שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 158754

לכבוד הרב מוצפי שליט"א, שלום רב לרבנו.
בבית הכנסת מתקיים שיעור תורה מדי יום, ויש אצלנו כהן נחמד שמתנדב להגיש בשיעור שתיה ולפעמים מיני מזונות למשתתפים, ויש מי שמתנגד בטענה שהוא כהן ואסור, הרב ביקש לדעת

תשובה

בתלמוד ירושלמי ברכות ח, ה. אבא בר בר חנה ורב חנה ישבו ואכלו והיה רבי זעירא משמש לפניהם, קם רבי זעירא וכו', ואביו כעס כי הוא כהן וכיצד מקיל בדברי שמואל שאמר המשתמש בכהן מעל. ובהגהות מרדכי גיטין סימן תס"א. הביא מעשה מרבנו תם ז"ל שהשיב כי אין בהן קדושה בימינו ומותר. וכן פסק הרמ"א ז"ל אורח חיים קכ"ח. ועיין במגן אברהם שם שכתב שמותר לכהן למחול על כבודו ומועיל.
לעומתם כתב הגאון החיד"א ז"ל בברכי יוסף אורח חיים קכ"ח, ד, מ"ה. כי בכהן עם הארץ מותר כנראה מדברי שו"ת הריב"ש ז"ל סימן צ"ד. על פי דברי הרב משנה למלך ז"ל, ושוב דחהו מכיוון שהריב"ש ז"ל עצמו כתב שנותנים מתנות כהונה לכן עם הארץ אם אין שם מדקדק במצוות משמע שיש בו קדושה.
ועוד שהרי הרי"ף הרמב"ם הסמ"ג והרא"ש ורבנו ירוחם ז"ל השמיטו דין זה וסוברים שמה שאין נותנים לעם הארץ הוא על צד יותר טוב, אך מצד ההלכה יש בו קדושת כהן. והביא שם דעת הסוברים שכהן אינו יכול למחול על כבודו. ויש שחילקו שדווקא לעשות בחינם אסור, מה שאין כן שעושה כן בשכר מותר משום פרנסתו.
ומרן ז"ל האריך בשו"ת יביע אומר חלק ו סימן כ"כ בהלכה זו והביא להקת פוסקים מול להקה אחרת בענין זה. ויישב הדיעות כולם. וכתב בשם הרב חיד"א ז"ל בשיורי ברכה קכ"ח, ד. שאם משרת תלמיד חכם אפילו שאינו רבו מותר.
ובסיום דבריו הסיק כי "רשאי הכהן למחול על כבודו ולהגיש מגדנות או משקאות לפני אורחים או לפני קהל לומדים, שכשם שחכם שמחל על כבודו כבודו מחול, ובכה"ג לא חשיב דרך בזיון, כמבואר להדיא בקידושין (לב:), ה"נ כהן רשאי למחול, ומכל שכן כשמתעורר הכהן מעצמו ומשמש את הקהל מרצונו הטוב, שי"ל דלכ"ע רצונו זהו כבודו. ואין צריך לומר שאם מקבל הכהן שכר טירחא על שירותו שבודאי שמותר להשתמש בו. וחזי לאצטרופי מ"ש הרב יפה מראה (פ"ח דברכות) שבזה"ז שאין לנו כהנים מיוחסים מותר להשתמש בהם אף על פי שלענין איסורי כהונה אין להקל כלל. ואף שהמשנה למלך כ' לפקפק ע"ד היפה מראה בזה. וכן הערוך השלחן ס"ס קכח דחה סברא זו בשתי ידים, וכ"כ בשו"ת דברי חיים מצאנז ח"א (חאה"ע ס"ס י) בענין איסורי כהונה. ע"ש. וכבר נפתח בגדולים, כי בשו"ת הריב"ש (סי' צד) כ' כהנים שבדורינו שאין להם כתב היחס רק מפני חזקתם נהגו היום לקרות ראשון בתורה. והביאו מהרשד"ם (חאה"ע סי' רלה) לסמוך ע"ז בענין חלוצה לכהן משום שכהני דורינו אינם כהנים ודאי ומה שעולים לס"ת ראשון אינו אלא מנהג בעלמא שהרי אין להם כתב היחס. ע"ש. ואף שמהרימ"ט ח"א (סי' קמז) והחוט השני (סי' יז) כתבו נגד מהרשד"ם, מ"מ השבות יעקב ח"א (סי' צג) כ' לדחות דבריהם, והחזיק בסברא זו שכהני דורינו כהני ספק הם".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה