שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 161602

שלום לכבוד הרב
בשולחן ערוך סי' יא, סע' ב, מרן כתב- טוואן נכרי וישראל עומד על גבו ואומר שיעשה לשמן להרמב"ם פסול ולהרא"ש כשר. לפי מה פוסקים במצב כזה?

תשובה

ישר כוחך על השאלה.
עיין ילקוט יוסף סימן לב וזה לשונו "שדעת הרמב"ם (פ"א מהלכות ציצית הי"ב), דציצית שעשה אותו כותי פסול. ודעת הרא"ש להכשיר. ומרן בש"ע (סי' יא ס"ב) כתב: טוואן נכרי וישראל עומד על גבו ואומר שיעשה לשמן, להרמב"ם פסול, ולהרא"ש כשר. הגה, ונוהגין שיסייע הישראל מעט, וכדאיתא לקמן גבי תפילין וספר תורה. ע"כ. וכתב בשלחן גבוה (אות ד') דלפי הכלל שבידינו די"א וי"א הלכה כבתרא, גם כאן דעת מרן נוטה לדעת הרא"ש להכשיר. ואמנם בשו"ת יביע אומר ח"ז (חאה"ע סי' ח' אות ה') הביא בכיו"ב, דכאשר מרן מזכיר דברי הרמב"ם י"א דס"ל כוותיה. וכן פסק בעוד יוסף חי (פרשת נח ס"ג). ורק בשעת הדחק שאין לו מי שטווה לשמן לא איש ולא אשה ישראלית כי אם גוי, יאמר לגוי שיטווה לו החוטין לשם ציצית, והישראל יסייע קצת בטוויה, וגם יעמוד הישראל אצל הטוויה מתחלה ועד סוף, ויכוין ישראל לשם ציצית, ואפ"ה כאשר ימצא לו אח"כ ציציות שטווה אותם ישראל יחליף ציציות אלו. ע"ש. ועיין בכף החיים (סי' יג אות ז', ד"ה ויש) שהאריך בכלל זה דסתם ויש הלכה כיש, ויש אומרים ויש אומרים דהלכה כיש אומרים בתרא. ע"ש. ובספרו קול יעקב (סי' ער"א אות יו"ד) האריך בענין העיבוד בתפילין דיש פלוגתא בזה, ומרן ז"ל למד דין זה בציצית מתפילין. ודעת מרן שם שאם לא סייע הישראל, יש לפסול. והוא הדין לכאן. וכמו שפסק הרמ"א בהגה כאן, דנוהגין שיסייע הישראל מעט, וכדאיתא גבי תפילין. ובכף החיים (סי' יא אות ז') הביא בשם האליה רבה, והגאון רבי זלמן שכתבו, דאפילו להב"ח דסבירא ליה שם לדעת הרא"ש אפילו אם לא סייע כלל הישראל כשר, גבי טויית ציצית, דכל הטויה צריכה להיות לשמה, והוי דומיא דכתיבת הגט דמודי ביה הרא"ש דגוי אדעתא דנפשיה עביד, ומפני כך פסק הב"ח דלא מועיל אפילו בדיעבד בלי סיוע הישראל. וסיים בכף החיים, ובזה נסתלקה קושית האליה רבה על הב"ח וקושית הדגול מרבבה על מרן ז"ל. ע"ש. ושם (אות ח') הביא מה שכתב החיי אדם (כלל יא אות יג), דבשעת הדחק שאין לו מי שיטוה לשמן, יאמר לעכו"ם שיטוה לו חוטין לשם ציצית, והישראל יסייע ג"כ קצת בטויה, וגם יעמוד אצל הטויה ויכוין לשם ציצית. ואין לעשות כן אא"כ אין עבדנין ישראל.
וראה לעיל בהלכות ציצית סי' י"א, [ובשארית יוסף ח"א עמוד רב]. שהבאנו מדברי מרן אאמו"ר בתשובה, והעלה שם, דלענין מעשה, אף שנכון להחמיר, מ"מ כיון שיש אומרים דלא בעינן טויה לשמה, עיין ברכי יוסף בשם הרב המג"ן שכן הוא דעת הרמב"ם. וכן הוא דעת רש"י, ממילא הוה ליה כספק ספיקא. ועכ"פ יסייע עמו ישראל. וכל זה בשעת הדחק, הא לאו הכי אין להקל. וע"ע בספר כתב סופר (סי' ב' וג'). ע"כ. ומינה לנ"ד שג"כ דעת רש"י שאם לא עיבד לשמה כשר, וגם יש מחלוקת אם מהני עיבוד גוי וישראל עומד על גביו, הוה ליה ספק ספיקא. ומ"מ לכתחלה נכון להחמיר לכתחלה שלא יעבדו גוי.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה