שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 161015

לכבוד הרב שליט"א. מחילה שהנני מטריח שנית. נבקש סיכום הענין בתפילת ערבית עם פלג המנחה.

תשובה

במסכת ברכות [כ"ו, ב] נחלקו חכמים עם רבי יהודה. לדעת חכמים זמן תפילת מנחה הוא מחצי שעה אחר חצות היום ועד הלילה. לדעת רבי יהודה זמנה עד פלג המנחה. ופירש רש"י ז"ל שזמן פלג המנחה הוא שעה ורבע קודם הלילה. ולדעת הרא"ש והטור ז"ל זמנה ממנחה גדולה. אך לדעת הרמב"ם ז"ל [תפלה ג, ב] זמנה מתשע שעות וחצי ביום עד סוף היום.
ובגמרא וכן בפוסקים הובא מכיוון ולא נפסקה הלכה כאחד מהם, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד. וכן הוא בשלחן ערוך רל"ג.

וכן כתב בבית יוסף אורח חיים סימן רל"ג. בשם בעל ההשלמה שעכשיו שנהגו על ידי הדחק שעושים פעמים כרבי יהודה ופעמים כרבנן שפיר דמי דלא גרע מהשכים לצאת לדרך שמקדים וקורא עכ"לב. וה"ר יונה כתב (שם) ועכשיו כיון שמנהגנו להתפלל תפלת המנחה אחר פלג המנחה כרבנן אין לנו להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה כרבי יהודה אלא לעשות הכל כרבנן מיהו בדיעבד אם התפלל תפלת ערבית בכוונה לצאת מפלג המנחה ואילך יצא ולא מחייבינן ליה לחזור ולהתפלל עכ"ל. ועכשיו נהגו העולם להקל בכך ואף על פי שמתפללים תפלת מנחה אחר פלג המנחה לא נמנעו מלהתפלל ערבית גם כן באותה שעה ואף על גב דהוו תרי קולי דסתרן אהדדי אפשר שסומכים על מה שכתב הרא"ש בריש ברכות (סי' א) לדעת רבינו תם וז"ל ומיהו קצת קשה דלענין תפלת המנחה עבדינן כרבנן ומתפללים פעמים תפלת המנחה אחר פלג המנחה ולענין קריאת שמע חשבינן ליה לילה כמו רבי יהודה והוי תרי קולי דסתרן אהדדי והא דאמרינן לקמן דעבד כמר עבד הכי פירושו לא איפסיקא הלכתא לא כרבי יהודה ולא כרבנן מי שירצה יעשה הכל כרבי יהודה או הכל כרבנן ולא שיתפוס קולא של שניהם ויש לומר דלענין תפלה הקילו וכן כתב גם כן הרשב"א".

ועיין בתוספות ברכות שם שכתבו שנהגו להקל בתרתי דסתרי מפני שאם היו ממתינים עד צאת הכוכבים, היה כל אחד הולך לביתו והיה טורח עליהם להתקבץ שנית, ולא היו מתפללים בציבור. וכן כתב בחידושי הדשב"א ז"ל ברכות ב. וכן כתבו באהל מועד ובאבודרהם ועוד. ועיין כל זה באריכות בשו"ת מבשרת ציון חלק ב סימן נ"ב.

וכתב מרן ז"ל בשו"ת יביע אומר חלק ו אורח חיים סימן כ "ומדי דברי זכור אזכור אשר כתבתי בימי חרפי, ובדידי הוה עובדא, שבהיותי מתפלל ערבית בבהכ"נ מוסאיוף בירושלים ת"ו, לאחר פלג המנחה, (וכמנהג עדות המזרח שנהגו כן, וכמ"ש מרן הב"י סי' רלג, והלחם חמודות ר"פ תפלת השחר אות טו, וע"ע בשלמי צבור דף ק"ס ע"א וב', ובשו"ת זבחי צדק ח"ב חאו"ח סי' כט, ועוד,) והגעתי לסוף ברכת מחיה המתים, שמעתי מהמנין הסמוך שהיו מתפללים מנחה שאומרים קדושה, ונסתפקתי אם אני רשאי לומר קדושה עמהם, או הואיל ולא תקנו חז"ל קדושה בתפלת ערבית, הו"ל כהפסק", ולמסקנא העלה שב ואל תעשה.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה