שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 161459

לכבוד הרב מוצפי שליט"א. יורנו המורה לצדקה מה עלינו לעשות היום בצהריים להתאבל על החורבן. ומה קוראים?

תשובה

כתב רבנו האר"י ז"ל בספרו שער הכוונות בסוף דרוש חג השבועות.
"ענין בין המצרים והם כ"א ימים שבין י"ז לתמוז עד תשעה באב מנהג טוב וכשר הוא מאד לכל בעל נפש לשבת באבלות אחר חצי היום בכל אלו הימים ולבכות בכיה ממש על חורבן הבית וטעם היות זה אחר חצות היום הוא כי אז הוא התעוררות הדינין בסוד כי ינטו צללי ערב אשר לסבה זו נשרף ההיכל אחר חצי היום ודבר זה עושה תועלת גדולה בנפש האדם. וענין חצות הלילה אין צורך להזכירו כי אפי' בכל שאר הלילות צריך להתאבל על החורבן ומכל שכן בלילות בין המצרים שצריך להוסיף בבכיה, ועליו נאמר שמחו את ירושלם כו' כל המתאבלים עליה".

וכן כתב המקובל רבנו עמנואל חי ריקי ז"ל השם יקום דמו בספרו משנת חסידים [מסכת תמוז ואב פרק א, משנה ו] "וכל אותם הימים של בין המצרים ישב בארץ אחר חצי יום ויבכה ויקונן מעט על חרבן הבית".

והגאון החיד"א ז"ל כתב בספרו מורה באצבע [ח, רכ"ט] בין המצרים יזהר מאוד במיעוט שחוק, במיעוט תענוג, ויאמר תיקון חצות בבכיה, כי כל העולמות מצטערים בחורבן הבית והכל תלוי בתשובה, ובעוונותינו הרבים כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו [ירושלמי יומא פרק א, הלכה ה], ונוסף צער בדור האחרון ואם יתבונן בזה יקרע סגור לבו".
וכתב עוד בספרו שם הגדולים [ספרים, ק, צ"ה] "ודע כי בארעא קדישא לא נמצא איש מפקפק על שום דבר תורה ורז"ל ח"ו והכל מתאבלים על החרבן בעוה"ר ומתאמצים לומר כל לילה תיקון חצות שסידר רבינו האר"י זצ"ל. ויש חברת אנשי חיל שקמים מבתיהם כל לילה בחצות למדרש קדוש ואומרים תיקון חצות וקינ"ת סופרים תרבה הן נותנין אוני"ן תאניה ואניה. ומרגלא בפומייהו דרבנן אשרי כל חוצ"י לומר תקון חצות הנז'. ובימי בין המצרים בבהכ"נ הגדולה וק"ק תלמוד תורה נאספים ביום קהל גדול ומקוננים ובוכים בכל יום כמצות רבינו האר"י ז"ל. וכמה פרישות נוהגים הת"ח בימי בין המצרים ככל חומרות הנמצאים בספרים ויותר ויותר".

ובאיגרות הרמ"ז ז"ל [סימן י"ז] כתב "שאלת ממני הסדר שעושים בארץ ישראל בבין המצרים והוא, כי בתיקון של הלילה וכו', ובכל יום אחר חצות אומרים על נהרות בבל, ומזמור לאסף, וזכור השם מה היה לנו, והבט משמים וראה, ושתי קינות גם כן מעוטפים".
ועיין עוד במנהגי רבנו אברהם גלאנטי ז"ל, וזכור לאברהם אורח חיים סימן ט, ושמור שארית ד"ז ע"ב, והרב מגן אברהם תקנ"א, מ"ה. וארץ חיים שם י"ח, ושער המפקד חלק א ד"ו, ע"ב. וברית כהונה אורח חיים ב, י"א, והרב באר היטב תקנ"א מ. ורוח חיים שם ו. ואליה רבה תקמ"ט, ד.

וכן היה מנהג ירושלים זה מאות שנים וטבריה חברון וצפת. ובהרבה מדינות במזרח, וגדולי הרבנים בישיבת פורת יוסף היו מתאספים כולם מקטני קטנים ועד גדולי ההוראה וחכמי הקבלה וקוראים בקול אחד המשבר הלבבות בבכיה עצומה, כולם יושבים לארץ ובוכים כחצי שעה, וזה זוכר אני עוד בהיותי ילד בן 10 שנים. גם בכל השווקים היו מסתובבים ומכריזים תיקון חצות ומתאספים כל הסוחרים, הפועלים, מוכרי הירקות בפינה מיוחדת בשוק וקוראים כולם סדר תיקון חצות, הן בשוק מחנה יהודה שנוסד על ידי צדיקים והן בשווקי הבוכרים, בית ישראל ומאה שערים ועוד. זיע"א.

ויזכור כל אחד מאתנו, את חורבן בית ראשון שלמעלה ממיליון איש ואשה נטבחו בו, וכמה תינוקות מהם, ואיך היה ירמיה הנביא עליו השלום מלקט כל הדרך לנהרות בבל חלקי איברים ידים ורגלים, אפילו שהיה כהן, בוכה מנשק אותם וקוברם. את בית שני וההרוגים הרבים, את עשרה הרוגי מלכות שהיו בגיל סביבות 100 שנה, ונרצחו באכזריות ואת רבי עקיבא מאור עיננו שהיה בן 120 ביום הכיפורים והתעללו בו.
גם נזכור מה קורה עתה אתנו, איך ירדנו במוסר במידות ובדרך ארץ, את הכותל המערבי שריד בית מקדשינו איך מחולל על ידי רשעים בחיפוי השלטונות הכופרים בתורה הקדושה, את השבת הנרמסת, את ההתבוללות ונישואי גויים, את השנאה לתורה וללומדיה, את עזיבת המצוות, את הבנים והבנות היקרים של עם קדוש איך יוצאים מהדרך הנכונה. את האסונות הנוראים, את החולים הנאנקים, את העניים האומללים, את האלמנות והיתומים, את הזוגות המייחלים לבנים, את הרווקים והרווקות היושבים בדד, כי כל זה אנחנו גורמים בעוונותינו והגלות נמשכת. וככל שנרבה בבכיה, תאניה ואניה, תמצח בקרוב הגאולה, לא מתייאשים, לא נשברים, איתנים וחזקים, כי עליו אנחנו סומכים, ובו הננו בוטחים.
ונהגו לומר עוד שתי קינות "קול ברמה נשמע ביללה קול נהי מציון המהוללה". ו"על היכלי אבכה יומם ולילה". והשם ירחם עלינו ויגאלינו בקרוב. היום אחד בשבת קודש צום י"ז בתמוז דחוי התשע"ח.
הכותב בדמע ומתפלל עליכם, בן ציון.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה