שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 153738

שלום לכבוד הרב
מה החשיבות להספד בקול גבוה ועם בכי? כי ראינו את כת״ר שליט״א אתמול מתאמץ עד שעורר אותנו מאוד.

תשובה

כתב הטור יורה דעה [סימן שד"מ] "מצוה גדולה להספיד על המת כראוי וכל המתעצל בהספדו של אדם כשר אינו מאריך ימים וראוי לקוברו בחייו. ומצוותו שירים קולו לומר עליו דברים המשברים הלב כדי להרבות בכייה ולהזכיר שבחו ואסור להפליג בשבחו יותר מדאי אלא מזכירין מדותיו הטובות שבו".

וכתב מרן בבית יוסף [שם] "ומצותו שירים קולו לומר עליו דברים המשברים את הלב וכו'. בפרק קמא דברכות (ו:) אגרא דהספדא דלויי ופירש הרמב"ן דלויי שיגביה קולו בהספד על החכמים והכשרים כדאמרינן (שבת קנג.) אחים לי בהספדאי דהתם קאימנא. גרסינן בירושלמי (מו"ק פ"ג ה"ה) האנק דום (יחזקאל כד יז) מכאן שהוא צריך לצווח על המתים".
וכן פסק בשלחן ערוך "מצוה גדולה להספיד על המת כראוי. ומצותו שירים קולו לומר עליו דברים המשברים את הלב, א כדי להרבות בכיה ולהזכיר שבחו. ואסור להפליג בשבחו יותר מדאי, אלא מזכירין מדות טובות שבו, ומוסיפין בהם קצת, רק שלא יפליג. ואם לא היו בו מדות טובות כלל, לא יזכיר עליו. וחכם וחסיד, מזכירים להם חכמתם וחסידותם. וכל המזכיר על מי שלא היה בו כלל, או שמוסיף להפליג יותר מדאי על מה שהיה בו, גורם רעה לעצמו ולמת".

וכתב הרב הלבוש ז"ל "וכל המתעצל בהספדו של אדם כשר אינו מאריך ימים מדה כנגד מדה, וראוי לקוברו בחייו, שנאמר [יהושע כד, ל] ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש מלמד שגעש עליהם ההר לקוברם. ומצותו שירים קולו שכן כתוב [יחזקאל כד, יז] האנק דום, ואמרו רז"ל [ירושלמי מו"ק פ"ג ה"ה] מכאן שהוא צריך לצווח על המתים, כלומר לומר עליו דברים המשברים את הלב כדי להרבות בבכייה ולהזכיר שבחו. ואסור להפליג בשבחו יותר מדאי מפני שהוא לו למזכרת עון למת, שיאמרו עליו לא זו שזה לא היה בו אלא אפילו עון כך וכך עשה ומתוך כך יבואו לספר בגנותו להזכיר חטאיו, אלא מזכירים מדות טובות שהיו בו באמת ומוסיפין בהן קצת, רק שלא יפליג, ואם לא היו בו מדות טובות כלל לא יזכיר עליו כלום. וחכם וחסיד מזכירים להם חכמתם וחסידותם. וכל המזכיר על מי שלא היה בו כלל או שמוסיף להפליג יותר מדאי על מה שהיה בו, גורם רעה לעצמו ולמת, שיהיה מדת הדין מתוח כנגד שניהם, כי דובר שקרים לא יכון". והרב טורי זהב כתב "קשה מה לי שקר מעט מה לי שקר הרבה ונראה לתת טעם לזה דדבר מסתבר הוא שכל מי שעושה איזה מצוה כגון צדקה וכיוצא בה באיזה שיעור בודאי אם היה בא לידו דבר הצורך קצת יותר ודאי לא היה מניח מלעשות גם אותו השיעור כי לא היה משחית בעבור דבר מועט יותר וע"כ נחשב לו כאלו עשאו ואין כאן עדות שקר עליו".
והגאון החיד"א ז"ל כתב בברכי יוסף "וטעמא דמסתמא לא ידעו העולם תכלית מדותיו, דכיון שהיו בו מדות טובות אין ספק דקצת מהם לא נתפרסמו, אי משום שהסתירם בכוונה מכוונת, אי משום דלא דייקי כולי האי למען דעת כל המדות טובות בשלמותן, כי אין מחסור. ומיהו לא שרי אלא קצת ותו לא".

ומה ששאלת מדוע להרים קולו. כך מובא בגמרא "אחים בהספדאי" ופירשו שירים קולו, וכן אמרו "דלויי", שהוא הרמת קול, וכפי שראית בפוסקים לעיל. ועיין בערוך השלחן שם ה, שכתב על החכמים והכשרים צריך שיגביה קולו, כפי שכתבו הרמב"ן והטור ז"ל. ובאופן שהיה לפנינו אין גדול וזקן בדור כמו הצדיק הזה שהיה ונלקח בעוונותינו אל בית עולמו.

עוד דע דבר נפלא יש בהורדת דמעות על צדיק שנפטר, כי בזוהר הקדוש [אחרי מות נ"ז, ב] אמר מדוע ביום הכיפורים מתחילים בקריאה מפסוקי אחרי מות שני בני אהרן ומה ענינם לעבודת יום הכיפורים? והשיב "כדי שישמעו הציבור ויצטערו על פטירת הצדיקים "ויתכפרו להם החטאים". כי כל מי שמצטער על פטירת הצדיקים ומוריד עליהם דמעות הקדוש ברוך הוא מכריז עליו ואומר וסר עוונך וחטאתך תכופר, ולא עוד אלא "שלא ימותו בניו בחייו". ועליו נאמר "יראה זרע" יאריך ימים".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה