שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 155479

שלום לכבוד הרב על מה החומרא או האיסור ביום פורים להתפרק קצת להשתכר ולרקוד ברחובות ולספר בדיחות. הלא זה פורים.

תשובה

חוששני מאוד שחלק מהמתהוללים למדו זאת מהקרנבלים של הגויים המופרעים, העושים ככל העולה על רוחם, ולא לזה כיוונו חז"ל. אדרבה ביום זה צריכים זהירות יתירה מהיצר המסית את האדם לקלקלו חלילה.
ולכן יזהר ביותר שלא להקל ראש בשום איסור היום הזה הן מדאורייתא הן מדרבנן, ולא יחליפו האנשים בגדי נשים ולא הנשים בגדי אנשים, לא בגדי כלאים, ולא בגדי כומרים ועבודה זרה, וכן לא יקראו מסכת שיכורים, ובודאי שאיסור חמור הוא להתלוצץ על גדולי וחכמי התורה. והעושה כן מצבו לא טוב בזה ובבא.
כתב רבנו מנחם המאירי ז"ל בספרו בית הבחירה [מגילה ז, ב] "חייב אדם להרבות בשמחה ביום זה ובאכילה ובשתיה עד שלא יחסר שום דבר ומ"מ אין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך השמחה שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג שנגיע מתוכה לאהבת השם והודאה על הנסים שעשה לנו ומה שאמר כאן עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי כבר פירשו קצת גאונים שממה שהזכיר אחריו קם רבא שחטיה לרבי זירא נדחו כל אותם הדברים ולענין ביאור מיהא זה שאמרו בין ארור המן וכו' הוא ממה שאמרו בתלמוד המערב שצריך לומר אחר מקרא מגלה ארור המן ברוך מרדכי ברוכה אסתר ארורה זרש וכן שצריך לומר חרבונה זכור לטוב ואמר שחייב להתבשם עד שלא ידע בבירור מה יאמר אלא שכבר נדחית לדעתינו כמו שביארנו וגדולי המחברים כתבו עד שירדם וכן לענין ביאור זה שאמר שחטיה לרבי זירא פי' מלשון סחיטה ר"ל שימעכו ואחייה הוא מלשון החלימני והחייני".

ומורנו הגאון החיד"א ז"ל בספרו לב דוד [פרק כ"ט] זעק מרה על מנהג איזה מקומות וכלשונו הטהור "במקום גילה שם תהא רעדה, לעשות מצוות היום באימה רבה ושמחת עולם שמחה של מצווה, ולא תהיה עדת השם אל גיל כעמים, 'השוטים' במזרקי יין ושחוק וקלות ראש מאוד, מבלי משים יראת השם, וחס ושלום עלה על לבם כי ביום הפורים הותרו האיסורים, ומצות פריקה, פריקת עול תורה ומצוות כהיום הזה קודמת, ויש אשר 'טמנו חפש מחופש' התחפש ובא בצלמי הפרצופים, ילבש גבר שמלת אשה ואשה בכל אלה 'קישטה' פניה כהילכת גוברין, א ו י ל נ ו איך זרע ישראל בני אברהם יצחק ויעקב ונשמת שדי בקרבם, בלכתם ילכו בחוקות הגוים, ונותנים כח ליצרם הרע ופרקו עול תורה ומצוות ביום הקדוש הזה, היאומן כי יסופר שמצווה היא ביום הזה לעבור על דת משה וישראל, ואיך נישא פנינו לשלם רעה תחת טובה, כי ביום אשר כמעט אבדנו וכפסע ביננו וכו', והשם יתברך ברחמיו הצילנו וקיבלנו החסדים והטובות להפליא, בו בפרק עוברים על רצונו וכדי בזיון וקצף".
"ובעיני פשוט שאם כל ישראל היום הזה היו נוהגים בסדר קדושה והשמחה היתה מקודשת לשמים וייתר היום היו עוסקים בתורה כל אחד כפי כוחו, היינו נגאלים גאולת עולם וימחה זכר עמלק, ובא לציון גואל. ובכח עבודתינו להשם יתברך היום אין ספק שהיתה מפלת עמלק גמורה ותפרה ישע גאולה שלימה". עד כאן דבריו חוצבי להבות אש בדרך קצרה. וכן כתב רבנו חיים פלאג'י ז"ל בספרו מועד לכל חי [סימן ל"א, י"ג].
וכתב בשו"ת יביע אומר [חלק ה, יורה דעה סימן י"ד] "אין כח ביד שום בית דין להתיר משום שמחת פורים אפילו באיסור של דבריהם, ולכן כל יר"ש יזהיר לאנשי ביתו ולשומעי לקחו שלא יעברו על איסור לאו של לא ילבש גבר שמלת אשה לא בפורים ולא בשמחת חתן וכלה. ע"ש. וכן הסכים מרן החיד"א בשיורי ברכה יו"ד (סי' קפב סק"ג). והביא גם ד' הרמב"ם הנ"ל. ע"ש. וכ"כ מהר"א ישראל בכסא אליהו א"ח (סי' תרצו סק"ג). וכ"כ הכנה"ג א"ח (ס"ס תרצה). ושכ"כ מהר"ש אבוהב בס' הזכרונות. ע"ש. וכן פסק הגאון מהר"ח פלאג'י בשו"ת סמיכה לחיים (חאו"ח סי' א די"א ע"ב), ובשו"ת חיים ביד (חיו"ד סי' א דף י ע"א), ובספרו משא חיים (חלק המנהגים מע' ל אות קיג), שיש לבטל המנהג הרע שנוהגים בפורים ובשמחת חתן וכלה שאיש לובש בגדי אשה וכן להיפך, שעוברים על לא ילבש גבר שמלת אשה. ע"ש. וכן העלה בס' יד הקטנה (דף רפ ע"ב), אחר שהאריך בזה מאד, וסיים, ולכן ודאי שראוי לכל הגדולים למחות בחרמות גדולים ובכל מיני כפיות לבער המנהג הרע הזה, ולא תמצא מכשלה גדולה כזאת בישראל ח"ו, וישתקע הדבר ולא ייאמר". ועיין בשו"ת יחוה דעת חלק ה, סימן נ.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה