שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 149802

לכבוד הרב
נשאלה שאלה בעבודהכיצד מחשבים את זמני היום ובמיוחד שבתות ומועדיםבמקומות שזמני הזריחה קיצוניים מאודובמיוחד במקומות שכמעט אין שקיעה

תשובה

שאלה זו נידונה באורך בספרי הפוסקים, וקיימים שתי שיטות בכך, יש שקבעו שסופרים כ"ד שעות ליממה לפי הזריחה והשקיעה מהיכן שיצאו, מבלי להתחשב באור וחושך, וכל שש יחידות כאלה עושים שבת, וכן לענין תפילות. וכן לענין מילה בשמיני, ולגבי ברכות השחר, וציצית ותפילין, וכן לענין ספירת שבעה נקיים ועוד.

לעומתם יש שקבעו את החישוב כל חצות לילה זמן משוער מתחילה ספירה חדשה.
הרלב"ג ז"ל הוא רבנו לוי בן גרשם אשר נולד בשנת ה אלפים מ"ח בפרובנס [1288] כתב בפירושו לאיוב פרק כו "שיהיה קצת כל יום מימי השנה אור וקצתו חשך וזה דבר ימשך עד מרחב ס"ו מעלות וכ"ה דקים ועד שם נמשך הישוב לפי מה שספרו הקודמים ואולם שם יהיה יום אחד בשנה אין בו לילה ויום אחד כנגדו אין בו יום ומשם ואילך יתוסף זה השיעור מעט מעט עד שיגיע אל מה שתחת הקוטב הצפוני ויהיה שם ששה חדשים בשנה אין בהם לילה והם ימות החמה וששה חדשים בשנה אין בהם יום והם ימות הגשמים".

גם בפרקי דרבי אליעזר פרק נא כתב "המופת הששי מיום שנבראו שמים וארץ השמש והירח והככבים וכל המזלות היו עולין להאיר על הארץ ואינן מערערין זה עם זה, עד שבא יהושע ועשה מלחמתן של ישראל, והגיע ערב שבת וראה בצרתן של ישראל שלא יחללו את השבת, ועוד שראו חרטומי גוים כובשים במזלות לבא על ישראל, מה עשה יהושע פשט ידו לאור השמש ולאור הירח והזכיר עליהם את השם ועמד כל אחד במקומו ששה ושלשים שעות עד מוצאי שבת, שנ' וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבא כיום תמים, וראו כל מלכי הארץ ותמהו שלא היה כמהו מיום שנברא העולם, שנ' ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לא יהיה כן לשמוע ה' בקול איש כי ה' נלחם בישראל".

וכתב עליו הרד"ל הוא רבנו דוד לוריא ז"ל "לכאורה מהך דהכא יש קצת סמך לאותם מדינות הסמוכות לצירים ואצלם משך כמה ימים רצופים יום בלא לילה, או לילה בלא יום, שהכל יהא נחשב אצלם כיום או כלילה אחת, מיהו מעובדא דרבי דאמרינן בירושלמי כתובות פרק י"ב דתלי לון יומא עד שבאו לביתם והדליקו את הנר, ויצאה בת קול וכו', משמע שאפילו שנקדה להם חמה מכל מקום כיוון שידעו שעברו כ"ד שעות של יום שישי יש לחוש לחילול שבת. ויש לחלק כי ביהושע נקדה לכל העולם, וכאן היה רק להם ולכן חששו לחילול שבת. ובסיום דבריו כתב שתושבי הקוטב בצפון ובדרום יספרו ימים לפי כל העולם.

והרב תפארת ישראל בועז מסכת ברכות פרק א כתב "לכאורה יש להסתפק ג"כ במי שקרה לו שיבא בקיץ סמוך להנארדפאל. ששם יש איזה חדשים רצופים בקיץ יום ממש. ורואים החמה מקפת כל האופק סביב מזרח דרום מערב צפון. והאיך יתנהג הישראלי הבא לשם עם הספנים שהולכים לשם לצוד התנינים הגדולים (וואללפישע). מתי זמן תפלתו וק"ש שחרית וערבית ומתי ישבות שבתו. י"ל שם סימן אחר יש לו. דשם השמש מקיף מכל הד' רוחות כל כ"ד שעות. א"כ יודע שכל הקפה א' שתעשה השמש. ידע שהוא יום אחד. וא"כ אם יבוא לשם לפי חשבונו ביום א' ידע שהקפה השביעית שתעשה השמש הוא יום שבת. ואף על גב שזמן שחרית וערבית שלו לא ידע. ועי"ז לא ידע ג"כ מתי זמן כניסת ויציאת שבת. והאיך יתנהג אם כפי תושבי אייראפא או כפי תושבי אמעריקא. והרי ידוע שב' מדינות הללו אחת מונחת על פני כדור הארץ מצד א' והאחרת ממולה ממש מתחתיה. וא"כ כשמקדשין השבת באייראפא הוא תחלת עש"ק באמעריקא. וכשמבדילין במו"ש באיראפא הוא שחרית יום שבת באמעריקא. ואם זה האדם שבא סמוך לנארדפאל שרואה שמש בגבורתה עם תושבי איראפא וגם עם תושבי אמעריקא מתי יתחיל ומתי יסיים שבת שלו שם. ואם גם נאמר שנותנין עליו חומרות וקולות המקום שיצא משם. עדיין יש להסתפק היכי יכול לידע מתי יתחיל ערבית ושחרית של מקום שיצא משם. י"ל דגם חשש זה אפשר לצדד בשיחשוב למפרע ע"פ אוהר נכונה באיזה שעה הוא. למשל שיבא שם בשעה ו' שעל אוהר שלו. והוא לפי חשבונו שעה ו' לאחר חצות יום א'. יחשוב עוד ה' פעמים כ"ד שעות או ה' הקפות השמש עד נקודה ההיא. ואז יתחיל למנות ולשבות שבתו כ"ד שעות".

ובשו"ת הרדב"ז חלק א סימן עו כתב "דע כי שאלה זו נבוכו בה רבים ונכבדים אבל אודיעך דעתי בה דע כי השבת נמסרה לכל אחד מישראל שנאמר כי אות הוא /היא/ ביני וביניכם וכמו שאות הברית הוא לכל א' וא' כן השבת נמסר לכל א' וא' וכיון שהשבת נמסר לכל א' בכל מקום שהוא מונה ששה ימים ובסוף הששה עושה שבת שהוא זכר למעשה בראשית שנאמר כי ששת ימים עשה ה' וגו' שאם אין אתה אומר כן אפילו בארץ ישראל יש חילוק קצת וכו'.
שו"ת רדב"ז חלק א סימן עו "ודע כי נפל מחלוקת בין הראשונים מאי זה מקום מתחיל היום וגם מאי זה מקום מתחיל יום השבת עיין במ"ש בספר הכוזרי ובעל יסוד עולם ולדעת כולם השוכנים בקצה המזרח השבת להם קודם השוכנים במערב ונמצאו אלו מותרים במלאכה בזמן שאלו אסורים אלא צריכים אנו לומר כי השבת נתן לכל א' מישראל כפי מקומו שימנה ו' ימים שלמים וישבות בשביעי ובזה יש זכר למעשה בראשית".

ובשו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן ק"ח הארים בפרטות בכל ענין זה, וכתב למסקנא לגבי י"ט ענינים איך ואימתי קובעים יום ולילה, גם חילק שיש דקות בהם מופיעים ברקים ניצוצי אורה כמו בעלות השחר, וכן במערב כמו שעת צאת הכובים שנראים מעט קוי אור חלשים.

וכתב למסקנתו "כהתוכנים דיום תליא בחמה, וזריחתה ושקיעתה קובעת יממא, וזה נכון מאוד בס"ד. ולזה התפארת ישראל לא נסתפק לגבי שבת רק בהנארדפול, אבל במדינות הצפוניות דזריחה ושקיעה איכא, שפיר שייך יום ולילה בשקיעת החמה אף דליכא צאה"כ ודו"ק. ואולי לזה המור וקציעה שתמיד דרכו בקצרה, דייק כאן באריכות בלשון הזהב לשון קודשו, ותחת הקוטב לא יום ולילה כלל אלא כל השנה כולה הן ביה"ש שמה לפי שאין באותו מקום עלית ושקיעת השמש כי המשוה הוא אופקם א"כ כיצד יעשו שם בשבת עיין שם, והיינו שעיקר ספיקו מחמת שאין שמה עלית ושקיעת השמש, כי אילו היה עכ"פ שקיעת השמש באותו מקום, הוה יום שנתכוונה תורה כתוכנים וכאבן עזרא ודו"ק בס"ד".
ויש עוד הרבה מה להרחיב בנושא, אך לפי הזמן שברשותי כתבתי כחותה על הגחלים.

נושאי השאלה

תפילה וברכות - מנחה - זמן השקיעה וצאת הכוכבים

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א