שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 156181

לכבוד הרב שלום רב. סליחה שהנני שואל שנית כי שאלתי לפני כן ומטעמים מובנים הרב התעלם, אך הבעיה הפכה למגיפה, ולתועלת רציתי להבין אם מותר להיות "עד מדינה"?

תשובה

חמור מאוד, כפי שכתבת היום זו "מגיפה". וזו הצרה צרורה שהשלטונות אינם מצייתים וכלל אינם מתחשבים בחוקי תורתינו הקדושה והישרה. וההמונים לומדים מדרכים אלו.

א, לשון הרע. הן שעצם הסיפור הוא לשון הרע, והן מכך שבזה הוא חוטא ומחטיא, כי גורם לרבים להכשל בעוון זה והוא שורש פורה ראש ולענה, וענשו חמור מאוד כי אמרו [ערכין ט"ו, ב] "תנא דבי רבי ישמעאל, כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש עבירות, עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים, כתיב הכא לשון מדברת גדולות, וכתיב בעבודת כוכבים אנא חטא העם הזה חטאה גדולה, בגילוי עריות כתיב ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת, בשפיכות דמים כתיב גדול עוני מנשוא". ועיין עוד שם בחומרת ענשו הנורא של מספר לשון הרע השם יצילנו.

ב, רכילות. אחד האיסורים החמורים ביותר שענשו נורא ואיום, ובמשנה [סנהדרין כ"ט, א] "הגדול שבדיינין אומר איש פלוני אתה זכאי, איש פלוני אתה חייב. ומניין לכשיצא לא יאמר אני מזכה וחביריי מחייבים אבל מה אעשה שחביריי רבו עלי? על זה נאמר לא תלך רכיל בעמיך ואומר הולך רכיל מגלה סוד". וכתב רש"י ויקרא י"ט, ט"ז] "אני אומר על שם שכל משלחי מדנים ומספרי לשון הרע הולכים בבתי רעיהם לרגל מה יראו רע או מה ישמעו רע לספר בשוק, נקראים הולכי רכיל, הולכי רגילה אשפיימנ"ט בלע"ז [ריגול]. וראיה לדברי, שלא מצינו רכילות שאין כתוב בלשון הליכה לא תלך רכיל, הולכי רכיל נחשת וברזל (ירמיה ו כח), ושאר לשון הרע אין כתוב בו הליכה מלשני בסתר רעהו (תהלים קא ה), לשון רמיה (שם קכ ב), לשון מדברת גדולות (שם יב ד), לכך אני אומר שלשון רכיל לשון הולך ומרגל, שהכ"ף נחלפת בגימ"ל, שכל האותיות שמוצאיהם ממקום אחד מתחלפות זו בזו, בי"ת בפ"א ובוי"ו, גימ"ל בכ"ף וקו"ף, נו"ן בלמ"ד ורי"ש, וזי"ן בצד"י וכן (ש"ב יט כח) וירגל בעבדך, רגל ותרמה לומר עלי רעה, וכן (תהלים טו ג) לא רגל על לשונו, וכן רוכל הסוחר ומרגל אחר כל סחורה, וכל המוכר בשמים להתקשט בהם הנשים, על שם שמחזר תמיד בעיירות נקרא רוכל, לשון רוגל".

ג, הלבנת פנים. בתלמוד [בבא מציעא נ"ח, ב] "כל היורדין לגיהנם עולים, חוץ משלשה שיורדין ואין עולין. ואלו הן, הבא על אשת איש, והמלבין פני חבירו ברבים, והמכנה שם רע לחבירו. מכנה היינו מלבין? אף על גב דדש ביה בשמיה. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים. מנא לן? מתמר, דכתיב היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה".

ד, עד פסול. כי כלל הלכתי בידינו [כתובות י"ח] "אין אדם משים עצמו רשע". והטעם אמנם איתא בתלמוד משום שהוא קרוב אצל עצמו, לפי כמה מהפוסקים משום שאינו נאמן ופסל עצמו, אם כן פסול הוא. ובפרט שעיננו רואות כי רובם ככולם מחללי שבתות בפרהסיא הם, ואינם שומרים מצוות ופסולים הם מעיקרא לעדות. והטעם משום שחשודים לדבר שקר. ועוד יש בזה איסור לא תענה ברעך עד שקר.

ה, השתתפות בערכאות. עון חמור הוא שאדם "מתנדב" להעיד בפניהם, ואפילו כדי להציל את עורו להיות עד בערכאות, וכבר הארכנו בזה באתר הקדוש לפני כחודש [העורך, תשובה 153126 ] בגודל האיסור לתבוע בערכאות עד שאמרו כי הרי הוא כופר בהקדוש ברוך הוא, ומעורר חלילה דין בעולם וגורם אסונות השם יצילנו, ואין לו חלק לעולם הבא רחמנא ליצלן. וכאן אוסיף את דברי הנשר הגדול הרמב"ם ז"ל כשבא למנות 24 דברים שבית דין מנדים עליהם [הלכות תלמוד תורה פרק ו, הלכה י"ד] כתב "המעיד על ישראל בערכאות של גויים, והוציא ממנו בעדותו ממון שלא כדין, ישראל מנדין אותו עד שישלם". והשם יתברך יקיים בנו דברי הנביא ישעיה [א, כ"ו - כ"ז] וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה. צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה