שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 155572

לכבוד הרב. שמעתי מכת"ר כי נוהגים לקיים סעודת פורים בבוקר, ורצינו לדעת מה מקור הדהרים, ואיך נהג מור אביו ז"ל?

תשובה

הרב תרומת הדשן ז"ל נהג לקיים סעודת פורים בשחרית, ועל פי דברי רבנו מהרח"ו ז"ל יש להקפיד לסעוד סעודת פורים בבשר ויין קודם חצות היום, ובזה יגרום כי ההארה העצומה המתגלית ביום זה על ידי קריאת המגילה וכל מצוות היום הזה יתקיימו כל היום כולו. ולא יסתלקו בחצות היום. וכן נהגו בירושלים ומור אבי ז"ל היה נזהר בזה מאוד.
בשו"ת תרומת הדשן [סימן ק"י] כתב על זמן סעודת פורים "לא היו רגילין להרבות בסעודה. אף כי ישבתי מנהג זה, מ"מ רבותי ואני אחריהם נהגינן עיקר הסעודה בשחרית, כמדומה שכן נהגו ברינו"ס". ובספר קיצור השל"ה [מסכת מגילה] כתב "ומי שרוצה לעשותה תמיד בשחרית הרשות בידו".

כתב בספר סדר היום [סדר פורים] "ויתעכב על שולחנו לאכול ולשתות יותר ממה שרגיל ויקבץ כל אנשי ביתו וחביריו על שלחן אחד, כדרך המסיבה שמתאספים הרבה לעשות סעודה, ומתוך כך מתרבה השמחה. אבל כשהאדם יושב יחידי וגלמוד אי אפשר לשמוח כראוי". ובספר ערוך השולחן [תרצ"ו, סעיף ג] כתב "יראה לי דלצאת לדרך מביתו בפורים אינו נכון דעיקר שמחה הוא עם בני ביתו כדכתיב [דברים יד, כו] ושמחת אתה וביתך במעשר שני וברגלים כתיב ושמחת אתה ובנך ובתך אם לא שהנסיעה נחוצה היא לו ומצוה להיות פורים בביתו עם אשתו וזרעו".

וכן הוא בדברי הגאון הבית חדש [סימן תרצ"ה] שכתב "טוב ויפה להם לשבת אחים יחדיו בסעודת פורים בשמחה ובטוב לב משתה כברכת השם אשר נתן להם". וכתב הרב אליה רבה סימן תרצ"ה, ד] "כתב סדר היום [סוף סדר פורים] יקבץ כל אנשי ביתו וחבריו, דכי אדם יושב גלמוד יחידי אי אפשר לשמוח כראוי". וכתב עליו הרב פרי מגדים ז"ל [אשל אברהם שם ה] "וכתב עוד שיקבץ אנשי ביתו וחביריו, דאי אפשר לשמוח כראוי ביחיד. ומכל מקום יהיה שמחה של דברי תורה". וכן כתב הרב נוהג כצאן יוסף [אות י"ד].

וכן כתב רבנו השל"ה ז"ל [מסכת מגילה פרק נר מצוה ט] "וכל מי שמקדים ומזרז ביותר לעשות הסעודה בהשכמה, הוא משובח בעיני. וכן כתב מהר"ר איסרל"ן (תרומת הדשן, סימן ק"י), שהוא ורבותיו נהגו בכל השנים עיקר סעודה שחרית. וטעמא דמסתבר הוא, דהא זו הסעודה היא נגד סעודת אסתר שעשתה על המלך, ובודאי היתה הסעודה בעת שדרכן של המלכים לאכול. ובסעודה זו נתלה המן, ונתנו הקדמונים (ספר המנהיג הלכות מגילה; אבודרהם סדר תפלת התעניות) סימן: 'וישבת הַמָן ממחרת' (יהושע ה, יב). כלומר, הָמָן נתלה במחרתו של פסח, שהוא יום שני בעת העומר, כדאיתא ברבות מגילה (אסתר רבה פ"י ס"ד; מגילה טז א), שאמר לו המן מלי קומץ עומר שלך כו', וסימנא מילתא היא, שאמר ממחרת נתלה, שמע מינה שסעודת אסתר היתה במחרת. על כן ירא שמים ישמח בשמחה של מצוה ויתחיל סעודתו במחרת בזמן הסעודה, וישב בשמחה ובטוב לבב עם רעיו ואהוביו, ועניים יהיו בני ביתו, ויגיל בשמחת מצוה הנזכרת לעיל כל היום, ובהגיע זמן מנחה ומעריב יתפללם בכוונה".
וכתב הוא ז"ל עוד השל"ה ז"ל "ריב גדול היה לי עם מקצת קהילות בחוצה לארץ, שאוכלין הסעודה אחר מנחה, ועל ידי זה מבטלין התמיד ואין קורין לבית הכנסת לתפלת ערבית, ויש שתי רעות. חדא, לבטל תפילה בצבור, וחטאת הקהל הוא. ועוד, העם משתכרין ושוכחין תפילת ערבית שהאידנא קבלוה לחובה (רמב"ם הלכות תפילה פ"א ה"ו), וגם קריאת שמע שהיא דאורייתא. וכי ביום הזה שנתקיים 'ליהודים היתה אורה' (אסתר ח, טז) זו תורה (מגילה טז ב), יעשה עקירה, הייטב בעיני ה'. על כן לא יפה בעיני המנהג להקדים תפלת מנחה, ולעשות אחר כך הסעודה, אף שכתב רמ"א כן (סימן תרצ"ה ס"ב). רק יעשו כמנהג הקהילות ההם, להתפלל מנחה ומעריב ביחד, והם עושים הסעודה מקודם, וזריזין מקדימים, ובבא עת התפילות, כפי מנהג הקהילות ההם, אזי יקרא השמש לבית הכנסת כמנהגו דבר יום ביומו, ולא ישנו".
וכתב הרב אליה רבה [תרצ"ה, ד] והביאו הרב פרי מגדים [אשל אברהם ה] וכתב "וכן אני נוהג". ובספר קיצור השל"ה [מסכת מגילה] כתב "ומי שרוצה לעשותה תמיד בשחרית הרשות בידו". וכן דעת הרב שו"ת משנה הלכות [חלק ז, סימן צ"ג].

ועיין עוד בשו"ת דברי יציב [אורח חיים סימן רצ"ז] שהביא דברי הרב לקט יושר [עמ' קנ"ט] "הביא שרבו בעל תרומת הדשן היה הולך לקרוביו בתוך הסעודה עיין שם. ובטור סי' תי"ט ומצוה להרבות בסעודת ר"ח וכו' אלמא דמצוה הוא דחשיב ליה בהדי סעודת פורים וכו' וכתיב גבי דוד כי זבח משפחה לנו ור"ח היה וכו' עיין שם בב"י וב"ח, ואולי שזה הפירוש מצוה להרבות, היינו לעשות סעודת מרעים ברבים, וכתב דחשיב ליה בהדי סעודת פורים שג"כ החיוב כן ודו"ק".

והן ידוע מה שכתב בסידור הרש"ש זיע"א בספר שר שלום כוונות זמניות [ד"מ ע"ב] "להזהר ולהזדרז לעשות סעודה אחר תפילת שחרית לכמה טעמים ידועים לי, וגם בעוד שההארות הנזכרות בתוקפם אחר התפלה ולא יסתלקו אחר כך מהכלים הפנימיים דשחרית, כי תפילת מנחה היא בכלים אמצעיים כנודע, לפיכך כמעט קיבלתי בקבלה לעשות הסעודה אחר תפלת שחרית בעזרת האל. וכל אלו הכוונות של הפורים הם בזו"ן הכוללים דכללות השנה, וכן הוא במועדים פסח שבועות ראש השנה ויום הכיפורים וסוכות, שמגיעים הבירורים החדשים של השנה ההיא למקום ההוא שבא"ק מתעורר הענין ההוא עוד הפעם, אלא שאינו בפועל לפי שאינו אלא התעוררות הקדושה שמתעוררת נגד הקלי' ההיא שכנגדה להכניעה שלא תשלוט עוד, שכיוון שכבר נבררה הקדושה בפעם הראשונה, מתגברת עתה בכל פעם להכניע הקלי'. וכל זה ברחמי המאציל ובחסדיו הפשוטים, וכידוע כל זה ליודעי העתים ולמביני מדע, וכמבואר כל זה בדברי הרב הקדוש האר"י זלה"ה ותלמידו מהרח"ו זלה"ה [הגהת מור אבי ז"ל, עיין שער הכוונות דק"ט ע"ב ודמ"ו ע"ד. ועולת תמיד דנ"ג ע"ב ודנ"ד ע"א] לא כדברי זולתם כנודע ליורד לעומק דבריהם".
וכתב על זה מו"ר אבי ז"ל בסידורו בכתב ידי קדשו "ועיין להרב תרומת הדשן שכן היה נוהג יעויין שם. וכן כתבו במעיל שמואל וקיצור השל"ה [ד"מ ע"ב] וזה לשונו "וכל מי שמקדים ומזדרז ביותר לעשות הסעודה בהשכמה הוא משובח מאוד עד כאן לשונו. ועיין להרב פתח עיניים [דמ"ט ע"א דיבור המתחיל מצות מתנות] יעויין שם".
ובמנהגי קהלה קדושה בית אל להרב שמ"ח גאגין ז"ל כתב [אות מ"ה] "סעודת פורים עושים אותה בבוקר אחר התפלה, כאמור בהקדמת סידור הרב שר שלום רב זלה"ה". וסדר יומו של אבי החסיד ז"ל היה הפלא ופלא, כשהיה מסיים התפילה וקריאת המגילה, מיד היה מחלק מתנות לאביונים, ומגיע לבית בסביבות השעה 8 בבוקר ושולח מנות, ומיד בשעה 9 היינו מסובים כולנו סביב השלחן והיינו סועדים, והיה שותה מעט יותר מרביעית יין, ואחר כך כותב על נייר שמות עמלק אגג והמן, וכן את שמות מנהיגי המדינות שונאי ישראל, ומחה את שמם ביין ומפרר הנייר ושולח להשליכו בשירותים ששם מקומם, והיה מתפלל בעד השכינה וישראל צאן קדושים ושר ומזמר שירי פורים, בירך ברכת המזון, ועלה למיטתו לנמנם חצי שעה לקיים דברי הרמב"ם ז"ל, ובשעה 11 קם כארי והלכנו לבית הכנסת ללמוד בעיני המגילה ופורים עד שעת מנחה.

נושאי השאלה

מועדים - חנוכה ופורים - סעודת פורים

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א