שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 161562

לעט"ר שליט"א האם יש מקור שאכילה בלילות עשרת ימי תשובה או בערב יוהכפ זה תיקון לחטא עץ הדעת עבדכם יוסף חיים

תשובה

דע ידידי, כי אני איש עני וצעיר באלפי ישראל, אין לי יד בתורת הקבלה ובפרט בדברי רבנו האר"י ז"ל, אך אכתוב לך מה ששמעתי ממור אבי ז"ל פה אל פה.
תחילה אקדים לך דברי הגאון רבנו יוסף חיים שכתב בספרו שו"ת תורה לשמה [סימן קמ"ו] "שאלה מי שרוצה להתענות הפסקה ב' ימים וב' לילות רצופים בימים נוראים אם יתענה זה קודם ר"ה או קודם יום הכפורים דהיינו בעשרת ימי תשובה איזה עדיף טפי. יורינו המורה ושכמ"ה.
תשובה יתענה בסוף אלול קודם ר"ה אבל בעי"ת אינו נכון שיתענה בלילה וביום יען כי כתב רבינו הגדול זצ"ל בספר הכונות בדרושי יוה"כ דרוש א' הטעם שצריך להרבות באכילה ובשתיה בערב יוה"כ מפני שאם אינו מרבה באכילה ושתיה ביום זה אינו מתקן כי אם בחינת אותו היום ויצטרך לאכול ביום עשירי שהוא יוה"כ כדי לתקן בחינתו שהוא יסוד ומלכות כי לא תוכל לעלות ולאכול אכילה ושתיה הפנימית עד שתשתלם בבחינת החיצוניות ונמצא כי המרבה באכילה ושתיה ביום ט' ע"י הכונה שלו וע"י הברכות והמצות שעושה באכילתו ושתייתו הגופני מתקן בחי' התשיעי והעשירי ועי"כ יש בה תיקון לשתוכל לעלות ביוה"כ לאכול ולשתות בחי' הפנימיות ע"י התענית ולכן ארז"ל כל האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי כי אכילת התשיעי גורם תיקון התענית עכ"ד זצ"ל וא"כ נמצא כי התיקון נשלם בימים אלו מן ר"ה עד יוה"כ הוא באכילה ושתיה הגופנית והנה ודאי אם לא היה בידינו חבילות עונות מכל ימות השנה שעברה היה מן הראוי שלא נתענה בכל התשעה ימים כולם ונעשה תיקון יותר ע"י הברכות והמצות שנעשה באכילה ושתיה אך הואיל ועונותינו רבו צריכין אנו לתענית בימים שבין ר"ה ליוה"כ חוץ משבת ויום תשיעי כדי לכפר על כל השנה וזה הוא ג"כ נעשה ע"פ הקבלה שקבל מהר"ם גלאנטי ז"ל מרבינו הגדול האר"י זצ"ל וכנז' בספר הכונות הנז' ואנחנו סומכים בתיקון התלוי באכילה ושתיה על אכילה ושתיה שיש לנו בלילות על כן אין נכון להתענות בתוך עי"ת גם בלילות שנמצא אותו היום חסר מן תיקון שיש של הברכות והמצות באכילה ושתיה לגמרי ואיך ישלים זה.
ודע כי בכל לילות של ימי התשובה הנז' נכון לאכול לחם ולא יפטור עצמו במיני מזונות כדי שיברך בהמ"ז =ברכת המזון= שהוא מ"ע =מצות עשה= מן התורה וגם יברך על הכוס וכה יעשה ביום תשיעי בסעודת שחרית ג"כ. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כה דברי הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.

ובספרו בן איש חי [שנה ראשונה פרשת נצבים כד]. כתב בעשרת ימי תשובה אין עושין הפסקה של תענית, דאין נכון להתענות בלילה ג"כ מפני שבימים אלו עיקר התקון נעשה ע"י אכילה ושתיה, ולולי שאנחנו מוכרחים להתענות ביום בעבור תקון עונותינו לא היינו מתענים גם ביום, ועתה שאנחנו מתענים ביום אנחנו סומכים להשלים התיקון ע"י אכילה ושתיה שבלילה, ולכן כתוב בספר תורה לשמה שצריך לאכול פת בכל לילה בעי"ת כדי לברך בהמ"ז".

ובהיותינו עסוקים בסוגיא זו, אמר לי מור אבי ז"ל כי הן נודע מה שכתב בשער הכוונות לגבי הבירור והתיקון הנורא הנעשה בעשרת ימי תשובה, בבנין ספירת המלכות של השנה החדשה, כי בכל יום נברר ונתקן חלק אחד מספירותיה עד ערב יום הכיפורים. וכנזכר בשער הכוונות [ד"ק ע"ג] באורך מה נעשה על ידי אכילה ושתיה בכל יום, ובפרט בעשרת ימי תשובה כי זו"ן ניזונים מאכילתינו ושתיתינו מהרוחניות שבהם. עוד האריך שם [ד"ק ע"ד] מה נעשה בערב יום הכיפורים על ידי אכילתינו ושתייתינו. כי מתקן ספירת ההוד של יום התשיעי, וגם יסוד ומלכות של העשירי.

וזה שאמר לי מור אבא ז"ל כי הוא שימש את רבנו יעקב חיים ז"ל בנו של הרב בן איש חי לאחר פטירת אביו ז"ל, כי היה תלמידו בתלמוד תורה ולמד אצלו גמרא, וסיפר לו רבי יעקב על מור אביו שהיה מנהגו של אביו בעשרת ימי תשובה להתענות כל הימים, כפי שתמצא בספרו לשון חכמים. ובלילות היה אוכל פת אפויה שהרבנית היתה אופה לו במיוחד כדי להשלים התיקון השייך לאותו יום.עוד גילה לי דבר מבהיל, כי מנהגו של הבן איש חי כל ימי השנה בחול שהיה אוכל מצות דקות הנקראות "ג'ראדוק", ומברך עליהם מזונות ולאחריהם על המחיה, אפס בגלל הזמן שהיה יקר לו מאוד בכתיבת חיבוריו, אך בלילות עשרת ימי תשובה וכן בערב יום הכיפורים היה נוטל ידיו ואוכל פת גמורה ומברך עליה המוציא לקיים דברי רבנו האר"י החי. אך לא שמעתי בענין תיקון חטא עץ הדעת, אלא בירור הכללי הנעשה ומסתמא גם לזה התכוונו.
תזכה למצוות שעוררת אותי בענין נפלא זה. והשם יתברך יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים סלה.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה