שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 150420

לכבוד הרב שלום וברכה, מחילה שאני שואל בנושא שכבד נידון באתר, אך אפשר לדעת מה מותר לומר בין ישתבח ליוצר ומה לא?

תשובה

בתלמוד ירושלמי [אינו היום בנמצא, אך הביאו הרב הגהות מיימוניות תפלה ז, י"ב] ובמדרשים [נזכר בדברי האבודרהם, ברכי יוסף, והרב פרי חדש] איתא "שח בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו, וחוזר עליה מעורכי המלחמה". וכן כתבו בשם הירושלמי ספר האשכול חלק א, עמוד ח. שו"ת הגאונים [ליק, סימן פ"ו. הטור סימן נ"א. רבנו דוד אבודרהם סדר ישתבח. מרן הבית יוסף [סימן נ"ד].
וכתב מרן הבית יוסף [אורח חיים סימן נא] "צריך ליזהר שלא להפסיק ביניהם בדיבור. כן כתב הרי"ף בפרק אין עומדין (כג.) וכן כתב ג"כ הרא"ש שם (סי' ה) ונראה מדברי הכלבו סימן ד' שאע"פ שלעניני מצוה יכול להפסיק בין ישתבח ליוצר כמו שכתב רבינו [הטור] בסימן נ"ד בשם רב עמרם בין ברוך שאמר לישתבח לא יפסיק, ואם מפסיק בין פסוקי דזמרה לישתבח בברכת עטיפת ציצית אכתוב בסימן נ"ג (ריש הסי' ד"ה כתב הכלבו) בסייעתא דשמיא".
וכתב עוד הרב בית יוסף להלן [סימן נד] "וכתב רב עמרם ולאלתר מיבעי ליה לאיניש לאתחולי בפריסת שמע ויוצר אור ואסור לאשתעויי וכו'. כן כתבו ג"כ הרי"ף והרא"ש בפרק אין עומדין (שם) דמיבעי ליה לאיניש דלא לאשתעויי מכי מתחיל ברוך שאמר עד דמסיים שמונה עשרה וכתב הכלבו (סי' ד) הטעם לפי שברוך שאמר נתקן עם התפלה להסדיר שבחו של הקדוש ברוך הוא ואח"כ יתפלל וכיון שכן הוא אינו דין לדבר בין סידור השבח והתפלה אמנם בעניני מצות כגון לפסוק צדקה לעניים או לדבר צדקה אחרת מותר לספר אחר ישתבח ורבינו ירוחם (נתיב ג ח"א כג.) כתב שיש מי שסובר שבין ישתבח ליוצר יכול לדבר ודברי הרי"ף והרא"ש עיקר וכן כתבו הגהות מיימוניות בפ"ז מהלכות תפלה (אות ע) גרסינן בירושלמי המספר בין ישתבח ליוצר אור עבירה היא בידו וחוזר עליה ממערכי המלחמה".

ופסק מרן בשולחן ערוך אורח חיים [סימן נ"ג, ג] אין לברך על עטיפת ציצית, בין פסוקי דזמרה לישתבח, אלא בין ישתבח ליוצר". ולהלן [סימן נ"ד, ג] כתב "המספר בין ישתבח ליוצר, עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה". והרב הלבוש [אורח חיים סימן נ"ג, ב] כתב "וכל המפסיק או מספר בין ישתבח ליוצר אור עבירה היא בידו, וחוזרין עליה ממערכי מלחמה [סוטה מד ע"ב] דכתיב [דברים כ, ח] איש הירא וגו' ישוב וגו', ופירושו ירא מעבירה שבידו, וגם זו עבירה היא וחוזרין עליה".

גדולה מזו עיין מה שכתב הרב בן איש חי [שנה ראשונה פרשת ויגש י"ח]. "כתבו האחרונים כשמתפלל ביחיד יאמר ברייתא זו אחר ישתבח, "אמר רבי עקיבא חיה אחת עומדת ברקיע ושמה ישראל, וחקוק על מצחה ישראל, עומדת באמצע הרקיע ואומרת ברכו את ה' המבורך, וכל גדודי מעלה עונים ואומרים ברוך ה' המבורך לעולם ועד". ובסה"ק מקבציאל כתבתי דאין להפסיק באגדה זו בין ישתבח ליוצר אפילו באונס גדול, ודלא כמו שכתב בחסד לאלפים, אלא יאמר אגדה זו קודם עלינו לשבח, וכן בריש תפלת ערבית קודם הברכה". וכתב הרב מגן אברהם [סימן נ"ד, ב] "ובכתבים [הכוונה כתבי האר"י ז"ל] כתב לומר בעשרת ימי התשובה מזמור ממעמקים קראתיך ה' בין ישתבח ליוצר וצריך עיון". ועיין ילקוט יוסף סימן נ"ד, אות ט"ו, שנהגו לאמרו.
וכתב הרב פרי מגדים באשל אברהם שם, "ובמטה משה [סימן נג] הביאו אליה רבה אות ב', שהקליפות מבטלים לעלות התפלה, וע"י פסוקי דזמרה מכריתם, וכששח חוזר "עליה" בשביל עבירה הזאת אותם הגדודים שהם מעריכין המלחמה בינינו בעונותינו הרבים, על כן ראוי שלא לספר". וכתב הרב ילקוט יוסף [סימן נד, ו] "המספר בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו, כדי שלא יפסיק בין סידור שבחו של מקום, שהם פסוקי דזמרה, לבין התפלה. ואין לדבר גם בארמית. ומצוה מן המובחר שלא להפסיק ביניהם אפילו בשתיקה, אלא לצורך השלמת מנין וכדומה. בין ישתבח ליוצר, אם חסר מנין ורוצים לקרוא לאחד להשלים מנין, ואינו מבין על ידי רמז, או היכא דאי אפשר על ידי כתיבה, מותר לקרוא לעשירי אחר ישתבח ולדבר עמו שיצטרף למנין".
לסיכום, אלו הדברים המותרים להפסיק בין ישתבח ליוצר.
א, אם שכח לברך ברכת התורה מותר לו לברך כאן שלא יפסיד הברכה.
ב, אמירת בריך שמיה בפתיחת ההיכל מותר לאמרו. יביע אומר ח"ה, ח.
ג, עניית אמן דברכות ודקדישים, וכן ברוך הוא וברוך שמו, קריאת שמע כשהגיע סוף זמנה. לברך על עטיפת הטלית והנחת התפילין.
ד, לעיין בספר במחשבה בלבד בלי להוציא בפה. יביע אומר ח"ב סימן ד.

אסור ללמוד בפיו, אסור לדבר שום דיבור.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה