שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 150051

לכבוד הרב מוצפי שליט"א
בבית הכנסת שלנו מדלגים על פרק איזהו מקומן כי אומרים שבמקומו אומרים משניות בתפלה.

תשובה

תמיהני כיצד עלתה זאת בימינו לבטל מנהג ישראל הנזכר בהלכה, והמבטלו עובר על איסור אל תטוש תורת אמך. ועיין בשו"ת רב נטרונאי גאון ז"ל [אורח חיים סימן ט] שכתב בפירוש לאמרו, גם הביאו בסידור רב עמרם גאון ז"ל, ובשו"ת הגאונים החדשות סימן כ"ז.
וזה לשון שו"ת רב נטרונאי גאון ז"ל "ושונה פרק אחד איזהו מקומן של זבחים (זבחים פ"ה), ואומר אחריו ר' ישמעאל אומר בשלוש עשרי מידות התורה נדרשת וכול', שכך אמרו חכמים (ברכות יא ע"ב) אמר ר' יוחנן למיקרא צריך לברך למישנה ולמדרש אין צריך לברך ור' אלעזר אמר למקרא ולמדרש צריך לברך למשנה אין צריך לברך ורב אמר אף למשנה צריך לברך, לפיכך אומר פרשת תמיד שהיא מקרא ושונה איזהו מקומן שהוא משנה ודורש ר' ישמעאל אומר התורה נדרשת שהוא מדרש, לקיים דברי ר' יוחנן ור' אלעזר ורב".
ומה שבחרו דווקא במשנת איזהו מקומן הוא כדאיתא בתלמוד [מנחות ק"י, א] "לעולם זאת על ישראל א"ר גידל אמר רב זה מזבח בנוי ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן. ורבי יוחנן אמר אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה, מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם". וכתב בפירוש המשנה להרמב"ם [מנחות שם] "ולפיכך ראוי לאדם לעסוק בעניני הקרבנות ולהתבונן בהן, ואל יאמר שהם דברים שאין להן צורך היום כדרך שאומרים הרבה מבני אדם".

וראה נא מה שכתב בזוהר הקדוש [השמטות בראשית רס"ו. ב] "קם סבא עלאה ביניהון ואמר רעיא מהימנא בך אתקיים האי קרא דאתמר (ישעיה ס"ב) ואל תתנו דמי לו דהא עלאין ותתאין מקנני בצולמא דידך משריין דקודשא בריך הוא דאינון מתיבתא עלאה ומשריין דמטרוניתא דאינון ממתיבתא תתאה עלך אתמר והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו, בך סלקין משריין דשכינתא בצלותא ונחתין משריין דקודשא בריך הוא לגבי שכינתיה בכמה שירין ונגונין דצלותא אנת הוא קריבא דקודשא בריך הוא בצלותא דילך דאיהו קרבנא דקודשא בריך הוא ושכינתא באיזהו מקומן בצו את בני ישראל וכו' דתקינו מארי מתניתין קרבנין דצלותא מסטרא דימינא דתמן כהן איש חסד".
וכתב בשער הכוונות [דושי תפילת השחר, דרוש ג] "עוד יש טעם אחר למה שנהגו לומר פרק איזהו מקומן לא זולתו מפני שאין שום פרק בכל המשניות בלתי מחלוקת לבד פרק זה ונקרא הלכה פסוקה. והנה בעלית העולמות אנו צריכים אל השלום ולא אל המחלוקת ולכן בחרו פרק זה כנזכר". וכן הוא בפרי עץ חיים שער התפלה פרק ח. ובספר משנת חסידים מסכת תפלת העשיה פרק ח, ובספר תורת חכם דכ"ז ע"ב, וד"ס ע"א. וכתב השל"ה [מסכת תמיד פרק נר מצוה קו]. "קול לו, קול אליו. רצוני לומר, כל אחד יענה בקול שלו. הן קול תפילה הן קול תורה. זה קבלתי מאחד מגדולי הדור, כשהיה אומר פרק איזהו מקומן או פרק במה מדליקין, או ברייתא דפיטום הקטורת, היה אומר בקול כנהוג לעשות קול בלימוד משניות, ולא כהמונים שהכל שוה אצלם. גם יש חילוק בין תנועת הקול לדברי שבח ותחינה ווידויים, והכל כפי מה שהוא".

גם דע שרבים כתבו כי פרק משניות זה קדום הוא מזמן המשכן שעשה משה רבנו עליו השלום, וכפי שכתב בפירוש המשנה להרמב"ם ז"ל [מסכת זבחים פרק י"ד, ח] "וענין לפנים מן הקלעים בתוך כתלי העזרה כמו שבארנו כמה פעמים". ועיין בספר אוצר התפלות דע"ח, ע"א.
ומכל זה תדע ותבין מעלת אמירת פרק זה בכל יום קודם תפילת שחרית וכנזכר בסידורים.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה