שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 149524

לכבוד הרב: לאחר תשובת הרב תורה היא וללמוד אנו רוצים
הגאון מרן הרב יצחק יוסף פוסק בילקוט יוסף בסימן קנח סעיף ז , שמי שקובע סעודה על מזונותמעל 216 לא מברך על נטילת ידיים דעת הרב בנושא

תשובה

כתב הרמב"ם ז"ל [הלכות ברכות פרק ו הלכה א]"כל האוכל הפת שמברכין עליו המוציא צריך א נטילת ידים תחלה וסוף, ואף על פי שהיא פת חולין ואף על פי שאין ידיו מלוכלכות ואינו יודע להן טומאה לא יאכל עד שיטול שתי ידיו".
וכתב מרן ז"ל בבית יוסף אורח חיים סימן קנח משמע מדבריו דנטילת ידים תלויה בברכת המוציא דכל פת שאין מברכין עליו המוציא כגון פת הבאה בכיסנין או לחמניות דקות וכיוצא בהן כמו שיתבאר בסימן קס"ח הוא הדין נמי דאין טעונין נטילת ידים וכן משמע נמי מדברי רבינו שמשון בפרק קמא דחלה (משנה ה) אמתניתין דתחלתה עיסה וסופה סופגנין ולפי זה היכא דקבע סעודתיה על פת הבאה בכיסנין או לחמניות שצריך לברך עליהם המוציא נראה שצריך נטילת ידים ומיהו קשה בעיני שעל לחם אחד בעצמו פעם יצטרך לו נטילת ידים ופעם לא יצטרך ואפשר דלא מיקרי פת שמברכין עליו המוציא אלא פת שמברכין עליו לעולם המוציא אפילו כשאינו קובע עליו אבל פת דכשאינו קובע עליו אינו מברך המוציא אף כשקובע עליו אינו צריך נטילת ידים ואין לומר איפכא דכיון דכשקובע עליו מברך המוציא מיקרי פת שמברכין עליו המוציא ואף כשאינו קובע עליו צריך נטילת ידים דהא משמע בירושלמי (ברכות פ"ו ה"ו) דפת הבאה בכיסנין אינו צריך נטילת ידים וכמו שאכתוב בסימן זה (ד"ה בסוף פרק) בסייעתא דשמיא אלא שמצאתי להרשב"א שכתב בתורת הבית (הקצר ב"ו סוף ש"א) האוכל כעכין וכיוצא בהם לתענוג ואינו קובע סעודתו עליהם נוטל ידו אחת ומשמע מדבריו שאם קובע סעודתו עליהם צריך נטילת ידים".

וכן מוכח מדברי השלחן ערוך סימן קנ"ח, סעיף א שכתב "פת הבאה בכסנין ואינו קובע סעודתו עליהם אין צריך נטילת ידים". משמע שאם קובע סעודתו דהיינו שאוכל שיעון ע"ב דרהם שהם 216 גרם נוטל ומברך. וכן כתב הרב ט"ז [שם ב] שכתב "אבל אם קבע עלייהו כתב ב"י סברות לכאן ולכאן אם צריך נטילה הנהוגה בחולין. ומסיק דמשמע מדברי רשב"א דצריך נט"י וא"כ ודאי צריך לברך ובלבוש כתוב דיטול ולא יברך ולי נראה דיברך ויש ראיה ממ"ש ב"י קס"ח קרוב לסופו בשם ר"ש בעיסה שסופה סופגנין ותחילתה עיסה וז"ל ומברך עליה המוציא וטעון נט"י ובהמ"ז עכ"ל. וכאן אין מי שחולק רק שב"י מפלפל בזה ותימ' על שלא הביא זה כאן".
וכן כתב הרב מגן אברהם סימן קנח ס"ק ב "ואם קובע סעודתו עליו דצריך לברך המוציא יש מחלוקת אם יטול ולכן יטול בלא ברכה (של"ה) ולבוש כ' שיאכל פת אחר תחלה עכ"ל ולא ידעתי מי החולק בזה דאע"ג דהרב"י מסתפק בדבר מ"מ כיון שסיים אח"כ בשם הרשב"א שצריך נט"י משמע דפשוט ליה בתר דאיבעיא ליה וכ"כ הרמב"ם רפ"ו כל האוכל הפת שמברכין עליו המוציא יטול וכו' ובבד"ה ובמשמרת הבית כתבו להדיא דצריך נטילה כשקובע עליו ע"ש ולכן יברך על נטילת ידים". ועיין להרב משנה ברורה [שם ח].

וכן הוא בדברי רבנו המאירי ז"ל בקונטרס בית יד שבהלכות ברכות בסופו בחלק ב, והרב ארחות חיים [נטילת ידים סימן כ"ט]. והניף הרשב"א ז"ל ידו שנית במשמרת הבית שבספרו תורת הבית בית ו שער א. ועיין בדברי הרא"ה בבדק הבית קנ"ח. וספר המכתם, והר"ן ז"ל בחולין ק"ו, א. ועיין להגאון החיד"א ז"ל בשו"ת חיים שאל חלק ב, סימן ט"ו.
ויש בזה אריכות גדולה באחרונים, והייתי רוצה עוד להשתעשע בענין נפלא זה, אך ערב שבת היום ואסרו חג דשמיני עצרת והזמן דוחק.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה