שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 150047

לכבוד הרב שלום רב. האם ניתן לדעת מה אדם צריך לתקן בגלגולו זה? תודה רבה.

תשובה

בתלמוד בבלי [שבת קי"ח, ב] "אמר רב נחמן תיתי לי [יעמוד לי בעולם הבא] דקיימית שלש סעודות בשבת. אמר רב יהודה תיתי לי דקיימית עיון תפלה. אמר רב הונא בריה דרב יהושע תיתי לי דלא סגינא ארבע אמות בגילוי הראש. אמר רב ששת תיתי לי דקיימית מצות תפילין. ואמר רב נחמן תיתי לי דקיימית מצות ציצית. אמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה אבוך במאי זהיר טפי? אמר ליה בציצית". ועוד שם אמר אביי שהיה נזהר לעשות סעודה כשתלמיד סיים מסכת. ואמר רבא כי שבן תורה היה מוזמן לדין תורה לא הלכתי לנוח במיטתי עד שמצאתי לו זכות.

ובמסכת תענית [כ עמוד ב] "שאלו תלמידיו לרב אדא בר אהבה במה הארכת ימים? אמר להם מימי לא הקפדתי בתוך ביתי, ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני, ולא הרהרתי במבואות המטונפות, ולא הלכתי ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין, ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת ארעי, ולא ששתי בתקלת חברי, ולא קראתי לחבירי בהכינתו, ואמרי לה בחניכתו".

עוד בתלמוד [מגילה כז, ב] "שאלו תלמידיו את רבי זכאי במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא השתנתי מים בתוך ארבע אמות של תפלה, ולא כניתי שם לחבירי, ולא ביטלתי קידוש היום. אמא זקינה היתה לי, פעם אחת מכרה כפה שבראשה והביאה לי קידוש היום. תנא: כשמתה הניחה לו שלש מאות גרבי יין, כשמת הוא הניח לבניו שלשת אלפים גרבי יין. רב הונא הוה אסר ריתא וקאי קמיה דרב, אמר ליה: מאי האי? אמר ליה לא הוה לי קידושא, ומשכנתיה להמיינאי, ואתאי ביה קידושא. אמר ליה יהא רעוא דתיטום בשיראי. כי איכלל רבה בריה, רב הונא איניש גוצא הוה, גנא אפוריא, אתיין בנתיה וכלתיה שלחן ושדיין מנייהו עליה, עד דאיטום בשיראי. שמע רב ואיקפד, אמר: מאי טעמא לא אמרת לי כי ברכתיך וכן למר? שאלו תלמידיו את רבי אלעזר בן שמוע: במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא עשיתי קפנדריא לבית הכנסת, ולא פסעתי על ראשי עם קדוש, ולא נשאתי כפי בלא ברכה. שאלו תלמידיו את רבי פרידא: במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא קדמני אדם לבית המדרש. ולא ברכתי לפני כהן, ולא אכלתי מבהמה שלא הורמו מתנותיה".

"שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה: במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא נתכבדתי בקלון חברי, ולא עלתה על מטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי. שאל רבי עקיבא את רבי נחוניא הגדול, במה הארכת ימים? אמר לו: מימי לא קבלתי מתנות, ולא עמדתי על מדותי, וותרן בממוני הייתי. שאל רבי את רבי יהושע בן קרחה במה הארכת ימים? אמר לו קצת בחיי? אמר לו רבי, תורה היא וללמוד אני צריך. אמר לו מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע. דאמר רבי יוחנן אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע".

וכתב רבנו האר"י ז"ל בשער הגלגולים [הקדמה ט"ז] "מה שמצינו בתלמוד, כי חכם פלוני היה זהיר במצוה פרטיית יותר משאר המצות, וחכם א' היה זהיר במצוה אחרת. וכמו שמצינו שהיה שואל אמורא פלוני לחבירו אבוך במאי הוה זהיר טפי, וחבירו השיבו שהיה זהיר בציצית או תפילין וכיוצא בזה. וכפי הנראה שזה הורס את המשנה, האומר והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה. אבל סוד הענין הוא, כי כל חכם וחכם היה זהיר באותה המצוה שהיתה חסירה ממנו בגלגול הקודם, או כלה, או פרט מפרטיה. וגם זה סוד מה שמצינו בתלמוד כי פלוני היה בורר לו מידות אלו, ופלוני היה בורר לו מדות אחרות, כמו שאמרו שאלו לפלוני במה הארכת ימים. אמר להם, מימי לא עברתי על מדותי וגו', כי כל אחד בורר לו מדות, כפי בחינת גלגולו".
וכן הוא בספר עץ חיים שער מ"ט פרק ה. ובחסד לאברהם מעין ה, נהר כ"א. ובהקדמת מהרח"ו לספר עץ חיים. בן איש חי שנה ראשונה פרשת ואתחנן [בהקדמה] "מה שכתב רבינו האר"י ז"ל במאמר אבוך במאי זהיר טפי שהיו שואלים חכמי התלמוד זה לזה, דהכונה הוא כל צדיק שיבוא בגלגול כדי לתקן דבר אחד יהיה נזהר באותו הדבר בתכלית, ומוסר עצמו עליו וכמו ענין בריה דרב ספרא בזוהר תרומה שהשליך עצמו מן הגג כדי לענות קדיש והיינו בשביל שבא בגלגול בעבור אותו ענין, ולכן היו החכמים שואלין זה מזה אבוך במאי זהיר טפי, כדי שבזה יכירו בשביל איזה דבר בא בגלגול וכנזכר כל זה בשער הגלגולים".

ודע ידידי, כי כל אלה ההנהגות יבואו לו לאדם אם איש ישר וכשר הוא מאליהם, ולא יצטרך לחקור ולדרוש, כי השם לא ימנע טוב להולכים בתמים, ויזמין לו מצוות הנצרכות לתיקון נשמתו, וכפי שכתב הגאון רבנו יוסף חיים ז"ל בספרו דעת ותבונה.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה