שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 155448

שלום לכבוד הרב שליט"א.
שמעתי שיעור של הרב שאומר שהיה מנהג לעשות בובה בצורת המן ותולין אותו ומכים אותו וביום פורים מעלים אותו באש, יש מקור?

תשובה

נהגו ברוב קהילות ישראל מזמן קדמון לעשות דמות צורת "המן" והיו תולים אותו שלשה ארבעה ימים קודם הפורים בחוצות קריה, וביום הפורים היו מכים וחובטים אותו, ולאחר הסעודה היו מעלים אותו באש, ויש למנהג זה כמה מקורות טהורים.
בתלמוד [סנהדרין ס"ד, ב] אמרו גבי איסור להעביר בנו למולך, "אמר רב יהודה אינו חייב עד שיעבירנו דרך העברה. היכי דמי? אמר אביי שרגא דליבני במיצעי, נורא מהאי גיסא ונורא מהאי גיסא, רבא אמר כמשוורתא דפוריא". ופירש רש"י ז"ל "אינו מעבירו ברגליו אלא קופץ ברגליו כדרך שהתינוקות קופצין בימי הפורים, שהיתה חפירה בארץ והאש בוער בו והוא קופץ משפה לשפה". וכן הוא ביד רמ"ה [סנהדרין שם], ובסמ"ג [סימן מ], וכן כתב בשו"ת הרדב"ז ז"ל ללשונות הרמב"ם [הלכות עבודה זרה פרק ו, הלכה ג], וראה עוד בשות הרדב"ז [חלק ה, סימן כ"ג].
ובספר הערוך [ערך שוור] כתב "רבא אמר כמשוורתא דפוריא וכו', פי' "משוורתא" בית קפיצה, כי אדם שהוא קופץ אומר (כצ"ל) קא משוור, ואם קפץ אומר שוור ליה, והקפצן שרגיל בקפיצה קורין שוורא, אפי' היין בזמן שממהר להחמיץ אומר קפץ, בלשון ארמי אומר [דרך] משל חמרא אכפא דגברי שוור. "פוריא" הם ימי הפורים. מנהג בכל העולם כולו שבחורים עושין צורה כדמות המן ותולין אותה על גגותיהן ד' וה' ימים, ובימי הפורים עושין מדורה ומשליכין אותה צורה לתוכה, ועומדין סביבה ומזמרין, ויש להן טבעת תלויה בתוך האש שנתלין וקופצין מצד האש לצד האש, אותה טבעת נקראת "משוורתא" כלומר בית קפיצה".
וכתב באורחות חיים [חלק א הלכות מגלה ופורים מב]. "ומה שנהגו לעשות מדורות גדולות בליל פורים וקופצין עליהן והוא משוורתא דפוריא דאיתא בסנהדרין פרק ארבע מיתות על נותן מזרעו למולך אמר רב יהודה אינו חייב עד שיעבירנו דרך העברה היכי דמי אביי אמר וכו' רבא אמר כי משוורתא דפוריא האש באמצע וקופצין מהאי גיסא להאי גיסא. שוור לשון קפיצה. ומנהג בבבל ובעילם שעושין צורת המן ותולין אותה ובימי הפורים עושין מדורה ומשליכין אותה צורה לאש ועומדין סביבה ומזמרין ויש להם טבעת תלויה שנתלין בה וקופצין מצד האש לצד האש ואותה טבעת נקראת משוורתא כלומר בית הקפיצה".
ועיין להגאון יעב"ץ ז"ל שכתב במור וקציעה [סימן ש"ז] "כתב מגן אברהם [ש"ז, כ"ב] והוא הדין להולך לקרקיסאות וטרטיראות, והן מיני שחוק ותחבולה, ולא ידענא מי התיר להם בפורים. ע"כ. ונראה לי בפורים יש להם סמך בגמרא פרק ארבע מיתות [סנהדרין סד, ב] במשוורתא דפוריא, ע"ש. הרי שהיו נוהגים גם בימי חכמי התלמוד, לעשות מיני שחוק בפורים".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה