שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 149949

לכבוד הרב מוצפי שליט"א, לגבי הדפסת הזמנות לשמחות, וכן פירסומים שונים בכתב לשון הקודש מרובע, על מה סומכים היום להיתר אחרי שהרמב"ם עליו השלום אסר.

תשובה

אמנם כך כתב בשו"ת הרמב"ם ז"ל סימן ה. "וחייבים אתם לדעת שזה הכתב האשורי הואיל ובו ניתנה התורה ולוחות הברית, מגונה הדבר להשתמש בו בדברי חול חוץ מכתבי הקודש. ולא פסקו ישראל בכל הדורות מלהזהר ולהשמר בזה, וכל כתבי חול שלהם, ואגרותיהם, היו בכתב עברי בלבד, ולכן לא תמצא חרות על שקלי הקודש אלא בכתב עברי, ובגלל זה הענין שינו הספרדים כתבם, ונתנו לאותיות צורות אחרות, עד שנעשה כאילו כתב אחר".

אלא שמרן הרב עובדיה ז"ל בשו"ת יביע אומר חלק ט, יורה דעה סימן כ"ד] כתב "ואפשר לומר עוד, שבדפוס אין כל כך קדושה באותיות שבכתב אשורי, ולא דמי למה שכתבו הרמב"ם ושאר ראשונים דמיירי בכתיבה ממש. ובפרט שיש קצת שינוי בין האותיות של הדפוס לבין אותיות של הכתיבה בס"ת. וכן ראיתי להגאון הראגצ'ובי בשו"ת שלמת יוסף (סימן ט"ו אות ג) שנשאל אודות מעטפות המכתבים שמדפיסים בהם כתובת השולח בכתב אשורית, שזה היפך ממה שכתב הרמ"א (סי' רפד) לאסור. והשיב, אמת שהרמב"ם בתשובה צווח על זה, אך מכל מקום אצלינו שהוא רק בדפוס אין בזה קפידא. ע"ש. וכן כתב מדנפשיה בשו"ת שאלת שלמה ח"ב (סי' צג), שרבינו ירוחם דקדק לכתוב "כתב אשורית שכותבים בו התורה", דהיינו דוקא בכתב האותיות של הס"ת אבל באותיות הדפוס שיש שינוי בצורת האותיות לית לן בה, וגם לפי מה שכתבו האחרונים דהדפסה לאו ככתיבה דמיא יש לצדד דשרי. עיין שם. גם בשו"ת צור יעקב (סי' פב) שאל על אודות העתונים המודפסים באותיות של כתב מרובע, והביא דברי הרמב"ם בתשובה, וכתב, שהאיסור הוא דוקא "בכתב אשורית שכותבים בו בספר תורה", אבל בכתב מרובע של הדפוס מותר, ודלא כהרב בית הלל, ושזוהי כוונת הרמ"א שכתב שאין לכתוב דברי חול "בכתב אשורית שכותבים בו התורה". ואולי גם הרב בית הלל לא פקפק אלא על כתב אשורית, ולא על הכתב מרובע שלנו. הילכך העלים הנדפסים בכתב מרובע אין בהם קדושה, ומותר להכנס בהם לבית הכסא, ורק אין לנהוג בהם בזיון לקנח בהם, או לאבדם ביד".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה