שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 163881

לכבוד הרב היקר שליט"א, הסתפקנו היום בלימודינו, מדוע מצינו שחז"ל תיקנו תשלומין לתפלה למי שהיה אנוס, ולא מצינו תשלומין לקריאת שמע של ערבית לומר ביום שתי פעמים?

תשובה

חקירה זו חקר הגאון החיד"א ז"ל בברכי יוסף תרפ"ז, א. "כד הוינא טליא שאלני הרב כמהר"ם מזרחי זלה"ה הא דקי"ל (מגילה ד א) שחייב לקרות המגילה בלילה ולשנותה ביום, אם שכח לקרות המגילה בלילה, אי נמי נאנס באונס שהיה פטור מן הדין לקרותה בלילה, אם נזכר ביום, אי נמי ביום שנסתלק האונס, אם יקרא פעמיים ביום לתשלומי לילה, בברכה כדין תפילה. וזו תשובתי שהשבתי להרב הנז' בו בפרק. הנה מי שהיה אנוס ופטור בלילה, נראה דאף דיש למגילה תשלומין, מכל מקום זה שהיה אנוס בלילה ופטור, לא נתנה פריע'ה, וליתיה בתשלומין.

והביא ראיה מדברי הרא"ש ז"ל בתשובה [כלל כ"ז, א] "מעשה שאירע אבל לאדוני אבי שמת לו ילד בשבת שמונה ימים קודם ראש השנה. למוצאי שבת לא התפלל כדין אונן שפטור מן התפלה ומכל המצות ואין לו לברך לא המוציא ולא ברכת המזון ואפילו אם אחרים מברכין אינו עונה אחריהם אמן כדאיתא בירושלמי ואפילו אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולברך אינו רשאי. וגם לא הבדיל וכן יום ראשון בבוקר לא התפלל תפלת הבוקר, ולאחר שקברו המת התפלל תפלת הבקר כיון שעדיין לא עבר זמנה וכן הבדיל כיון שעדיין הוא זמן הבדלה למי שלא הבדיל בלילה. אבל תפלת הערב לא התפלל כיון שעבר זמנה, ולא דמי לשכח ולא התפלל ערבית שמתפלל שחרית שתים כיון שמן הדין נפטר בלילה מלהתפלל".

וכן מדברי הרב פרישה יורה דעה שמ"א, ג. שהמתעסק בצרכי ציבור בזמן תפלה והיה פטור ועבר הזמן אין לו תשלומין, כי לא היה חייב באותה שעה, וכן כאן שעיקר החיוב הוא בלילה שהוא זמנה.
וכתב עוד טעם הן משום דדווקא תפלה דרחמי היא תיקנו לה תשלומין, אבל קריאת שמע וקריאת המגילה בלילה שמצוות הם אין להם תשלומין. וכפי שפסק מרן ז"ל בבית יוסף סימן ק"ח. וכן הוא בדברי הרב הלבוש והפרי חדש ושו"ת הלק"ט חלק א סימן רפ"ו, שקריאת שמע הכתוב פסק לה זמן קבוע "ובשכבך ובקומך", וכן במגילה דרשו מפסוק אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי, אך תפילה רחמי נינהו. וכתב שמצא כן בדברי רבנו יעקב מולכו ז"ל, ומה שראינו גבי מי שעלה השחר ונזכר שלא קרא קריאת שמע דערבית שפסק מרן [רל"ה, ד] אם היה אנוס יקרא אחת של לילה קודם הנץ, ושל יום ימתין מלאומרה אחר הנץ, הוא משום שעדיין זמן "ובשכבך" הוא דאיכא אינשי דעדיין ניימי בהאי שעתא.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה