שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 150690

שלום לכבוד הרב, בקשר לשאלה המעניינת רבים לגבי ברכת הג'חנון ואכילתו בסעודה האם מותר.

תשובה

הודעה והבהרה.
הג'חנון עשוי מקמח ומים ויש בו שמן זית ומרגרינה בכמות ניכרת, ומורגש טעמם בצורה ניכרת, ו"המהדרין" מוסיפים לו דבש וסילן מזוייפים, ולכן ברכתו בורא מיני מזונות.
אלא שכידוע שאין לאכול מיני מזונות בסעודה, מפני חילוקי הדיעות בפוסקים, כי בתלמוד ברכות מ"ב, אמרו פת הבאה בכיסנין מברכים עליה מזונות, ומה ההגדרה לבאה בכיסנין, דעת הרמב"ם ז"ל שהיא עיסה שנילושה בדבש או בשמן או בחלב ותבלינין, ודעת הרב הערוך שהיא עשויה ככיסים ממולאים אגוזים ושקדים ומיני מתיקה, ודעת רבנו האיי גאון ז"ל הובאה בערוך שהיא פת כוססת ויבישה, כגון הקרקר, ביסקויט, אובלטים ומצה ועוד, ולמסקנא פסק מרן ז"ל בשלחן ערוך סימן קס"ח שעל שלשתם מברך מזונות ולא המוציא, משום ספק ברכות להקל.

וכתבו הפוסקים כי אין לאכול כל מין מהם בתוך הסעודה ולברך עליהם מזונות, מפני שנכנס לספק כנגד אחת הדיעות שהיא המוציא ונמצא מברך ברכה לבטלה, ולא לברך אסור שמא הלכה שצריך לברך עליה מזונות ובפרט אם אוכלה לחשם הנאה כי חביבה עליו, לפיכך יאכלם לאחר ברכת המזון ויברך עליה מזונות. וכן המנהג וכן פסק עטרת ראשינו מרן ביביע אומר ועוד.

יוצא מהכלל מיני מזונות שדרך העולם לאכלם בתוך הסעודה, כגון סיגרים ממולאים בשר, קובה מבושלת או מטוגנת, בורקס המוגש ברוטב כמנה ראשונה וממולא בפטריות או תפוחי אדמה ולמיוחדים בכבד ובשר. ואוכלים אותו בתוך הסעודה לשביעה וברכת המוציא פוטרתו. וכן יש המביאים קוגל חם ואוכלים בסעודה. וכן מנהג העולם.

ולכן לאחר חקירה ודרישה התברר לי בענין הג׳חנון והוא הענין בכובנה. כיוון שהיום התפשט המנהג לאכלו בתוך הסעודה. וחקרתי ומצאתי בס״ד כי המציאות היא שהוא מלא וגדוש בשמן מרגרינה וסוכר. ויש היוצקים לתוך העיסה דבש וסילן. ורובם אוכלים אותו בתוך הסעודה. הרי הוא בכלל המוצרים שהזכרנו ומותר לאכלו בתוך הסעודה ללא חשש. כי בא גם להשביע והוא מכלל דברים שבסעודה ולכך ברכת המוציא פוטרתו.
ולכן אני מבהיר בזאת שהסכימו אתי כמה מגדולי דורינו הבקיאים בהלכה שמותר לאכלו בסעודה. והוא שיש בו הרבה שמן.

ולפיכך יוצא ענין נוסף שאם אוכל אותו מחוץ לסעודה ומברך עליו מזונות ואוכל ממנו שיעור קביעת סעודה שהוא ע״ב דרהם שפירושו 216 גרם אין לברך ברכת המזון כשאר מיני מזונות אפויים. אלא הוא מוגדר ״מעשה קדירה״ כמו אטריות ופסטה וקוגל שאין עליהם ברכת המזון גם כשאכלם ללא לחם בשיעור גדול. אלא יברך על המחיה. ואודה להשם יתברך שהעמידני על בירור ההלכה לאשורה.

נושאי השאלה

תפילה וברכות - ברכות - ברכות הנהנין

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א