שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 156231

לכבוד מורנו ורבנו שליט"א,
האם זה הלכה שאסור להזכיר שם שמים ודברי תורה בגילוי הראש? והאם יש חילוק בין איש לבין אשה?

תשובה

במסכת סופרים [פרק י"ד, הלכה י"ב] "קטן קורא בתורה ומתרגם, אבל אינו פורס על שמע לומר יוצר אור, ואינו עובר לפני התיבה, ואינו נושא את כפיו. פוחח, הנראין כרעיו, או בגדיו פרומים, או מי שראשו מגולה, פורס על שמע, ויש אומרים בכרעיו נראין, או בגדיו פרומים, פורס על שמע, אבל בראשו מגולה אינו רשאי להוציא הזכרה מפיו".
וכתב הרמב"ם ז"ל [הלכות תפילה פרק ה, הלכה ה] "תיקון המלבושים כיצד? מתקן מלבושיו תחלה ומציין עצמו ומהדר שנאמר השתחוו להשם בהדרת קדש, ולא יעמוד בתפלה באפונדתו ולא בראש מגולה". וכן כתב האור זרוע [חלק ב, סימן מ"ג] "ונראה בעיני שצריך ליזהר שלא יקרא קטן בראש מגולה, משום דאיתא במסכת סופרים [פרק י"ד, הלכה ט"ו], מי שראשו מגולה פורס על שמע, ויש אומרים אינו רשאי, ודילמא הלכה כיש אומרים שאוסרים". וכן פסק מרן בשלחן ערוך "סימן צ"א, י"א שאסור להוציא מפיו הזכרה בראש מגולה. ויש אומרים שיש למחות שלא להכנס לביהכ"נ בגילוי הראש.

ובשו"ת תרומת הדשן [סימן י], "אין להתפלל בגילוי ראש מטעם דהוי כקלות ראש כלפי שמיא, דמדכר שם המקום ברוך הוא שלא באימה וביראה". וכן הוא בספר האגודה מסכת סופרים [פרק י"ד] ובשבלי הלקט [סימן י]. ואורחות חיים [ח"א, תפלה אות מ"ח]. מטה משה [סימן עד"ר], הבית חדש [סימן נ"ג], ועיין בבית יוסף [סימן צ"א], ובשו"ת מהרש"ל [סימן ע"ב], ושו"ת חיים שאל [חלק ב, סימן ל"ה].
ועיין בשו"ת יביע אומר ח"ו סימן ט"ו אות ג. וח"ט או"ח סימן א, אות ב]. שהביא מחלוקת הפוסקים אם זה נוהג בכל הענינים.

ובשו"ת אגרות משה החדש (או"ח סימן מ' אות יד עמוד סח) כתב, שאם התפלל בגילוי ראש, אפילו היה באונס גמור חייב לחזור ולהתפלל, שאיסור גמור הוא מדאורייתא להתפלל בגילוי ראש, כיון שחוק הוא לגויים להתפלל בגילוי ראש, ונמצא עובר על לאו מן התורה שהוא ובחוקותיהם לא תלכו. והואיל ותפלתו תועבה דמי למה שנתבאר גבי המתפלל כנגד צואה שצריך לחזור ולהתפלל. אולם מרן ז"ל [בהסכמתו לשו"ת נצח יוסף חלק א' עמוד ז'] העיר על דבריו, שהפריז על המדה בזה, דזה שנפלה כיפתו מעליו באמצע התפלה, ולא הרגיש בכך, לא התכוין כלל לחוקות עכו"ם, ופשיטא שלא עבר על לאו דבחוקותיהם לא תלכו, וכמו שכתב הב"ח (יו"ד סימן קעה).

ואשר שאלת לגבי בנות רווקות אם חייבות לכסות ראשן בשעת התפלה ובברכות? הנה הרב יביע אומר ז"ל [חלק ו אורח חיים סימן ט"ו] האריך בענין זה ופסק שיש להן להקפיד בזה לפחות בתפילת העמידה ובברכת המזון. והניף ידו שנית בשו"ת יחוה דעת [חלק ה סימן ו] שכתב "לכתחילה ראוי להורות גם לנערות פנויות לכסות ראשן בעת שמברכות, וכל שכן בעת שמתפללות תפלת שמונה עשרה שאף לדעת הרמב"ם צריך להחמיר בזה. וכן פסק הרה"ג הקדוש רבי מצליח מאזוז זצ"ל בשו"ת איש מצליח (חלק אורח חיים סימן כד), שיש להנהיג שגם נערות פנויות יכסו ראשן בעת שמברכות ומתפללות, או כשקוראות בתנ"ך ומזכירות שם השם, ושכן היה המנהג בכמה מארצות המזרח. ע"ש. וכן העלה הרה"ג רבי עובדיה הדאיה זצ"ל בשו"ת ישכיל עבדי [חלק ז, דרפ"ט ע"א]. עיין שם. וחובה קדושה על ראשי ומנהלי בתי הספר בית יעקב, לעמוד על המשמר, ולהורות לתלמידות בית הספר לכסות ראשן בעת שמתפללות ומברכות וקוראות בתנ"ך, ולכל הפחות בשעה שמתפללות. ודברי חכמים בנחת נשמעים כדי שימצאו אזן קשבת לדבריהם. וישאו ברכה מאת ה'.

ועיין מה שכתב הגאון הרב מצליח מאזוז ז"ל הי"ד בשו"ת איש מצליח אורח חיים סימן כ"ד - כה. שכתב כי מנהגם להקפיד בזה, והוסיף "אצלנו חלילה להתיר בזה, שהעיקר כדברי מרן שקבלנו הוראותיו דסבירא ליה לאסור בזה. וסיים שאם יכולים לגדור פרצה זאת במקום שנהגו היתר יקבלו שכר על זה".
וכן היה המנהג בדור שלפנינו ברוב ככל מדינות המזרח, וכך היה בבבל כפי ששמעתי ממור אבי ז"ל, והיה מקפיד על זה מאוד, והיו אחיותי שיחיו נוהגות לבוא לבית הכנסת ולכסות ראשן בכל אמירת התפילה, וכן בבית בברכת המזון, ובקידוש ובסעודות שבת. ועיין במסעות אבן ספיר חדרי תימן [סימן כ"ז] שכתב כי בערי תימן היו הנערות מכסות ראשן. וכן היה המנהג בירושלים העתיקה ובעיר טבריה ועוד מקומות.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה