שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א
שאלה - 155327
לכבוד הרב שלום רב
האם יש חובה בקריאת המגילה לפתוח את כל המגילה לפני הקריאה, או שאפשר לגלגל בזמן הקריאה כמו בספר תורה,ולאחר הקריאה לגלגל בחזרה
תשובה
נהגו לפשוט המגילה לפני הברכות ולהשאירה לא מגולגלת כל משך זמן הקריאה, כל המגילה כולה מראש הקריאה ועד סופה.
כתב בספר תשובות רב נטרונאי גאון ז"ל [אורח חיים סימן רי"ג] "ששאלתם הקורא את המגלה כורך וקורא כספר תורה, או דלמא פושטה כאגרת עד שיקרא את כולה. הוו יודעין שבשתי ישיבות ובבית רבינו שבבבל ובכל מקומות ישראל כורך וקורא כספר תורה, וכן מנהג. וכן כתב בסדר רב עמרם גאון ז"ל [סדר פורים] "והקורא את המגילה בצבור כורך וקורא כס"ת, ואינו פושטה כאגרת. שבשתי ישיבות ובבית רבינו שבבבל ובכל מקומות ישראל קורין כס"ת, וכך מנהג". וכן הוא במחזור ויטרי [סימן רמ"ז] והראב"ן ז"ל [מגילה שם]. ובספר המנהיג [הלכות מגילה עמוד רל"ח] "וכתב רב האיי ז"ל כי מנהגם לפושטה כאגרת, ואינו כורך וקורא בה כס"ת, ורב נתן גאון ז"ל דהקוראה בצבור כורך וקורא בו כספר תורה, ואינו פושטה כאיגרת, וכן מנהג בשתי ישיבות ובבית רבינו שבבבל וברוב מקומות ישראל".
וכן כתב בספר הלכות רבנו יצחק אבן גיאת ז"ל [הלכות מגילה עמוד שמ"ה] "ואמר רב נטרונאי המנהג בשתי ישיבות הקורא מגילה בצבור קורא וכורך כספר תורה ורב עמרם נמי אמר הכי קורא וכורך כספר תורה ואינה פושטה כאגרת. והכי אמר רב האיי ואנחנא מנהגא דחזינן הקורא את המגילה קורא ופושט כאגרת והא דכתב מר רב צמח בר מר רב פלטאוי שכורך וקורא כספר תורה לא חזי לן. אכן מנהגנו לקרות ולכרוך כגאונים הראשונים". וכן כתב המרדכי [מגילה פרק הקורא למפרע, רמז ת"ת] "והקורא אותה קורא ופושטה כאיגרת וכשיגמור חוזר וכורכה כולה ומברך אבל בתשובת הגאון נמצא כורכה וקורא כספר תורה ואינו פושטה כאגרת וכן נמסר בשתי ישיבות ונהגו בכמה מקומות שקורא וכורך כספר תורה".
וכן כתבו בארחות חיים [חלק א, מגילה ופורים אות י"ט] ובספר הכלבו [סימן מ"ה]. ובספר משנה שכיר [מועדים, מגילת אסתר].
והנה כתב הרמב"ם [הלכות מגילה וחנוכה פרק ב, הלכה י"ב] "ומנהג כל ישראל שהקורא את המגילה קורא ופושט כאגרת להראות הנס וכשיגמור חוזר וכורכה כולה ומברך. ובהגהות מיימוניות [שם] כתב "רבינו האיי גאון כתב כרבינו המחבר וז"ל מנהגא דחזיא לנא דמאן דקרי מגילה כורך ופושטה כאגרת וכשיגמור חוזר וכורכה כולה ומברך אבל הקורא וכורך כס"ת לא חזי לנא וכן כתב ס"ה משמו וכן נמצא במנהגינו כתוב בשם רבינו מאיר ש"צ וכן הנהיג מהר"ם כן כתב בחידושי הריטב"א ז"ל [מגילה י"ט, ב] "ומכאן נראה שקורא ופושטה כאגרת כדברי רבינו האיי גאון ז"ל דאי קורא וכורך כספר תורה הרי גוללה ולא מינכרא מילתא". וכן הוא בספר האגודה [מגילה י"ט, א כא]. "כתבו הגאונים הקורא המגילה פושטה כאגרת וכשיגמור כורך כולה ואחרי כן מברך". וכן הוא בספר הרוקח [הלכות פורים סימן רל"ח] ובתוספות יום טוב מסכת כתובות פרק י"א, משנה ה] "שכן דרך איגרת לפשטה ולא לסתמה וכמו שכתבו הפוסקים בשם רב האי בקריאת המגילה שפושטה כאגרת ולא כרוכה כספר תורה כך נראה לי". וכן בספר הפרנס [סימן ע"ר].
והרב מסעוד חי רקח ז"ל חבירו של רבנו חיים אבולעפיא ז"ל בספרו מעשה רקח [הלכות מגילה וחנוכה פרק ב, י"ב] דקדק וכתב "משמעות הדברים שאין צריך לפושטה כולה קודם קריאתה שהרי קורא ופושט קאמר דמשמע דקורא תחילה ואח"ז פושט מה שקרא ועוד דמדכתב אח"כ וכשיגמור חוזר וכורכה כולה ומברך דאף דהפשט הוא שיש לו לכורכה כולה דוקא קודם הברכה מ"מ שמעינן מינה נמי דקודם הקריאה א"צ לפושטה כולה דתיבת כולה לא הוזכרה בדבריו ז"ל אלא בגמר הקריאה וכן משמעות רבינו האיי גאון אמנם התוס' דף ד' ד"ה פסק וכו' כתבו להדיא וכשרוצה לקרות פושט את כולה קודם כאיגרת אבל לא גולל וקורא כמו ס"ת ע"כ. והרב כנסת הגדולה סי' תר"ץ כתב בשם מהרי"ל כתבו הקדמונים לפושטה קודם קריאה ואפשר דחובה הוא אפילו מה שקרא כבר דמאי דהוה הוה לא יכרוך כ"ש מה שקורא בו ע"כ. ובשיירי שם הזכיר גם דברי הלבוש אך כתב דיש ליזהר שלא תהא נגררת ע"ג קרקע דאיסור גמור הוא וכ"כ הפר"ח ז"ל.
וכתב הטור [סימן תר"צ] "וצריך לומר עשרת בני המן בנשימה אחת. ירושלמי [מגילה ג, ז] צריך לאומרם בנפיחה אחת ועשרת עמהם. לרבי נתן ז"ל הקורא מגילת אסתר בקהל צריך לסדרה כאחד מפני שהיא איגרת אבל בנשימה אחת א"צ אלא עשרת בני המן ועשרת בלבד הלכך אם מפסיק בין פסוק לפסוק הרשות בידו ושיעורו בין פסוק לפסוק ובין באמצע הפסוק כדי נשימה לבד". ומרן ז"ל בספרו בית יוסף [שם ט"ו] כתב על דבריו "וצריך לומר עשרת בני המן בנשימה אחת. בסוף פרק קמא דמגילה (טז:) ומפרש טעמא משום דכולם בהדי הדדי נפקן נשמתייהו וכתבו התוספות (ד"ה צריך) נראה דהיינו לכתחלה אבל בדיעבד יצא. ירושלמי וצריך לאמרם בנפיחה אחת ועשרת עמהם. בפרק בני העיר [הלכה ז] וכתוב בארחות חיים (הל' מגילה אות יח) שצריך לומר עם עשרת בני המן איש שלפניהם ועשרת (אסתר ט ו - י) הכל בנשימה אחת. לרבי נתן הקורא מגילת אסתר וכו' אבל בנשימה אחת אין צריך. כלומר אין צריך לקרות כל סוף פסוק ותחלת פסוק בנשימה אחת דאילו כולה בנשימה אחת לא הוה צריך למימר שאין צריך שהרי מילתא דלא אפשר הוא והרוקח [סוף סימן רל"ו] כתב מנהג שלא לנשם בין פסוק לפסוק לפי שנקראת איגרת". אך הגאון הבית חדש [שם] כתב "כלומר שהמנהג שנוהגין לומר כל סופי פסוקים וראשי פסוקים בנשימה אחת דליהוי כאגרת זה אין צריך אפילו לכתחלה ותדע מדקאמרינן ועשרת מכלל דשאר ראשי פסוקים אין צריך אלא עשרת בני המן ועשרת בלבד".
ובשו"ת מהרי"ל [סימן נ"ו, א] עוד שאל המיימוני כתב וז"ל ומנהג כל ישראל שהקורא את המגילה קורא ופושט כאגרת וכשגומר חוזר וכורכה כולה ומברך. הג"ה וכן נמצא בשם רבינו מאיר ש"ץ, וכן הנהיג מהר"ם ז"ל, עכ"ל. והנה יש מקומות הפושטים המגילה כאגרת גם קודם הקריאה, ומנלן המנהג, הא מדקאמר קורא ופושט משמע דקוראו הקריאה אינו פושט, דאם צריכא להיות פושט גם קודם הקריאה, אז לא היה צריך לומר קורא ופושט כאגרת כיון דבלאו הכי היה פושט, אלא כך היה לו לומר הקורא את המגילה כשיגמור חוזר וכורכה כולה ומברך, ושמעינן שפיר בשעת הקריאה היתה פשוטה מדקאמר חוזר וכורכה. וכ"ת אי אמר הכי הו' אמינא אפי' בשעת קריאה אינו פושט' אלא קוראין וכורך כס"ת כמו שכתב מרז בר רב יצחק גאון, ומה שאמר חוזר וכורכה ה"א דהכי פי' כשיגמור הקריאה חוזר וכורכה כולה מסופה לראשה, זהו ליכא למימר דמה לנו להצריך לחזור ולכורכה, יברך כמה שהיא. תשובה מדקאמרו רבותינו קורא ופושט אלמא בשעת הקריאה תהא דומה לאגרת ומכאן נהגו הקדמונים לפשטו קודם הקריאה, ואפשר דחובה הוא אפילו מה שקרא כבר, דמאי דהוה הוה, לא יכרוך, כ"ש מה שקורא בו". ובספר מהרי"ל [הלכות פורים י"ב] "מנהג הוא לפתוח איגרת המגילה ולכפול יריעה על יריעה לקיים בה האיגרת הזאת. וכן השיב מהר"י סג"ל בתשובה. וכשהיתה מגילה לפניו לעיין בה אחר החזן לא הקפיד והניחה כרוכה".
וכתב הרב הלבוש [סימן תר"צ, י"ז] "נוהגין לפשוט את המגילה כאגרת קודם שיתחיל לקרות מפני שנקראת אגרת, ועוד כדי לפרסם ולהראות את הנס, וכשיגמור אותה חוזר וכורכה משום כבודה ואחר כך מברך ברכה אחרונה. והרב אליה זוטא [תרצ, ה] כתב "פירוש קודם הקריאה פושט כל המגילה יריעה על גבי יריעה. וכתב שיירי כנסת הגדולה ויזהר שלא יגרר על גבי קרקע". עד כאן
וכן הוא בדברי הגאון הרב בית חדש ז"ל [תר"צ, אות ח] והרב מגן אברהם [שם י"ח] פרי מגדים [אשל אברהם תר"צ, י"ח]. וכתב הרב ערוך השולחן [תר"צ, כ"ב] "כיון שהיא נקראת אגרת לכן מנהג כל ישראל שהקורא פושטה קודם קריאתה כאגרת להראות הנס אבל השומע אפילו תופס לעצמו מגילה כשרה א"צ לפושטה כאגרת ותופסה מכורכת וכן עשה מהרי"ל [שם י"ח]".
וכתב הרב חמדת ימים [חלק ב, דע"ה ע"א] "ובבואו לברך לקרות בה יפשוט אותה כאיגרת, ואם בעל נפש הוא ילבש יראה ורעד כמדו, בענווה ההיא בשיתו את לבבו אור המופלא המבריק ומבהיק עד להפליא עתה מן העולם ועד העולם ומשם יפרד והיה בכל העולמות התחתונים עד יצא כנוגה צדקה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות על ראשי עם קודש את מקורה הערה שפע ישועה ורחמים". ולהלן דע"ו ע"ב] כתב "כן בקריאת המגילה נמשך אור החכמה בכל העולמות ואבי ראה גם ראה עוצם מעלת קריאת המגילה אור לי"ד, כי היה ראוי לבלתי היות קריאת המגילה בלילה והוא דוגמה אל ההלל שהוא נקרא ביום ולא בלילה, זולת בליל פסח שאומרים בה הלל גמור בלילה כדמוכח בזוהר בפרשת אמור [ ] הובא במקומו. ועוז התאזר הדרת הלילה הזה מפני גילוי הארתה הנפלאה ובא ההיקש ביניהם להיות שווין בשיעוריהן, כי כמו שבגאולת הפסח אומרים הלל גמור בלילה, כך אור לי"ד בפורים נמי צריך לקרות המגילה בלילה במקום ההלל וכו', באופן כי עת קריאת המגילה מרוממת היא על כל ברכה ותהלה מפני האור המתגלה, הוא מתמיד והולך כל הלילה וכן ביום".
והרב בן איש חי ז"ל כתב [שנה ראשונה פרשת תצוה הלכות פורים ד] "וצריך להיות פושט אותה כולה ואח"כ מברך הברכות מעומד. מיהו מאחר דפושט ומברך בעודו עומד, צריך שיהיה לפניו בימה או כסא שתנוח עליו המגילה ולא תהיה נגררת בארץ".
נושאי השאלה
מועדים - חנוכה ופורים - מגילת אסתר
שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה
לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א
שלוש מאות תשובות אחרונות
תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט
חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א