שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 161824

לכבוד הרב
בשנת אבל, משתדל ללכת לשיעורי מוסר בעיר (בעל בית) ולומר קדיש אחריהם. האם במקום אחד מהשיעורים עדיף ללמוד הלכות בחברותא עם עוד אחד? לא יהיה קדיש בסוף מן הסתם..

תשובה

תלמד הלכות. ואל תחשוב שהקדישים הם מצילים את הנפטר, כי התורה היא פי כמה וכמה, ועיין מה שכתב הגאון הצדיק הרב יוסף אומץ יוזפא סימן של"א] "ענין הקדישים וחברכו, תיקון זה אינו אלא ל"עמי הארץ", אבל לימוד תורה מועיל שבעתיים מכל התפילה, ועל ידי הלימוד מכניס את המת לגן עדן, ואם הבן מחדש חידושי תורה אין ערך לכבוד שזוכה אביו על ידי זה בישיבה של מעלה, ולכן על כל בן להשתדל מאוד להרבות בלימוד תורה לפי חכמתו". וראה בצוואת רבה של צפת ת"ו, הרידב"ז ז"ל [נדפסה בסוף השו"ת] לאחר אריכות ימי ושנותי תזהרו ביום שתאמרו קדיש ללמוד דף גמרא באותו יום, ואם חס ושלום תבטלו השיעור "תיזהרו שלא לומר קדיש באותו יום כלל", כי לא תעשו נחת רוח לנשמתי בקדיש בלי לימוד גמרא, תיזהרו בזה!!!" וכאלה הדברים כתב אותו גדול וקדוש מחבר ספר יסוד ושורש העבודה בצוואתו לבניו הרבנים ז"ל.
ועיין בשו"ת יביע אומר חלק ג יורה דעה סימן כ"ו שכתב "לטעמו האחרון של מרן הב"י, הואיל וכבודו של מקום באמירת הקדיש שפיר אפשר לקיימו ע"י אחרים, והוא ג"כ הרי עונה אמן, וגדול העונה אמן יותר מן המברך. לדעת ר' יוסי בנזיר (נו:), שרבינו תם בתוס' ב"ק (צא:) ד"ה וחייבו, פוסק כמותו. (אלא דהרמב"ם פ"א מה' ברכות הי"א לא פסק כר' יוסי. שכ' ששכר העונה אמן כמברך".
וראה נא מה שכתב גאון עוזנו החיד"א זלה"ה בספרו ברכי יוסף אורח חיים סימן קלב, ב. "מאנה הנחם נפשי כי פשתה המספחת להרבות בקדישים מאד, שאומרים ג' פסוקים ממש וקדיש, וחוזרים לומר ג' פסוקים וקדיש, וכיוצא. והוי כחוכא ואיטלולא. וכמה צווחות צווחו קמאי על זה ואין שומע ואין מקיץ. וגדול בדורנו מורנו הרב חיים אבולעפיא זלה"ה ראה והתקין בעיר איזמיר, כמפורש בתקנותיו אשר בסוף ספרו חנן אלהים, ומי שדבריו נשמעים ימהר לתקן בקהל עדתו".
וכתב מורנו הגאון הבן איש חי שנה ראשונה פרשת ויחי ט. "כשם שצריך להזהר מברכה שאינה צריכה, כך יזהר שלא להרבות בקדישים. מיהו אם למד תורה שבכתב ורוצה לומר קדיש יהא שלמא, ואח"כ למד תורה שבע"פ ואומר קדיש על ישראל, או להפך, לית לן בה, שאין בזה מרבה בקדישים".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה