שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 167193

שלום לכבוד הרב הגענו בכולל למסכת מועד קטן האם יש לחשוש למה שכתב בעל ספר חסידים סימן רסא בסופו שכדאי ללומדו בסתר מחשש לעין הבריות

תשובה

חס ושלום לומר משהו ביקורתי או חשש מלימוד תורה, הרב כתב שעין הבריות מזקת ולא הלימוד. ועיין בספר חסידים סימן רסא וזה לשונו
"אהוב לך את המצוה הדומה למת מצוה שאין לה עוסקים כגון שתראה מצוה בזויה או תורה שאין לה עוסקים כגון שתראה שבני עירך לומדים מועד וסדר נשים תלמוד סדר קדשים, ואם תראה שאין חוששים ללמוד מועד קטן ופרק מי שמתו אתה תלמדם ותקבל שכר גדול כנגד כולם כי הם דוגמת מת מצוה, אהוב אותן מסכתות ואותן הלכות שבני אדם אין רגילים בהם שזה דומה לאחד שהיו לו בנות ותבעום בני אדם והשיאם להם ונשארה בת אחת שלא תבעוה לינשא, אמרה לאביה אחיותי יודעות אומנות נקייה מעשה אורג מעשה רוקם לכך קפצו עליהם הכל והיו לאנשים אבל למה נתת לי אומנות שהכל מרחיקים ממנה לארוג בגדי אבל לתכריכי מתים אלו הייתה אומנתי בגדי שמחה הייתי לאיש כאחת מאחיותי, אמר לה אביה אני משבח אותך שהכל ילכו אצלך, כך אמרה מועד קטן והדומה לה רבונו של עולם למה אין עוסקין בי כשאר מסכתות והקב"ה השיב לה טוב הרי כבר נאמר (קהלת ז' ב') טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו. ועתה למה אומרים שהיא סכנה לפי שכתוב (משלי ג' י"א) ואל תקוץ בתוכחתו הוא ממהר ולא ידקדק כמו בשאר מסכתות, ועוד לפי שכל דבר שתופסין אותו בחזקת סכנה אפי' אינו מקום מסוכן מזיק לפי שלשון בני אדם ועינם מזקת אלא כך יעשה הרוצה ללמוד אותה יתפלל להקב"ה שלא יארע דבר רע וגם ילמדו הרב בחשאי לא יפרסם ולא יזיק ולא ינזק אחר שלשון בני אדם ועינם מזקת".

והביא דבריו הגאון רבנו אליעזר פאפו ז"ל בספרו יעלזו חסידים אות ער. וכתב הרב שיירי כנסת הגדולה יורה דעה רמ"ה, הגב"י ג. "ומיהו ימהר ולא ידקדק כמו בשאר מסכתות". ועיין בילקוט חדש אות צ, להגאון רבי ישראל מבלזץ ז"ל שכתב בשנת ת"ח "מה שנמנעים ללמוד מסכת מועד קטן ומי שמת וכיוצא בזה, שאומרים שהוא סכנה, לא יפה הם עושים, והם קובלין לפני הקדוש ברוך הוא. אלא מצוה ללמדם ויתפללו להקב"ה שלא יזיקו".

וידועים דברי שו"ת חתם סופר [חלק ב יורה דעה סימן שמ"ו] בתשובתו לחמיו גאון ישראל רבנו עקיבא איגר ז"ל,
"יקרת קדושתו הגיעני ובקראי בו ב' קושית בהלכות שמחות נרתעתי לאחורי כי גברא קפדנא אנא ואמרתי העבר חרפתי אשר יגורתי כי משפטיך טובים ואמנם שגגה יצאה מלפני השליט הגדול קדוש מור חמי הגאון ני' ונעשיתי אבל אם קודר שחותי ובאה אלי שמועה מאמי הצדקת זצ"ל תנצב"ה הרני כפרת משכבה, ובהתגולל בעפר קרני שבוע העברה עיינתי בדברי קדשו ותמול קמתי נתעוררתי היום להשיב ולצרף אליו כל מה שעיינתי בימים האלו ומו"ח הגאון דלא קפיד ולא קפדי' בהדי' יעבור עיונו עליו בשובע שמחות או יניח הדברים עד ט' באב שחל להיות בשבת הבע"ל ואם אולי בין כך יהפוך לששון ולשמחה א"כ גם יבולע המות לנצח ופשיטא דליכא תו קפידא".
ובשו"ת שבט הלוי חלק י סימן א כתב בתשובה
"ואשר שאל כב' בענין למוד מס' מועד קטן ובפרט בסדר דף היומי. אין לי להוסיף על מה שהעתיק כב' בקיצור, והעיקר מש"כ בס"ח סי' רס"א דלא זו דאינו מזיק אלא מצוה גמורה היא אלא שיש להתפלל לפני זה שלא יגרום שום דבר רע, ואין היא וכיו"ב ח"ו גורם נזק אלא דברת בני אדם כאשר רמז בס"ח שם, אבל דברי תורה עצמם הם דברי אלקים חיים וגורמים אריכות ימים, אלא שאין רגילים לקבוע ישיבה על זה, אבל מצוה כלימוד ש"ס על הסדר בין ביחידות בין ברבים כדף היומי חלילה לחסר חלק מתורת חיים".

וסיפר לי ידידי הגאון מרן רבי יצחק יוסף שליט"א כי בשבתו לכתוב ספרו ילקוט על הלכות שמחות, דיבר עם הגאון רבנו בן ציון אבא שאול ז"ל, ואמר לו אינך מפחד לעסוק בזה... והלך ושאל את את מרן אביו עט"ר ז"ל, ואמר לו תורה היא ואל תפחד ואל תחשוש. וכן הוא בזבחי צדק ועוד, ויש לי מה לכתוב אלא שהיום קצר והמלאכה מרובה.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה