שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 152631

לכה"ר
א.כתוב שלאחר נטילת מים אחרונים לא להפסיק אפילו לדברי תורה.האם עונים אמן על ברכות.ב.מדוע בק"ש שעל המיטה שאומרים את מזמור צא מפסיקים באמצע המזמור וגם באמצע פסוק?

תשובה

א, ודאי שיש חיוב לענות אמנים, אך בתוך ברכת המזון אין לענות.
ב, כבר דנו בכך הפוסקים והשיבו כי יש שם אתנח והוי כמו סוף פסוק. ומקורו במסכת שבועות ט"ו, ב. וכן כתב בסדר רב עמרם גאון ז"ל. וכן כתבו התוספות שבועות ט"ו, שעד שם מדבר על אותם שהיו מצירים. ועיין בחידושי הריטב"א ז"ל. וכן כתב הרוקח ז"ל בסידורו סימן כ. כי עד שם יש שישים תיבות. ועיין בשו"ת הרשב"א ז"ל חלק ה, סימן קי"ט. וכן הוא בספר אבודרהם. ובמטה משה. ועיין בדברי הרב תוספות יום טוב שבועות ב, ובשיר.

ובשו"ת רב פעלים חלק א אורח חיים סימן יא כתב "והנה על סדר ק"ש שעל המטה, שאומרים עד כי אתה ה' מחסי שהוא חצי פסוק, אין להקשות כלום, יען שזה פסוק של כתובים, וליתיה לכלל זה בכתובים, וכמ"ש מג"א סי' תכ"ב סק"ח בשם הכלבו יע"ש, ברם על פסוק תפול עליהם אימתה שאומרים בברכת הלבנה עד ידמו כאבן, יש להעיר, דפסוק תורה הוא, ועל זה אפשר ליישב, דאומרים אותו דרך תחנה ובקשה, ולכן לא קפדינן בהכי, ועיין נשמת אדם כלל ה' אות ב', שנתעורר על מ"ש במוסף ר"ה ה' צבאות יגן עליהם, והוא חצי פסוק, ותירץ דדרך תפלה מותר. ואחר החיפוש בס"ד, ראיתי להגאון חתם סופר בא"ח סימן י. שהביא מספר מגן גבורים שנזכר בו חידוש מספר יכין ובועז, דהיכא דאיכא אתנח או זקף קטון פסקינן, ואין קפידה בזה ע"ש. וספר יכין ובועז מצוי אצלינו, וראיתי דכן יכתוב שם בחלק ב' סי' ב' דפסיק טעמים הלכה למשה, ולכן כל היכא דאיכא אתנ"ח או זקף קטון חשיב פסקיה משה ואין כאן חשש, וד"ז הוא הגהת הרצב"ש שם יע"ש, ונראה טעם זה נכון ויציב, וגברא רבא אמר מילתא דמיתבא דעתא ומסתבר כוותיה".

ובילקוט יוסף סימן קל"א, י"ז. העתיק תשובת מרן ז"ל שכתב "וראיתי בשו"ת מהר"ם שיק (סי' קכד) שנשאל ג"כ על הפסוק "על כן בירך ה' את יום השבת", שאומרים לפני קידושא רבה, והא כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה, ותירץ, שהכלל הזה הוא רק כשרוצה לומר הפסוק בדיוק משום איזה חיוב, אבל אם אומר חצי פסוק דרך צחות שפיר דמי. וה"נ אמירת הפסוק הזה אינה אלא רק לפרסם ולהזכיר את קדושת השבת, והוי רק כמו הכרזה לעורר את עצמו ואת השומעים אותו. ע"ש. [וראיתי שם דבר תימה, שסיים, שכמו כן רגילים לומר במוצאי שבת הפסוק "יברכך ה' מציון עושה שמים וארץ", וזה ג"כ אינו פסוק שלם, אלא כיון שאומרים אותו רק לסימן יפה, לברך תחלת השבוע, בכה"ג לא אמרינן דלא פסקינן ליה. ע"כ. ולא זכר שר שהוא פסוק שלם (בתהלים קלד. ג), והוא פלא]. וכן ראיתי בשו"ת רב פעלים ח"א (חאו"ח סי' יא) שנשאל ג"כ בנ"ד, והביא דברי החיי אדם הנ"ל, שכל שהוא דרך תחנה ובקשה שפיר דמי. אך אמירת פסוק על כן בירך ה' את יום השבת וכו' אינו דרך תחנה ובקשה, אלא שכל שאינו דרך קריאה בתורה ודרך לימוד בתורה שפיר דמי. ומ"ש הר"פ על מה שאומרים בק"ש שעל המטה, פסוקי יושב בסתר, ומסיימים כי אתה ה' מחסי, והוא רק חצי פסוק, שי"ל כמ"ש המג"א (סי' תכב סק"ח) בשם הכל בו, על מה שאומרים בהלל אנא ה' הושיעה נא, וכופלים אותו והוא רק חצי פסוק, שלא נאמר כלל זה דלאו פסקינן ליה, אלא בתורה ובנביאים, ולא בכתובים, לפ"ז ניחא גם מה שאומרים כי אתה ה' מחסי. אולם הרי התוס' סוכה (לח ב) ד"ה הוא אומר, חולקים על הכל בו, והביאם המג"א שם. לכן צ"ל שגם אז אין אומרים אותו דרך לימוד תורה, אלא רק להגן, (כמ"ש בשבועות טז ב), ולכן שפיר דמי להפסיק שם, שמשם ואילך אינו מן הענין".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה