שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 157850

לכבוד מרן הרב מוצפי שליט"א בענין שיש שאמרו היתר לקרא ספרים של כופרים כגון ב. שר"י וכדומה. אם אפשר שהרב יאמר דעתו דעת תורה גם מקורות תודה

תשובה

נער הייתי גם זקנתי, ולא שמעתי ולא ראיתי מעולם שום גדול בישראל שעיין בחיבורי המשכילים הארורים. שכולם מלאים כפירה ולגלוג על הבורא יתברך שמו, על משה רבנו עליו השלום, על תורת ישראל, ועל כל גדולי הדורות. לא אני הצעיר באלפי ישראל מתאים להיות נזקק לענין זה, אלא הוא נדרש בגדולים, אך נטפלתי לכך שלא להיות חלילה מאותם הרואים ושותקים ונעשים שותפים לעבירה ולקלקול הדוד.
תמיד היינו שומעים מפיהם הטהורים של מרנן ורבנן רבנו עזרא עטיה, רבנו יהודה צדקה, רבנו בן ציון אבא שאול זצ"ל, וכל גדולי הרבנים אם בישיבתינו פורת יוסף, אם בקרתא קדישא דירושלם קרתא דשופרייא, אזהרות רבות ותוכחות נוראות מליגע בספרים הללו, ואפילו בעיתונים ובכתבי עת שהיו לפעמים נצרכים מאוד לעניני מסחר, תחבורה, רפואה וכדומה.

ואספר לך ידידי היקר שאיני מכירך, אך מדבריך ניכר שחפץ חיים טובים אתה, כי בשנת תשכ"ח אירעו בירושלים שלשה אירועים של סילוק אנשים בחצי ימיהם תוך ששה חודשים, וגדולי הרבנים נזעקו והתאספו אל היכל ישיבת פורת יוסף, וישבו שם הגאונים הרב שלמה זלמן זלזניק ז"ל ראש ישיבת עץ חיים הגדולה בירושלים, הרב יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון. הרב שלום מרדכי שבדרון, הרב יהודה צדקה, והרב בן ציון אבא שאול ראשי הישיבה.
ענו כולם פה אחד ואמרו כי צריכים לגדור את הפירצה שבחורים היו מביטים בכותרות העיתונים אשר נתלו בקיוסקים שברחובות קריה, וכנראה בשל כך הסערה הזאת, כי הלבלרים הכותבים את החדשות הם מחללי שבת ומטמאים בכתיבתם את עיני הקוראים. בנוסף לכך שיש בהם לשון הרע, שקר, ליצנות והלבנת פנים. מינו אותי עבדך שהייתי בחור צעיר לימים ואתי שני אברכים מבני עדות האשכנזים, ונתנו על שכמינו את המלאכה להחתים את "כל" בני הישיבות בירושלים בהם מתחייבים שלא לעיין בעיתונים למיניהם, וגם אפילו לא בכותרת העיתון. הרבנים עצמם היו הראשונים לחתום ואחריהם כל בני הישיבות ללא יוצא מהכלל.
לאחר מכן קיימו כינוסי חיזוק אחת לשבועיים כל פעם באחת הישיבות ונהרו לשם כל בני התורה בירושלים, והעמידו בכל כינוס שלשה מגדולי הדור שישאו דברי כיבושין שלא לקרוא ולא לעיין בדברי האפיקורסים המינים והכופרים למיניהם, והמגיפה נעצרה.

ואשר שאלת מאתי על מקורות חז"ל, הנה דברים אלו פשוטים הם ואפילו תינוק בן יומו יודע מה שאמרו במשנה סנהדרין צ, א. אלו שאין להם חלק לעולם הבא, רבי עקיבא אומר גם הקורא בספרים החיצונים. ובגמרא תנא בספרי מינים, ועיין יד רמ"ה שכתב "שפירשו את התורה ואת הנביאים עפ"י דעתם ולא סמכו על דברי חכמים ויש בהן שיתוף כדאמרינן בפרק אחד דיני ממונות כל מקום שפקרו המינין תשובתן בצידן אעפ"י שיש בהן כמה דברים מיושבין שאין סותרין דברי תורה, כיון שיש בהם דברים שמביאים את האדם לידי ביטול אסור לקרות בהן והא דמיא לההיא דאמרינן בע"ז (ט"ז ב) גבי כשנתפס ר' אליעזר למינות דאמר ליה רבי עקיבא שמא דבר מינות בא לידך והנאך ועליו נתפסת למינות כו' דמשמע מינה דאסור לאדם ללמוד מהן אפילו דברים שאין סותרין ד"ת ואמרינן נמי התם הרחק מעליה דרכך זו המינות והרשות וגבי אלישע אחר אמרינן בחגיגה (ט"ו ב) כשהיה עומד מבית המדרש היו נושרין לו סיפרי מינין מחיקו אלמא מידי דמייתו ליה לאדם לידי ביטול נינהו". ובפסקי רי"ד כתב "דילמא אתי לאמשוכי בתרייהו".
וראה מה שכתב בספרי [נשא פיסקא ט"ז] על ספרי מינים מה גורמים בעולם דברים נוראים "שמטילים איבה ושנאה וקנאה ובעלי דבבות על אחת כמה וכמה שיימחו מן העולם" רחמנא ליצלן.

וכתב רבינו חננאל ז"ל [מועד קטן יז, א] "וכגון אלישע אחר שהיה מתעסק בספרי מינין ושותה במיני זמר דגרסינן זמר יוני לא פסק מביתו. אמרו עליו על אחר שהיה עומד מבית המדרש הרבה ספרי מינים היו נושרין לו מחיקו וגרסינן נמי השותה במיני זמר כו' וכל צורבא מרבנן דהכי עובדיה מתקריה סנו שומעניה". ובפסקי ריא"ז ז"ל [סנהדרין פרק יא, ט]. כתב אף על פי שקילסו חכמים דברים טובים הכתובים בספר בן סירא, כגון מנע רבים מתוך ביתך, ולא הכל תביא ביתך, רבים יהיו דורשי שלומך, גלה סודך לאחד מאלף, יש בו דברים שאסור לקרוא בהם, כגון מה שכתוב, דל דקן חכים, עב דקן סכים, דאית ליה מעברתא בדיקניה כל דיירי ארעא לא יכלין ליה, שאלה הדברים וכיוצא בהם הם בלי תועלת, וגורמים לבטלה, והקורא בהם כקורא בספרי מינים, שמושכים לבו של אדם ומאבד בהם ימיו". וכתב עוד בקונטרס הראיות לריא"ז "ואם החכמים הקדמונים שהיה לבם רחב כאולם והיו חסידי עליון, לא היו יכולים לעמוד באלה החכמות ואף על פי שהיו עסוקים בהן על פי הקבלה, כל שכן הדורות האחרונים שדמו לבם לנקב המחטוטות, שאינם יכולים ללמוד בהם אלא מספרי חכמי האומות שהם ספרי מינות, ואפילו דבר טוב אין ראוי ללמוד מהמינים שנאמר הרחק מעליה דרכך, כמו שמפורש בפ"ק דע"ז, הוא שאמר הצדיק אלהים הבין דרכה וגו', שאין דעתו של אדם משגת באלו החכמות, ואין לו לעסוק אלא בתורה שהיא יראת השם".

וכתב בספר שערי תשובה לרבינו יונה ז"ל [שער ג קנג] "עוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה [ברכות כד, ב], כי יש בכלל מה שכתוב "כי דבר ה' בזה" המדבר בדברי תורה במבואות המטונפות, וכל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, והקורא בספרי מינים. ומה שכתוב ואת מצותו הפר זה המפר ברית בשר". גם ראה נא מה שכתב רבנו עובדיה מברטנורא ז"ל [סנהדרין שם] "ספרי מינים, כגון ספרי אריסט"ו היווני וחביריו. ובכלל זה הקורא בספר דברי הימים של מלכי נכרים [ספרי היסטוריה] ובשירים של עגבים ודברי חשק שאין בהם חכמה ולא תועלת אלא איבוד זמן בלבד".
ומי לנו גדול מהמקובל רבנו חיים ויטאל ז"ל תלמיד מובהק ונאמן לרבנו האר"י ז"ל אשר כתב והפיץ את תורתו בעולם זה ארבע מאות שנה, ולא עסק בשום ספר מספריהם חלילה, אלא שעסק איזה זמן בלימוד חכמת הכימייה והדבר הפריע לו בלימוד התורה, כפי שתמצא שכתב מהרח"ו ז"ל עצמו בספר שער הגלגולים [הקדמה ל"ח בסופה] "גם אמר לי [רבנו האר"י ז"ל], שראה כתוב במצחי, פסוק לחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף וגו', לרמוז אל עוון ביטול זמן, שבטלתי בחכמת אל כימיי"א".

וראיתי פעם אחת למור אבי ז"ל שהיה נצרך להגיע למשרד סוחר אחד מבני קהילתו, והיה פתוח לפניו "שנתון הממשלה" בו מופיעים רשימות המשרדים השונים על מחלקותיהם ושמות ופרטי הממונים עליהם, והיה מעיין במאמר שהיה שם שכתבו פקיד ממשלתי, ומור אבי ז"ל הוכיחו על פניו ואמר לו מה לך לעיין בשאר ההבלים שם, קח לך את הפרטים הנצרכים לעסקך בלבד ואל תקרא דברים שכתב אדם שאינו מניח תפילין ואינו שומר שבת ועוד, כי העיון בדבריו בהכרח פוגם את הנפש חלילה. גם באחרית ימיו לקחתיו לביקור רופאים, ובחזרתינו עברנו קרוב לבנין בו היה אולם של כינוסים בו היו בעלי "כיפות" יושבים בערב ומדברים בעניני השעה ועניני בידור, וקשה היתה עליו ההליכה, ודחפני בידו לרמוז לחצות מיד את הכביש וגרר את רגלו השמאלית שהיתה כבידה עליו מחוליו, ואמר "אל תקרב אל פתח ביתה".

וראה מה שכתב בספר הנהגות ופסקים להגרי"ח זוננפלד ז"ל הלכות תוכחה. "לצערנו הגדול באו פריצים ויחללו את קדושת שפת לשון הקודש, והרבו לחבר הרבה ספרי מינים כפירה ופריצות ר"ל, שהינם נכנסים כארס של עכנאי בלב הילדים הרכים והם נתפסים רחמנא ליצלן בלבותם ונאבדים לכלל ישראל, ובעוה"ר עשו כבר ספרי מינים האלה שמות רבות ונוראות בהרבה ארצות וגם באה"ק תוב"א, וכפי שאומרים הגדילו החפשים והפושעים ר"ל לעשות את הספרות של לשון הקודש ליותר מזיקה ויותר מלאה כפירה מאשר כל שאר השפות, אי לזאת יש חשש גדול שע"י הצורך ללמד את הילדים את השפה של לה"ק בתור שפה כדי שידבר בה, זולת הלימודי קודש שמלמדים אותו, יכשלו המלמדים בספרים וספרי לימוד שאינם מהוגנים, אלה אשר יצטרכו להם לשיטת לימוד השפה, וירעילו את התלמידים בשיטות החדשות נצר מטעי זרים בכרם בית ישראל, ומשום כך נזהרים מאד יראי ה' פעה"ק האשכנזים להנהיג מנהג זה בבתי התלמוד תורה, וכל העם רואים בזה סכנה עצומה לעתידת החינוך ולהיהדות, ובקושי התירו זאת בת"ת "בני ציון" מפני שהילדים הם מהרבה עדות של שפות שונות, אשר הי' לגמרי בלתי אפשר לא להתיר זאת. ולכן אמרתי אני בלבי שהגם שאין זה אסור עפ"י דין צריכים לעיין הרבה מאד בשאלה זו. עוד בהסכמתו לספר יד הלשון [קוסובסקי] שם כתב בזה הלשון ויניבו הבנים והבנות - עם פרי הלולים - טהרת לשון הקודש, ולא יכנוה שפת עבר".

ועיין בשו"ת משנה הלכות [חלק ח, סימן רמז] שאסף איש טהור הפוסקים כעמיר גורנה על גודל המעל הנורא במי שקורא בספריהם, והעתיק דברי רב האיי גאון ז"ל על המעיין בספריהם "יסיר מעליו תורה ויראת שמים ויפסיד באותן הענינים כי יסלק מעליו כל דברי תורה לגמרי ומזאת ההסרה יארע לאדם שישבש דעתו עד שלא יחוש לעזיבת התפלה". וכתב עוד שבתלמוד אמרו "הקורא בהם" ולא אמרו המאמין, כי ספריהם מלאים תועבה וכפירה גם ספרי הטבע והרפואה שלהם. והעתיק דברי הרמב"ם והרשב"א ורבי לוי, ודברי רבנו תם ז"ל בספר הישר [שער ו] שכתב שהקורא בהם "יאבד אמונתו". וספר שבילי אמונה, והשל"ה ועוד, אשר מפיהם לפידים יהלוכו על העוסק בספריהם.
והרב מחנה חיים [אורח חיים חלק ב, סימן א] כתב לאיש יהודי שביקש להתפרנס מהשכרת ספרים שונים בכל מיני חכמות, "לבחור לו עסק כזה אשר הוא דלת לעמק שאול ואבדון והוא הפתח של שער הגיהנם אשר הוא בארץ ר"ל מדעת הזה טוב לבחור לילך לשקוד על פתחי נדיבים ולבקש פרוסת פת כעני בפתח כי יש לו תקוה אם ימות יראה אור פני מלך אבל לעוסק במסחר כזה גיהנם כלה ועונותיו לא תכלינה כי מי הוא זה אשר ימלט נפשו מרדת שחת אם הוא לבדו יהגה בספרי מינות וחשק ואיך ימצא קץ לפדות נפשו אם יהיה כירבעם בן נבט להכשיל בית ישראל תמה אני וקורא בקול גדול איך נהפכה לגפן נכריה וכו', לחשוב מחשבות שיצא העגל מיד בן תורה האיש הזה אשר יעשה הספריה יהי שמו לחרפה ולשימצה וישא עליו עוונות בית ישראל כי גדול חילול השם ורבה המכשלה עד שאין רפואה למכתו עד עולם". ועיין בזה בשו"ת דברי יציב חלק יורה דעה סימן מ"ז.
וראיתי לסיים פרק זה בדרי הגאון השפת אמת ז"ל באיגרת הקודש אשר כתב ונדפסה בתחילת הספר מבחר הפנינים. "כל הנוגע בהם לא ינקה ויורדים חיים שאולה ר"ל. על כן הנני קורא לכם אחינו בשרנו בני ישראל, זרע אברהם יצחק ויעקב שבאו באש ובמים בעד תוה"ק, חדלו לכם מקרוא בספריהם המלאים דברי מינות וכפירה. ואל יטעה אתכם יצריכם שנחוץ לכם לדעת חדשות או עניני מסחר, כי הוא מעצת היצה"ר והבאים עליכם במחתרת. ואם אבותינו הקדושים פשטו צוארם נשחטו ונהרגו ומאסו בחייהם בעד קידוש שמו יתברך, קל וחומר בן בנו של קל וחומר שעלינו לוותר על הריוח שבאפשרות רחוק נצמח ע"י הקריאה בהם, הרי זה ספק ושריפת נשמה להקורא בהם, הוא ודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי. לבי! לבי! לחללי ישראל שנפלו שדוד בחרבם הקשה אשר כחץ שחוט לשונם, האומרים שפתינו אתנו מי אדון לנו. בטוח אני בעם קדוש כי יטו אוזן קשבת לדברינו ולהכיר הבור אשר כרו להם, ואלו אשר נפלו בשגגה במכמרותיהם ישובון אל ה' אלוקי ישראל ותוה"ק בכל לבבם ונפשם. וממעון קדשו ישפות שלום לעמו ישראל מעתה ועד עולם.
ודי בדברים הללו לחכם ומבין ומשכיל מדעתו.

נושאי השאלה

מידות השקפה והנהגה - שונות, ספרים וסופרים - שונות

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א