שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 157746

לכבוד הרב שלום רב, מהיכן למדנו כי משערים כזית או כביצה לפי מידת נפח ולא לפי משקל? תודה לרב שמחכים אותנו.

תשובה

א, במשנה [מסכת עוקצין פרק ב, משנה ח] "עלי בצלים ובני בצלים אם יש בהן ריר משתערין בכמות שהן אם יש בהן חלל ממעך את חללן פת ספוגנית משתערת בכמות שהיא אם יש בה חלל ממעך את חללה". וכתב הרמב"ם ז"ל [שם בפירוש המשנה] "צורת עלי הבצלים ידועה שהם חלולים כעין קנים ובתוכן רירית הנדבקת ביד, וכן בצל שבא במגע עם המים וצמח ואינו מחובר בקרקע כפי שידוע יוצאין ממנו עלין ירוקין כמו עלי הבצלים וגם בתוכן יש רירית, ואותו הדבר הצומח נקרא בני בצלים אמר שאם היה ריר בתוך אותן החללים הרי אלו משתערין כמות שהן עם חללן להשלים שעור כביצה, ואם היו ריקים בלי ריר מתמעכין ביד עד שיתהדקו ויסור נפחן ואחר כך משתערין בכביצה. וכן לחם שחלקיו מחולחלין כמו ספוג והוא פת סופגניות משערין אותו כמות שהוא אלא אם כן היה שם בתוכו חלל שממעכין אותו ביד".
ב, וכתב עוד בפירוש המשנה לרמב"ם [חלה ב, ו] "ומשיעורי המדות שביארנו לך בסוף פאה תבין שמדת הקב האמור ארבע אצבעות על ארבע אצבעות ברום עשר אצבעות ושמונה עשיריות אצבע. נמצא לפי זה שעור המדה החייבת בחלה מדה שיש בתשבורתה עשר אצבעות על עשר אצבעות ברום שלש אצבעות ועשירית אצבע ועשירית עשירית אצבע וחלק מאלפים וחמש מאות מן האצבע בדיוק. וכבר ביארנו בסוף פאה שהאצבע שמודדין בה מאצבעות היד הוא הגודל. וכל מדה שיש בתשבורת חללה שעור זה חייבת בחלה. אבל משקל מה שמחזיקה מדה זו הרי הוא משתנה בהשתנות הדבר המדוד, לפי שאין כובד השעורים והחטים שוה, וכן לא כל סוגי הקמח משקלן שוה אף על פי שהן ממין אחד, ולא השמיעונו שעור חלה במשקל אלא במדה כמו שאתה רואה. וכל מי שנותן שעור חלה במשקל הרי זה טועה וטעותו ברורה מאד, אלא אם כן רצה לשער בקירוב ובמין מסויים".
וכדברים הללו כתב בספר בית הבחירה למאירי ז"ל [חלה פרק ב, משנה ה] וכן הוא בחזון איש [מועד, קונטרס השיעורים, סימן ט"ל, ד]. ועיין אור לציון שיעורי המצוות [ענף ב].

ג, וכתב מרן בבית יוסף [אורח חיים סימן תנ"ו] "כתב רבינו ירוחם (נ"ה ח"ג מא עג) וכך מודדין אותה לוקח ביצה בינונית ונוקבה ומוציא מה שבתוכה וממלאה מים ארבעים ושלש פעמים ואותן המים משימין בכלי והכלי המחזיק אותן המים היא המדה עכ"ל וכתב גם כן הדרך הראשון שכתב רבינו. וכתב והכל עולה למדה אחת או בקירוב".

ד, בשו"ת אבקת רוכל [סימן נ"ג] כתב מרן ז"ל אודות שיעור המקוה כיצד מודדים אותו, וסיים "ומכל מקום אין לנו לסמוך על המשקל במקום שיהיה סותר למדה כי המדה היא העיקר ויתד תקועה". גם כתב הרב התשב"ץ ז"ל [חלק ב סימן רצ"א] ששיעורי תורה אינם מתשערים במשקל כלל. וכן הוא בשו"ת המבי"ט ז"ל [חלק א, סימן קמ"ג] "ששיערו חכמים כי במ' סאה יתמלא שיעור זה ואם יתמלא יותר או בפחות לפי המשקל לא קפדינן אלא במדידה ובמשקל יש שינוי בין משקל דבר אחד לדבר אחד השוה לו בכמות". ועיין שם שהאריך בענין זה.

ה, וכן פסקו הגאון הפרי חדש יורה דעה צ"ט, ו. ורבנו חיים אבן עטר ז"ל בפרי תואר שם ד, ובשו"ת זבחי צדק סימן צ"ח, ד] והגאון החיד"א ז"ל בשיורי ברכה [אות ב],
ועיין להרמ"א ז"ל בהגה או"ח תפ"ו, ומגן אברהם שם א. שערי תשובה ר"י, א. פתחי תשובה יורה דעה צ"ח, ב. דרכי תשובה שם י, כף החיים שם ה - ו. והרב חכמת אדם ז"ל [כלל נב סעיף ג] כתב "ואסור לשער על פי משקל שישקול האיסור וההיתר כי יש דבר שבטבע קל ויש שבטבע כבד והמתיר על ידי משקל מאכיל טריפות".
ועיין עוד בשו"ת בצל החכמה חלק ג, סימן ס"ט, ובשו"ת ציץ אליעזר חלק ו, סימן י"א.

ו, לעומתם מצינו לכמה מגדולי הראשונים שכתבו להשתמש במשקל, וכן כתב רבנו יצחק אבן גיאת ז"ל בספרו מאה שערים [הלכות קידוש, עמוד ח] "וכוס של ברכה וקידוש כדי רביעית. ורביעית שאמרו רביעית לוג דהוי ביצה ומחצה. ושיערו בימי רב הלאי שיעור ביצה בינונית שעור ששה עשר כספים ושני שלישי כסף בכספים של בבל. נמצא [ביצה] ומחצה דהיינו רביעית כ"ה כסף שהן ל"ה בכספים שלנו". וכן הוא בספר העתים [הלכות קידוש], גם בשו"ת המבי"ט [שם] כתב בשם הרי"ף ורבנו חננאל ז"ל שמשערים לפי משקל.
ועיין בקובץ "כי בא מועד", מכתב בכתב ידו של מרן הרב עובדיה יוסף ז"ל, שכתב כי "השיעורים בנפח, וכתבו הפוסקים השיעורים במשקל".
ועיין בשו"ת חזון עובדיה פסח סימן כ"ח בהערה תשובה רחבה.
והנראה מדברי הפוסקים הנ"ל כי אין מחלוקת מהותית ביניהם אלא שכל אחד מהפוסקים תפס את הדרך והשיטה לשער שיעור נכון ומציאותי, כפי שכתבו כמה מהאחרונים כי מהמשקל נדע את המידה, כי פעמים שיש חלל ריק ולא ידע האדם למעכו יפה ויבוא לטעות, ומהמשקל נדע אותו נכון, אלא שבקמח יש שינוי במשקלו לבין נפחו. ואפילו במים יש שוני בין משקלם לפעמים כפי שכתב המבי"ט ז"ל.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה