שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 150553

היכן מוזכר במקורות או למדו כי יוסף הצדיק נפטר בשבת ?

תשובה

בזוהר הקדוש תרומה קנ"ו, א. וכן הוא באליה רבה רצ"ב, י"ז. ועיין שיבת ציון חלק ב עמוד רנ"א.
"ובההיא שעתא רעוא הוה לעילא וצערא לתתא ועל דא ננעלו תרעין בשבת משעתא דמנחה ולעילא, מאן תרעין ננעלו תרעין דבי מדרשא בגין לאדכרא למשה רעיא מהימנא דאורייתא אתבטלא בגיניה, בההוא זמנא בי מדרשא דמשה אתבטיל כל שכן אחרנין, מאן חמי תרעין דבי מדרשא דמשה דננעלו דלא ננעלו אחרנין כלהו, אורייתא דמשה עציבא עליה בההוא זמנא מאן לא עציב, בג"כ כל תרעי דבי מדרשי ננעלו ואצטריכו כלא לצדקא ליה לקודשא ב"ה בארח שבחא והיינו (שם לו) צדקתך כהררי אל, תלתא אינון דאסתלקו מעלמא בהאי זמנא וכלהו כלילן במשה, חד משה נביאה מהימנא עלאה וחד יוסף צדיקא וחד דוד מלכא, בגיני כך תלת צדוקי דיני הכא חד איהו דיוסף זכאה קדים לכל הני ודא איהו צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה וגו' דא יוסף דאיהו בלחודוי כהררי אל ככלהו טורין עלאין, וחד משה נביאה מהימנא ודא איהו דכתיב (שם עא) וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדולות בגין דאיהו נטיל לכל סטרין ימינא ושמאלא, וחד איהו דוד מלכא ודא איהו דכתיב (שם קיט) צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת, לעולם דא דוד מלכא, כדין אתכניש כלא בהאי זמנא תורה שבכתב ותורה שבע"פ ועל דא בהאי זמנא ננעלו תרעי דאורייתא וננעלו תרעי דכל עלמא בהאי זמנא, בשעתא דמית יוסף צדיקא יבשו מקורין ומבועין וכלהו שבטין נפלו בגלותא, פתחו עלאי ואמרו צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה וגו', בשעתא דמית משה אתחשך שמשא בטיהרא ואנעלת תורה שבכתב נהורהא דאספקלריאה דנהרא, בשעתא דמית דוד מלכא כנישת סיהרא נהורהא ואורייתא דבעל פה כנישת נהורהא, ומההוא זמנא אתגניזו נהורין דאורייתא ואסגיאו מחלוקת על משנה וחכימיא במחלוקת וכלהו תקיפי לבא בערבוביא ועל דא חדוה דאורייתא לאו איהו בההוא זמנא בכל דרין דעלמא".

גם ראה בספר פרי צדיק לרבנו צדוק הכהן מלובלין ז"ל פרשת יתרו שכתב כי שלשתם משה יוסף ודוד היו רועי ישראל, ויש להם שייכות למנחת שבת. "ושלושתן נקראו רועי ישראל יוסף זן ופירנס את ישראל לחם לפי הטף וכבר ראה יעקב אבינו ע"ה במצרים ששים ריבוא מבני בניו (בראשית רבה ע"ט, א') ובפרט בימי יוסף שחי חמישים וארבע שנה אחר פטירת אביו ובזמן זה נתרבו ישראל והוא כלכלם לחם לפי הטף. ומשה רבינו ע"ה האכילם המן במדבר והמן בזכות משה (תענית ט' א) ודוד המלך ע"ה נקרא רועה ישראל כמו שנאמר (שמואל - ב ה', ב') אתה תרעה את עמי וגו' ואמרו (ברכות ג' ב) בדוד המלך ע"ה נכנסו חכמי ישראל אצלו אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה וכו' ובסעודה שלישית זמן שנסתלקו שלושה רועי ישראל מהעולם אומרים ה' רועי לא אחסר שזה לא יחסר לנו לעולם. וסעודה שלישית כנגד קדושת יעקב אבינו שאמר האלהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה. מעודי היינו כשהיה בעוני ובמקלי עברתי וגו' עד היום הזה שהיה בעושר וכבוד ובנו מושל מצרים גם כן הכיר שהאלהים הרועה אותי וכשזוכין להכיר זה לא אחסר".
"ואמר בזוה"ק ובהאי רצון אסתלק וכו' וכן אמר שם בשעתא דעת רצון אשתכח, שהם שלושתן זכו להתגלות עתיקא שהוא רצון הרצונות רעוא דרעוין שאז מתוקן כל פגם הנחש. דמשה רבינו כשנולד נתמלא הבית אור (סוטה י"ב א) ויוסף מרכבה למדת צדיק יסוד עולם וכתיב (תהלים צ"ז, י"א) אור זרוע לצדיק שהוא אור הראשון שהוא מעתיקא ומתגלה לצדיק. ודוד המלך ע"ה מרכבה למדת מלכות וידוע דכתר עליון איהו כתר מלכות".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה