שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 152521

לכבוד מורי ורבי ועטרת ראשי
הערתי בעדינות לאברך שמעיין בחזרת הש"צ בספרים הוא ענה לי ש... שיש מקרים שמותר לעיין אפילו שאתה מתפלל

תשובה

לא הבין את הכתוב ומתיר לעצמו. ועיין מסכת שבת י, א. "זמן תפלה לחוד, זמן תורה לחוד".
וראה מה שכתב הרב משה בן מכיר ז"ל בן דורו של מרן השלחן ערוך ובו עירו צפת תבנה ותכונן. בספר סדר היום [סדר תפילת ערבית במוצאי שבת] "כשגוזרים תענית על איזה צרה שלא תבא על הציבור צריך כל אדם להיות נמנה עמהם ראשון לכל ענין בין להתאסף עמהם למקום הוועד בין להתענות עמהם בתענית שגזרו בין להתפלל עמהם בכל התפלות ולא יאמר החכם והדיין למה אבטל למודי להתענות ולהתפלל עמהם ות"ת כנגד כולם יתפללו המה ואני על משמרתי אעמודה עוסק בלמודי וה' חפץ במעשי יותר ממעשיהם חלילה לבעל נפש שיאמר כדברים האלה כי לא כל העתים שוים הלמוד הוא טוב ויפה ואין למעלה ממנו והוא כנגד הכל אבל יש עתים וזמנים שצריך להתעצם בתפלה וזמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד כשח"ו יש שום צרה לרבים צריך לבקש להם ישועה מאת הש"י בתפלות ובתחנונים ויותר מוטל הדבר הזה לחכמים וליודעים לעתר ולרצות שיבקשו רחמים על עם ה' וכ"ש לזקני העם ושופטיו שהם מגינים על הדור וצריכין הם להיות לפני העם לבקש מלפני ה' בתענית ובדמעה ברנה ותחנה עד שירחמו מן השמים ואין להם לעסוק בלמודם כ"א לפקח על עסקי רבים ואין לך פקוח גדול מזה".

ובספר ווי העמודים [עמוד התורה פרק ה, ט"ז] לרבנו שבתי הורביץ ז"ל בנו של השל" ז"ל כתב "וראיתי קצת בני אדם שלומדים הפרק משניות בלא עיון לימוד מקודם, ולפעמים באים בבית הכנסת באמצע התפלה, אף קרוב לגמר התפלה, וממהרין לקרות הפרק תוך התפלה, כדי שיהיה נמנה עם החבורה ללמוד הפרק, ועדיין לא התפלל. ולפעמים קורא הפרק בשעת התפלה, עינו אחת במשניות ועינו אחת משוטט במחשבתו על ענין הלימוד, להתחבר התפלה והלימוד, ובאמת לא צדקו שניהם יחדו, ולא קרב זה אל זה. וכמה פעמים הייתי גוער להולכים בדרך הזה, כי זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד (שבת י א). ולכן, מן הראוי למחות ולגעור באלה אנשים העושים כן, כי הלימוד זה הוא שלא לשמה, רק יקרא הפרק בביתו או קודם התפלה, ובזה תהיה התורה והתפלה מקושרת ומאוחזת, כשלהבת קשורה בגחלת".

ורבנו הבית יוסף ז"ל כתב בספרו כסף משנה [הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ח, ג] "ורבנו הרא"ש [עיין שו"ת הרא"ש כלל ד, סימן י"א] כתב טוב להתפלל עם הציבור כי זמן תפלה לחוד וזמן תורה לחוד וגם אין תורתנו כ"כ אומנותנו ובהרבה שעות ביום אנו מתבטלים נבטל תורתנו בשעת תפלה ונשלים אותה בשעות אחרות ונצא י"ח בתורה ובתפלה וגם אם אין ת"ח מתפלל עם הציבור ילמדו אחרים ק"ו ממנו ולא יחושו על התפלה כלל ונמצאו בתי כנסיות בטלות כי לא ידונו אותו לכף זכות שאינו בא בשביל לימודו עכ"ל".

ובא אחריו גאון עוזינו בספרו שו"ת יחוה דעת [חלק ג סימן טז] וכתב "וגדולה מזו כתב המגן אברהם (בסימן קכ"ד סק"ח) בשם ווי העמודים שקרא תגר על הלומדים תורה בעת חזרת השליח צבור ע"ש. וכן כתב בספר סולת בלולה (שם סק"ו) בשם ספר ראשית חכמה, שבעת חזרת השליח צבור אסור לעסוק בתורה, שזמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד, ואין לערב תיקון האחד בשני. ואפילו להרהר בכוונה בדברי תורה אסור, כי צריך שיהיו אזניו קשובות לתפלת השליח צבור וכו'. וכן כתב הגאון רבי חיים פלאג'י בספר רוח חיים (סימן צ' סק"ד), שאסור ללמוד בחזרת השליח צבור. והוסיף בספרו כף החיים (סימן ט"ו אות נ"ב), שבחזרת התפלה לא יעיין בחידושי דינים שבסידור, ומכל שכן בספרים אחרים, ואפילו בעיון בעלמא דרך העברה אסור, אלא יתן דעתו לשמוע כל ברכות החזרה מהשליח צבור מתחלתן ועוד סופן. ומכל שכן שלא ישיח שיחה בטלה כלל, ואפילו לצורך גדול עיין שם".
ודי בזה לחכם ומבין מדעתו.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה