שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 153340

לכבוד הרב מוצפי שליט"א ראיתי אנשים שנוהגים לא להגיד תחנון ביום שישי בשחרית האם יש לזה מקורות והאם זה תקין תודה כבוד הרב בבריאות איתנה

תשובה

הפסד גדול מפסידים, פגם גדול פוגמים בתפילתם, ומעוררים על עצמם חלילה קיטרוגים. דע ידידי, כי לטובתינו תיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה, הקדושים חכמי המשנה, חכמי הזוהר, וחכמי הקבלה לומר כל סדר הוידוי, י"ג מדות, ומזמור לדוד אליך.
ועיין בספר ארחות ציון חלק א עמוד רס"ד והלאה. וכתב הזוהר הקדוש [פקודי רס"ב, א] כי לאחר סיום חזרת השליח ציבור יורד השפע ואתו הברכה וההצלחה לבני העולם, והשכינה מחלקת אותם, ובאה הסיטרא אחרא ומבקשת חלקה, ואנחנו מתוודים ונותנים לה חלקה ומסתלקת מעלינו ואינה מקטרגת, דוגמת השעיר לעזאזל ביום הכיפורים, וכן הוא בשער הכוונות לרבנו האריז"ל [דמ"ב ע"ב] כי יש סוד גדול באמירת הוידוי ולאחריו י"ג מידות של רחמים, ולאחריו נפילת אפים שהוא מזמור לדוד אליך ואמירת אבינו מלכנו, ותכווין באמירת הווידוי שהמקטרג לוקח חלקו והולך לו, ולאריו מיש אומרים י"ג מדות ונפילת אפים ונעשה יחוד גדול בעולמות העליונים.

וכן כתב בספר פרי עץ חיים [שער הסליחות פרק ח] "אחר חזרת ש"ץ העמידה, יאמר וידוי בפרטות חטאיו עם הקהל קודם ויעבור, ואח"כ יאמר הי"ג מדות, וביום ב' וה', יאמר וידוי ויעבור ונפילת אפים תיכף, גם נהג מורי [הוא רבנו האריז"ל] זלה"ה לומר ולפרט הוידוי כולו, אפילו שלא היה בו חטא, והיה אומר כי כל האדם אעפ"י שלא ימצאו בו, צריך להתוודות עליהם בפרטות, ולזה נתקן בלשון רבים, וכן צריך לאמרו בלשון רבים, חטאנו וכו', ולא חטאתי. והטעם, כי כל ישראל הם גוף אחד, וכל אחד מישראל הוא אבר אחד פרטי, כי זהו הערבות שאדם ערב בעד חבירו אם יחטא, לכן אעפ"י שאין בו אותו עון, עם כל זה ראוי הוא להתוודות עליו, כי כשעשוהו חבירו הרי כאילו הוא עשהו בעצמו, לכן נאמר בלשון רבים. אפילו אם האדם מתוודה בביתו ביחיד, לומר כי מה שחטא, נחשב כאלו עשינו אני והוא חטאנו אותו ביחד, מצד ערבות הנשמות".
ועיין בשלמי ציבור [קמ"ח ע"ב] ומשנת חסידים [מסכת שארית האצילות פרק ח].

וכתב הגאון רבנו משה בן מכיר ז"ל בספרו סדר היום [כוונת תחנונים] "ויאמר אליך ה' נפשי אשא כלומר יודע אני שאע"פ שהחזרת בי נשמתי לא מן הדין ולא מן הראוי היה כי ראוי אני ומחויב מיתה לפניך והדין היה נותן שתעכב אותה בידך מפני חיובה ואם אתה עשית כחסדך אפ"ה לי נאה להכיר שאיני ראוי וכדאי להיותי לפניך והנה נפשי מסורה בידך שלא כדרך פקדון אלא אני משיאה אליך כאילו אני חייב מיתה והנני חשוב כמת ובדעתו ובכוונתו יאמר כך בענין הפסוק הזה אלא שיאמר תכף מפני שלא יקטרג מדה"ד ואל יפתח אדם פיו לשטן (אלהי בך בטחתי) כלומר עם היות שאני מרצוני וחפצי אני מוסר לך נפשי בטחתי בחסדך אשר מעולם שלא תענישני כאולתי ואל אבוש לעולם כי כוונתי לעשות רצונך ואין כוונתי לבגוד בך (יבושו הבוגדים ריקם) כי איני מהם וכתוב בזוהר כי אין קו"ף במזמור הזה שצריך האדם להיות דומה לקוף שמראה עצמו כמת לפי שעה ואינו מדעת שלימה ואינו יודע בזה אלא הקדוש ברוך הוא וז"ש אלהי בך בטחתי (דרכיך ה' הודיעני) כי אם חטאתי לא מדעת עשיתי ולא במרד ומעל כי אם מחוסר ידיעה והשגה והנערות והבחרות הטעוני (חטאות נעורי ופשעי אל תזכור כו') וזה המזמור מסוגל להתפלל בו בעת צרה כשאומר בכוונה ראויה ומפיל שונאיו תחתיו ומציל את נפשו מדינה של גיהנם וזוכה להיות חלקו בג"ע עם הצדיקים והחסידים ולזה חסרים בו ג' אותיות בו"ק שהוא בו"ק גיהנם וכן עולה גיהנם בו"ק בוקה ומבוקה ומבולקה רמז שניצל מגיהנם המכוין בו".

ראה גם ראה איזה ריווח מרוויח האומר תחנונים בכל יום שמותר לומר בו.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה