שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 149265

לכבוד מורנו שליט"א. אם לא יקשה בעיניו לכתוב לנו איזה גרגרים בחשיבות מצוות הסוכה והישיבה בה.

תשובה

כתב בספר הרוקח [הלכות סוכות סימן רי"ט] "במדרש. וסוכה תהיה לצל יומם. א"ר לוי כל מי שהוא מקיים מצות סוכה בעולם הזה הקדוש ברוך הוא מיסך עליו מן המזיקין שכן הוא אומר באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה. ואף הקדוש ברוך הוא נותן לו חלק לעולם הבא ממנה לעתיד לבא. והקב"ה מושיבו בסכות של לויתן לעתיד לבא. אמר לו הקדוש ברוך הוא לאיוב מה אתה אומר מי יתן ידעתי ואמצאהו הרי עורו של לויתן שאני עתיד לעשות לצדיקים לעתיד לבא אם מחסר אני מטלית אחת ממנו יש לי למלאות שנאמר התמלא בסכת עורו. שאני נותן לכל צדיק חלקו שראוי לו ואיני מחסר לו ואתה אומר איני מכיר בין צדיק לרשע. זהו התמלא בסוכות היכול אתה למלאות לכל אחד מהן לפי דרכו. ואם תאמר אינו משובח עורו של לויתן אמר רבי פנחס הכהן בר חייא ורבי נחמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק כנפיו מכסות גלגל חמה. האומר לחרס ולא יזרח. ואין לך מזוהם בדג אלא מקום רפידתו ומקום רפידתו של לויתן יפה משל זהב. ירפד חרוץ עלי טיט. וכל מי שמקיים מצות סוכה הקדוש ברוך הוא נותן לו חלק לעתיד לבא בסוכה של סדום שהיתה מסוככת בשבעה אלנות זה על זה. גפן תאנה ורימון פרסק קריסטמלין ואגוז ותמרים על גביהן. זהו ועמק סכות אמדד ומיסך עליו מחמתו של יום הבא הנה יום בא בוער כתנור. אימתי כשמקדר על האומות כדאיתא בפרק א' דעבודה זרה (דף ג) באותה שעה הקדוש ברוך הוא עושה סוכה לצדיקים ומטמין אותם לתוכה שנאמר כי יצפנני בסוכה ביום רעה יסתירני. וסוכה תהיה לצל יומם מחורב סכות לראשי ביום נשק. אימת כשיבאו כל הגוים על ירושלים. הנה יום בא לה' וחולק שללך בקרבך".
וכתב הרב משה בן מכיר ז"ל בספר סדר היום [סדר מצות סוכה] "והמדקדקים מסככין אותה בדבר שיש לו ריח טוב ואינו מתיבש כ"כ כדי שיהיה תאב לדירתה ולא יקוץ בה ויצא ומזה הטעם לא יעשה אותה במקום שאינו ראוי מקום אשר השמש מכה בכח או הרוח מנשב בכח או שהיא מקום זבובים ויתושין שמפני אלה הדברים יניח אותה ויצא והוה ליה כאלו מתחלה עשאה כדי שלא לשבת בה בקבע ואין ראוי גם מדקדקים לנאותה בכל דבר נאות לה וזה עיקר כל המצות שיהיה האדם שמח וטוב לב לזכות בעשייתה עד שמפני כך עושה בה תוספת טובה יותר ממה שנצטוה מפני חבוב המצוה ובזה יש לו שכר אחר נוסף על שכר עשייתה ועז"א תחת אשר לא עבדת כלומר עבדת אבל לא בשמחה: וצריך שיעשה דירתה קבע מכל עניני קביעותיו הן מאכילה הן משתיה הן משינה הן מלמודו למוד שאינו צריך עיון כ"כ עד שישיבת הסוכה מטרידתו ואינו יכול לעיין או שצריך להתפלל וישיבת הסוכה מבטלת כוונתו שמפני ענינים אלו יצא מן הסוכה ואינו רשאי לישב בה אבל לכל שאר הדברים יחשוב סוכתו כאלו היא ביתו שמיוחדת לו לשבת בה בקביעות ואם באולי יבא לו איזה צער או אונס ושאינו יכול לשבת בה מותר לו לצאת ממנה".
וכוונת המצוה הזאת כבר הזכיר הכתוב טעם לענין למען וכו' כי צריך האדם להיות נגד פניו הגמול הטוב אשר הש"י גמל את אבותינו ואותנו מכמה צדדים ובכמה זמנים זמן אחר זמן ופעם אחר פעם זמן הגמול הרב בכמות ובאיכות שעשה עמנו ועם אבותינו היתה יציאת מצרים שהוציא אותנו מכור הברזל מבית עבדים היינו משוקעים ומוטבעים בבוץ רגלינו עד שכמעט נשתקע שם ישראל מן העולם והיינו כא' מגויי הארצות אלא שבחמלת ה' עלינו ומשמרו את השבועה אשר נשבע לאבותינו שאל יעזבנו ואל יטשנו נתגבר כארי כביכול ביד חזקה ובזרוע נטויה להוציא אותנו משם ולקרבנו לעבודתו לעשות אותנו עם סגולה כיום הזה ובהיות הגמול הזה גדול מאד למי שיש לו עינים לראות ולב להבין תלה בו עבודתו וקבלת אלהותו עד שאמר בפני כל ישראל אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים וכו' ולא נתרצה בזה אלא לתלות עשיית הרגלים שבכל שנה ושנה זכר ליציאת מצרים כדי שידעו כל באי עולם ענין יציאת מצרים ויעלו אותה על לבם עד שבשביל זה לא ישכחו את ה' אלהיהם ולא יעזבו תורתו וזהו לתועלת עם ישראל שלא יעשו נגד רצונו וישליך אותם מעל פניו ובענין חג המצות לא הזכיר ענין מה להורות על זה כי כל מעשיו מוכיחים עליו וא"צ דבר מבחוץ".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה