שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 152715

לכבוד הרב
שלום כבוד הרב אנחנו קנינו בית ועוברים השבוע או שבוע הבא רציתי לדעת אם יש תאריך שעדיף לעבור בו בחודש טבת?

תשובה

תפסיקו להאמין בתאריכים ובמזלות, כי כתוב בתורה לא תעוננו. ובתלמוד [סנהדרין סה, ב] "תנו רבנן מנחש זה האומר פתו נפלה מפיו מקלו נפלה מידו. בנו קורא לו מאחריו. עורב קורא לו, צבי הפסיקו בדרך, נחש מימינו ושועל משמאלו. אל תתחיל בי, שחרית הוא, ראש חודש הוא מוצאי שבת הוא".

וכתב בספר המצוות לרמב"ם [מצות לא תעשה לב] "שהזהירנו מעשות המעשים בבחירה ממשפטי הכוכבים. והוא שנאמר זה היום טוב למעשה הפלוני ונכון לעשותו או זה היום מגונה בו המעשה הפלוני ונרחיק מעשותו. והוא אמרו יתעלה לא ימצא בך וכו' מעונן. וכבר נכפלה אזהרה זו באמרו [קדושים יט כו] לא תעוננו. ולשון ספרא [פרק ו] ולא תעוננו אלו נותני העתים. כי הוא נגזר מן עונה [ראש פרשת משפטים]. רצונו לומר לא יהיה בכם מעונן שיאמר העת הפלונית טובה והעונה הפלונית רעה. והעובר על לאו זה גם כן חייב מלקות. רצונו לומר שיגיד העתים האלו, לא מי שישאל בעדם. אבל השאלה על זה גם כן אסורה מחוברת אל היותה דבר אין אמיתות לו. ומי שיכוין בפעולתו אל עת ידועה במבט כדי שיצלח או יהיה לו תועלת באותו מעשה הנה הוא גם כן לוקה מפני שעשה מעשה".
וכן כתב עוד הרמב"ם בהלכות עבודה זרה [פרק יא הלכה ח] "איזהו מעונן אלו נותני עתים שאומרים באצטגנינות יום פלוני טוב יום פלוני רע יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית שנה פלונית או חדש פלוני רע לדבר פלוני".

וכתב בספר יראים סימן שלד, שלה [דפוס ישן - פט] ורבי עקיבא אומר אלו נותני העונות כגון אלו האומרים לימודי ערב שביעיות להיות חיטין יפות ועקורות, קטניות להיות רעות".
וכן הוא בספר מצוות גדול [לאוין סימן נג] שכתב "ובפרק ארבע מיתות [סנהדרין סה, ב] מפרש ר' עקיבא לא תעוננו אלו נותנין העונות כמו אצטגנינים שיאמרו יום פלוני רע יום פלוני טוב וכיוצא בזה האומרים לא נתחיל דבר זה אלא בראש חדש".

ובספר שערי תשובה לרבינו יונה שער ג כתב "לא תעוננו לשון עונות ושעות, שאומר יום פלוני יפה להתחיל מלאכה, שעה פלונית קשה לצאת. ואין לשמוע אל דברי הוברי השמים, אבל יבטח לבך בה' אלקי השמים ואלקי הארץ. על כן כתוב על הענין הזה [דברים יח, יג] תמים תהיה עם ה' אלקיך למדנו מזה, כי המעוננים והקוסמים נעדרים הבטחון. והעלילות הנשחתות ההן, מעשה ארץ כנען, שנאמר [פסוק יד] כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, ואתה לא כן נתן לך ה' אלקיך".

וכתב השל"ה [פרשת ויקרא תורה אור כ"ה] "ויש מן המפרשים אחרונים שכתבו, כי העובר על מצוה זו, הנחש יהיה לבושו. והבן זה. ואם קבלה נקבל. 'לא תעוננו' [ויקרא יט, כו] מגזרת עונה, כמה דאת אמר [דברים יח, יד] 'אל מעוננים ואל קסמים ישמעו"'.

ועוד דבר אחד אומר לך ידידי היקר, נער הייתי גם זקנתי והכרתי לעומק רבים וגם טובים שעסקו בתורה, ושהתעסקו בענינים אלה של מיסטיקה בכל האופנים, ומור אבי ז"ל שהיה בקי בכל עניניהם והיה מזהיר שלא להתעסק בכך, וכולם סבלו בימיהם רבות מכל הבחינות וכל הכיוונים, ולכן לטובת כל אחד מאיתנו לא להתעסק בנסתרות.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה