כ בס' עבודה ומורה דרך, ומאחר דרבים ס"ל הכי, נראה דנכון לברך בורא פרי הגפן ואח"כ על הבשמים, אלא דבהיות טוב לחוש לסברת האומרים דאינו צריך והם הרמב"ם והכלבו ומרן בש"ע, ולדידהו הוי הפסק, לכן יברך על הבשמים לבסוף אחר ההבדלה, וכן היה נוהג הרב החסיד הפרד"ס ז"ל, וכנז' כל זה ברוח חיים סי' תרכ"ד, ובמועד כל חי סי' י"ט אות ק"ט ע"ש. והנה פה עירינו לא נהגו להביא בשמים לקהל גם ביוה"כ שחל בשבת כמנהגם בכל מוצאי שבת, אך זה החוכר את הבשמים מן הכולל יביא בשמים להגברים והיחידים בכל מוצאי יוה"כ לסימנא טבא ולתענוג, וגם לנו מביאים ואנחנו מברכים עליהם אחר ההבדלה או קודם ההבדלה כאשר יזדמן, והמשתדל לעשות כן לברך על הבשמים עליו תבא ברכת טוב". הנה לך דעתו שיברך אחר שתית הכוס, ולא באמצע הסדר משום חשש הפסק".

ועיין בשו"ת יביע אומר [חלק ט, אורח חיים סימן צ"ה] "ומה שכתב הרב שכך תיקנו חז"ל לברך על הבשמים קודם ברכת ההבדלה ואין כאן הפסק, לכאורה תמוה, דהתינח בכל מוצאי שבת שכך היתה תקנת חכמים לברך על הבשמים, משא"כ במוצאי יוהכ"פ אכתי איכא הפסק. וכבר העיר בזה הט"ז. ומה שסיים דמ"מ כדי לצאת י"ח כל הפוסקים אין לחוש להפסק וכו'. המעיין ישר יחזו פנימו, דאכתי לא איפרק מחולשא. וכן הערך השלחן (סי' תרכד סק"א) דחה דברי הט"ז, כיון דהכא לכ"ע יש איסור להפסיק בין בפה"ג לטעימת היין. ע"ש. גם האליה רבה כתב שאין להורות כן לצבור, מאחר שהמנהג פשוט כדברי השלחן ערוך, שאין מברכים על הבשמים במוצאי יוהכ"פ. ע"ש. וע"ע בשו"ת גנת ורדים (כלל א סי' ח) שג"כ העיר דבכה"ג הוי הפסק. וכ"כ במחזיק ברכה (סי' תצא סק"ב) בשם ספר הבתים כתיבת יד. וכ"כ בשו"ת רב פעלים ח"ג (סי' לח), ובשו"ת מטה לחם ח"ב (סי' יא), שמטעם הפסק יש להניחו לבסוף אחר טעימת כוס ההבדלה".

נושאי השאלה

מועדים - יום הכיפורים - שונות

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א