שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 160044

אם אני מוזג בשבת לכוס היישר מהמיחם, האם, אני יכול להכין בכוס קפה/תה או שאצטרך להעביר לכוס נוספת?
בנוסף, במידה ויש שתי דיעות, ויש מקום להקל, אשמח לדעת גם את זה.

תשובה

כלל ראשון עלינו לדעת כי המיחם גם כשהוא מנותק, מוגדר כלי ראשון. ואילו הכלי עליו מערים מים מהמיחם הוא כלי שני, הכוס השניה אליה עורו המים מהראשונה מוגדרת כלי שלישי. כלי שלישי אינו מבשל. ראשון מבשל. כלי שני יש בו כמה דעות וחילוקים בפרטים שונים.
ומקורו במסכת שבת [מ, ב] "אמר רבי יצחק בן אבדימי פעם נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ, ובקשתי להניח לו פך שמן באמבטי, ואמר לי טול בכלי שני ותן. שמע מינה כלי שני אינו מבשל. וכתבו התוס' שם, תימה מאי שנא כלי שני מכלי ראשון, שכיון שהיד סולדת בו אפי' כלי שני נמי, וי"ל לפי שכלי ראשון מתוך שעמד על האור דופנותיו חמין ומחזיק חומו זמן מרובה, ולכן כל זמן שהיד סולדת בו אסור, אבל כלי שני אף על פי שהיד סולדת בו מותר, שאין דופנותיו חמין והולך ומתקרר".
כתב רבנו הגדול הרמב"ם ז"ל [הלכות שבת פרק כ"ב, הלכה ו] "קדירה רותחת אף על פי שהורידה מעל האש, לא יתן לתוכה תבלין, אבל נותן לתוכה מלח שהמלח אינו מתבשל אלא על גבי אש גדולה, ואם צק התבשיל מקדרה לקערה, אף על פי שהוא רותח בקערה מותר לו ליתן לתוך הקערה תבלין שכלי שני אינו מבשל". וכן כתב בשו"ת גינת ורדים [אורח חיים כלל ג, סימן ה. בענין הכנת קפה בשבת שמותר למלאת מים בכוס מהמיחם ואחר כך יניח לתוכו הקפה ואינו נקרא בישול.
ועיין בשו"ת שבט הלוי [חלק ז, סימן מ"ב] שכתב שכלי שני אינו מבשל גם אם היד סולדת בו, ומה שהחמיר בזה הגאון החיי אדם ז"ל [כלל כ, אות ד] כפי שהביא המשנה ברורה [שי"ח, מ"ח]. אינו התקבל להלכה. כי דווקא בכלי ראשון אסרו ללא חילוק אם היד סולדת בו או לא. אך בכלי שני לא מצינו בזה חילוק ומותר.
יוצא מהכלל להניח תבלין כמו צפורן או הל טחונים לכלי שני, יש רבים מהפוסקים האוסרים בכך משום שהם מוגדרים "קלי הבישול" וכן דעת הגאון רבנו שלמה זלמן אוירבך ז"ל משום שתבלין של היום הם טחונים דק מאוד. וכנזכר בשלחן ערוך [שי"ח, ט].

ובשו"ת יביע אומר [חלק ז , אורח חיים סימן מ] יצא לדון גבי אם מותר לערות חלב קר על כוס קפה חם בשבת, והתיר כפי שהבאנו לעיל
וכמו שכתב מהר"י פראג'י בגנת ורדים (כלל ג סימן ג, דף נא סוף ע"ג) שמדברי הרמב"ם משמע שכלי שני אינו מבשל כלל, ואפי' בדברים הרכים, שהרי לא חילק בזה כלל, ואם איתא דסבירא ליה שיש חילוק ביניהם הוה ליה לפרש, דנפקא מינה גם לענין כל האיסורים וכו', ועוד נראה לי דמדאמרינן דכלי שני אינו מבשל אפילו כדי קליפה, הרי נכלל בזה דברים הקלים לבישול, שאין לך קל משיעור קליפה וכו'. ע"ש. גם המהר"ם בן חביב בתשובה שהובאה בגנת ורדים (כלל ג סימן ו, דף נו ע"א) כתב שהסמ"ג והטור חולקים על הר"א ממיץ, ושכן דעת מרן להקל. ע"ש. וכן נראה דעת המנחת כהן (במשמרת השבת שער ב' פרק ד). וכן כתב החזון איש (סימן נב אות יח) שאין להחמיר אלא בפת שנוח להתבשל גם בכלי שני, וכמ"ש בסמ"ג, אבל לא בשאר דברים. ע"ש. ולכן אין להחמיר כלל בחלב ובשאר משקים, וכפשטות מרן הש"ע והגר"ז. וכן פסק בקצות השלחן (סימן קכה סעיף ז) על פי הגר"ז הנ"ל. וכן ראיתי להגאון ר' יצחק ווייס בשו"ת מנחת יצחק ח"ה (סימן קכז אות ה) שפסק להקל בנידון דידן, ודחה למה שכתב הרב ברית עולם להחמיר בחלב שאינו מבושל, אלא העיקר להקל בכל אופן, וכמ"ש הגר"ז, וכן נראה מהפרי מגדים שמיקל בכל אופן".
למסקנא, אין לערות ישירות מהמיחם כי הוא כלי ראשון על הקפה ישירות, אלא כשיש בידך כוס רותח תניח אל תוכו את הקפה.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה